שלום,אני שוברת את הראש

ולא עוזר כלום ,עשיתי עבודה עצמית מקיפה ונרחבת כדי להוציא ולהיפטר אחת ולתמיד מההתקפים ,אבל משהוא שם נתקע:אני יודעת שהאוכל לא פותר את הרגש והוא נשאר גם אחרי האכילה, אני יודעת שהאוכל מרגיש טעים וכיף כי הוא מהווה הסח דעת וזה רק רגעית, וכי זה בא ממקום רגשי,אני יודעת שאחרי ההתקף אני ארגיש רע עם כמויות האוכל,אני יודעת שכשהאכילה לא ממקום רגשי ,אני בחיים לא אוכל את הכמויות האילו, כי האוכל ממשיך להיות טעים ,אבל מפסיק להיות מהנה,אני גם יודעת מאיזו סיבה ולמה אני רוצה לאכול,וכל זה לא פותר את הבעיה הכי גדולה ,שהיא, שהאוכל טעים וכיף לי בהתקף עצמו' וכן אני יודעת שזה קורה כי אני מרוכזת במאה אחוז באוכל ובאכילה!! היה לי יותר קל, אם האוכל היה בטעם דוחה לחלוטין ,כי אז הייתי יודעת שאני רוצה אותו כהסיח דעת,אבל הוא ממש דוחה אותי, אז לא הייתי נוגעת בו, אבל,זה לא המקרה! האוכל טעים ,וכל הסיבות שכתבתי, אני מבינה אותן ,אבל העובדה שעדיין טעים לי האוכל,ולא רק טעים ,אלא גם כיף לי בזמן האכילה ,ולא משנה איך הגעתי לשם,זה המכשול היחידי שלי לצאת מההתקפים!!!! האם יש דרך, בתוך ברגע הזה שאני מרוכזת במאה אחוז באוכל ,לגרום לי להרגיש ולהבין שהאוכל טעים,אבל לא מהנה?? או שאני צריכה לקבל את העובדה שאין דרך כזו,ושהאוכל לא יפסיק להיות מהנה כשאני מרוכזת רק בו, אבל להבין שזה לא הפיתרון ועם זה לחיות?

וזה המקום שאת נמצאת בו. כי בשבילך, אין אפשרות למצוא לאוכל תחליף. ואין הנאה גדולה ממנו, לא משנה המחיר. ולכן, יכול להיות שתצטרכי להפרד מאחת ההנאות הגדולות שלך, ההתקפים. נכון שאת לא נהינת מההתקפים, אלא נהינת מהאוכל, אבל האם את האוכל שאת אוכלת בהתקפים את גם מרשה לעצמך לאכול ביום יום? אשמח לקבל תשובה על השאלה הזו לפני שאני ממשיכה לענות.