שן טוחנת

בוקר טוב, עברתי עקירה של השן הטוחנת. הרופא אמר שרצוי מאוד ליכשיתרפו החניחיים בעוד כשלושה חודשים, אולי יותר, לבצע שתל. השתל יקר לי, כמו כן, לא תמיד השתל מצליח ונדחה. האם אפשר לחיות בלי לפגוע בכל השיניים בלי השן הטוחנת וכמובן בלי שתל ופשוט להתרגל לנצל אתהשיניים האחרות.(לי אישית זה לא מפריעה היות וזה גם נמצא בסוף הפא ולא רואים). תודה מראש

מיכל שלום. גם תכנית הטיפול שבחר רופא השיניים שלך להציג בפנייך היא פתרון סביר אך לעניות דעתי חטא הרופא לאמת בכך שלא הציג בפנייך האופציות האחרות : לעניות דעתי ואני למדתי את הנושא ממורי ורבי פרופ' יעקוב ארליך ומסקירת ספרות בנושא .לא בכל שינוי בפה חייבים להתערב ולא כל חסר שן הוא נכות ,לפעמים הנכות של השלמת השן קשה יותר מהנכות של חסר השן . מחקר לונגיטודינלי שנערך בנושא זה מצא בקרוב ל80% מן המקרים של שן טוחנת תחתונה ראשונה שנעקרה שלא חל כמעט שינוי במרווח העקירה וגם לא חלוו שינויים משמעותיים בסגר באיזור עקב קריסת השינים משני צידי המרווח וגם לא בקיעת יתר של השן הנגדית כך שבמרבית המקרים מיותר היה להשלים את השן החסרה מלבד התחושה של אבדן השן וקשיים מעטים של טחינה באיזור השן שלא התבטאו בבעיות מיוחדות .יחד עם זאת 5% מהמקרים היו גבוליים ן15% הראו סימנים של סגירת המרווח והתמוטטות הסגר האחורי שחייבה טיפול מורכב של החזרת השיניים לעמדתן הקרובה למקורית ושייקום המקום בגשר או בשתל ומעליו כתר תוך איזון המנשך ויצירת סגר חדש טיפולי .אל ייקל זאת בעיניכם האמירה שהכל יהיה בסדר הינה אמירה סתמית אומנם אך מחייבת מבחינה משפטית ואיננה פוטרת את הרופא ממעקב מתמיד אחרי הממרווח והשיניים מולו ומשני צדדיו תוך וידואא שהמטופל אכן נופל בין 80% האחוזים ולהיכנס למעורבות שיקומית כל אימת שמתרחש במקום שינוי קל שעלול לגרור מצב של התמוטטות הסגר ההאחורי (שהוא לכשעצמו מצב בעייתי מאוד ).כך שאם הכוונה של מטופל להיעלם מהאופק ולא להמשיך במעקב תמידי ולביקורות חוזרות אצל רופא שיניים ידועה מוטב לשקם את המרוח בגשר או בכתר מעליו שיבטיחו את מניעת המצב התולוגי של POSTERIOR BITE COLLAPSEשבשום פנים איננו רצוי והוא מהווה בעיה קשה לטיפול ויכול להביא לאובדן שיניים באותו איזור עקב הראומה הנכרמת לשיניים הנותרות . כך שפרסום הסטטיסטיקה הזו אינו פןטר את רופאי השיניים ממעקב מתמשך ושיקום במקרה הצורך של מקרים החורגים מהאחוזון הסטטיבטי ואם מישהו מהמטופלים (לצערי הם רבים יותר מאלה המגיעים למעקב )ניתן לצפות על סמך עהרו הרפואי המתועד שיש לו נטיה להיעלם מRECAL SYSTEM למשך שנים מחוייב רופא השיניים להביא זאת בחשבון ולהסביר לו שעל פי לקחי העבר המתועד שלו יש לשקם את המקום ולא כדאי להשאירו ללא מעקב לאורך שנים .אם לא הוזהר ולא שוקם המרווח של העקירה ונתן לכך הסכמה מדעת -הרופא לעניות דעתי בבעייה מדיקולגלית רצינית והמטופל בבעיה שניתן היה למנוע תוך שיקול דעת נכון ומעקב .כך שפרסום סקרים לחוד וטיפול לחוד והרוצה להיות בצד הבטוח ינהג באחריות מירבית ובזהירות הראויה לדעתי ויכוון את אופי הטיפול לפי קבוצת הסיכון להיעלמות המטופל .אני אינני לוקח אף מקרה על מצפוני במקרה כזה !!! יתרה מכך ייתכן ובסיכום הכספי של שתי האלטרנטיבות החלופה של מעקב יקרה מחלופת השיקום לאורך זמן וגם זאת צריך לקחת במשבון .