ייעוץ לגבי הנקה מעל גיל שנה

אלן שלום! פניתי אלייך בעבר וסייעת לי מאוד. יש לי תינוק בן שנה וחודשיים ואני מניקה אותו. הוא נולד בלידה מסובכת ושהה בבית חולים כחודש וחצי לאחר לידתו מה שאומר שלא התחלתי היק אותו באופן מיידי אלא רק כשהרופאים איפשרו לי בעקבות מצבו הרפואי. לפני מספר חודים ניסיתי לשלב גם תחליפי חלב אך הוא סרב וגם סרב לשתות חלב שלי בבקבוק אלא רק לינוק. הוא אוכל יפה מוצקים. עד גיל 9 חודשים הוא היה איתי בבית לאחר מכן היה כחודשיים עם מטפלת אך הוצאתי אותו בשל קשיי הסתגלות(וגם כי הוא חלה בוירוס שלא אפשר להיות עם ילדים אחרים)כיום הוא עם אמא שלי שהיא דמות מוכרת עבורו ואחר כך מספר שעות עם בעלי ואני חוזרת מהעבודה ב-4. כל הסיפור הארוך הזה כדי להסביר שבעוד חודש הוא אמור להיכנס למעון ואני חוששת מאוד שבגלל שהוא עדיין יונק זה יוסיף לו על קשיי ההסתגלות. אני לא מגזימה אבל הוא מאוד מאוד קשור אליי וגם אני אליו. אנחנו ישנים יחד כמשפחה והוא עדיין מתעורר בלילה כדי לינוק, וכמובן שזה מסייע לו להירדם.אני יודעת שזה לא מומלץ אבל אחרי כל מה שהוא עבר אנחנו מאוד מגוננים עליו וקשה לי "לתת לו לצרוח עד שירגע וירדם"..כפי שגישות מסוימות מציעות.פניתי אלייך כי ניסיתי להוריד בהדרגה הנקה אחת בכדי לראות כיצד הוא יתמודד אבל בתקופה האחרונה ובעצם מאז שהתחלתי לנסות הוא צמוד אליי כל שעות אחר הצהריים וברוב הפעמים גם לא יונק אלא מתנחם עם הפיטמה. אם הוא לא היה נכנס למסגרת הייתי ממשיכה להניק אותו אבל אני חוששת שזה יפגע לו בעצמאות כי הוא ממש מרגיש ויודע מתי אני אמורה להניק אותו ובסופי שבוע הוא יונק גם בשעות הבוקר. אני יודעת שזה ארוך ומורכב אבל אשמח לשמוע את עצתך ובמידה ואת חושבת שעליי לגמול אותו כעת לפני הכניסה למסגרת?או אולי בעוד מספר חודשים כשהוא יתרגל למסגרת?ובמידה וכן מה הדרך הטובה ביותר עבורו. תודה רבה רחלי

היי רחלי, ההנקה רק מתחזקת תינוקות ולא גורמת להם להיות תלותיים. החוסר הביטחון יכול לנבוע מפרידה מוקדמת - אם - תינוק - אבל לא בגלל ההנקה. התינוקי בסך הכל רק בן שנה וחודשיים. זה לא גיל "עצמאות" אלא גיל תלותי. כל תינוק תלוי באימא שלו. למה לדרוש ממנו שיהיה אחר? הוא זקוק לך עדיין - ושאת לא איתו אני בטוחה שהוא מסתדר יופי עם אימך וגם בעלך. זה סימן שהוא מתפתח כראוי וכצפוי. זה שמכניסים תינוקות למסגרות המוניות דבר מאוד פופולרי זה לא אומר שזה הדבר הנכון. אני לא כאן לשפוט אבל רק להציג את התמונה מההיבט של התינוק. זה מלחיץ. זה קשה לחלוק תשומת לב של מבוגר עם עוד כמה וכמה פעוטות. ההמלצה עדיין היא אחד על אחת. אבל "כולם מכניסים אותם למסגרת". אז יופי אם התינוק מסתגל . ואולי הפעם הוא כן יתרגל ויהנה. זה מאוד אינדבידואלי ולא קשור להנקה. מה שההנקה כן נותנת כשאתם יחד הוא ביטחון וקבלה ללא תנאי. שהוא רוצה לינוק בלילה זה מפני שאת חסרה לו במשך היום והוא בוחן את נוכחותך. ליגיטימי בעיניי. זה שאתם ישנים יחד לדעתי מעולה. ציינת ש"לא מומלץ" - על ידי מי? יש הרבה אנשים שישנים עם התינוקות. אני גם עשיתי את זה עד שלא רצו כבר להיות במיטה שלנו!! וזה לא היה אכפת לי. אבל זה לא מתאים לכולם אם לא ישנים טוב כשתינוק במיטה. כאן גם אין חוקים. אנחנו צריכים לפעול לפי מה שמתאים למשפחה שלנו - ואתם צריכים לפעול לפי מה שנראה לכם. באיזה שהוא מקום יש צורך להציב גבולות. זה כן. גם עם ההנקה. אם יש הנקה שנראה לך שהוא לא צריך או את לא יכולה להיניק אותו אז כדאי לך להגיד לו. אבל שוב זה קצת מוקדם לזה . עם על השינויים הגדולים החלים בחייו - לא רצוי לעשות עוד יותר שינויים. חכי עד שהוא נכנס לגן, עד שהוא מתרגל, ואז תתחילי לנסות לחנך. אולי הדברים ישתנו מעצמם בהיותו יותר מועסק ויותר גדול - יותר מפותח מבחינה שכלית ומוטורית. כפי שבוודא את רואה - התינוקות הם מאוד דינמיים - משתנים מיום ליום. באיזה שהוא יום בהיר הוא גם יגמל - אבל לדעתי זה לא הזמן שלו. בברכה אלן

הי, אני לא מכירה אותך וגם נסיוני עם תינוקות בסופו של דבר מוגבל. אני רוצה לתת לך נקודה למחשבה. אני קוראת בין השורות שכתבת שאת מונעת מאוד מהצורך לפצות על כל שעבר לאחר לידתו. אולי אף את מרגישה אשמה שלא הצלחת לגונן עליו ולהעניק לו תחילת חיים קלה יותר. זה משפט שרק אמהות יכולות להבין. גם אני לא נהגתי בשיטת "לצרוח עד שיירדם", אבל יש דרכי ביניים.נראה לי שאינך מצליחה לראות את כל דרכי הביניים שפרושות לרגלייך משום שאת עדיין בMODE חירום, בעוד שבנך כבר לא. מתרחשת כאן סוג של סחיטה רגשית, מבלי שמישהו מהמשתתפים מודע לה. בנך הקטן צריך שתהיי חזקה בשבילו וזה רק הולך ללכת ולתפוס נפח גדול יותר. כיצד יוכל להישען עלייך אם את מתקפלת מרוב חמלה על כל דבר? איני אומרת לרגע "זרקי אותו למעון" או "הדביקי מסקינטייפ על פטמותייך". בכלל לא. אולי מעון זה לא בשבילו, ודווקא משפחתון יהיה לו מעולה? יש מטפלות שמטפלות בשלושה או ארבעה בביתן ואז יש פחות בלאגן ופחות הצפה סנסורית (רעש, ריחות, תזוזה, צבעים). בין הלבן והשחור יש הרבה גוונים של אפור, נסי שנייה לשים את האשמה בצד ולבדוק: מה נכון לו? איך אני מרגישה אותו? מה הוא באמת צריך? (ולא מה אני נותנת לו כי אני חוששת שיחווה מצוקה). עדי