למה כשאני חושבת על משהוא

ולא מצליחה להגיע לפיתרון,אני אוכלת ,ואז חוזרת לאותה הבעיה ויותר קל לי לחשוב על הפיתרון שלה ולנתח אותה? בכל דבר בחיים.......כאילו אחרי האוכל אני מרגישה שאני יכולה להתמודד עם הבעיה...מוזר...

את הפתרון, עד לפעם הבאה. האוכל כאילו נותן לך כח, אבל לא באמת.

אבל כמה שאני לא מסתכל על זה בצורה אובייקטיבית,האוכל כן נותן לי "כוח",כי הוא מסיט מהמחשבה המסויימת עליה אני לא רוצה לחשוב באותו הרגע. וכמו שכתבתי,אני תמיד יכול להגיד לעצמי שהאוכל נותן "כח" רק באותו ואחכ אני נשאר עם הבלגאן. השאלה האם יש דרך לגרום לי לראות שגם באותו הרגע ,שאני אוכל וזה מרגיש נפלא,האוכל לא נותן כוח ושאני אולי משלה את עצמי שזה מרגיש נפלא,אבל זה לא מה שקורה במציאות?

להבין ששהכח לא מגיע מהאוכל, ללמוד שהוא לא מציאותי, ולהסיט את האוכל מהמשוואה. זה לא עובד כשאתה אומר לעצמך לעצור. צריך לעזור לך ללמוד לעצור ולשנות את ההתנהגות אכילה.