סתם מתוך סקרנות...

דיון מתוך פורום  הרזיה ללא דיאטה

19/10/2006 | 13:38 | מאת: מישהי

מאיפה הגיעה השיטה? מסקרן בעיקר לאור העובדה ששתיכן דיאטניות קליניות ומדפדוף כאן בפורום ולפי הבנתי אתן לא ממש תומכות ב- "דרכים הקונבנצוינאליות" (קלוריות, משקל וכו'...)

19/10/2006 | 14:52 | מאת: בלה אגמון

שלום השיטה פותחה בארצות הברית. יש לה זרמים שונים אבל העקרונות דומים. אכן קלוריות פחממות ותפריטים רק מחמירים את בעיית המשקל. כתוב Nondiet approach ותראה כמה תוצאות יש. כיום השיטה היא נפוצה מאד בעולם.

19/10/2006 | 15:44 | מאת: לאה פינטו

משם הגיעה הגישה הזו. הי מישהי. אספר לך על הדרך האישית שלי אל הגישה. כדיאטנית שהרגישה שאין לה מה להציע לציבור ובעיקר לעצמה, כי אם מסתכלים על העובדות כלום לא ממש עובד, הייתי מתוסכלת מאוד. כדיאטנית שעבדה במערכות הבריאות ובילתה לא מעט שנים באקדמיה, היה קשה שלא להבחין בפער הבלתי נסבל שבין המדע וההנחיות לבין יכולת הפרט לחיות על-פיהם. בחרתי לקחת אחריות אישית על מציאות חיי (ומכאן הדרך היתה קצרה ללימודיי האימון). לא מוכנה לקבל את זה שככה זה צריך להיות. לא יכול להיות שנועדנו או להיות שמנים ולהנות מזה או להיות רזים ולסבול מזה. ואני, הרי הייתי ילה רזה ואפילו בנעוריי על אף השטות של לפצוח בדיאטה, עדיין הייתי רזה. מה לעזאזל השתבש? מדוע, אני, שמצליחה בתחומים רבים בחיי לא מצליחה לחיות במסגרת קלורית סבירה (כך חשבתי)?מדוע אני שיש לי כל הידע הקונבנציונלי נאבקת ונלחמת עם משקלי ועם ה"פיתויים" סביבי כל הזמן? (והאמיני לי ידעתי לעבוד יופי עם הנוסחאות ואת התפריטים שלי אפשר היה למסגר) ביום שהחלטתי שלא עוד. שאני מהרכבת הזו (שכיוונה התבהר לי עם השנים) יורדת. עזבתי לרגע את הספרים ואת חבריי המלומדים והתחלתי לתצפת, לשוחח, לנסות להבין מה ההבדלים האמיתיים ביני לבין בעלי הרזה למשל, ביני לבין חברתי הרזה, ביני לבין ילדיי אפילו. ומה שאני גיליתי, את לא מאמינה? הם ממש לא חושבים. הם מרגישים. הם לא מתכננים הם פשוט חיים את הרגע. הם לא זוכרים מה היה לפני שעתיים. אני זוכרת שבאחד המקרים הבת שלי שאלה אותי על מה אני חושבת ועניתי לה שאני מנסה להבין אם אני צמאה או רעבה. והיא בפרצוף שבא להגיד לי "אמא, ציפיתי ממך ליותר" ענתה "זה לא משהו שחושבים אותו, מרגישים אותו" אט אט התחקיתי אחר התנהלותם של מצליחנים. זה לא היה תמיד קל, הרבה דברים לא ידעתי איך לפרש. והאימון האישי שלי עם עצמי הוא קושי בפני עצמו כך שנדרש לי יותר זמן. ההיקפים, שלא זזו כבר המון זמן החלו להצטמצם, ידעתי שיש כאן משהו להעביר לאחרים אך עדיין היו הרבה שאלות והיה חסר ידע והיה חסר נסיון של אחרים. אך לא שכחתי ציטוט של אלברט איינשטיין שאמר: כשכל התיאוריה ידועה וברורה - כלום לא עובד. אך כשהדבר פועל ועובד - אף אחד לא יודע למה. הרשיתי לעצמי להנות מהתוצאה בלי לחץ על הלמה אך גם זה הגיע כי כשמחפשים מוצאים. ואז הכרתי את בלה ששלחה לי ספר לעיון שהביאה מארה"ב. non diet approach - זה נתן את הכותרת וחידד את ההבנה, משם כבר היה לי קל להשיג את התשובות לשאלות הפתוחות ולייצר את הכלים שמתאימים לעבודתי, אני זוכרת שממש פתחתי הוראת קבע באמזון, התנסיתי, בדקתי, חקרתי, הוכחתי. וכלי העבודה שלי השתנו כל הזמן בהתאמה להתקדמות הלמידה והידע. כך התגבשה אט אט הדיאטנית שאני היום. הדיאטנית שחושבת שלספור קלוריות ולהגביל מזונות זה פשוט משמין. הדיאטנית שחושבת שלהתעלם מגופנו זה פשע (מילה חזקה מדי? לא נורא זה פשוט התלבש לי לא רע בכלל). הדיאטנית שחושבת שמניפולציות תזונתיות שנועדו למלא אותנו ולזייף שובע וסיפוק אמיתיים הם הונאה עצמית שתרחיק אותנו מהמטרה. ובקיצור די לשקר הגדול שמשמן היטב את גלגלי התעשייה ולנו מסב רק נזקים. היה לי כיף להתבטא ולפרוש את הסיפור האישי שלי, גם לי בא מדי פעם. מקווה שלא התשתי אף אחד ואם כן אז זמן מנוחת הצהריים הגיע (אופס כבר כמעט 16:00). שלך בברכת המשך יום מקסים לאה

19/10/2006 | 22:36 | מאת: מישהי

30/10/2006 | 10:51 | מאת: שרון

נהנתי מאוד לראות ולהבין בימדת מה את הדרך שעברת עד שהפכת למי שאת היום. ובכל זאת מספר המלצות כיצד להתחיל לחשוב באופן דומה. רקע קצר על עצמי... ירדתי 16 ק"ג בעקבות צמצום משמעותי של מזון עתיר בשומן, פעילות ספורטיבית, שתיה מרובה, הקפדה על ירקות... וכמובן... הדבר נעצר וקשה לי להוריד עוד ממשקלי (אני זקוקה ל-10 ק"ג נוספים)... יאמר לזכותי, שאני שומרת על משקלי קרוב לשנתיים... אבל אני ממש לא מצליחה יותר, אני עדין נוקטת באותה שיטה אך ללא הואיל. אשמח להנחייתך!!!

מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה