שאלה שבה אני מתעמקת הרבה זמן->>

דיון מתוך פורום  תמיכה ויעוץ לגיל הזהב

19/08/2006 | 20:47 | מאת: דנה

לא, אינני אישה מבוגרת, אלא ילדה, ילדה שהיא נכדה של אישה מבוגרת, ולאותה אישה יש בעיה, אותה היא לא מוכנה להראות אלא רק בדרך שלה (התעוננות על מצב בריאותי כושל), אותה אישה, סבתי, לוקחת תרופות רבות מידי לדעתי, ולכן היא איינה מרגישה כל כך טוב רוב הזמן, ומתאוננת על כאבים בתדירות גבוהה מאוד. התרופות, אשר נותנת לה רופאה (גרועה לדעתי, אך היא לא מסכימה להחליפה) הינן רבות מידי לטעמי וגם בעלות תסנימים שבאים בעקבותיהם, התרופות הן->> מטפורמין (בגלל שיש לה קצת סכרת) סימוביל (היננה סובלת מכולסטרול) לוסק (נגד דלקת בקיבה) קונקור (נגד דפיקות לב לפי דברייה) דיזותיאזיד (נגד לחץ דם) קדקס (הינו גם נגד לחץ דם) לפי דעתי היא איננה זקוקה לרוב התרופות הללו, אלא לפסיכולוג, כי אני מאמינה ש"נפש בריאה בגופ בריא" ולהפך, אז אם נפשה תהיה בריאכה גם גופה יענה בהתאם, היא, מצידה איננה מקשיבה לי, וממשיכה ליטול את התרופות ולא ללכת לפסיכולוג. מה לעשות? ובקשר לתרופות, האם היא צריכה להמשיך וליטול את כולן יחדיו? *הנני מצטערת למראה העובדה שמדובר בפורום פסיכולוגיה, אך פורום זה מדבר אל הגיל המבוגר יותר וכן לא מצאתי פורום אחר למקרה שלה (שגם קשור בפסיכולוגיה לטעמי)*

לקריאה נוספת והעמקה
20/08/2006 | 15:33 | מאת: דני לא רופא ולא מטפל

אני סבא זקן, ולוקח את התרופות שאני חושב לנכון, והיה מאד מאד חורה לי אם אחת הנכדות שלי אומרת לי מה לעשות. אם לסבתך יש אמון ברופאה שלה, אל לך לנסות לערער אותו. אגב רוב התרופות האלה ידועות לי והרבה אנשים קשישים זקוקים להן.

20/08/2006 | 18:13 | מאת: חיפאית

לדנה, בהמשך לדברי דני - יש מעט אנשים שמגיעים לגיל מבוגר מאד בלי להזדקק בכלל לתרופות המיועדות לטיפול בבעיות כרוניות. עם הגיל המתקדם מתעוררות בעיות רפואיות , כי מה לעשות, ומערכות בגוף , פעילותן משתבשת. לכן תוכלי לראות שחלק גדול מהאנשים המבקרים במרפאות בתדירות גבוהה, הם אנשים מבוגרים. המון בריאות , חיפאית

21/08/2006 | 17:50 | מאת: דנה

איך אתה קובע עובדותל אנשים עם אינך רופא? שב פסיבי ותקרא בהנאה לא מעבר לכך יש מנהלת פורום מקצועית ומחכה לתשובות ממנה ולא ממך איך אתה מרשה לעצמך ללא ידע ומקצוענות. דבר כזה לא ראיתי מעולם. השאלות כולם ללא יוצא מהכלל מופנות לכתובת אחת בלבד, אל מנהלת הפורום. אז די.

21/08/2006 | 14:35 | מאת:

ראשית התענינותך בסבתא היא חשובה ומראה על דאגתך ואהבתך כלפיה. אני חושבת שזה לא פשוט ואפילו קשה לילדים לראות את סביהם וסבתותיהם סובלים. לדברייך סבתא מתלוננת על כאבים לוקחת הרבה תרופות ולא מרגישה טוב. הלוואי שהיה פתרון קסם שבו היה אפשר לעזור לאנשים פשוט להרגיש יותר טוב או שיהיה מקום שבו יוכלו לשפוך את כאביהם ולהמשיך הלאה. גם טיפול פסיכולוגי דורש זמן וכוח, צריך המון מוטיבציה ולעתים לוקח המון זמן עד שבכלל מתחיל להתרקם שינוי. יתכן שהדרך שתוכלי לעזור לסבתא להסיח את דעתה מהכאבים וההרגשה הרעה היא פשוט לדבר איתה. לא תאמיני איזה הרגשה טובה יכולה נוכחות של נכדים מתענינים ואוהבים לעשות.אם תשבי איתה ותספרי לה על תחביבייך, חברייך. תשאלי אותה איך זה היה אצלה כשהיתה ילדה. תלכו ביחד לטיול,מוזיאון,הצגה או סרט. כל אילו יכולים לשפר את הרגשתה של סבתא. את הטיפול התרופתי ו/או הנפשי תשאירי לסבתא ולשאר המבוגרים. מאחלת לכן שתמצאו דרך להינות ביחד נעה