נסיגת חניכיים

שלום רב! לפני כשנתיים (בגיל 25) אובחנה אצלי נסיגת חניכיים והוצע לי לעבור השתלת חניכיים ברמב"ם, מבלי כל התחייבות לתוצאות. באותו זמן סירבתי לכך, מסיבות שונות. כעת, ומבלי שחלה כל הרעה נראית במצב, אבקש לדעת: 1. האם קיימת דרך/שיטה/תרופה המסוגלת לתקן את התופעה, או לפחות לעצור אותה? 2. האם חלו שיפורים במדע הרפואה, העשויים להבטיח היום הצלחה גדולה יותר בטיפול מן הצפי שניתן לי לפני שנתיים? 3. האם ניתוח כזה הוא הכרחי? מהם התרחישים האפשריים? תודה מראש על כל התיחסות לעניין! חג שמח!!!

il_anka שלום . קשה לי לדמיין לעצמי את מצב החניכיים הספציפי שלך ולכן אתייחס כללית למחלות חניכיים ולתוצאותיהן : נסיגת חניכיים היא בדרך כלל ביטוי לתוצאות מחלת חניכיים עמוקה כאשר תמיכת העצם לשיניים אובדת בגלל הדלקת והחניכיים המקבלות את אספקת הדם מן העצם גם הן הולכות ומצטמצמות .אין לשכוח שמדובר בזיהומים אופורטוניסטיים המתפרצים כשתנגודת הגוף נפגעת זמנית . לעיתים גם דלקת חניכיים שטחית בסוגי חניכיים עדינים במיוחד גורמת תגובה של נסיגה ולא דוקא באזור המודלק של השן . שחזורים לא מתחשבים וחודרניים למרחב הביולוגי של אספקת הדם לחניכיים החופשיות עלולים בין השאר לגרום לנסיגה . גם טיפול אורטודונטי לא מבוקר עלול להסתיים בנסיגת חניכיים מכיוון שקירוב השן המוזזת לקיר העצם עד כדי השארות דופן דקה של אותה עצם עלול גרור נסיגת חניכיים. גם פגיעה מכנית במברשת קשה ותוך שימוש באבזרי צחצוח באופן לא מבוקר יכולה לגרור נסיגה טראומטית של החניכיים באזור הפגיעה . כל הגורמים הנ"ל ניתנים למניעה ואו עצירה באיבחון וטיפול נכונים אצל רופא השיניים ורצוי שעה אחת קודם ולא לאחר הנסיגה . אין כאן נוסחת פלאים של זבנג וגמרנו.דרושה מעורבות רבה של המתרפא/ה ב-HOME CARE תוך התיצבות לביקורות תכופות כבר מגיל צעיר . טיפול נאות תוך התחשבות בגורמי סיכון הקיימיים אצל המתרפא/ה ומעקב מתמיד נדרשים כאן מהצוות הרפואי (אורטודונט , רופא/ת שיניים ושיננ/ית) לאורך זמן ובמרווחי זמן המשתנים לפי הצרכים האישיים של החולה. נסיגת חניכיים חושפת את הדנטין של צוואר השן וגוררת רגישות חזקה בקור וחום ואפילו במתוק וחמוץ -רגישות זו ניתן להפחית ע"י צחצוח במשחת שיניים SENSODYNE ואם לא נפתרה הבעיה לרופא/ת השיניים חומרים מפחיתי רגישות יעילים יותר. לגבי תזונה : החניכיים הן ביטוי למצבו הכללי של הגוף . חוסרים של מינרלים וויטמינים מתבטאים בתנגודת ירודה ודלקת חניכיים חזקה יותר תוך הידרדרות מהירה ולכן תזונה מאוזנת חשובה מאוד וכן שתייה מרובה . רמות גבוהות של כולסטרול בדם מלווות בדלקת חניכיים במקביל לחסימת עורקים כליליים ונטייה לשבץ מוחי ואוטם לבבי . עדיין לא ברורה השפעת הגומלין בין מחלות חניכיים לנטיה לשבץ אך קיימת התיאוריה הבקטריאלית האומרת שחידקים החודרים לזרם הדם דרך כיבים בחניכיים המודלקות מהווים מוקד ראשוני ליצירת אוטם בכלי הדם וליווצרות קרישים של דם באותם כלים . לעיתים חשיפת דנטין השורש מלווה בנטיה לעששת צווארית בשיניים בעיקר בגיל השלישי אך גם בצעירים יותר -בעיה ההופכת יותר ויותר אתגר לרופא/ת השיניים ומצריכה מעקב תכוף וטיפולים מונעים וקורטיביים של מריחת ושטיפות פלואוריד וסתימות ושחזורים מחומר המשחרר פלואוריד . לגבי אותם מקרים בהם הנסיגה היא בעיה אסטטית מקומית או כללית ישנם טיפולים של פלסטיקה של החניכיים הנעשות בד"כ ע"י פריודונטים (מומחים למחלות חניכיים ) המתקנים את המראה ומכסים חלק מן הנסיגה .לאחרונה דוו"ח בספרות המקצועית על חומר הקרוי EMDOGAIN שיכול לסייע בהתחברות מחדש של החניכיים לרקמת השן בתנאים מסויימים ע"י עידוד יצירת צמנטום שלתוכו מתחבררים סיבי הקולגן של הליגמנט הפריודונטלי אשר מהווה הקישור לחניכיים ולעצם האלויאולרית . חומר זה עשוי לשפר את הפרוגנוזה של הניתוחים שאותם חששת לעבור בעבר מאידך ייתכן שמצבך החמיר ללא טיפול כתוצאה מהדחייה של הניתוחים . על כל פנים מומלץ לפנות לפריודונט להערכת מצב החניכיים שלך ולשמוע מפיו ספציפית מה מכל הנ"ל מתאים למקרה האישי שלך .

ראשית - הרבה הרבה תודה לך על התשובה המלומדת והמנומקת וכן על מהירות התגובה! למרות שלא הבנתי לעומקם את כל ההסברים, התרשמתי כי לא חסכת במאמצים להסביר, לפרט, לנמק ו... נו, איך לומר: ל-ע-ז-ו-ר! ועל כך - שוב תודה! זהו הביקור הראשון שלי באתר (ובפרט בפורום) והוא בהחלט הותיר בי רושם חיובי, שאותו אחלוק, מן הסתם, עם מקורבי. שנית, לאחר שקראתי את תשובתך ובהמשך למכתבי הקודם, היית מעוניין במידע ספציפי יותר, במידה שזה ניתן... ככל הידוע לי, למרות נסיגת החניכיים שאובחנה אצלי - מעולם לא סבלתי מדלקות חניכיים (לפחות לא כאלו שהסבו לי כאבים, ובוודאי לא כאלו שדרשו ממני טיפול ספציפי, לרבות טיפול אנטיביוטי). הרגישות היחידה שלי בשיניים היא למיץ הדר (ובפרט לימון) וכן למשקאות קרים במיוחד. אני אכן נמצא במעקב מתמיד של רופא שיניים ושיננית: ביקורת וטיפולים (במידת הצורך) מדי 4-5 חודשים. העניין הוא, שהשיננית שלי היא שעודדה אותי בשעתו לפנות לפריודנט, בניגוד לעמדתו של רופא השיניים שלי... כפי שציינתי, למרות דעתו של הפריודנט כי יש לערוך שתי השתלות חניכיים (בשל "רצסיות", אם אינני טועה) בחרתי שלא לעשות כן, בין השאר בשל ספקנותו של רופא השיניים שלי לגבי יעילות הטיפול. גם חוסר התחייבותו של הפריודנט להצלחה לא עודדה אותי. ובנוסף - חששתי מן הטיפול הרדיקלי הזה... כיום, 5 שנים מאוחר יותר, אני מרגיש בדיוק כפי שהרגשתי אז ועל פניו לא ניכרת החרפה בנסיגת החניכיים. שאלתי היא, האם נכון לשוב היום ולבדוק אפשרות כזו לטיפול? האם יש לשקול אותה כטיפול מנע או רק כתרופה לעתיד, למקרה של החרפה במצב? מתשובתך הבנתי שלטיפול הכירורגי חשיבות קוסמטית. האם הבנתי נכון וזו מטרתו היחידה? האם סופה של נסיגת חניכיים להיעצר מתישהו או שלתסריטים הרצים בראשי לגבי נשירת שיניים (בסוף שנות ה-20 !!) יש איזו אחיזה במציאות?! ובכלל, האם זו גזירה שיש לחיות עמה או שישנן דרכים לשים לה קץ? האם זה תורשתי? האם ה"תיאוריה הבקטיריאלית" וסיכונים אחרים שהזכרת (התפתחות קרישי דם וכד') מחייבים אותי לבדיקות מיוחדות אצל רופא המשפחה ? (כולסטרול, למשל). למרות שהתזונה שלי מאוזנת, לדעתי, אני מבין שעשויה להיות לכך השפעה מסוימת על רמת הנסיגה. היכן ניתן לברר את מידת האיזון הזו? לסיום, חשוב לי לציין, כי אני אדם בריא ופרט לטיפולי השיניים איני מרבה לבקר רופאים (פעם-פעמיים בשנה לכל היותר). השאלות שהצגתי לעיל - חלקן מעסיקות אותי מזה זמן וחלקן התעוררו אצלי בעקבות תשובתך המפורטת. אודה לך מראש על כל התיחסות (ולו חלקית) לשאלות הללו. שבוע טוב!