דרושה עצה מקצועית

ד"ר שלום, אני איש צבא קבע, בערב יום ראשון הגעתי לטיפול - תור למבנה (אחרי טיפול שורש מוצלח שעברתי כחודש מוקדם יותר), הרופא שטיפל בי היה איש מיל', הטיפול לקח שעה שלמה שבמהלכה היה לי הרושם שהוא מסתבך עם עצמו, לקראת סוף השעה הוא הכריז שהוא לא מצליח לעשות את מה שצריך ושהוא יסתום לי בסתימה זמנית ושאני אקבע תור חדש למבנה. לאחר לילה של כאבים הגעתי בבוקר שוב למרפאה והופתעתי לגלות שאני שיחת היום אצל האסיסטנטיות (חיילות חובה) ושמפקד המרפאה צריך לדבר איתי כי הרופא עשה לי נזק...ואף ניסה לתשתש ראיות (הוא זרק את הצילום שעשה לי לקראת סוף הטיפול ולא אמר לי דבר על משהו לא רצוי שנגרם לי) לקצר את הסיפור - בדוח הפציעה רשום משהו בנוסח פרפורציה בפורקצה (לא בטוח לגבי המילה השניה). שלחו אותי עם הפניה דחופה לתה"ש, שם רופא שרק קרא את ההפניה ואת דוח הפציעה הכריז ש"מי שלא עובד, לא טועה" ואמר שצריך לעקור את השן (אגב, שן #36) וקבע לי תור ליעוץ למפקד שלו (ע"מ לאשר בירוקרטית את כל תהליך השתל שאחרי). עד כה, יומיים אחרי, לא פנו אלי ממפקד המרפאה וגם לא עשו לי בדיקה של ממש (לפתוח את הסתימה לבדוק מה הוא עשה שם) מה שכן עשו זה צילום. הסבירו לי שהוא עשה לי איזשהו ניקוב ופגע בעצם, אבל לא דיברו איתי על ההשלכות לטווח הקרוב או ארוך של זה. ההרגשה שלי היא כאילו כל המקרה זוכה לטיוח, ומעבר לכל זה אני מסתובב עם כאבים שלא עוברים, כמו פעימות לב, רק בשן ועם כאבים. הרופא בתה"ש אמר שהכאב יעבור ונתן לי אופטלגין. אבקש עצתך למקרה שלי, האם להתעקש על בדיקה ממשית למה שעשה הרופא? האם לערב גורמים משפטיים על התנהגות הרופא המטפל והתנהלות המרפאה? אגב אני מתכוון למרפאה מרכזית בת"א ולא למשהו משני באחד הפיקודים או משהו. אודה להתייחסותך,

בדוי שלום. לפי תיאורך עברת טיפול שורש ש במהלך החיפוש אחרי תעלות השורש ניקב כך משתמע מתיאורך ומהשתלשלות העניינים .פרפורציה היא יצירת נקב במקום שאין בו תעלת שורש ויציאה אל מחוץ לשורשים -לרקמות הפריודונטיום והעצם הסובבות את השורשים.זהו הסיבוך הנפוץ ביותר באנדודונטיה והוא מעמיד באחוז ניכר את הסיכוי לכשלון טיפול השורש .נהוג לשים באיזור הפרפורציה תכשיר על בסיס סיד כבוי ולעקוב אחר ריפוי הרקמות משך כחודש ימים ואפילו יותר ובדרך כלל הריפוי מאפשר שיקום השן במבנה וכתר באחוז מסויים 60%.וב40% מהמקרים השן נזקקת לתיקון כירוגי כגון המיסקציה (חיתוך השן לשני פרהמולרים )או סתימה רטרוגרדית של הפרפורציה (מילוי הנקב בחומר מילוי מבחוץ במהלך ניתוח וכלה בעקירת אחד השורשים ועד עקירת השן כולה . לא נראה לי שניתן לחולל נפלאות בשלב זה אלא שעליך ךהישאר במעקב פרקי זמן ארוכים עד לריפוי או קבלת החלטה סופית בנושא . .צה"ל הוא אבא טוב במקרים כאלה ומצוייד במיטב האנדודונטים והכירורגים שיעקבו אחרי התקלה שקרתה (כמו שאמרו לך מי שלא מבצע טיםולי שורש ואינו בונה מבנים לא מבצע פרפורציות .ב35 שננות עבודתי כרופא שינים משקם קרו גם לי מקרים כגון זה לפחות 10 פעמים שאני יודע עליהם ועוד כמה מקרים שלא איתרתי את הפרפורציה במהלך הטיפול ונרפאו מאליהם .זה קורה וייקרה גם בעתיד לכל רופא שיניים והשאלה הנשאלת אם הוא נקט בכל האמצעים למנוע פרפורציה (סביר להניח שכן )רופאי השינים במילואים נבררים בקפידה מקרב כלל הרופאים ואין לי ספק שגם הרופא שלך הוא מהקלינאים הטובים בארץ אך גם לו זה קורה .