להוריד במשקל

שלום וברכה לבלה, לאה ולכל קוראי ומשתתפי הפורום גם, אני מוצאת את עצמי עסוקה מאוד בענייני המשקל בזמן האחרון. אני בת 30 פלוס ויש לי ילדה בת 7. ילדתי הפכה להיות מפג (כשנולדה) לילדה בריאה מאוד. אני לא יכולה להגיד שהיא ממש שמנה, אך אכן יש לה עודפים בלתי רצויים (בעיקר בבטן) והיא סוחבת אותם כבר שנים ועתה ממש הגיע הזמן להיפטר מהם. עלי לציין כי היא מעולם (בגללי) לא אכלה ממתקים ו/או בצקים בצורה גורפת (אנחנו פשוט לא מחזיקים בבית, אלא בשביל מאורע ממש ראוי לציון), יחד עם זאת היא מאוד אוהבת לאכול ובעיקר זה מתבטא בירקות ובפירות אך גם בשאר דברי מזון - כולם. אני אישית מעולם לא הצטינתי ברזון יתר, אך בד"כ רמת ה-BMI שלי עמדה על 19 (שזה לא רע). דוקא בחודשים האחרונים, ללא שינוי מהותי באורח חיים, מצב אישי-נפשי-משפחתי וכדומה וגם ללא שינוי בהרגלי האכילה, העליתי במשקל בין 7-9 ק"ג שבממדים שלי זה הרבה (הגובה שלי הוא 157 ס"מ ובד"כ הייתי שוקלת בין 49-52 ק"ג). איך לעשות את השינוי בשבילי ולמען בתי (אולי אף משהו שנוכל לעשות ביחד). עלי לציין כי אורח חיינו מאוד מלא (אנחנו יוצאות בבוקר מהבית בשעה 7:15 לערך וחוזרות רק בסביבות 17:30 (הבת שלי בצהרון ואני בעבודה עד 17:00). אומנם אני יודעת שחסרים פרטים רבים על התנהלות בתי וגם שלי - אך אני לא רוצה להעמיס מידע (לא בשלב זה בכל-אופן). לתשובתכן, אודה.

בוקר טוב פוש וברוכה הבאה לפורום שלנו. אני מתרשמת שהינך אשה מודעת וערנית מאוד לגופה ומכאן גם לבתך. אם להתייחס לשאלתך בלבד, בשלב ראשון ובהקשר זה, אציע לך להתרכז ולהשקיע בעצמך. אנו, ההורים, המשאב העיקרי של ילדנו, אנו מודל החיקוי (בעיקר אם לבת ואב לבן) ובמידה רבה ילדנו הם המראות הקטנות שלנו, משקפים לנו ללא עכבות את דפוסנו. באופן עקרוני, אני אישית אינני עובדת עם ילדים כיוון שאני מאמינה שהעזרה הטובה ביותר עבורם תבוא דרך שינוי אצל ההורים. וכשאני אומרת שינוי אין כוונתי לשינוי התנהגותי אלא לשינוי תפישתי. התנהגותנו (הבחירות שלנו, הפעולות שלנו) אמנם היא זו שמעצבת את מציאות חיינו, אך התנהגותנו איננה מנותקת מעולמנו הפנימי. התנהגותנו היא תמיד נגזרת של דפוסי החשיבה שלנו, של האמונות שלנו. (למשל, אם אני חושבת ומאמינה ש"אין על מי לסמוך" מן הסתם אבטא התנהגות מאוד ריכוזית, לעומת זאת אם אני חושבת ומאמינה ההיפך, הנטיה שלי להאציל סמכויות בחיי תהיה רבה יותר) מכאן שכל שינוי התנהגותי לא יחזיק מים ללא שינוי תפישתי, פנימי. זו הסיבה לכך שרובן המכריע של הדיאטות (ששמות דגש על שינוי התנהגותי) נגמרות בעליה במשקל. זו גם הסיבה לכך שכ"כ קשה לנו לאמץ שינוי התנהגותי לאורך זמן. הפער בין מה שמפעיל אותי מלכתחילה לבין האופן בו אני מנסה לכפות על עצמי לפעול יוצר מתח פנימי, התנגדות פנימית חזקה שהולכת ומתגברת. מה צריך לשנות? את הגישה הכללית לגוף שלנו, למזון (נתנו לו כח רב מדי, האמיני לי), לעצמנו. מכאן שבתהליך יהיו דברים משותפים לרוב בני האדם ואחרים שיהיו יחודיים ומשמעותיים עבור האדם הספציפי. לגבי ה"איך לשנות?" זהו תהליך. גישה אינה נבנית על טיפים או על מערך כללים של "עשה, לא תעשה". גישה נבנית תוך למידה חדשה, התנסות, חוויות חדשות שחוזרות על עצמן (הן בעצם "ההוכחות" שמאפשרות לנו לקבע דפוס חשיבה חדש). אם את שואלת אותי , בהתבסס על שכתבת בלבד, יש מקום לשינוי (אני כבר מזהה דפוס או שניים ממעט המילים בהם השתמשת באופן כנה ופתוח). ורק שינוי אצלך יוביל לשינוי אצל הילדה. ואפרופו שינויים, היכולת היחידה שלנו לשנות היא רק בעולמנו הקטן שאינו כולל את הקרובים לנו ביותר, שם הכח שלנו. כל נסיון ליצור שינוי בחייו של אחר הוא מאמץ שפרותיו דלים לרוב. ובנוגע לעליתך במשקל - חייבת להיות לכך סיבה טובה. הגוף רק מגיב לנו, הוא אינו ישות שמנותקת מהבחירות שלנו, מהעשייה שלנו מולו. אלא אם כן, משהו אובייקטיבי השתבש, בעיה הורמונלית, אולי? אחרת? בהעדר רקע פיזיולוגי, בריאותי כלשהו - הסיבה היא אנחנו. וזאת אני מקווה שאף אחד לא יקח למקום של האשמה אלא למקום ממנף ויעיל יותר, המקום של האחריות על המציאות אותה הוא חי. פוש, יקרה, אשמח להמשיך ולענות לשאלותייך. מאחלת לך ולשאר הגולשים יום נפלא לאה פינטו

לאה יקרה, תודה רבה. ראשית על המילים הנחמדות והנעימות ושנית על אריכות ההסברים והתהיות. אני בהחלט מאמינה שזה משהו שחייב לבוא קודם כל ממני ואני אכן מנסה זאת בדרכים שונות ומשונות. אני לא מאמינה בכפייה ו/או בדרכים של כעס והעלבה. אני מאוד רוצה שזה יהיה משהו טבעי לחלוטין. אצלי היו שינויים בריאותיים, פיזיולוגיים והורמונליים בחודשים אלו, אך גם בחודשים שקדמו להם לסירוגין ומעולם הם לא השפיעו עלי בדרך של עליה במשקל, לעתים אף בירידה. אולי ישמע מצחיק, אך אני חושבת שבדרך כזאת או אחרת, זה קרה כדי שאולי דרך מצבי - אוכל להראות לבתי כמה זה לא נעים, לא בריא ולא מחמיא. בכל מקרה, אני אנסה לחשוב על שינוי דפוסים כאלה או אחרים על-מנת להביא את עצמי ולאחר מכן גם את בתי לשנות את המצב. ושוב תודה.