שאלת המשך

תודה על תשובתך. הבנתי את רובה, אך לא כ"כ הבנתי מה זה הסתיידות? הבנתי גם ששיניו נוטות לפגיעה עקב מצבו שהיה בגיל צעיר. מה ניתן לעשות מלבד צחצוח שינים? יש משהו נוסף שאני יכולה לעשות למנוע בעיות עתידיות? ולא כ"כ ברור לי מה הקורלציה בין בעיות בריאותיות אחרות לבין שיניים - אם בגיל הצעיר כ"כ בו היה חולה לא היו לו בכלל שיניים. תודה

דריה שלום, השינים החלביות מתפתחות בעובר מן החודש השלישי להריון מתאי גזע עובריים שעוברים שינוי תיפקוד והן נוצרות בצורת פעמון הקרוי נבט השן המייצר כל שן ע"י השקעה של סידן בשכבות של זה שנמשך עד סמוך לבקיעת שיני החלב לפה (כל אחת בעיתה ) הוא שלב הסתיידות השן .כל מצב מצוקה הריוני בזמן ההריון או בגיל הינקות (בתקופות שאיזכרתי) משפיע על השקעת הסידן ויצור חומר השן הנוצרת באותו הזמן לתמיד כך שבאותה תקופה נוצר אנמל לא סדיר ופחות מסוייד בנבטי השיניים שנוצרות בה .חומר השן שנוצר אז הוא דפקטיבי ופגיע בקלות לתקיפת חומצות הנוצרות מפירוק סוכרים המוכנסים לפה באוכל ע"י חידקי העששת (שמצויים בכל פה)ולכן כאשר השיניים האלו בוקעות לפה הן נפגעות ראשונות מעששת ויש צורך במעקב צמוד של רופא השיניים בפרקי זמן קצרים כדי לאתר את העששת ולטפל בה .כך משפיעות מחלות בהריון באם ובעובר ואחרי הלידה מחלות הילוד על השיניים למרות שבאותן תקופות עוד לא נמצאות השינים בפה .אפילו שיניים קבועות המתחילות התפתחותן ושקיעת הסידן בהן סמוך ללידה שבוקעות לפה בגיל 6-8 מושפעות נפגעות מעששת בייתר קלות עקב הנזק שנגרם ממחלות סמוך ללידה של האם העובר והיילוד .ייתרה מזאת מחלות ומצוקות בין הלידה לגיל5- לערך מתבטאות בשיניים הקבועות הנוצרות בגילאים אלו והופכות את השיניים שנוצרו אז בתוך הלסתות לפגיעות יותר לעששת כאשר הן בוקעות לפה בגילאי 6-13.ילדים עם הסטוריה כזאת של מחלות בגילים אלה הם בקבוצת סיכון גבוה לעששת כל ימי חייהם .

תשובה ברורה - תודה רבה רבה!!! אז מה שעלי לעשות בעצם זה לצחצח לו שיניים באופן יסודי ולבקר אצל הרופא פעם בחצי שנה - נכון?