נשבע שאני מנסה לא לאכול ככ

הרבה,אבל האוכל מרגיע אותי. אני אמור לוותר על הרוגע הזה שהאוכל נותן כי אני משמין? ואני יכול למצוא משהו מרגיע אחר,אבל האוכל נותן את האפקט הכי חזק שיש.. אין לי איך לסתור את זה..

רגעית .כי הרגש לא עובר. אתה בעצם "מעביר" לאכילה, את התחושה הלא נעימה שיש לך. אז האוכל הופך להיות סוג של "ספוג" שלא פותר בעצם שום דבר. יש הרבה דרכים אחרות להירגע, אבל בשביל "להחליף" את האוכל, אתה צריך קודם לבדוק את הדרכים האחרות. ואת זה עושים גם בטיפול תזונתי וגם בטיפול פסיכולוגי.

הרבה דרכים להחליף או לשחרר את התחושה הלא נעימה שיש לי ,אבל אוכל עושה את זה הכי חזק,יותר מלהקשיב למוזיקה וכזה..פעם הציעו לי את זה...אוכל פשוט מרגיע הכי מהר ועושה תחושה הכי נעימה שיש,אבל ביחד הוא גורם לי להשמין ואת בצעם אמרת שלמרות שאני מרגיש ממש רוגע שאני אוכל,הרגש לא נתפר. אבל אני ממש מרגיש רוגע. אז מה זה הרוגע הזה? הוא אמיתי לא?

דרך ל"שכנע" אותך אחרת. אתה תרגיש בהמשך, לא יודעת מתי, שזה כבר לא עובד. כלומר, שהאוכל לא באמת מרגיע. ואז בנסיון להירגע ולמצוא את התחושה שאתה מכיר, תנסה לאכול שוב. כל עוד, אתה משוכנע שזו הדרך להירגע, ואין לך בעייה עם העלייה במשקל, לא נשמע ממה שאתה כותב שאתה רוצה למצוא דרך אחרת. הסחת דעת, זה לא פתרון. נשמע שאוכל במקרה שלך זו הסחת דעת.

לומר לי אם יש הסבר פיזיולוגי אולי,למה רק כשכואבת לי הבטן מאוכל, רק אז אני מרגיש שהרגש שגרם להתקף נעלם? למה זה לא קורה אחרי שניים-שלושה ביסים ראשונים?

הרגש לא עובר, אבל אתה עסוק בכאב מההתקף במקום ברגש עצמו. כאילו מצאת משהו אחר לשים עליו את הדגש כדי לא להרגיש את מה שכואב באמת. זה אחד ההסברים.