לד"ר גרינבאום משה

לכבוד ד"ר גרינבאום משה א. נ. שלום רב, שמי נועם, בן 24, מטופל במרפאת שיניים קופ"ח מכבי באורתודנטיה- ליישור שיניים. שוחחנו בעבר בפורום זה, וברצוני לעדכן אותך ולבקש את דעתך והתייחסותך בנדון. עיקרי שיחתינו בעבר: הרופא האורתודנט שלח אותי לבצע עקירת שן בודדת 32, היות ואין מקום בפה. פניתי לרופא שיניים כללי, והזריק לי שני זריקות, אחת בצד שמאל קיצוני של הלסת (איפה ששניי הבינה), והשנייה בשן עצמה. לאחר כ- 5 דקות לערך נכנסתי להתקף פאניקה קשה ביותר (התקף דומה חוויתי לאחר עישון גראס- ומן הסתם אינני נוגע בזה יותר). הרופא שלל התקף על בסיס הזריקה, ו"האשים אותי, שאני אדם חרדתי". בתגובה לטענתו הסברתי שאינני סובל מחרדות ומעולם לא חוויתי התקף פאניקה כזה אלא רק לאחר התנסות בגראס. ואפילו טיפול באמפטמינים כגון ריטלין ודומיו להפרעת קשב וריכוז מעולם לא הוציאה דכאון או חרדה או תופעה מנטלית אחרת, כאשר ידוע שזה תכונה שלה. (אני מטופל גם בציפראלקס לאותו בעיה, ADHD, אינני סובל מחרדה או מדיכאון כלל) כמו כן טופלתי בעבר אצל רופא שיניים וביצעתי מס' עקירות ומעולם לא חוויתי התקף. הרופא ציין את הארוע כ "רפלקס וזו-וגה", ורשם במפורש שאין להזריק לי חומר עם אדרנלין. בהמשך שלח אותי לדרכי וביקש שאבצע את העקירה אצל כירורג פה ולסת. מכאן, עשיתי בירור קטן עם מס' אנשי מקצוע ואתה מבינהם. שוחחתי עם רופאים ששללו את הדבר וטענו שהזריקה לא מעוררת פאניקה וזה שטויות במיץ. אולם היו גם רופאים שטענו שאכן הזריקה עשוייה לעורר תגובת פאניקה- ובמגוון הסברים כגון: אם החומר חודר למחזור הדם גם אם הסבירות לכך נמוכה גורם לחלק מהמטופלים לתגובת פאניקה, הסבר נוסף היה שיש כאלו שרגישים לחומרי אלחוש מכל סוג וגורם לתגובה פרדוקסלית, הסבר נוסף שקיים רגישות לאדרנלין, ועוד ועוד..... היום ביקרתי אצל הכירורג לצורך העקירה והסברתי לו טרם ביצוע ההליך את שקרה בפעם הקודמת, וכן הסברים שקיבלתי ממס' אנשי מקצוע ברפואת שיניים. תגובתו הייתה: 1. ההסברים שנתנו לי לטענתו היו שטויות במיץ ! ושלל את האילחוש לחלוטין בתור סיבה וטען שהמקור הוא בי, ושאני חרד. 2. איך אנשים רגישים לחרדה כאשר הגוף האנושי מייצר בעצמו אדרנלין ????? (זה הוא אמר !!!) 3. "ההתקף נגרם מנבואה שמגשימה את עצמה, כי חשבת על זה" (נו באמת ?! אני פוחד מרופא שיניים כמו שאני סיני) ועוד כל מיני הסברים פסיכולוגים.... (אתה חושב שהייתי צריך להגיד לו שאני עובד בבריאות הנפש ואני זה שהמצאתי את הנושאים בפסיכולוגיה ?!?!?! :-).... ) 4. המליץ בחום שכן אבצע זריקה עם אדרנלין היות והשפעתו עמוקה, חזקה, ולאורך זמן, וכמו כן הזריקה ללא אדרנלין פחות טובה ואפשרי שבמהלך הטיפול אחוש כאבים בגלל זה. 5. מה אעשה אם יום אחד הזריקה ללא אדרנלין תפסיק להשפיע ואצטרך עם אדרנלין ??? 6. (והכי אהוב עליי...) שאני עושה מזבוב פיל, שלא נגרם לי נזק ולא קרה לי כלום, ואני צריך להתגבר על הפחד... בהמשך לסעיף 6, ראוי לציין, שההתייחסות שלו הייתה מתחת לכל ביקורת, לא מפני שהצדיק טיעונים רפואיים אלא מאחר ושלל את התחושות שלי ולא התייחס אליהם, לא הפגין רגישות, ומצער לשמוע... אבל גם מיזער אותי מאחר ואינני רופא ואני לא מבין כלום. יצאתי מהרופא מבלי לעקור את השן והחלטתי לשוחח עם הרופא המנהלי וקבענו לשוחח ביום שני. חשוב להדגיש שאני לא נפגש איתו בגלל שאני רוצה להתלונן על הרופא, אין זה חדש שיש רופאים עם חרא של אופי, ועם דעה משלהם כך שאינני אבזבז את זמני בהתלוננות, ואינני אצליח לשנות את הרופא. אני נפגש איתו על מנת לקבל מידע רפואי מקיף, להסביר לו את העניין לעומק, ולא ב- 10 דקות (כי יש אחריי עוד מטופלים שמחכים ואין לו זמן.....). לקבל פתרונות ולהבין מה האלטרנטיבות שעומדות בפניי.... לאחר שהדברים נאמרו ברצוני: 1. לקבל ממך משוב על שנאמר ועל דבריו של הכירורג. 2. כיצד לדעתך עליי לפעול בנושא ? מכאן לאן ממשיכים ? 3. כמו כן ברצוני במידע כדלקמן: א. עפ"י ניסיונך המקצועי, הסבר בדבר הנסיבות להתקף, והאם נתקלת בדבר ? ב. האם יש אפשרות שהסיבה להתקף קשור לחומר האלחוש עצמו ולא לאדרנלין ? ג. האם יש עדות של מקרים דומים בספרות המקצועית ? ד. היות ובאפשרותי לשאוב מידע מדעי ולהצליבו עם מקורות שונים, אשמח אם תכתוב לי את שמות האלחושים שמשתמשים בהם ברפואת שיניים וכן את החומרים הפעילים בה, על מנת שאוכל לחקור את הנושא לעומק, לבצע החלטה מושכלת, ולהגיע מוכן לפגישה עם המנהל. מודה לך מראש, אודה לתשובתך המפורטת בהקדם, בכבוד רב, נועם ס.

אני חוזר על תשובתי שהשבתי לך בעבר על פי נסיוני והיות ונתקלתי ב2 מקרים דומים משך הקריירה שלי ישנם רופאים רבים שלא קרה להם ארוע כזה בקליניקה משך LIFE TIME מה שמסביר את אי הסגמת הרופאים המומחים בטענה שאין אף פעם הזרקת חומר אילחוש לכלי דם -תיאורית מרפי וחוקי מרפי סוטרות את הסבריהם ץמה שיכול להסתבך קורה ומסתבך (למרות שלא היתה לי אפשרות לבדוק אותך בזמן האירוע ) הבלתי צפוי שקרה לך בעקבות האילחוש .אין אני יודע מה מאינטראקציה של לידוקאין ואדרנלין הנמצאים בקרפולה של האילחוש עם הריטלין והציפראלקס שאתה מקבל באופן שוטף על פי התיאור שלך נראה לי שמדובר במקרה לא נעים ובלתי צפוי של הזרקה לתוך כלי דם של חומר האילחוש וחומרים מכווצי כלי דם שהקרפולה מכילה .מנסיוני כקלינאי משך 35 שנה נתקלתי בשני מקרים של הזרקת חומר האילחוש לכלי דם למרות אמצעי המניעה שנקטתי והתגובה היתה פניקה בדומה לזו שתיארת .ייתכן ששילוב בין תרופתי עם התרופות שאתה מקבל הגביר את הפאניקה -שימוש בחומר אילחוש הקרוי מפיבקאין ללא חומר מכווץ כל ידם יכול להבטיח שהמקרה לא יישנה וישלול את האפשרות של IDIOSYNCRACY תגובה בלתי צפויה חריגה לתרופה ?.אני ממליץ לך לשתף לא רק את הכירורג שטאיזכרת במה שאמרתי לך והוא כמובן יחליט כיצד לנהוג על פי נסיונו והכשרתו רצוי שתפנה לכירורג ותיק ומנוסה כמו פרופ' מריטוס בדרי עזז או פרופ' שטייר .יצחק סביר להניח שאחד מהם נתקל בפרקטיקה הארוכה שלו במקרה כזה .על כל פנים אני את אשר אני מניח -אמרתי .למי שאירע אירוע כזה של חדירת חומרי האילחוש ומכווץ כלי הדם לתוך מחזור הדם של המטופל -לא יוכל לשכוח את המראה של המםופל הרוטט ומפוחד עם יתר לחץ דם זמניח שמתייצב לאחר 30 דקות ורמת דופק מעל 140 לדקה שחולף רק כעבור 30 דקות .אנו לומדים במסגרת לימודי אילחוש שאירוע כזה לא יעיתכן ולא קורה אף פעם .במציאות הוא קורה ובהתאם לחוקי מרפי הכל יכול לקרות .כשנכנסת המחט בעת בלוק לדופן העורק או סביר יותר הוריד ומבלי לחוש חודרת למרות השאיבה תחילה ומזרק'י האספירציה לתוך כלי דם ומכאן בדרך למערכת העצבים המרכזית יש לחומר לעבור רק את הBLOOD BRAIN BARRIER שהוא חדיר לחומרים בקרפולת חומרי האילחוש .