חוסר ריכוז

היי ד"ר כתבתי כאן לפני חודשיים בערך. במשך 4 חודשים סבלתי ממה שבדיעבד זה חרדה ודכאון. שאת המקור שלהם איתרתי אבל זה לא רלוונטי. הרבה התסמינים של חרדה ודיכאון הופיעו- דופק מואץ, שינה לא תקינה, חוסר ערך עצמי חוסר חשק ועוד כל מני כאלה. לעולם לא מחשבות אובדניות תודה לאל. אחד הדברים שהכי הטריד ועדיין מטריד אותי ד"ר, זה הרגשה של ניתוק מהסובב אותי, הרגשת חוסר ריכוז גדול בכל דבר כמעט, ושכל דבר נראה לי "יווו .. איזה לחץ" ואז הלב ישר דופק. אני כבר קצת יותר טוב. אני מקיימת שיחות עם אשת מקצוע אחת לשבוע {נפגשנו כבר 3 פעמים} במקביל נפגשתי עם פסיכיאטרית והתחלתי ליטול LAMICTAL אני מאמינה בתרופה אך פשוט לפעמים יש לי תחושת חולשה וחוסר אמונה כאילו שחלילה זה לא יעזור. או שאם לא אעזור לעצמי אז התרופה לא תשפיע. עד כמה יש קשר בין מה שעושה התרופה לבין מה שהאדם עושה במצב? פשוט באמת באמת מתגעגעת נורא לעצמי ולשמחת חיים שלי ולכוחות שלי אני פשוט מחכה לזה בקוצר רוח והרגעים שאני מנותקת מהסובב ושקצת שורפות לי העיניים כאילו מהחוסר ריכוז שלי, זה רגעים הכי לא קלים שלי ד"ר. אשמח לתשובה מלאת תקווה ועידוד !! תודה שמרית

שמרית עובדת היותך בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי ותיאורך לגבי מצבך המשתפר מספקים תקוה, מבוססת בהחלט, לשיפור צפוי נוסף. כמו בכל בעיה ומצוקה יש לעיתים נסיגות קלות וזמניות. מה שקובע הוא הנטיה הכללית ולהערכתי היא כבר נמצאת אצלך בשיפור. ההצלחה מותנית בגורמים שונים והאינטראקציה ביניהם. התרופה קרוב לודאי משפיעה ותורמת תרומתה. בין השאר, גם בכך שהיא מחזקת את רצונך ויכולתך לעזור לעצמך.