פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8543 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
07/06/2018 | 05:45 | מאת: אביב

שימרו על עצמכן היום כמה שאתן יכולות ימים עמוסים לי אבל לא מתלוננת שימשיכו ככה ומודה על כוחות שעוד יש בי תודה לכן שאתן כאן . ביום ראשון חוזרים לשם ...זה הולך להיות מוזר ..... אולי סוריקטה כמו שכתבת שם תן לי דקה להתרגל אלייך שוב....

07/06/2018 | 06:26 | מאת: סוריקטה

הי אביב, מצטרפת לתחושת המוזר. ומיכל - לא בטוחה שהבנת עד הסוף על מה דיברת, אולי גם לא קראתי חלק מההודעות כאן ופספסתי. רצו לאחרונה בגני הילדים כל מיני סיפורים איומים, שתפסו נפח. ביקשתי לחסוך אותם ממני לרגע, אבל, אין, זה מאד מדובר. מבינה את החרדות עד לשמיים שגם אני עצמי הייתי בהן בהקשר. ולכן, לכן גם שאלתי אם את עשית טוב ואיכשהו התהפך אצלך בפנים לדבר רע. סוריקטה

07/06/2018 | 07:57 | מאת: מיכ...

עכשיו הבנתי אותך סוריקטה. תודה אביב שאת מבינה.....יהיה בסדר.

07/06/2018 | 06:40 | מאת: סוריקטה

ובוקר טוב, הנה, קמתי בבוקר. ולעיסוקיי. יום נעים לנו סוריקטה

07/06/2018 | 12:20 | מאת: חטוליתוש

טוב לקרא אותך ולדעת דאת בסדר עומס.....גם לפעמים עוזר להשיח את הדעת מדברים מציקים העיקר שאת בסדר......ויום ראשון שוב חוזרים לשם ...... אין לי ממש צפיות ...... ואחרי כן מה...... חזל"ש ?? טוב לי כאן מאוד חיבוק גדול חטולית

06/06/2018 | 20:46 | מאת: מיכ...

אודי לא נמצא. ואנחנו ככה עם עצמנו. יש לי מטפלת..ואתכן תודה לכן. לא בלבול בין טוב לרע...פשוט קרה מקרה רע!! אני מבוגר האחראי עכשיו. לא אשמה במה שקרה כי לא הייתי שם..אבל....טוב אין מה לפרט. תבינו לבד. וכן..אני הייתי גם קטנה מידיי..וזה דומה..

06/06/2018 | 23:19 | מאת: אביב

זה כואב כל כך כואב ומה שחשוב עכשיו זה שתביני אי אפשר לשמור כל הזמן שלא יקרה משהו רע . אפשר וחשוב להיות שם עבור....עכשיו לעטוף לאהוב בגדול בסופו של יום הפגיעה פחות קשה לנו מה שקשה זה שלא היה שם מי שיעזור חיבוק ענק .....

06/06/2018 | 23:25 | מאת: אביב

תקשיבי עכשיו קראתי למטה ואני מבינה יותר ...... באמת אין קשר לא לקארמה ולא לנבואה... ואת גם לא אלוהים שיכול לשמור על ..... אני מבינה את הקושי אבל עכשיו צריך להיות שם עבורה. כן את המבוגר האחראי שצריך לטפל ולדאוג ... זה מטלטל אותך אבל כרגע את לא הילדה הזו ... ממש לא !!!!!!!!!!!! ואת לא אשמה לא בפגיעה שלה ולא בפגיעה שלך.... מה שתלוי בך עכשיו זה היכולת הבוגרת להאסף ולשמור עלייך הקטנה ועל האחרים .... אני סומכת עלייך את יכולה

07/06/2018 | 12:11 | מאת: חטוליתוש

כמה עצוב....... ובגיל צעיר כל כך את יכולה רק לתמוך....... כמובן אם זה לא טריגר בשבילך.... המעמד הזה לא קל בכלל..... תעשי רק.....מה שאת יכולה ואולי גם תתיעצי עם עוד מישהו מוסמך לא מקנאה בילדה הקטנה שנפלה קורבן לעוד מעשה נפשע כ ז ה כפי שאת רואה מקרוב יפתי לצערי זה לא נגמר והכי חשוב שתביני שכלום לא קרה באשמתך !!! בהמון אהבה חטולית

06/06/2018 | 19:41 | מאת: מיכ...

שהרגשתן שדברים קורים בגללכן?? קארמה רעה כזו? יודעת זה לא הגיוני בעליל.....אבל קרה? לא מדברת על אשמה זה מעבר לזה..זה כאילו למשוך אלייך את הדברים שיקרו...הצילו

06/06/2018 | 19:54 | מאת: אביב

לפעמים ... אנו גורמים לדברים לקרות נבואה שמגשימה את עצמה

06/06/2018 | 20:00 | מאת: סוריקטה

הי מיכל, זה לינקג' שעושים בדרך כלל בזמני חרדות, כשאנחנו פחות מפרידים. אפשר לעצור את זה. סוריקטה

06/06/2018 | 20:12 | מאת: מיכ...

סוריקטה...אכן אני בחרדות..כאילו מחכה שמשהו נורא יקרה..אבל כבר קרה משהו.. וזה עצוב כי זו ילדה בת 5ועכשיו כלם מעורבים. טוב כבר הבנתן.

06/06/2018 | 20:26 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מתוקה נבואה שמגשימה את עצמה לא תמיד קוראת וגם לא לכל אחד...... אני לא מאמינה שאת מושכת אלייך קארמה רעה פשוט כשמרגישים ככה כמוך וההרגשה קשה מרגישים כאלו "זה קרה בגללי " אבל לא לא קרה באשמתך קרה מה שהיה אמור לקרות בכל מקרה ועוד ילדה קטנה בת 5...... איפה אנחנו חיים ? כמה רחוק עוד נגיע...... תרגעי מתוקה הלחץ משפיע ...... גם זה כבר עומד לעבור עוד קצת..וזה כבר מאחורייך בהמון אהבה חטולית

06/06/2018 | 20:20 | מאת: סוריקטה

הי מיכל, יש מצב שאת יודעת שעשית מעשה טוב, ומשהו התהפך בפנים והפך אותו לרע? יעני, יש ערבוב בין טוב לרע? סוריקטה

06/06/2018 | 20:29 | מאת: חטוליתוש

את פשוט אלופה בכלל.לא.מורגש שאת עייפה ח ח ח מקסים בעיני חטולית

06/06/2018 | 19:26 | מאת: סוריקטה

וזהו. טקסי שכזה. רחצה, פינוי של אשפה קונקרטית. ו... לנוח. סוריקטה

06/06/2018 | 19:39 | מאת: מיכ...

להתנקות זה טוב...😍תרתי משמע.

06/06/2018 | 20:10 | מאת: סוריקטה

ליל מנוחה 💖 סוריקטה

06/06/2018 | 19:56 | מאת: אביב

נפלא . עוד לא הגעתי לשם היום....

06/06/2018 | 20:08 | מאת: סוריקטה

התחלתי בחמש. מספיק לי עד עכשיו. ויפה שיצרתי לי סביבה נקייה דיה וגם עצרתי. ליל מנוחה

06/06/2018 | 20:19 | מאת: חטוליתוש

ליל מנוחה מתוקה גם אני מתכננת להכנס מוקדם היום למיטה מקווה שיצליח לי וגם אצליח.לישוןןןןן אעשה הכל על מנת לא להציץ למסך ........ אוהבת אותכן כולן ליל מנוחה חטולית

06/06/2018 | 14:16 | מאת: אביב

אז שתדעו קראתי ושולחת חיבוק אוהב . 😊😁😀😍😙😘

06/06/2018 | 16:29 | מאת: מיכ...

כן...תודה. כאב שרירים. לא מוסבר. מחשבות טורדניות.. באסה. הלעולם יהיו עברינים כאלו..תמיד ילדות סובלות ככה? האם יש בי קארמה רעה כזו ש....אוףףףף הצפה.

06/06/2018 | 17:28 | מאת: חטוליתוש

מיכלי הפשעים האלה עוד מימי התנך הכי קדום שאפשר מה שהכי מצער..... ככל שהחיים מתקדמים כך גם הפשעים משתכללים...... ולא מתוקה לא רק בנות סובלות כך גם בנים....... אין יוצאים מהכלל...... וסליחה שאני אומרת אבל גם בעלי חיים סובלים....... השרירים שלך כואבים.... הגוף שלך מדבר כאב הכאב אינו רק נפשי כל מה שעולה..... עולה לנו....במחיר כאב כזה וגם אחר... הכל עדיין טרי מאוד כואב מאוד את שורדת מתוקה מאמינה שגם זה עוד שלב בתהליך הקשה שאת עוברת גם אם את לא חושבת ...... את אמיצה ואני מאמינה בך מלא מלא בלי להוציא אין מזור הכאב לצערי הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך ואת עומדת בזה בגבורה חיבוק עדין בהמון אהבה חטולית

06/06/2018 | 17:17 | מאת: חטוליתוש

אכן...... וטוב לראות אותך כאן בטח סחוטה מעייפות חטולית

06/06/2018 | 17:58 | מאת: מיכ...

חטולית.תודה. צריכה להתעסק בזה בגלל שקרה מקרה...אני פועלת עובדת רגיל כי צריך... מעולה בהפרדות כאלה...בלילה הכל יוצא וקשה. המטפלת שלי מלווה אותי. היא אלופה. יודעת שהיא איתי...למרות זאת תקופה גל מה שלא יהיה..זה קשה כי קרה השבוע וצריך לטפל.....זה לא רק טיפול בעבר אלא בהווה...הפרדה בינה לביני. מקרה אחר...קשה .

06/06/2018 | 17:58 | מאת: סוריקטה

הי אביב, ספציפית, אני בסדר סך הכל. הולכת להשיל מעצמי את הג'יפה של היום ולהתרענן. שלך בחיוך וחיבה, סוריקטה

06/06/2018 | 18:04 | מאת: סוריקטה

ה'פטנט' שלי נגד כאב הוא להתנועע כל הזמן... נו שוין סוריקטה

06/06/2018 | 20:35 | מאת: חטוליתוש

אביב מה קורה איתך היום את לא מרגישה טוב ? יופי שכתבת שאת קוראת אבל מה עם מילה אחת..... ציוץ מיאו משהו.....? כבר דואגת לך שאת שקטה מאוד בהמון אהבה חטולית

07/06/2018 | 00:11 | מאת: אביב

אני בסדר תודה על המחשבה שקטה , עסוקה עד מאוד ..... וקצת מכונסת :)

06/06/2018 | 03:51 | מאת: חטוליתוש

רק להסב תשומת ליבך שכתבתי לך.למטה בשירשור....

06/06/2018 | 06:36 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, היה עצוב לקרוא אתכן באמירות על הפנטזיה שלי. אני בכל זאת איכשהו רוצה אותה אולי. לא נראה לי שהפטזיות שלי היום עד כדי כך לא ריאליות. כלומר, יש בפנים כאלה, שאני מכירה, ויודעת לזהות, אך לא חיה עליהן בלבד. יפה שהיה אצלך תיקון. מרגש. מקרב. אמא שלי ויתרה עליי, לא אהבה יותר מעולם, כי לא הכירה אותי כייצור נפרד. היא ידעה שהחבר שלה נגע בי כמו שאסור, גם הוא, סיפרתי לפני שנים, היא חיה והוא חי. והיא בחרה בו, וכל חלקה בבית שהשתמשתי בה בביתה סימנה באופן סימלי (מניחה שבהוראות הנחייה שלו, שהיא שפוטה שלו) עם חפץ כדי שאבין שזהו לא יהיה לי יותר מקום. הוא עדיין חי ומנהל את חייה. לא מבינה איך אדם שמעשן שלוש קופסאות ביום איזה שבעים שנה מושך, אבל הוא שם בשביל לעשות את הנזק שלו ולהשתלט על הרכוש שלה, מה שאומר משהו על העתיד הכלכלי שלי גם. אין לי ילדים משלי. הייתה תקופה בה פינטזתי על תאומים, אבל זה היה מאוחר ועדיין לא הייתי מטופלת מספיק, וגם היום, בגיל המעבר, עד היום לא זכיתי לאהבה. הכי קרוב לזה הוא טיפול בשניים. אבל כל פעם השניים האלה מתחלפים והם שוב חוזרים לגיל שנה ושוב. ובזקנה - אני רואה את הקשיש הערירי שלצדי. אין באמת מי שעוזר לו והוא לא יכול. יש לו הכנסות גבוהות משלי ועדיין. איני יודעת מה יהיה איתי כשפחות אוכל. סוריקטה

06/06/2018 | 17:40 | מאת: חטוליתוש

סוריקטה יפה שלי משום מה קיבלתי רושם שנפגעת ממשהו שכתבתי.... אשמח אם תגידי יותר בברור מה...... הדבר האחרון שהייתי רוצה זה חלילה וחס ,,,לפגוע בך לא הבנתי למה את מתכוונת....... בבקשה כתבי לי מה גרם לך להרגשה רעה אני בשום אופן לא מבטלת אותך להפך כתבתי רק מנסיוני האישי אייך הרגיש לי עברתי המון שעות טיפול רק בנושא הזה מצטערת אם נפגעת לא היתה שום כוונה סליחה בהמון אהבה חטולית

06/06/2018 | 17:46 | מאת: חטוליתוש

רק דבר אחד לצערי מכירה היטב גם את הפן הזה של...גברים שמסתובבים בבית..... אמי היתה צעירה ויפה ומאוד מחוזרת אני עברתי שם.......הרבה דברים קשים איתם, מבינה את התחושה של...ויתרו. עלי , סליחה , לא יכולה להכנס לזה עכשיו לא אני כאן הנושא אולי תביני אותי עכשיו יותר טוב חטולית

06/06/2018 | 17:51 | מאת: סוריקטה

יקירתי, חטולית יקירתי, ממש לא נפגעתי. ואני ממש בסדר. עייפה מיום עבודה מפרך, בנורמלי. רוצה לספר? סוריקטה

06/06/2018 | 18:30 | מאת: חטוליתוש

מה אומר לך המשפט הבא...... את תדאגי שאני אהיה מאושרת ואני אשאיר אותך איתי....!!!! זה היה ממש ככה..... ואני ...כולי ילדה בת 6 מה אמורה לעשות...??? הדמיון יכול להתעלות על עצמו...... אבל לא אצל ילדה קטנה שרק עכשיו הופרדה מאחיה האחד שאליו קשורה..בכל נימי נפשה...... ............................. אין לי כרגע עוד מילים לא יכולה חטולית

06/06/2018 | 18:34 | מאת: סוריקטה

עצוב. את יודעת, אני רציתי שיפרידו. ואמא התעקשה שלא. ובראייה לאחור זה כן היה מתחייב. זה פשוט מה שהיה והקרבתי כמעט ארבעים שנה כדי להיות הפילטר של אמא, שהיא תראה לעולם בריאה ואני חולה. וכמה אחריות להפיל על כזאת קטנטונת, כמה לא פייר. כמה לא פייר! וכמה מקומם. סיפורים מעוותים בעולמנו. הוי כמה מעוותים. ממי שלי, אנחנו לא שם עכשיו. זכרונות איומים שכמותם. מחבקת, סוריקטה

06/06/2018 | 03:16 | מאת: חטוליתוש

בוקר ונכנסתי למיטה בכוונה מאוחר מהרגיל הלילה הזה החליט לצבוע עצמו בלבן אמר לי בסוד ישנת אתמול.....ח ח ח מספיק לך ודי....... לא עזר כל מה שלקחתי ונעזרתי כדי לישון עייפה מאוד ומעצבן ששוב לא נרדמת למה צריך.לקחת 3 ימי עיפות מתישים כדי לישון לילה אחד נורמלי..... אלך בנתיים להכניס כלים למדיח גם ככה לא יכולה להרעיש..... ומחר יום של קניות גם לאמא שלי ומתחילה גם כביסות.....(רק שלי ושל בעלי) לא של הבן וחברה שלו וכמובן...הכנות ראשונות לקראת שבת כי השבוע אני מזמינה אותם לערב שבת עד לא מזמן היו באים שבוע כן שבוע לא שברתי את המשוואה הזו אין לי כוח עייפה וכואבת לאט לאט יבינו..... שבאים מעכשיו רק כשאני מזמינה חטולית

06/06/2018 | 05:13 | מאת: אביב

נו נו . לא ידעתי הייתי באה בעצם לא למדתי כמו סוריקטה לא להכנס להישאר במיטה לא לקום זה לפחות נותן מנוחה לגוף ועכשיו עוד מעט שצריך לצאת לעוד יום ארוך במיוחד ... אני דווקא נחה וישנה כשאפשר למדתי שזה עוזר .... חיבוק ליום חדש

06/06/2018 | 06:27 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, אכן אני מנסה לשמור על הכלל שהצבתי לעצמי ולא להיכנס ולהביט במסכים בלילה. מעגל נורא מייסר שנכנסים אליו כאל דרך ללא מוצא. אפשר לשבור אותו, כנראה. לא יודעת מה לומר מעבר לטיפול (רב שנים...), תרופות. מה קורה אם את חושבת על משהו שנורא *לא* בא לך לעשות. זה איכשהו מתיש לרמה של בואי כן נצליח לישון? אולי סתם רעיון מפגר. סוריקטה

06/06/2018 | 13:22 | מאת: חטוליתוש

לא מתוקה בכלל לא רעיון מפגר יש לי בעיה אחרת לא.מסוגלת לשכב הרבה זמן במיטה או בכלל הגוף שלי משדר עצבים חוסר מנוחה משווע לא משנה מה אעשה רק לא שכיבה ממושכת אז כבר הסתכלתי גם בטלויזיה....לקרא בלילה לא בא בחשבון כי יוצר לי לחץ בעינים...ווכאן...רק כמה דקות...... כנראה עוזר.... גם המזג אויר בלילה משתנה , פתאום חם , פתאום קר לי.....במיוחד ברגלים ואז בכלל אין מה לדבר לא יודעת מה לעשות...כבר הגדלתי את המינון של הכדור שינה , ולא רוצה להגדיל שוב אין לזה סוף חטולית

06/06/2018 | 17:55 | מאת: סוריקטה

ולכן, לכן אני נעזרת בתרופות. לא ויתרתי, וכן מצאתי לי משהו שעוזר. לפחות ביומיים האחרונים. החלפנו תרופה לשינה, לאחרונה, לא ממש עזר, כן הגדלנו מינון ולא ממש עזר. היה סיוט. אבל בסוף מצאתי לי שילוב על דעת עצמי וזה עבד. גם את הקטע של לא יודעת אם חם לי או קר לי. מוכר ומביא ת'סעיף. מה אומר, בכלל לא חביב. אוהבת, ומחזיקה לכולנו תקווה. סוריקטה

כשמשהו מזכיר לכן? מעורר? כשיש טריגר ומרגישים פשוט..כשאין מילים....

אודי היה אומר על זה שזה רק זיכרון. ... והאמת למדתי שזה גל לא מתנגדת לו ...נותנת לכאב להיות נאחזת כמוך במי שמוכן לעזור נושמת עמוק ועוד ומחכה שיעבור וזה עובר עד הגל הבא .... חיבוק ענק

06/06/2018 | 03:04 | מאת: חטוליתוש

היי מיכלי אני לא יודעת.מי היה אומר מה אבל מה שאביב כתבה שזה גל שעובר......גם יכול להיות צריך לתת מקום למה שמרגיש לך אם זה כאב שיכאב אם זה טריגר לדבר עליו במיוחד לדבר כל מה שמרגיש לתת מקום,,,מרחב ואם הטיפול לא בטווח הקרוב אז אנחנו כאן איתך ובישבילך פשוט לעבד את מה שיש שם ולהפטר מזה שיצא ממך מה שיוצא החוצה מקל על כך המערכת אז אם יש דברים שיושבים עליך כבד ולא בא לך לסחוב לבד כאן נמצאות שומרות הגחלת שיעזרו לך לא להיות לבד את מחליטה מה טוב לך ואני שולחת חיבוק עוטף ומרגיע בהמון אהבה חטולית

06/06/2018 | 06:22 | מאת: סוריקטה

הי מיכל, יש איזה קטע הומוריסטי (שלאו דווקא מתאים לעיתוי, ואולי דווקא כן) שאני הולכת איתו: “If the facts are against you, argue the law. If the law is against you, argue the facts. If the law and the facts are against you, pound the table and yell like hell” ― Carl Sandburg לפעמים כשאנחנו בפנים, זה מרגיש כמו הכל, ללא תקווה ללא מוצא, הגם כשיודעים לומר טכנית לעצמנו שזה גל. לא למדתי מה עושים עם האגרסיות כך שלא ייפגע אף אחד. לא מישהו אחר ולא אנחנו. אני נשארת עם 'אין מה לעשות, זה מה יש' ומוסיפה בינתיים. זה אולי עוזר להבין בכל זאת שאולי זה גל. סוריקטה

תודה..אין לי ממש רגש יש לי תחושות בלי מילים.

מיכל, זה בסדר. גם כך. סוריקטה

05/06/2018 | 16:29 | מאת: מיכ...

לא יכולה לפרט מה קרה..אבל החזיר אותי מיד לעבר....ונזכרת בדברים חדשים....לא פלאשבקים. תחושות של חוסר אונים ובושה ואשמה שממש לא שייכים אליי אבל נדבקים בי. . כאילו הזדהות.......ישר נכנסתי אפילו לא נתתי לעצמי דקה להתרגל אליה שוב..כאילו לא נסעה...כי היה דחוףףףף...גם עכשיו לא יודעת איך אני מרגישה ממש...כאילו אין רגש כזה.. תודה לכן

05/06/2018 | 16:58 | מאת: חטוליתוש

היי מיכלי הכל בסדר מתוקה תרגעי תנשמי קחי לך את הזמן...... אין לאן למהר הכל בסדר את לא חייבת מיד לנתח את כל מה שקרה בפגישה חיבוק גדול בהמון אהבה חטולית

05/06/2018 | 17:04 | מאת: מיכ...

תודה חטולית. שאת מבינה.. הלם. זאת המילה כרגע.

05/06/2018 | 17:20 | מאת: סוריקטה

אתן אלופות! מיכל - שביצעת והיית. חטולית - על התשובה המופלאה 'את לא חייבת לנתח מייד' סוריקטה

05/06/2018 | 05:58 | מאת: אביב

מה שלומך ... איך את ...

05/06/2018 | 06:05 | מאת: סוריקטה

אני בסדר. שיחקתי עם התרופות (כמובן, תוך התייעצות עם הרופא, אבל לא שיגעתי לו ת'מוח על כל ניסיון שלי, והוא גם לא ענה לי וזה חירפן אותי). הצלחתי הלילה למצוא לי דרך לישון סביר. כמה מחזורים עם פרקי זמן של שינה עמוקה. נקווה שיעבוד גם הלאה. אני בסדר גמור. ניסיתי לחשוב - יש מצב שרציתי לפגוש את אמא אתמול, שתראה אותי עם תאומים לכאורה, ושגם תראה שאני או נראית טוב, או שמורה, או גם קצת לא. מעורבב. את יודעת. סוריקטה

05/06/2018 | 08:30 | מאת: אביב

אני יודעת שלא ראית אותה הרבה שנים אולי הגיע הזמן רגע לפני ... לנסות עבורך לא עבורה לסגור מעגל .... חיבוק עוטף

05/06/2018 | 08:56 | מאת: סוריקטה

באירועים משפחתיים, שהיא כן נכחה. תדירות של פעם בשנה שנתיים. לא פשוט בכלל ולפרקי זמן מאד מוגבלים. וגם עד לפני שנתיים גם בימי ההולדת שלה. באמת כשאני חושבת על זה, חלפה כבר שנה מאז הפעם האחרונה. כן חשוב לראות מה קורה במציאות ולצאת מהדימיון המוחלט. מפחיד ומערער. בטח. מאמינה שייצא לי לראות אותה בטרם תלך לעולמה. יש לי כל מיני פנטזיות בהקשר. טוב שדיברנו על זה. סוריקטה

05/06/2018 | 10:19 | מאת: אביב

ראית , בלית ברירה .... אני מדברת על ביקור שלך כזה שינסה לראות אותה כאישה חולה בנפשה ואז פחות לקחת פנימה , אשמה , בושה ושאר ירקות.... פגישת סליחה כזו , פגישה שאת באה עם כוח ...נשית יפה ועם כוח .... פגישה שתוכלי להגיד ניצחתי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אתך

05/06/2018 | 09:12 | מאת: סוריקטה

כמה טוב שפתחתן את הנושא. פתאום אני חושבת לי שהייתי רוצה שאמא תבוא ותאמר ילדה שלי יפה שלי אהובה שלי ולי, כל כך קשה לומר - אמא. כשאחי ואני מדברים עליה אנחנו משתמשים בכינויים מתחמקים אחרים כמו למשל הכתובת שלה, שהיא שם מובהק של גבר. סוריקטה

05/06/2018 | 10:20 | מאת: אביב

לצעריינו יקרה זאת פנטזיה .... אבל לנסות לקבל שזאת היא וזה הנכות שלה ......ולקבל את המקום הכואב שממש רוצה את המילים האלה .....

05/06/2018 | 10:52 | מאת: חטוליתוש

רוצה לומר לך שלצערי את המילים היפות את המילים הנכספות אליהן את עורגת לא נראה לי שתשמעי ממנה מה שלא ידעה או יכלה לתת בזמנים טובים שלה...... כבר לא יגיעו....... עם כל הכאב , והכאב ענק.... אבל........ את כיום אישה כזו מהממת עצמאית עובדת ומשתכרת למחייתך נאהבת עלידי מכיריך ומוקרייך ואת לא לבד לא תלויה בה או במוצא פיה אשה שזמנה....... האם תהי מסוגלת להתעלות מעל עצמך ולעשות משהו שהוא נטו רק למענך ......? לסגור מעגל עם אימך לבקר אותה אולי רק פעם אחת ואחרונה ומשם להמשיך את חייך הלאה....... כבר מזמן ,כך נראה לפחות שאת לא זקוקה לה ורק עבור כמה מילים טובות אל תבטלי את השגייך.......... אל תבטלי את עצמך לדעתי אם תסגרי מעגל איתה תהי הרבה יותר משוחררת...... איזשהו נטל כבר ירד ממך..... תהי יותר שלמה ככה לפחות אני הרגשתי עם אבי הביולוגי....... אבל זה כבר סיפור לטלנובלה אחרת כמובן שאם לא מתאים לך זרקי.לפח..... בהמון אהבה חטולית

05/06/2018 | 11:06 | מאת: סוריקטה

אולי לא אשמע ממנה, מאמא שלי, אבל אשמע את עצמי אומרת את אותן מילים ממש לתינוקות בהם אני מטפלת. היא ויתרה עליי זה כואב סוריקטה

05/06/2018 | 12:06 | מאת: סוריקטה

'בואי אליי' סוריקטה

05/06/2018 | 17:53 | מאת: אביב

כמה שמבינה אותך כל כך ....כואב חיבוק שמקרקע ומזכיר שאת נפלאה

06/06/2018 | 03:46 | מאת: חטוליתוש

מבינה אותך כל כך..... אספר לך משהו קטן עד שאמי נשאה לבעלה השני הייתי כל עולמה אחרי הבת מצווה שלי הוא השתלט על הבית וכמובן גם עלי הוא היה בעל הכסף...... בעל הדעה הוא גם בעל המאה השנים חלפו....... רק אחרי שהוא נפטר.....הצלחתי לשבת איתה ולספר לה על מעלליו..... לא ראיתי שהיתה בשוק כמו שכבר כתבתי פעם ראתה ולא ידעה מה לעשות..... תוך כדי .....אמרתי לה את ויתרת עלי למענו..... כבר לא היה לי אותך, את אמא שלי והיא ,אבל תמיד אהבתי אותך..... אני, לא הרגשתי .....תמיד היית רק לצידו כשאוהבים צרכים גם להגיד במילים עוד דיברנו לתוך הלילה עד שהבינה ששום דבר לא מובן מאיליו אפילו לא אהבה של אמא לילד שלה מאז......חלפו 6 שנים והיא למדה להגיד לי שהיא אוהבת אותי.... משהו כמו שאת אומרת....לתינוקות שאני מגדלת אני כן אומרת ........ ואת.תמשיכי להגיד כי יש בתוכך המון המון אהבה לתת סוריקטה מתוקה הילדים שלי גדלו כמו על שמרים בבצק עם ים של אהבה , חיבוקים, נשיקות גם כיום כשהם כבר הורים.לילדים בעצמם אני נהנית לשמוע מהבנים שלי אומרים לילדים שלהם כמה הם חשובים להם, כמה הם אוהבים אותם ומרעיפים עליהם ....כמו שקיבלו.ממני בטוחה שגם אותך יאהבו באותה מידה חיבוק גדול מתוקה על התיקון שאת עושה ......זה בכלל לא.מובן מאיליו חטולית

תודה על המקום הזה ולכן על הגחלת...

מיכלי .... איך את עכשיו ....

בוקר..אשוחח איתה הבוקר...היא ביקשה

מה איתך מתוקה היום הפגישה עם המטפלת? כבר חזרת........ מקווה שתכנסי לעדכן יומטוב חטולית

בוקר אור, עמדתי במשימת נטרול אורות הלילה. אם כן, בוקר אור. שרידי ניצולי שואה שומרי גחלת שכמותנו. את יודעת מה אני אומרת לתינוקות שאני מטפלת בהם כאשר הם שומטים את עצמם בקלות רבה מידי מכל ניד עפעף? אני מזכירה להם שהם חזקים וקצת, קצת יכולים להחזיק את עצמם ולהתייצב. כמובן שלא כדרישה מוגזמת ובהתאם למצב. ואצל אלה, המופנמים, שלכאורה בעלי כושר הכלה גדול - אני מקשיבה לשקט. לסדק הקטן שנוצר, עוד לפני שהם מראים כלפי חוץ. כי שהם מראים זה כבר קראש. תארי לך שאני עובדת עם שניים כאלה. על אמת. הפכים. ומקשיבה גם לצדדים בי. בקיצור, כמו שאומר רופא הנפש שלי - להישען על החלקים החזקים ולא לתת לחלשים יותר להפיל את כל המערכת. אפשר לסמוך עלייך. עלינו השרדנים. אולי לא הוגן (יש בזה משהו). אבל כן. יש כוחות. 🐦 סוריקטה

מקסימה....צודקת. גם אני כך בעבודה...לאחרים הרבה יותר קל לראות מבחוץ...להתבונן על עצמי לא קל. הצלחתי בלי מסכים בלילה..הולך להיות לא פשוט היום....לא יכולה לפרט. יום מקסים

מיכל, חיבוק לדרך. אנחנו איתך. סוריקטה

04/06/2018 | 23:26 | מאת: מיכ...

לא אשן הלילה. כבר מורגש הלילה הלבן....ניסיתי להעזר בגורמים. גם שלחתי לה.ו...אני בבלאגן בגלל מה שקרה. צריכה להיות המבוגר האחראי..אהיה כי כזו אני......טריגר קוראים לזה..באסה. ממש.

05/06/2018 | 10:30 | מאת: חטוליתוש

היי מיכלי מה קרה... למה את מודאגת אייך עבר הלילה..... רק עכשיו נכנסתי חיבוק מתוקה חטולית

04/06/2018 | 10:19 | מאת: סוריקטה

אזורי ילדותי. אין לי מושג למה לשם נשאו אותי רגליי. אזור האם. סוריקטה

04/06/2018 | 11:34 | מאת: חטוליתוש

סוריקטה מתוקה תכעסי מאוד אם אעלה השערה......? געגועים.....? אולי לא לילדות....... אלה...אליה...לאמא..... אחרי הכל.... עם כל הכאב ועם כל הכעסים המוצדקים.....ואולי גם לא תמיד מוצדקים ( ממקום מבט של ילד ) תמיד נמצא חסך האהבה של אמא כל האחרים שהיו בחיים פחות חשובים אנחנו נולדים קשורים ...תרתי משמע לטבור של אמא עוד לפני שנולדנו אם בא לך ספרי.....שתפי אייך היה לך להיות שם שוב..... מה עלה לך במחשבות..... ברגשות....... את לא חייבת....רק אם לא מעיק עליך לדעתי עשית מעשה אמיץ יפה לך מאוד.... חיבוק גדול מתוקה בהמון אהבה חטולית

04/06/2018 | 13:42 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, הכל יכול להיות, אבל אנ'לא רואה את זה... אולי החלומות בלילה יעידו. סוריקטה

04/06/2018 | 13:10 | מאת: אביב

איך את עכשיו .... תני לזה זמן לחלחל ואז ...תדעי למה לשם ולמה עכשיו .... אנחנו כאן ...מניחה שכשזה יחלחל יעלו איתו המון תחושות /זכרונות/מחשבות .... חיבוק

04/06/2018 | 13:44 | מאת: סוריקטה

הי אביב, עכשיו אני פוחדת. נראה מה יהיה. סוריקטה

04/06/2018 | 14:28 | מאת: אביב

אל תפחדי מנסיון אנחנו מרשים לעצמיינו עוד קצת ועוד קצת שאנחנו יכולים היום את לא לבד . את לא ילדה קטנה שיכולים לפגוע בה... אני אתך כאן . קחי לך כמה מקום שאת צריכה ....אכנס גם בערב חיבוק עוטף

04/06/2018 | 15:21 | מאת: סוריקטה

עזרתי לעצמי בסוף עם תרופת חירום שתרגיע. ואני בסדר. סוריקטה

04/06/2018 | 15:44 | מאת: ינשוף

סוריקיטה יקרה חושבת עלייך ורציתי לשאול מה שלומך? כאן ואיתך, ינשוף(ים)

04/06/2018 | 16:20 | מאת: סוריקטה

אני בסדר. רק עייפה. תודה יקירתי, שלך, סוריקטה

04/06/2018 | 16:28 | מאת: אביב

יפה עשית . אם תרגישי חזקה מספיק תנסי לכתוב כל מה שעולה בך זהירות זה טריגרי ברמות ...ואז לקחת לטיפול לעבוד על זה אני בעבר הייתי פשוט שולחת בלי לקרוא ..ואז בטיפול היינו עובדות על זה ככה זה לא נשאר אצלי שימרי עלייך , כל צעד חייב להיות מחושב שני צעדים קדימה , היזהרי מהחלקים הספונטנים ....אוהבת ומחבקת

04/06/2018 | 14:51 | מאת: מיכ..

וואו...תני לזה זמן, לתחושות ולהבנה. איתך.

04/06/2018 | 16:21 | מאת: סוריקטה

הי מיכל, אכן זמן... ואולי נחכים. ועכשיו נלך קצת לנוח, אולי. תודה, יקירתי, שלך סוריקטה

04/06/2018 | 08:01 | מאת: מיכ...

ואמרתי שהתנהגתי כמו ילדה קטנה פגועה וכו. ולא ישנתי הלילה...בקיצור אגיע בסוף כנראה. היא אמרה "תשתדלי לא לשפוט ונתראה" מקסימה שכזו. אוהבת אותה מאוד מאוד. היא מקבלת הכללללל. מדהים אותי כל פעם מחדש.תודה שעןדדתן זה עזר ממש!!!! יום מקסים

04/06/2018 | 09:08 | מאת: סוריקטה

נהדרת!

04/06/2018 | 11:25 | מאת: חטוליתוש

מיכלי באמת ששימח אותי עם ההודעה שלך נסי מתוקה לזכור את כל מה שכתבת היום גם אם יקרה שוב מצב כזה במקום להכנס לסרטים מיותרים כי רק את סובלת מהם.... ואווו ...עשית לי את הבוקרררר %÷)) בהמון אהבה חטולית

04/06/2018 | 13:09 | מאת: אביב

מיכלי זה נפלא .... וצעד קדימה לזכור .לזכור שהוא מקבלת אותך שהיא בעדך ... והיא צודקת בשיפוטיות אין לקיחת אחריות כשלא נמצאים במקום שופט ...אפשר לקבל את מי שאנחנו וללמוד כל פעם עוד קצת ...ובעיקר שאנחנו בני אדם לא מושלמים .... אתך ...

04/06/2018 | 06:12 | מאת: אביב

קראתי את מה שכתבת למיכל לא השתגעתי ממך השתגעתי מעצמי ...וזאת עבודה מעולה על עצמי לראות את כל הצדדים הקרבני הכועס הילדותי ... ואז להגיע למקום שעושה הפרדה ובאמת לראות אותך . את הקושי שלך . ואז להיות אתך להושיט יד אמיתית ולא כזו שחושבת עלי .... בעיני ,זה היה תהליך עוצמתי של תרגול כלי הטיפול עבור שתיינו וזה נפלא בעיני... וחוץ מזה את בנויה לי בטוב אז במקרים כאלה אני מזכירה לעצמי שזאת אני .ושיש לעשות בדק בית , כי אין סיכוי שאת רוצה לפגוע ....זאת הדרך שלי לא להרוס במקומות טובים (טיפול אודי ועוד ...) אוהבת אותך מליונים 😊בוקר קסום .... ובאותו עניין מזוית אחרת ,אתמול לא רציתי לכתוב אצל אודי למקרה שהוא לא יגיב.. מקווה שהוא מתכנן הבוקר להגיב ולסגור ....הסגירה הזו מאוד חשובה לי ....ואם לא אצטרך להתמודד עם כמה שדונים 😊😀😁......

04/06/2018 | 06:22 | מאת: סוריקטה

הי אביב יקרה, מובן ביותר. חיבוקי בוקר אור ונצא לדרך ושלל פרחים שאת אוהבת. שלך, סוריקטה

04/06/2018 | 02:33 | מאת: מיכ...

באסה...

04/06/2018 | 05:50 | מאת: סוריקטה

הי מיכל, אכן באסה. ישנתי חלקית, ובכוונה לא נכנסתי למקומות מוארים. אז אני כאן, אבל עכשיו. הולכת לראות מה כתבת בעצים הנוספים. אגיד בוקר טוב, למרות שזה מבאס לשמוע ומביא ת'סעיף, כי לא היה לילה, מה בוקר... סוריקטה

04/06/2018 | 06:01 | מאת: אביב

הי בנות אם הייתי יודעת שחגגתן כאן הייתי מצטרפת .... וסוריקטה היה לילה מקוטע אני קוראת לו ...ואולי כבר התרגלתי ללכת לישון כשהשעון אומר לי 4 וחצי שעות ....ואז עוד כמה מליון פעמים.... אולי ,זה שהתרגלתי זה הנורא ... ומיכלי יקרה , את מתרגשת את מעורבבת בהמון רגשות לקראת הפגישה איתה מחר .. . הכל בסדר .את תלכי כי את תמיד הולכת .את רק רוצה שהיא תילחם עלייך . שהיא תראה את הקושי זה טבעי.... תנסי לכתוב לעצמך את הכל בלי מעצורים לתת לתוקפנות לכעס לאיכס לעלות ותעבדו על זה . זה חומר חשוב לפגישה .... שוב אגיד לך סומכת עלייך

04/06/2018 | 06:16 | מאת: סוריקטה

אביב, זו השעה בה אני קמה בבוקר ומתארגנת. בכוונה לא חגגתי בלילה. נשיקות וד"ש סוריקטה

04/06/2018 | 16:31 | מאת: אביב

אהה אני יודעת , פשוט הייתי ערה בשתיים ...ובחמש .....

04/06/2018 | 18:54 | מאת: סוריקטה

חח גמני הייתי ערה בשעות האלה. אבל לא פתחתי אורות של מכשירים :-P סוריקטה

04/06/2018 | 06:11 | מאת: מיכ...

תודה לכן..שיהיה יום טוב. כמו שהיא אומרת לי" מחר יום חדש" כי אני כזו...נו רומנטית/נוסטלגית. סטייל חלף עם הרוח.

04/06/2018 | 08:12 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוסט ÷=))) מיכלי אם את בנוסח חלף עם הרוח תני גם לדברים המעיקים לחלוף עם...... מצטערת שהיה לך לילה לבן אני ישנתי הלילה אחרי לילות כמעט ללא שינה אז הפסדתי אתכן כאן החשוב הוא שתנסי היום לראות את הדברים באור יותר רגוע ולהבין ששום דבר לא היה נגדך נסי גם להבין מאין באה תגובת הכעס שלך מאמינה שהיום יהיה יותר קל אני תמיד ממליצה במצבים כאלה להוציא את הכעס על הכתב כל מה שיצא החוצה גורם להרפות את הלחץ את המתח...... שיעבור לך היום הרבה יותר קל ובלי סרטים קשים במחשבות..... חיבוק גדול עד אלייך מתוקה בהמון אהבה חטולית

כל הכבוד סוריקטה שכתבת...אני לא מסוגלת.קשה לי עם המטפלת שנסעה בדיוק יחד איתו...ומרגישה כמו התאורים של במבי..עזובה. ואפילו שחזרה לארץ. הפגישה טרם התקיימה ואיני יודעת מה יהיה..אחרי שהוצאתי עליה ככה שלא אכפת לה שהיא לועגת ומזלזלת בי. כי כתבתי לה שמקווה שהיא בסדר והיא ראתה ולא הגיבה 3 שעות. שוב כתבתי שרציתי תשןבה ושןב ראתה ולא הגיבה כמה שעות..רק אחר כך כתבה שלא שמה לב וסליחה שכבר הסבתי את תשומת ליבה. אז הרגשתי זלזול ולעג. ומשם לא בא לי ... היא ראתה!!! שני קווים כחולים ומה?? לא קראה..סתם נכנסה להודעה...אוף....הכל קשה וכעס מטופש....ילדה כנראה מטומטמת.

03/06/2018 | 21:13 | מאת: חטוליתוש

היי מיכל את לחוצה ....... יכול להיות שבאמת לא ראתה את ההודעות שלך היתה עסוקה..... כל דבר יכול להיות..... מבינה שרצית תגובה מידית ממנה אני חושבת שיש לכן היסטוריה לא נעימה עם הנושא הזה תקני אותי אם אני טועה...... וכל פעם מחדש את לחוצה מזה גם רוצה לבטל פגישות..... לא חושבת שהיא מזלזלת בך נראה יותר כמו אי הבנה מתי היא חזרה...... אולי עוד לא הספיקה להתארגן ? למה שתלעג לך את מטופלת שלה לפעמים בגלל לחץ אנחנו לא מבינים נכון.... נסי שוב לבדוק את הנושא ואל תבטלי פגישה שאת כל כך זקוקה לה נסי להתעלות מעל עצמך רק לטובתך........ מאמינה שזה יסתדר מתוקה חיבוק גדול בהמון אהבה חטולית

חטולית, כתבת פשוט ומובן כל כך ומרגש - 'לפעמים בגלל לחץ אנחנו מבינים לא נכון'. המילים שלי - בעתות חרדה אנחנו נוטים לתפוס באופן מעוות. חמודה שאת, חטולית. חיבוק לך, סוריקטה

מיכלי ...הכל בסדר את בסדר את כבר מכירה את התגובות האלה שלך את הקושי עברת את זה כבר איתה ותעברו את זה גם הפעם אני בטוחה בזה סומכת עלייך קשה כי פתחת דברים וההפרדה שאת קוראת לה זאת לא באמת הפרדה זה ניתוק , הדחקה ועוד הגנות ...אז עכשיו זה מתפרץ , הכאב התסכול הכעס כי אולי ממש רצית שגם היא תחכה לך כמו שאת מחכה לה זה בסדר ואולי באמת לא שמה לב , כי היו לה עוד כמה דברים על הראש זאת הסיבה שאני לא כותבת הודעות בוואטספ וככה זה בסדר מתי שעונה עונה חיבוק , יהיה בסדר תזכרי בפגישות קודמות אחרי נסיעה שלה .....

חטולית ואביב יקרות........ .שתיכן צודקות. כלומר זה קרה וקורה וכן יש חזרתיות...נזכרתי בבמבי שאמרה פעם משהו על הקשר שלי עם המטפלת..ומיקה שקצת מקנאה בקשר...נו, לא משהו הקשר עכשיו...אם יש בכלל. וכן אביב התנתקתי ופתאום נזכרתי בה היום....אוףףףף אולי כי ידעתי שחזרה?? כועסת עליה..עליי ששתפתי לפני שנסעה....ונמאס לי מהטיפול והרגשות העזים האלה. רק איתה הכל כל כך עוצמתי...אוףףףך

קשר דבר לא פשוט אבל,אפשרי סומכת עליכן שתעברו את זה גם הפעם.

04/06/2018 | 05:59 | מאת: סוריקטה

הי מיכל, אני שמחה שאני קוראת עכשיו שוב את הודעתך, כי אתמול, כשקראתי, קראתי אחרת. אז אני נזהרת. אביב מסכנה כבר השתגעה ממני (ואגב, אני לא זוכרת את הנקודה הרגשית בה הייתי שגרמה לי להגיב כך, אני כן זוכרת שזו הייתי אני, כן מכירה את זה בי). את יודעת, אומר משהו שיעצבן, כי... יש בו מילה שאודי משתמש בה, את יודעת - געגוע... אז אולי במקום להרגיש געגוע, את סוג של תוקפת (ככה אני רואה את המיילים האלה). המטפל שלי לא מגיב לי על כאלה. אם מתבוננים עליהם ממרחק וזמן מבינים כמה הם לכאורה מבקשים עזרה, אבל בה בעת גם הודפים אותה ומרחיקים ומתפרעים. שלוש שעות זה כלום זמן בראייה ריאלית של המצב, התסכימי? מה הייתי מציעה? (ולא שאני יכולה לעשות את זה) - להתקשר בטלפון, או, את יודעת מה, יותר טוב 'פשוט' להמתין לפגישה, ולומר מילים כמו הזדקקות ותלות וגעגוע. המילים הכמעט בלתי אפשריות האלה. יאללה, יש בפנים ילדונת פגועה, אנחנו יודעים. והיא דורשנית ולקראת הפגישה משתחררים כל מיני ומתכוננים להישמט. כולי תקווה שתהיינה שם ידיים לתפוס אותך. צריך להשתדל להרוס כמה שפחות, ואם רואים שכבר התחלנו להרוס, להשתדל להפסיק לרכוב על הגל הזה. מה את אומרת? שלך ובעדך, סוריקטה

אומרת שאת חכמה....יהיה טוב😘

03/06/2018 | 19:30 | מאת: מיכ...

קשה לי. כתבתי לה כי ידעתי שהיא בארץ..היא לא ממש שמה לב למה שכתבתי ומפה לשם רבתי איתה שהיא לועגת לי ומזלזלת בי. אמרה שאנסה ואראה שזה לא כך...אוףףףףף לא בא לי לבוא אליה. יש עוד יומיים. קשה. סליחה שלא הצטרפתי לתכתובות...

03/06/2018 | 19:38 | מאת: סוריקטה

מיכל, את יודעת מה אני אומרת - תברחי במחשבות ותלכי בפועל. נראה לי. מקסימום אולי תגידי (כמוני, למשל), שיצאת בסוף מפגרת/מבויישת עם כל ההודעות ביניים האלה. ויש מקום לקולות האלה. לומדים מהם. אולי מהם את בורחת? שלך, סוריקטה

03/06/2018 | 19:45 | מאת: מיכ...

באמת יוצאת מפגרת...אוףףףף כתבתי שאני לא מסוגלת לבטל ולא מסוגלת להגיע ואשלם בכל מקרה. היא אמרה שמבחינתה מתקיימת הפגישה. אמרתי שאשלם בכל מקרה.קשה לי נורא...אנסה לדמיין.. רעיון טוב. תודה

03/06/2018 | 17:33 | מאת: חטוליתוש

מחפשת מתכון לאורז מלא שיהיה ממש טעים ועד כמה שאפשר בלי שמן ועוד מתכון של מוזלי להכנה בית לא בא לי על המוכן ויש מלא מתכונים של מוזלי טעימים שיהיו עם כמויות מדויקות כי אני הכי לא מדויקת שבעולם ובגלל הסכרת ....... רוצה במקום לחם לעבור לאורז מלא כמובן במידה נכונה מאז פסח לא שמתי דגש על מה שנכנס לי לפה וזה עלה לי בעליה במשקל אני יודעת שהזנחתי גם קצת לקחתי הפסקה מהשמירה על המשקל אחרי שהורדתי 30 ק"ג אבל הגיע הזמן לחזור ולשמור כדי לא להגזים...... אתן בטח מבינות על מה אני מדברת אז אם יש לכן הצעות אני פתוחה ללמוד תודה מראש חטולית

03/06/2018 | 18:22 | מאת: סוריקטה

הי אורז - אני אוכלת (כשאני אוכלת...) אורז פרא מעורב ואפשר להוסיף אליו עדשים שחורות. אני אוהבת, אבל אולי לא יטעם לחיקך. המתכון הפשוט על האריזה... ואת יכולה להוריד בשמן כמה שבא לך. אפשר להוסיף גזר וגבעולי סלרי. מוזלי (שעכשיו הזכרת לי שבכלל יש לי דבר כזה בבית) גם בקנוי... אבל גם כשאין בו סוכר מוסף, יש בו סוכר מהפירות היבשים וכד'. אם את עם סוכרת - קיבלת הנחיות של דיאטנית? סוריקטה

03/06/2018 | 20:08 | מאת: חטוליתוש

מצא חן בעיני המתכון של האורז אחרי הקניות אעשה ואספר לך אייך היה חבל שאין לך גם מתכון למוזלי אין בזה סוכר רק תחליפי סוכר בקנוי וכן, סכרת ...... ולא דיברתי עם דיאטנית לא אכפת לי כמות הסוכר במוזלי מה שבא מהפירות כי מקסימום מורידה ממנת הפרי היומי..... ובהחלט גמני מתיחסת אליך כאוכלת אוכל בריא ושומרת על בריאות תקינה יש לך במה להתגאות..... כל הכבוד לך גמני רוצה לחזור לאכילה נכונה רק צריכה פוששששש ח ח ח ח פוש חזק תודה מתוקה חטולית

03/06/2018 | 18:25 | מאת: אביב

אורז מלא לא בבית ספרי 😀😁😂 וגם לא מוזלי .... אולי סוריקטה תציל שומרת בריאות נפלאה שהיא .. ואני האכילה שלי ממש אבל ממש גרועה ...ואני עולה ועולה ועולה .... לפני שנים אני והמטפלת עבדנו על הגוף זה היה קשה אבל ירד ...אבל הוציא ממני תוקפנות ושאר ירקות שגמר על הטיפול ...וכאן נוגעת בתוקפנים אבל לא באכילה אולי קצת בעקיפין ובנתיים עליתי כמעט כל מה שירדתי אצל הקודמת .. באסה לי .. כל השנים כל העבודה והגוף ואני לא מתחברים עדין רוצה ש.... ...עצוב ....

03/06/2018 | 18:35 | מאת: סוריקטה

חח קלטת אותי שומרת בריאות :-) יש בזה משהו. אבל אני על זה בערך כחמש שנים. ופעם גם שקלתי 20-25 ק"ג יותר. אבל זה היה מזמן. בשנים האחרונות, אני יחסית מאוזנת בעניין הזה, וזה וואחד הישג במיוחד בגיל המעבר. אנטי אייג'ינג. סוריקטה

03/06/2018 | 18:39 | מאת: אביב

הייתי לוקחת 20-25 בכייף .... המצב שלי הרבה הרבה יותר גרוע ... וכן זה באמת נפלא שאת שומרת עלייך ככה . בלי קשר לגיל ...דווקא בגלל העבר . את דוגמא ומופת .....😊😀

03/06/2018 | 18:42 | מאת: סוריקטה

מצחיקה שאת, אבל אני משוויצה בהישגים :-P סוריקטה

03/06/2018 | 20:17 | מאת: חטוליתוש

אבל אביב אם אתם אוכלים יותר פירות וירקות מה ממלא את הארוחות נניח במקום בשר ? וירקות מאוד בריא לא ? אז אולי תחשבי על משהו טעים שאת עושה מירקות שאני לא מכירה אני למשל מכינה תערובת ירקות שורש ועוד ירקות העונה עם מעט שמן זית ומלח בתנור ויוצא מעדן תוספת ראויה ליד כל......מה שאוהבים תחשבי על משהו....... מצטערת נורא לשמוע על העליה במשקל חזרה אבל זה פועל יוצא בדרך כלל בלחץ נפשי חזק מאוד כשמחפשים נחמה לפחות כך זה אצלי חטולית

03/06/2018 | 21:27 | מאת: אביב

בלי קשר למה אוכלים ....ויש פחמימות וזה מורכב כרגיל וסוכרים ואוו סוכרים ..... אני מתוקה לא ?????

03/06/2018 | 22:20 | מאת: חטוליתוש

את יותר.ממתוקה...... כאן אני עוצרת ופחמימות מותר גם למתוקים אז מה רק בריאות שווה הכל תודה אביב חטולית

03/06/2018 | 12:37 | מאת: אביב 22

לא מכירה הרבה אנשים כאלה איזה מחוייבות פשוט נגמרות לי המילים כל פעם מחדש .... ועכשייו עוד שבוע...וארוךךךך וטוב שאתן כאן ויש לי אותכן ... חיבוק

03/06/2018 | 14:03 | מאת: סוריקטה

יפה אביב, אני צריכה להקשיב לך. את במקום שרואה את מה שלי, עדיין, לעתים יש בעייה, כנראה. מקווה שגם תגידי לו. סוריקטה

03/06/2018 | 16:28 | מאת: אביב

אהובה.... זאת הסיבה שלא יכולה לכעוס על העדרות שלו גם כי מאוד מובנת לי בהגיון ומותר לו וגם כי הוא פשוט מחוייב לנו שאין מילים . בנינו לא האמנתי שהיום הוא נוחת ובכל זאת יכנס שמחר הוא בכנס שבוע ימים .לא בטוחה שאני הייתי עושה את זה . הנתינה שלו ממש לא מובנת לי. זה מרגש ....ובגלל זה הוא כל כך משמעותי עבורי . והעזתי לכתוב ... גם שם .

03/06/2018 | 17:21 | מאת: חטוליתוש

אכן כן יש לו מחויבות כלפי אנשים במיוחד כשהוא יודע שמחכים לכל מילה שלו פשוט צמאים למוצא פיו קשר ארוך של שנים ואמון באיש והוא מודע לכך אין ספק בכלל יפה לכן בנות שאתן מצליחות לבטא את רגשותיכן בצורה כזו אני עדיין לא שם...... ואולי...יותר נזהרת מלהקשר שוב לא עשה לי טוב להרגיש תלויה...... לא רוצה לחוות שוב תחושת ניתוק או אובדן חייבת לנתק רגש כדי לא להפגע שוב ושוב מבינה אתכן וכמה טוב שיש לכן מקום כזה בטוח וגב רחב על מי להישען אולי אצלי עוד יגיע עם הזמן אחרי הכל רק שלושה חודשים שאני נמצאת שם אבל סבלנות...... וכמה טוב שאתן כאן אוהבת אתכן ואת הנוכחות שלכן אתן הביטחון שלי כאן בהמון אהבה חטולית

03/06/2018 | 17:27 | מאת: אביב

לאט אבל בטוח לומדים להאמין בו כי הוא מוכיח שוב ושוב את המחוייבות שלו למקום זה כמו אידה בזמנו מטיילת בעולם עם המחשב 😊😀 לא היה פעם שפנינו אלייה מאחורי הקלעים והיא לא הייתה שבת חג ולילה .. מדהים שיש אנשים כאלה

03/06/2018 | 17:23 | מאת: אביב

אני מרגישה שחייבת להסביר משהו ... המקום שאת נמצאת בו הוא נפלא בעיני ולשם אני חותרת אודי משמש ככלי עזר לטיפול ואת לא זקוקה לו הרבה וזה נפלא בעיני ,השימוש בפורום לפי הצורך .. בעבר בטיפול הקודם ככה זה היה ,אחר כך קרה מה שקרה בנינו ואודי היה הדמות הטיפולית היחידה כמעט שעטפה אותי תקופה לא קטנה .. ואז בעצם הפורום הפך לכלי בפני עצמו . כלי נוסף לטיפול והמטפלת יודעת . כמובן שהמטפלת היא זאת שמלווה אותי אבל אני סומכת על אודי ועל האחיזה שהפורום נותן לי . ככזה אני יכולה לווסת תלות במטפלת ,והפחד מפני נטישה שלה פחות מפחידים אותי למרות שזה קיים שם כל הזמן . בקיצור הנפילה בטיפול הקודם (גם אם אני כבר בקשר מעולה איתה ,נפגשות מדברות )הפכו את אודי ואת הפורום לחגורת הצלה .. לכן אולי אני כל כך חרדה להעלמותו ...ומוקירה את זה שהוא מחוייב עבוריינו ככה. מורכב ..ויחד עם זה השיח אתכן כמו שהוא כאן בעיני הכי הכי משמעותי ומחזק . אוהבת המון ....

03/06/2018 | 17:25 | מאת: אביב 22

זה מכוון אלייך ...מהפלא לא בטוח שמשרשר נכון ..

03/06/2018 | 18:00 | מאת: חטוליתוש

גם כיום אני כן זקוקה לתמיכה אני לא מתכוונת להעלות שם מחדש את העבר שלי למרות שישנם דברים שחוזרים וצפים מידי פעם בחיי היומיום צצים ועולים דברים שמכבידים לי על הנשמה ורוצה לקבל חיזוקים ודעה של מישהו שהוא כן מקצועי...... גם תשובות מקוצרות....... לא עושות לי את זה למרות שאני מבינה שאין אפשרות לקבל תשובות יותר מפורטות גם בגלל הזמן שעומד לרשותו ואידה היתה אידה עם כל המעלות והחסרונות שלה........ הרגשתי שם יותר אמפטיה ענין של הרגל ישן צריכה להתרגל..... לרכוש אמון מחדש לתת הזדמנות גם לסגנון לזמן שמגיע המשוב ממנו לכל הדברים האלה....... צריכה להפתח מחדש...... ומאוד נכון שמהפלפון עולים דברים מבולבלים לא כמו מול המחשב אז סוריקטה מתוקה אנחנו באותה סירה ? רוצה לשוט ??? בהמון אהבה חטולית

03/06/2018 | 18:54 | מאת: סוריקטה

ואחזור ואקרא אותך שוב סוריקטה

03/06/2018 | 22:12 | מאת: ינשוף

אביב יקרה כל פעם שאת כותבת כמה את מעריכה אותו.. כמה את מודה לו.. כמה שאת אוהבת אותו עולה בתוכי כעס.. לא אלייך אלה אליו... ואינני יודעת למה.. למרות ש"בראש" אני יודעת ומבינה כמה שהוא נותן מעל ומעבר אבל יש עוד קולות בפנים שאומרים- "הוא בקושי שם... בשביל מה צריכים אותו בכלל...ועד שהוא עונה יוצא הנשמה" ועוד ועוד..... יש מכלול של קולות כאלה ואחרות... רובם כועסים..מעניין

03/06/2018 | 22:48 | מאת: אביב

ינשופי הכעס מאוד מובן לדעתי תני לו מקום בלי קשר למה שאני או אחרות מרגישות זה בסדר לכעוס וכן זה קשר מאוד מתסכל

03/06/2018 | 07:55 | מאת: סוריקטה

שבעצם עכשיו לראשונה נכנסתי לבדוק אם יש פעילות אי שם. יפה לי. סוריקטה

03/06/2018 | 08:21 | מאת: אביב

וסוף כל סוף את גם פותחת כאן עץ לבדך .... נפלא אני דווקא ניכנסת אבל לא לראות פעילות להאחז בעצים ישנים מאוד מאוד עוזר למחזר תגובות גם ככה זה בערך אותו דבר כל פעם ... בוקר טוב

03/06/2018 | 08:55 | מאת: חטוליתוש

אני נכנסתי הרבה פעמים בתקווה שאולי כן אבל לא ומי יודע בכלל אם ומתי...... עוד יום של גיחות אז מה מה כבר יש לי לעשות חוץ מ..... לארגן את הבית אחרי שבת לצאת לסידורים שהייתי צריכה לצאת..ודחיתי כי לא ישנתי שוב הלילה להכין אוכל לבעלי שצריך לצאת לעבודה ועוד..... אז סתם מסכרן %€))) שיתחיל שבוע וואווו הכי טוב והיום אחה""צ שוב נכדתי המיוחדת תהיה אצלי אז הכנות גם בשבי ל ה יומטוב בהמון אהבה חטולית

03/06/2018 | 09:21 | מאת: אביב

אהובה שאת חטוליתוש , אודי כתב שלא יכנס , אולי היום ....לרגע כי הוא רק נוחת היום ומחר הוא בכנס לשבוע ואז שוב לא יכנס ... בקיצור חזרה לפעילות נורמלית רק בראשון הבא ... שבוע דבש

03/06/2018 | 09:24 | מאת: סוריקטה

שיהיה שבוע טוב לכולנו סוריקטה

03/06/2018 | 17:29 | מאת: אביב

ואני בסופש ארוך שעוד מעט נגמר .....😊😀

03/06/2018 | 09:58 | מאת: סוריקטה

טוב שיש עיסוקים, ונראה שאת איכשהו מספיקה, וזה יפה, בעיניי. סוריקטה

03/06/2018 | 09:56 | מאת: סוריקטה

למחזר... אבל כל פעם יש משהו שונה בכל זאת למשמע לכאורה של אותם דברים בדיוק. או שמחלחל יותר פנימה או מזכיר מה ששכחנו או שמוצה או סוריקטה

03/06/2018 | 11:21 | מאת: אביב

כן ולא כמובן שתמיד קורה משהו חדש אבל הבסיס בדרך כלל על אותם קשיים ככה שאפשר להאחז בהודעות ישנות .... אני עושה את זה הרבה גם עם הודעות של המטפלת זה מחלחל אבל לאט צריך כל פעם תזכורת חדשה .

03/06/2018 | 14:05 | מאת: סוריקטה

הי אביב, אני חושבת שזה פטנט מעולה לדיסוציאטיביות שכמותנו. סוריקטה

03/06/2018 | 15:02 | מאת: חטוליתוש

לי אין סבלנות למחזר גם לא פשוט לי דרך הפלפון כי המחשב שלי שבק חיים לכל חי ונכון סוריקטה שאני מחפשת כל הזמן אייך להעביר את הזמן כי בלי זה היה לי משעמם טיכו כולם בעבודה ולא יצאתי לסידורים ב ס וף בגלל המעיים הדולפים שלי כל הלילה הייתי בשרותים ועדיין רצה אל כל השאר הספקתי צריך עדיין להגיע טכנאי של הכבלים אין לי משהו יצירתי לעשות אז מקפצת בין לבין..... אוהבת אתכן המשך יום נפלא חטולית

03/06/2018 | 16:32 | מאת: אביב

סוריקטה ...ככה מרגיעה את הקטנים בלי לשגע את המטפלת כל רגע ורגע ...לפעמים זה לא עוזר ולא מחלחל וחייבת מילים שלה או של אודי ..... לפחות היום אני מאפשרת את הבקשות האלה גם אם בהגיון של בת ה50 מבינה את זה.. ככה זה לגדל קבוצה ..😊😊😀😁 אבל אחלה קבוצה 😘😚שהיא אני .....

02/06/2018 | 22:54 | מאת: ינשוף

שאתה מרגיש חוסר אונים שאתה רואה את ההשלכות של ההתעללות שעברת שהמשפחה מתרחקת ממך כי לא מבינים שאתה נשאר לבד ומרגיש שאין בשביל מה לחיות ואתה נאחז בקצבות אצבעות לאמונה שדברים ישתפרו, שאתה לא רעה, שעשית מיטב יכולתך .. אותותו תרגיש יותר טוב אבל הכאב לא מרפה לוקחת כדורים לטשטש אותו אבל הוא שם יחד עם ייאווש גדול לא בטוחה שאני מסוגלת לשאת יותר זה מרגיש גדול מדי

03/06/2018 | 00:12 | מאת: חטוליתוש

ינשופית מתוקה אייך המשפחה יכולה לדעת...... אייך הם בכלל יכולים להבין...... הם לא מתרחקים ממך בגללך זה רק בגלל חוסר הבנה ברור שקשה להם ולך קשה עוד יותר הרגעים הקלים יותר גם אלייך לא באים בקלות היאוש עוטף ואני רוצה לעטוף אותך בחיבוק גדול ועוטף שיגן עליך מהיאוש אייך.... גמני לא יודעת רק רוצה להגיד לך שאני כאן איתך לידך מחבקת אותך ומנסה לגרש ממך את היאוש את לא לבד לפחות לא כאן מקווה שלפחות תרגישי קצת יותר טוב איתך מתוקה בהמון אהבה חטולית

03/06/2018 | 06:25 | מאת: ינשוף

חטולית יקרה מילים שלך מחבקות תודה שאת מבינה ומחבקת

03/06/2018 | 06:52 | מאת: סוריקטה

ינשופונים, יכול להיות גם שאת, אתם, קצת מתרחקים מהמשפחה ונשמרים. דברים שממש קשה לתפוס. נורא. שבוע טוב, סוריקטה

03/06/2018 | 07:15 | מאת: ינשוף

סוריקיטה יקרה כבר לא יודעת כלום ברור שאני מנותקת מעצמי ואולי בגלל זה מרגיש לי שאחרים מנותקים ממני גם יש דברים ממשיים שמראים על ריחוק המשפחה ממני... הכל התעצם עכשיו עקב נשואין של הבת- נסעתי לבדי לחתונה, לא הוזמנתי לשבע ברכות, בת אחת לא רוצה לדבר או להיות בקשר איתי, ועוד ועוד.. עצוב וכואב ...כל כך כואב

03/06/2018 | 07:21 | מאת: אביב

אהובה שלי , זה כל כך קשה ומובן אבל זה משתפר זה באמת משתפר כשאת תקבלי את עצמך את הפגיעה את הטעויות שעשית בעקבות הפגיעה כשתקבלי את זה באמת תוכלי להתקרב. וכן יהיו כאלה שישארו פגועים זכותם זה כואב לנו , אבל את מה שטעינו אי אפשר להחזיר אחורה . אהובה שאת ואתם יש כאן גם את אותם אי הבנות שיש לך מול המטפלת ומסכימה אם סוריקטה מאוד מאוד מאוד שלפעמים כשאת מרגישה שהם אלו שמתרחקים זאת את ששומרת מרחק מהם ....חיבוק אוהב https://www.youtube.com/watch?v=DifgJhL-fLU

02/06/2018 | 08:29 | מאת: אביב

את יודעת , יש בי המון המון רגשות מעורבבים מאתמול וברור שגם כשכתבתי לך את מה שכתבתי שאני לא אכנס יותר היה ברור לי שאני כבר לא שם לא שם בבריחה הזו ...אני נלחמת על קשרים ולא מוותרת עליהם בקלות לא נותנת לקולות העבר לחבל לי יותר בשום קשר עכשיו קודם כל אנחנו גם אשמות בהרגשה המזופטת שלך נתנו לך לבוא לכאן רק עם ס שנראה בכלל כמו אפס כזה חלקיות שם ...אז לא עוד זה שינוי זהות זה חלקי וזה גורם גם להרגשה מיותרת . זרמתי אתך אבל בינינו מי שקורה שם ופה יודע יפה מאוד מי זה מי ...ואת בעצמך כתבת את שמך המלא כאן לא פעם עכשיו , מוזיזה לרגע את הקורבנות שלי את הכעס שנטשת את האשמה שלוקחת עלי ועושה הפרדות . אני כאן נטו עבורך...מקווה כל כך שתיקראי את ההודעה הזו חושבת שמבינה את הקושי מול הכותרת , וכנראה שהות ארוכה כאן מכבידה על חלקי הנפש שלך שמעדיפים להכחיש את הקשר שלך למקום הזה .. מבינה את המקום הקשה הזה שדיברנו עליו לפני שבוע של הרשוניות עצם הקיום , המעורער , הטיפטוף הזה שאין לך זכות לקיום....אז מזכירה לך שיש לך יש לך זכות לקיום ענקי ... חיפשתי לך שירשור דומה שכתבת שם , בעבר , שאת מיותרת ....לא מצאתי אותו , אבל זוכרת את מילותיו של אודי , שכתבת לך עד כמה את יקרה ואהובה ...ושתראי עד כמה כולם כל כך אוהבים אותך ...לא הייתה אחת שלא כתבה לך שם . עצוב , אבל כאן בטח היום זאת רק אני כאן ... בטוחה שכולן היו כותבות לך כמוני וכמו חטולית שאת יקרה ואהובה וחשובה כל כך אני גם יודעת מה אודי היה כותב לי עכשיו .."הכל בסדר ידענו סערות , נחכה עד שיעבור" אז אני אנסה לשבת כאן בשקט , לחבק את החלקים הכואבים שלוקחים אותי למקומות שלי קשים , נותנת לך זמן להתעמת עם החלקים הקשים שבך , עם הפגיעות עם התחושה הרעה . רק עצוב לי שאת עושה את זה לבד עם עצמך, אבל זה התהליך.. הכל בסדר אהובה , קחי את הזמן שאת זקוקה לו ...אנחנו כאן מחכים לך , ומזכירים לך שזאת את שהודפת ,את המקום , את התחושה את הכאב ....אנחנו כאן מאוד מאוד אתך ובעדך מקווה כל כך שתצליחי לנוח הסופ"ש הזה ...חיבוק אוהב באמת , באמת את חשובה ויקרה ולא רק לי ... בואי ....או איך את היית אומרת לי עכשיו ....ששששש...הכל בסדר , את יכולה לנוח ...

02/06/2018 | 09:24 | מאת: סוריקטה

אביב, לא אשאיר אותך לבד. צחקתי ש - ס נראה כמו אפס. מעתה אשתדל שיהיה רשום תקין ושלם. גם אודי, כמו שהבנתי מפעם פעם, נכנס רק עם ד' והמחשב משלים לו לשם המלא. כן, אנחנו חייבות מנוחה. אתמול והיום העסקתי את עצמי בעבודות חקלאות. ואני אוהבת אותך, מפגרות אנחנו (ואני אומרת בחיבה) סוריקטה

02/06/2018 | 11:07 | מאת: אביב

נו שויין , ..מפגרות :) אבל לפחות מפגרות עם קילומטרג' של כלים מה שבטוח דרך יצירתית לראות את כלי הטיפול מדמיינת לי איך זה היה נראה , בעבר וחקלאות זה טוב ... חיבוק , וטוב שאת ....

02/06/2018 | 17:52 | מאת: סוריקטה

חיבוק אביב, נחזור לקצב שלנו. טקס סופשבוע ותחילת חדש ומפרך - רחצת טהרה שכזו, בריאה. עשיתי רישום של מה שאכלתי היום. 2,400 קלוריות, זה לא כל כך כלום. תרגילי נשימה עמוקה (לא פשוט להצליח לנשום עמוק בעולם החרדות), תודה וחיבוק, באמת, גם ליצורים, סוריקטה

02/06/2018 | 19:17 | מאת: אביב

אוהבת את הפרחים ...האלה ... בכלל אוהבת שדות עם פרחים - חדר הבריחה שלי , אך הדמיון המפותח יפה לך שאכלת היום מקווה שגם נחת ... אצלי זה סופ"ש ללא מנוחה ...סופ"ש שלוקח הרבה אנרגיות מהנפש , אבל חלק מחיי בשנים האחרונות .ובכל פעם אני חושבת, עוד כמה, עד מתי ...ליווי פילאטיבי ... קצת יוצר פרורפורציות על מה חשוב וכמה בחיים האלה ... מעניין מחר אם אודי יכנס ? עוד לא החלטתי מה נכון לי ...מעדיפה לחכות אולי לשבוע הבא ...מחכה לראות מה יהיה והחליט ובנתיים אני כאן ... חיבוק לשבוע חדש מלא כוחות ואנרגיה בריאה

02/06/2018 | 23:59 | מאת: חטוליתוש

יפות שלי רק עכשיו הסתדר לי להכנס אורחים בלתי צפויים הגיעו עייפה לעייפה..... וישנתי היום אחר הצהרים ממש בטעות נרדמתי כך שהלילה צעיר עדיין לפני וקראתי אתכן אביב וסוריקטה ואני לא חשבתי אף לרגע שס. נראה כמו שאת מדמיינת אביב..... בגלל שסוריקטה עצמה חותמת כך המון פעמים בעצמה.... שמחתי לקרא שעסקת בחקלאות ביומים האחרונים זו ממש טרפיה מעולה לי לא יוצא להתעסק בחקלאות אפילו לא בעציצים שיש לי בבית גם שם בעלי והבן האמצעי שלי מתעסקים....... מקווה שהזמן הזה ממש עשה לך טוב מכל הבחינות וכן את בהחלט חשובה לכולנו וכן אוהבים אותך וכן היה לי עצוב שלא נכנסת מאוד חבל לי שלא הצלחתילהגיד לך שבת שלום לפני שנכנסה שבת מבינה שהיית פגועה ולא הבנתי ..... מקווה שכבר הכל מאחור מאחלת שיתחיל שבוע חדש ברגל ימין לכולן ומה שיהיה מחר .....יהיה מחר שיעבור לכולנו לילה טוב שנישן טוב ונקום ליום חדש לשבוע חדש גם אנחנו מחודשות בהמון אהבה חטולית

03/06/2018 | 05:43 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, עץ נפלא מלא פרחים. ראיתם את הצאלונים בפריחתם המרהיבה השנה? לפעמים, כנראה, חשוב גם השקט, ולקיחת מרחק כדי לחזור שלם יותר. איכשהו הצלחתי קצת לישון, כנראה שפחות נורא מהשבוע האיום הקודם. הניטור יגיע מאוחר יותר ואז נראה אם יש התאמה מסוימת למה שהרגשתי. נראה שהחתולה שלי מבריאה. אני באה משם, בעצם גם לא, ממקום אחר שהרגיש לי את הביחד הזה בדומה למה שתיארתן כאן, וזה היה במקום ההוא וחלף וזהו. זיכרון. שם היה חלופה עבורי. עם הרבה פשרות. כמו בעוד מקומות שאנחנו מכירים, לא? שבוע טוב ורך, סוריקטה

01/06/2018 | 15:10 | מאת: חטוליתוש

הכנסי בבקשה וכתבי מה גרם ל ך להרגיש נהדפת אני כבר מבולבלת לקרא בין לבין הודעות ובינהן ...... לא הגיוני לי שככה פתאום את כבר לא נכנסת אם משהי פגעה בך תגידי את הכי הכי לא מיותרת ובטח שאת לא "לא שייכת " מה פתאום הבית שלנו....... ממתי...... כנסי בבקשה וכתבי את שעל ליבך אל תישארי כך ל בד עם רגשות קשים מחכה לך מתוקה בהמון אהבה ודרך אגב......אני לא חיה את הפורום השני כאן הרבה יותר נוח לי חטולית

חטוליתוש , אני מבינה שהשיח שלי איתה אולי התפרש שאני לא מסכימה איתה , אולי נשמעתי הודפת , מתוך המקום שניסה להסביר וגם לשמור על עצמי מחשיפה .. באסה באמת , מוזר הבית הזה כאן ...כבר מזמן לא בית הדלתות והחלונות בו עקורים ואינם ...אצל אודי זה לא ממש בית עבורי כי הוא בעל הבית ושולט על המפתחות ... וגם בבית שלי , האמיתי אני לא מרגישה בימים אלה בית ...ואולי מהמקום הזה שאין לי מקום שיכולה להרגיש בו יציב , נשמעתי הודפת....אוףףף , כל כך עצוב הנזקים האלה בנפש של כולנו שלוקחת אותנו למקומות קשים . מבינה את תחושתך סוריקטה גם לי בא עכשיו להעלם ולא לחזור לכאן או לאודי לעולם. אבל יודעת שזה התחושות מהמקום הפגוע , הקשה הלא מבין הכל , המשחזר במבי , שוכנת שלום שאת , אם את כאן ...תנסי בבקשה לעשות לנו סדר ...

01/06/2018 | 18:45 | מאת: חטוליתוש

הולכת להתארגן עוד מעט נכנסת השבת 19.20 הדלקת נרות מרכז הארץ שבת שלום שכולם בהמון אהבה חטולית

01/06/2018 | 08:38 | מאת: אביב

אני מתארת לעצמי שהלילות שוב לא משהו .... ויש לי גם תחושה שלמרות שניסיתי להסביר את עצמי ...לא ממש הצלחתי שם למטה . היו ימים מאוד קשים אז מצטערת ..... מקווה שאת לא כאן מסיבות טובות ומבריאות ...חיבוק

01/06/2018 | 13:17 | מאת: חטוליתוש

מקווה שאת בסדר לא הבנתי למה את מדירה את עצמך מכאן אם כתבתי משהו שפגע בך מצטערת...... מקווה שתכנסי ...... חיבוק גדול מתוקה בהמון אהבה חטולית

01/06/2018 | 14:24 | מאת: אביב

ורק עכשיו ראיתי את שכתבת למטה- רק עכשיו אני ממחשב , והגבתי לך שם .... את כל כך טועה .... כואב לי באמת עכשיו והלוואי והייתי יודעת איפה את הייתי מגיעה עד אלייך לתת לך חיבוק אוהב ולהסביר לך עד כמה את יקרה וחשובה לי ....ולא רק לי . צר לי שהרגשת נהדפת מול דבריי זאת לא הייתה הכוונה לפעמים אנחנו לא משדרות על אותו גל זה לא עושה אותך מיותרת ....

01/06/2018 | 17:16 | מאת: אביב

טוב, אז עצוב אבל ההודעה שלך גרמה לי לטלטלה מטורפת סליחה באמת סליחה כבר מצטערת שעניתי לך בכלל שם למטה זאת הסיבה שמעדיפה להיות בכונכיה שלי כרגע , המצב מאוד מאוד לא טוב לי אני יוצאת נכנסת ושוב ושוב ושוב ...מחכה לראות אם נכנסת .. מצטערת ומבקשת סליחה שנפגעת לא הייתה לי שום כוונה להדוף או לתת לך הרגשה רעה כאן . זה המרחב שלך בדיוק כמו שלנו ללא שום קשר לבית .. יודעת שזאת לא הייתה כוונתך אבל מרגישה אשמה , מרגישה ששוב עשיתי משהו רע וגם אם הכי מבינה בהגיון הבריא שלי , בחלק הפגוע והדפוק זה מרגיש נורא הרעש בראש מטורף ומוציא ממני דברים מאוד קשים מול עצמי . אז אולי זאת לא הדרך הנכונה , וזאת דרך קרבנית , ילדותית משחזרת אבל ...גם אני כרגע יותר לא נכנסת לא לכאן ולא לאודי צריכה זמן לעצמי עם עצמי ...אין לי כוחות לנסות להסביר את עצמי ולגלות שתמיד נפגעים ממני ... אוהבת

01/06/2018 | 05:47 | מאת: אביב

לאט אבל בטוח עברנו שבוע והגיע שבת תהנו ממנו תעשו דברים טובים ללב ולנפש..... אוהבת אותכן מאוד ....

01/06/2018 | 13:14 | מאת: חטוליתוש

מקווה מאוד ומייחלת לשבת שקטה ורגועה הכנתי רולדות עם כבד קצוץ דגים מתוגנים.....צריך לגוון אפונה מתוקה ועוגיות מבצק עלים מסוכרים חוץ כמובן מסלטים האמת שנראה סוףףףף אז שבת מנוחה והמון מנוחה בהמון אהבה חטולית

01/06/2018 | 13:34 | מאת: חטוליתוש

שכחתי גם כיסוני בשר שעשויים בבית ולא קנוי בחוץ יאמי יאמי חטולית

01/06/2018 | 14:15 | מאת: אביב

אלופה שאת .... הרולדה עם הכבד לא עושה את הכבד מיובש... בעיקרון אני ורוב ילדיי בן צימחונות לטבעונות אבל יש לי גם חלקים במשפחה שהם אוכלי בשר ... שתהייה לך שבת נפלאה אהובה

31/05/2018 | 05:29 | מאת: אביב

בוקר טוב ,צהל הרחוב לאן לאן .... שיהיה לכן יום נפלא . מיכלי את כאן ???

31/05/2018 | 05:45 | מאת: ס

היום יום חמישי, ואני צריכה לקלוט את זה. בוקר אור אביב סוריקטה

31/05/2018 | 07:35 | מאת: אביב

בוקר ..ועניתי לך למטה

31/05/2018 | 11:35 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוב בנות אחרי שני לילות כמעט ללא שינה הלילה ישנתי טוב יותר קראתי את התכתובת שלכן למטה מרגישה כמו לא מחוברת...... אבל.....בכל זאת חושבת כמו אביב אין אפשרות להנמיך צפיות ...... הדימוי של הכלב מאוד נכון ס. בסך הכל הכל נכון...... חושבת שיהיו ים הודעות כשהוא יחזור ומן הסתם שגם לא יענה עליהן נימודו....( לא חשוב ) מאחלת לכולן יום קל יום מוצלח יומטוב בהמון אהבה חטולית

31/05/2018 | 11:41 | מאת: חטוליתוש

וס. כתבתי לך למטה בלראות את האור מיאוווו

31/05/2018 | 11:50 | מאת: אביב

ואני חושבת חטוליתוש שלא יהיו ים הודעות כי כולנו נחכה לראות מה קורה עם השנייה ... בכל מקרה ,מודה שהחופש הזה שלו מעצים את ההבנה שלי עד כמה אודי והפורום כמו שהוא בנוי מחזיקים אותי בשפיות ...

30/05/2018 | 10:04 | מאת: אביב

שממש אבל ממש מתגעגעת למקום הבטוח אצל אודי

30/05/2018 | 11:10 | מאת: .במבי פצוע..

הי לכן ... גם אני מתגעגעת מאוד לאודי ולפורום.. לתחושה עוטפת ומרגיעה... אני נכנסת לפורום של אודי מס' פעמים ביום למרות שיודעת שאראה את ההודעה ההיא של אודי... מרגיש כאילו אני מגרדת את הקירות.. מחפשת משהו... מחפשת... מרגיש כמו ילד יתום ,מוזנח,מנוזל, בגדים מרושלים,שרוכי נעליו פרומים, מבט לא מבין.. לא מבין את העולם.. את ההתנהלות פה.. .. אודי מאוד מאוד חסר לי.. סוג של חסר שמגרד בגוף... משונה.. אני מדברת גם על זה עם אמא צביה.... מזל שהיא נמצאת.. ... לגבי הילד שלי.. זה התגלה באופן מקרי לחלוטין כשהוא עשה בדיקה למשהו אחר לגמרי.. זה היה לפני מס' שנים... זה היה עבורי שוק שבכלל אי אפשר לתאר... העולם נפל עלי לגמרי... לגמרי... הוא עבר ניתוח לכריתת חצי האונה של התירואיד ומאז הוא לוקח אלטרוקסין ובמעקב... ... מה עוד ? מברכת אתכן ביום רך,מלטף , שקט, נעים ומבורך... במבי.

30/05/2018 | 13:00 | מאת: חטוליתוש

היי במבי הפורום חסר נכון נוצר מין חלל מוסבר אבל עדיין...... ושמחה שלבן שלך גילו בזמן כדי שיאפשר טיפול...... משתדלת להעסיק את עצמי וגם נכנסת לכאן כדי למלא את החלל הרי כולן בירכו אותו ואיחלו לו...... קיבל את בירכת הדרך מאמינה שהיה רוצה להכנס וכנראה שלא מסתדר אולי יכנס לפני סוף השבוע....... צריך רק סבלנות ולנכדים שלי אני אומרת "שסבלנות לא קונים בחנות " אין מה לעשות וטוב שיש כאן מקום פנוי להכנס ולדבר בהמון אהבה חטולית

30/05/2018 | 13:51 | מאת: ינשוף

אביב יקרה מוזר.. אני לא מרגישה כלום לגבי הפורום של אודי... לא מתגעגעת .. טוב שיש את הפורום ברור אבל נעים לנו כאן כרגע... אולי אני מנותקת

30/05/2018 | 16:23 | מאת: ס

הי ינשוף, גם אני, כרגע, לא מרגישה כלום לגבי הפורום המקביל. אני חושבת שמותר גם לשכוח ממנו קצת. לפעמים אני שוכחת גם שאני מטופלת. ואני רואה את זה בקטע טוב. אבל היום בבוקר תהיתי איך מתוכננים הזמנים שם, כי לא הבנתי. מאמינה שהבום של ההרגשה יבוא עם איזו התרחשות. אולי סוריקטה

30/05/2018 | 16:24 | מאת: ס

ועוד משהו - היה רגע כזה פה, שנראה לי שאנחנו יותר מידי בנות, וצריך אותו, את אודי, שהוא גם בן וגם איש מקצוע. סוריקטה

30/05/2018 | 16:51 | מאת: אביב

מוזר אני יודעת שעניתי לכן ... זה די מפחיד אותי כרגע נכון שכאן יש יחד אבל שם בלי קשר למין של אודי ....הוא אחראי הבוגר וכרגע אני זקוקה לאותו אחראי . כרגע זה יום כזה שמאוד זקוקה להאחזות ...לעוגן ...לרצפה בכל מקרה ..הלוז הוא שאודי נוחת בראשון וביום שני הוא כבר בכנס של הפסיכולוגים .ומעביר סדנא שם . הוא כתב שינסה להכנס בראשון לדעתי זה רק ייצור כאוס בטח עם רק יעלה הודעות ויענה עליהן רק בחמישי במקרה הטוב או בראשון אחרי ... ארוך למדי ...

30/05/2018 | 17:49 | מאת: ינשוף

אביב יקרה אין לי מילים חכמות בשבילך.. מבינה את הרגשתך.. אני איתך בלב תמיד💗

30/05/2018 | 18:07 | מאת: ס

אביב, אני מסכימה ביתרונותיו של מקום מוגדר ואחראי. סוריקטה

30/05/2018 | 19:18 | מאת: אביב

אני פשוט מרשה לעצמי להיות בקושי ....אני יודעת שיש מי שישמורנשזה לא יחלחל ,יש מי שיאזן ... כאן מרגישה מחוייבת לא להציף זאת אני ... סתם יום כזה .... בתקווה למחר אחר

31/05/2018 | 05:51 | מאת: ס

וזה יפה. זאת את, ואת בסדר. והאני שלי, עכשיו, אחרי שנים של שיחות, הוא מי שימתין עד לטיפול ושם ישמור ויאזן. אבל אני זוכרת היטב, שקודם, גם באנליזה, זה היה לא מספיק. וחיפשתי עוד ועוד מקומות. הצפה פנימית עוצמתית מאד. מופלא שעכשיו התמתן. הייתי רוצה לעודד את כולן שיש עתיד. לא מובטח במאה אחוז. אבל עם עבודה קשה וארוכה - יש סיכוי להקלה חלקית. סוריקטה

31/05/2018 | 07:18 | מאת: אביב

סוריקטה יקרה שאת לא קשור לעבר .חוץ מזה שמה שאני עוברת היום משחזר גם את העבר. וזה משלש את הקושי .... אבל היום יום שלי מאוד מאוד מורכב ..ואודי מאזן אחיזה במטפלת. מבינה על מה את מדברת זוכרת שהטיפול היה מוציא ממני הצפות מטורפות. היום גם גדלתי וגם המטפלת עובדת לאט לאט לא לדרוך על מוקשים.

31/05/2018 | 08:00 | מאת: סוריקטה

כדי להזכיר לעצמי את כלי הטיפול. אני חושבת שאנחנו לא אומרות דברים שונים כל כך. סוריקטה

31/05/2018 | 09:13 | מאת: אביב

משתמשת בפורום כדי להזכיר לעצמי כלי טיפול אחר. כל מקום שאני נעזרת בו הוא כלי בפני עצמו. ויש לי עוד מקורות תמיכה. רק שאני מווסתת בניהם כדי לא להעמיס. מנסה להסביר בלי להפיל את עצמי אני היום זקוקה לאחיזה יום יומית אפילו יותר מיום יומית . היום יש סביבי תוקפנות אלימה שבנוסף להיותה מסוכנת ברמת ההווה היא משחזרת אלימות של עבר . מה שמשלש את הקושי... בתוך הכאוס הזה וההתמודדות המטורפת לבד ...אז אודי קצת מאזן לפחות ברמת השיחזור לחלקים ... מקווה שעכשיו יותר הובנתי .😊

01/06/2018 | 08:16 | מאת: ס

ועל כן אני מרגישה כל כך זרה ונהדפת במיוחד כאן. אעצור בינתיים את הנוכחות שלי פה. מה פתאום אני כאן, זו כותרת ובית שלכן. אמתין לשם ונראה כמה יתאים לי להתחבר. אתן כנראה קשורות וזקוקות יותר לאודי - אז אני במחשבות לפנות מקום. היותי מרגיש מחבל לכן. היו שלום

01/06/2018 | 14:20 | מאת: אביב

אהובה שלי סוריקטה חיזרי מהר מהר לכאן את שייכת ועוד איך כתבתי לך שאני לא מצליחה להסביר את עצמי בלי קשר לאודי או לטיפול או לזוועות העבר די.... בבקשה אל תעשי לי את זה אני ממש ממש זקוקה לך כאן אוףףף אתך כמה דאגתי לך , עד שראיתי עכשיו את ההודעה הזו ... מתוקה שאת כמה שאנחנו כולנו רגישות , מרגישות כאילו כל האשם עליינו ושאנחנו פוגעות ומפריעות ....ממש קומדייה של טעויות... זה מדהים איך אני הרגשתי אשמה שנפגעת ממני את מרגישה מיותרת חטולית קפצה ומרגישה אולי כתבה משהו לא טוב ... סוריקטה בבקשה , את שייכת לכאן ועוד איך ... אוהבת אותך מאוד מאוד , ומכבדת כל החלטה שלך עם לא טוב לך כאן איתנו ...אז נתגעגע גם אלייך קשות !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

30/05/2018 | 18:22 | מאת: ס

ואפילו עוד דבר - אולי בגלל האין-שינה, אני מתבלבלת ומחכה לפגישה עם רופא ידיד הנפש שלי כאילו הוא חוזר מחופש. כשאני נכנסת לשם, לחדר, אז בא הבום של להרגיש כאב. ואם תהיה גיחה קצרה ו'היעלמות' בפורום - זה ממש כואב. מכירים את זה שיוצאים מהבית שיש בו כלב, ואז נזכרים ששכחנו משהו, נכנסים קצר ויוצאים באיזה שלב, בלי שהיינו עם הכלב בחוץ בטיול? ראיתם פעם תגובה של כלב למצב כזה, כמה שיהרוס את הבית? זה קצת מזכיר לי. סוריקטה

31/05/2018 | 07:39 | מאת: אביב

זה מה שאודי מתכנן גיחה קצרה אולי בראשון ואחרי זה גיחה קצרה אם בכלל בחמישי .... בהרגשה שלי עדיף הפסקה רצופה .. ממני זה יוציא דברים קשים ...עצוב בערך כמו אותו כלב. .גם אם מבינה שבעל הבית נכנס לרגע ....ודווקא ממקום שחושב עליינו...תוך כדי מאמץ. עצוב

30/05/2018 | 05:33 | מאת: אביב

שיהיה לכולן בוקר נפלא...

30/05/2018 | 05:57 | מאת: ס

💗

30/05/2018 | 08:53 | מאת: חטוליתוש

בוקר יום רביעי שיהיה כבר שקט בדרום מסכנים כל התושבים במיוחד הילדים תמיד מזכיר לי במצבים כאלה אייך בצפון הארץ במשך שנים חטפו רקטות , טילים...... ממש לא חיים אבל הם למעשה אלה שהקו הראשון שלנו בחזית ליבי איתם והיום קראתי שוב ושוב תכתובות שלי עם כולן וראיתי כמה אני מפוזרת כמה אני קופצת מנושא לנושא כמו אמצא סוף והתחלה הראש שלי נדפק לגמרי לא מבינה למה קורה לי מה נסגר איתי.... מבובלת לגמרי..... וגם הלילה לא ישנתי כמעט כאבים בגרון חוסר מנוחה מעצבן..... טוב שיש דברים שיכולים להסיח את הדעת ...... הלוואי שיהיה לכולנו יום טוב יום קל ו...כבר שכחתי להגיד מה רציתי בהמון אהבה חטולית

30/05/2018 | 10:07 | מאת: ינשוף

בוקר טוב כמה זה מקל שיש את המקום הזה תודה לכן שאתן כאן חתולטוש- אני מנסה לקרוא ולהבין כל מה שאת ואחרות כותבות כאן והרבה פעמים אני לא מצליחה להבין ולהתחבר ומרוב בלבול וחוסר נוכחות ואז אני נמנעת מלהגיב. אני לא יודעת אם זה קשור למה שכתבת וסליחה אם זה לא קשור אבל חתולית יקרה אני כל כך שמחה שאת כאן..

30/05/2018 | 18:52 | מאת: חטוליתוש

ינשופית מתוקה הכל בסדר אני מצטערת אם קשה לך אני אוהבת אותך ככה כמו שאת תעשי רק מה שאת יכולה חטולית

29/05/2018 | 18:34 | מאת: ינשוף

לאחרונה יש הרבה אי הבנות בטיפול. מטפלת אומרת משהו ויש חוסר הבנה וחרדות ואז עד שאני מצליחה לדבר ולהבין את כוונותיה יש מצוקה נוראית. בסופו של דבר אחרי שמדברים ומסבירים עד הסוף יש הבנה והקלה. אבל לפעמים עד שמדברים לוקח זמן ..

29/05/2018 | 18:49 | מאת: ס

עד שמדברים... כן... לפעמים זה לוקח שנים להצליח לדבר, וזה אחרי שנים שלוקח להגיע בכלל לטיפול. זמן, אכן... אבל אולי מוטב מאוחר מלעולם לא? סוריקטה

29/05/2018 | 21:09 | מאת: אביב

יקרה שאת לכן חייבים לדבר ולאפשר להם לדבר הכי נכון הכי ישיר הכי ברור מקווה שאת בסדר , חיבוק

29/05/2018 | 22:16 | מאת: חטוליתוש

לא פעם יש אי הבנות בטיפול לא תמיד זה בגללך לפעמים יש חוסר הבנה מהצד השני בגלל הרבה סיבות את יכולה להרגע כי את ממש בסדר והכי טוב תמיד להגיד את מה שאת מרגישה בלי בושה ככה מונעים אי הבנות מתוקה חיבוקים לכולם בהמון אהבה חטולית

29/05/2018 | 22:35 | מאת: ינשוף

כמה שאני מנסה להבין אותה כמה שהיא מנסה להבין אותי כמה בלבול ותסכול וכך זה נשמע.. אני: - " את אמרת ש... " והיא:- " אני לא אמרתי את זה" ועוד - היא: " את זוכרת שאמרתי לך??"" ואני : " אני זוכרת אבל לא כך..." ועוד פעם ועוד פעם.. ואני מנסה להסביר ולתת להם לדבר ועדיין... החוסר חיבור בינינו גורם לי להרגיש באי שקט... תודה אביב שאת כאן ומרגיעה

29/05/2018 | 22:45 | מאת: אביב

הכל בסדר זה יעבור לאט לאט בקצב שלך את תביני איך עובדת המערכת שלך ותלמדו לכבד אחד את השני ... זה לא קל ולא פשוט אבל בסוף דברים מתאזנים טוב שאתן מדברות על הקושי זה כבר חצי דרך לפיתרון ... תחשבי על זה שזה בטח קורה לך בעוד מקומות וכשתביני את התהליך מול המטפלת סביר להניח שגם יהיה לך יותר קל בקשרים אחרים .. חיבוק אוהבת

29/05/2018 | 23:29 | מאת: ינשוף

תודה אביב שאת מבינה וכן, מניחה שזה קורה לא רק אצל המטפלת .. זה באמת לא פשוט ומתסכל להכיר את החלקים ולהיות מחוברת למי אמר מה ומתי מתיש אותי.. אני לא מצליחה לעקוב..

29/05/2018 | 22:38 | מאת: ינשוף

סוריקיטה, אביב וחתולטוש יקרות - סליחה... לא מצליחה להגיב לכל אחת בנפרד אני מבולבלת ובאי שקט תודה שאתן כאן ומבינות

30/05/2018 | 08:39 | מאת: חטוליתוש

ינשופית מותק אני מבינה אותך כל כך היה לי קטע כזה לא עם מטפלת אלה עם הרופאה בקופת חולים כל פעם שהייתי מגיעה אליה היא היתה אומרת .......אחר כך כשחזרתי אליה הייתי אומרת לה אמרת ש.....והיא....אני....מה פתאום שאני אגיד לך דבר כזה ??? אני בכלל לא אמרתי דבר כזה.... זה היה בקשר לכדורי שינה.... אני לא מטומטמת......עדיין מבינה מה מדברים אלי לקח לי שנה עד שהבנתי שהיא הופכת כל מה שהיא אומרת רק כדי שהיא תהיה צודקת... בסוף ניגשתי למנהלת הסניף ודיברתי איתה....אמרתי לה שלא יכול להיות שרק אני לא מבינה מה היא אומרת, המנהלת נאנחה ואמרה לי גם את ? מה אני יעשה איתה...... עברתי לרופא משפחה אחר ומאז יש לי שקט נפשי, אני לא אומרת לך לעזוב את המטפלת שלך חלילה רק שתביני שדברים כאלה קורים ולא באשמתך אולי המטפלת שלך לא יודעת להכיל אותך ולהבין אותך כמו שאת צריכה רק דיבורים שוב ושוב יביאו אותה בסוף להבין.....מאוד מקווה שכן נורא קשה להתנהל בצורה כזו מאוד מבלבל ונותן להרגיש כאלו את זו שתמיד לא בסדר ואת זו שתמיד לא מבינה אבל את כל מבינה ובגלל זה הבלבול איתך יפתי בהמון אהבה חטולית

30/05/2018 | 08:54 | מאת: ינשוף

חתולית יקרה המטפלת מאוווד למעני ורק רוצה לעזור הבלגן ואי הבנות באות מהחוסר חיבור בפנים -בין החלקים...

30/05/2018 | 13:05 | מאת: חטוליתוש

מתוקה ברור לגמרי שהמטפלת שלך רק בעדך גם הרופאה שלי היתה בעדי רק שהיא לא היתה ברורה ואפשר היה להבין ממנה שני דברים שונים אחד מהשני באותו משפט אני מרוב בלבול לקח לי שנה להבין שאני כן בסדר והיא זו שבלבלה אותי אני בטוחה שאת בידיים טובות רק חשבתי ........ חטולית

29/05/2018 | 12:25 | מאת: סוריקטה

זה מה שאני מרגישה (מרגישה!) בלי הניילון של התרופות. אושר. מגניב. סוריקטה

29/05/2018 | 13:07 | מאת: אביב

אהובה איזה כייף לקרוא אותך שימשיך ככה

29/05/2018 | 13:38 | מאת: ינשוף

סוריקיטה יקרה כל כך שמחה לשמוע מאחלת לך שהאור ילווה אותך תמיד גם כאשר קצת חשוך- איתך ינשוף(ים)

29/05/2018 | 16:39 | מאת: חטוליתוש

כמה נפלא לקרא באמת אושר מגיע לך אחרי התקופה שעברת שעברת סוריקטה מתוקה מקווה שהאור הזה ילווה אותך תמיד ובמבי כתבתי לך למטה בכותרת הקודמת הולכת קצת לנוח אכנס שוב בהמון אהבה לכולן-גם ינשופית חטולית

30/05/2018 | 03:36 | מאת: ס

שרד זמן קצר, אך יש כאן עדות שהיה. סוריקטה

30/05/2018 | 08:57 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוב סוריקטה מתוקה מה קרה למה..... שוב החתולה חולה.....? מקווה שלא למה האור לא החזיק מעמד.... איתך מתוקה בהמון אהבה חטולית

30/05/2018 | 16:26 | מאת: ס

שוב לא ישנתי. אבל כמו שיש רגשות רעים והם חולפים, יש גם טובים שחולפים. גלים. כנראה החתולה משתקמת נראה לי. ואגב, גם הקשיש הזה שאני מטפלת בו. וגם צמחים בגינה. סוריקטה

31/05/2018 | 11:39 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוב ס. את נהדרת בכל מה שאת נוגעת מתרפא צומח מחלים מה עוד אפשר לבקש....... ולילות ללא שינה הם גם הנחלה שלי שמחתי לקרא לפחות כאן הבשורות טובות ÷=)))) חטולית

29/05/2018 | 06:57 | מאת: אביב

חחחחח נעשה לכן סדר ..... ככה יותר קל ינשופי במבי מיכל....וכל מי שכאן וקשה לה ...הנה זה להיום שיהיה לכן יותר קל.

29/05/2018 | 08:36 | מאת: סוריקטה

נשיקות

29/05/2018 | 09:17 | מאת: חטוליתוש

מצטרפת טוב שיש מי שעושה לנו סדר טוב שאת עושה סדר למען כולן מתחזקת מהתמיכה שלכן מעצם היותכן כאן ועכשיו כאן איתי זה בדיוק מה שאני צריכה עכשיו תודה בהמון אהבה חטולית

29/05/2018 | 10:44 | מאת: .במבי פצוע..

חטולית יקרה!, מאחלת שהבדיקה תעבור בקלות והתוצאות יהיו טובות מאוד!!! ... בלוטת תריס...מוכר לי..מקרוב... אטרוקסין ..מוכר.. .. וגם אני הולכת לרופאים לבד... מעדיפה להיות עם עצמי בשקט ולהכיל את רגשותי שלי מאשר להכיל גם את החרדות של האחרים שנוהגים בד"כ "לפטפט" בכדי לנסות לטשטש את החרדה וזה מכביד עלי ,לא נכון ולא נוח לי... ... ומה עוד ? מברכת אתכן ביום נעים ,רך,מלטף ומבורך חטולית, אביב, סוריקטה ינשוף, מיכל והקוראות השקטות ... במבי.

29/05/2018 | 12:19 | מאת: סוריקטה

בדיוק. ה'תומכים' לעתים מפילים עלינו יותר. אולי צריך למצוא תומכים תואמים. סוריקטה

29/05/2018 | 12:51 | מאת: .במבי פצוע..

הי מתוקה, אהבתי ואני שמחה לשמוע ש"אני לא החריגה והמוזרה היחידה" עד כמה שאני שמה לב,בד"כ אני רואה שאנשים הולכים לרופאים עם מלווים ועושה רושם שזה מתאים להם.. .. כשאני חושבת על זה עכשיו אני שמה לב שאלו שסובבים אותי כן רוצים ו"סוחבים" אותי אתם לרופאים ובדיקות... .. בתור מלווה אני קודם כל מאוד פרקטית,כלומר אחראית לטפסים השונים שצריך להביא ורגשית אני די שתקנית... נמצאת .. מי שרוצה ,מדבר ואז אני משתפת פעולה.. אין לי קושי לשתוק וזה גם המצב שנכון לי בד"כ... יש משהו בשקט שהוא מתאים לי בד"כ.. יכולה להקשיב ללב שלי,למחשבות,רגשות,ריחות,מראות,צלילים ..פשוט להיות... חיבוק סוריקטה ,אחותי שלי ...:)) במבי.

29/05/2018 | 16:14 | מאת: חטוליתוש

מאמינה את כותבת בדיוק את מה שאני מרגישה אבל ממש מילה במילה כך גמני...... נסעתי לבד עברתי את הבדיקה לבד וחזרתי לבד היה לי כל הזמן שבעולם להרגע עם השקט הכל כך נחוץ....ל ב ד. וואוו הייתי ממש רגועה , הגעתי לפני הזמן והתקבלתי גם לפני הזמן , מיד אחרי שיצאתי הגיעו אולי עוד 8 אנשים שחיכו להכנס לבדיקות הבוקר הזה בכלל התחיל עם תאונת דרכים של האוטובוס שבו נסעתי...לא יודעת אם הנהג דפק את הרכב שלפנ ינו או שהוא נדפק ממנו, הוא נסע כמו משוגע ודהר קדימה אולי גם בגלל זה הגענו מוקדם יותר ב-20 דקות אבל כל השאר היה בסדר העיקר שאני כבר בבית..... קצת כואב וקצת נפוח....., הכל יעבור ואני שמחה שכולכן כאן מצטערת מאוד לשמוע על הבן שלך עכשיו הוא בסדר ? הולכת לנסות לאכול משו.... אם אצליח לבלוע... הכל בסדר או יהיה בסדר בהמון אהבה חטולית

29/05/2018 | 17:00 | מאת: אביב

שמחה שאת אחרי נפלא נקווה לטוב💜

29/05/2018 | 12:20 | מאת: סוריקטה

ואני עדיין לא על אלטרוקסין וגם לא סטטינים.

29/05/2018 | 12:59 | מאת: .במבי פצוע..

סוריקטה... גם אני לא על אלטרוקסין... לילד שלי היה סרטן בתירואיד וכרתו לו חצי לכן אני מתמצאת קצת בתחום... חרשתי בגוגל ואצל רופאים.. היום הוא על אלטרוקסין...

29/05/2018 | 13:12 | מאת: אביב

אני כן על אלטרוקסין ואפילו מינון מאוד גבוה רק על חברה אחרת כי זה עשה לי נורא כשהם שינו. במבוש מצטערת לשמוע על הבן ולגבי ליווי כתבתי לכן גם שם למטה הכי אוהבת לבד אוהבת להיות בשקט שלי זקוקה לו ואין לי סבלנות ללחץ של אחרים . וכן במבי גם אני זו שמלווה את כולם .... תפקידים ....

29/05/2018 | 17:22 | מאת: ס

עצוב לשמוע. בחור צעיר בעולם הכי קרוב... כולנו תקווה לבאות שלך, סוריקטה

29/05/2018 | 09:18 | מאת: ינשוף

אביב יקרה הלוואי שכולנו יהיה יותר קל.. אפילו הרבה יותר קל... תודה שאת כאן ומושיטה יד

29/05/2018 | 09:36 | מאת: סוריקטה

היום אכלתי. בורקס, שזה מהמאכלים הפחות מומלצים, אבל המשקל שלי רץ מהר מידי למטה. אז לכן. והצלחתי לישון טוב יותר. גם משהו. סוריקטה

29/05/2018 | 10:18 | מאת: אביב

בנות אוהבת אותכן יום קסום 💜💛💚❤

29/05/2018 | 18:08 | מאת: חטוליתוש

גמני אוהבת את כולכן נסיתי לאכול והיה קצת קשה לבלוע אגב במבי כלתי עברה לפני חודש כריתה מלאה של בלוטת התריס כיום היא מרגישה יותר טוב וגם על כדורי......שכחתי ביי בנתיים חטולית

29/05/2018 | 06:17 | מאת: אביב

יקרה איתך באמת מכל הלב סומכת עלייך חיבוק

29/05/2018 | 06:47 | מאת: ינשוף

חתוליטוש יקרה גם אני מצטרפת לאיחולים בייה הכל יעבור בשלום איתך בלב ינשוף(ים)

29/05/2018 | 09:07 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוב בנות מתוקות המון תודה מאמינה שהכל יהיה בסדר שהכל יעבור בטוב יוצאת בערך בעוד שעתיים יש עוד כמה הכנות לעשות עד אז אז.....נשתמע כבר כשאחזור יומטוב וקל לכולן וטוב שיש אתכן כאן לפחות בהמון אהבה חטולית

28/05/2018 | 22:02 | מאת: אביב

עכשיו ניכנסתי הבייתה יום ארוך מאוד היום . מקווה שהלילה תישנו כמו שצריך .. מאחלת לילה טוב 💜💛💚

28/05/2018 | 22:25 | מאת: חטוליתוש

ליל מנוחה מתוקה תישני טוב גם מחר יום..... חיבוק גדול חטולית

29/05/2018 | 04:59 | מאת: ס

הי אביב, באופן מכוון לא נכנסתי וגם לא פתחתי הודעת לילה טוב, כדי לא להתפתות לבדוק אם הגיבו לי, אלא פשוט לנסות לנוח לפחות. הצלחתי יותר מהימים הקודמים. יש מה להשלים, אבל זו התקדמות יחסית, גם אם רק ליום אחד בינתיים. סוריקטה

29/05/2018 | 06:15 | מאת: אביב

האמת שפתחתי אותה כי הבנתי שאתן מתקשות לפתוח חדש ואני יודעת שהבנות כאן ...😊 ואני שמחה שלא פתחת ומבינה את המקום הזה שהולך לבדוק זה היתרון אצל אודי ... מקווה שימשיך השיפור זה חשוב יום נפלא

28/05/2018 | 13:52 | מאת: חטוליתוש

שאני לא סגורה ביו 4 קירות של הבית לצאת לנשום להריח.....גם אם זה עשן של כלי תחבורה הכל טוב רק לא להשאר בבית סגורה הגעתי לתחנה .....והיא כבר לא שם חיפשתי בסביבה.....גם לא התחלתי לחפש בכל האזור אין נתקפתי פתאום חרדה חשוך לי בעינים..... והלב....וואי....איזה דופק.... נעצרתי והתחלתי לשאול לאן העבירו את התחנה בסוף מצאתי אותה ונאלצתי לחכות עוד המון זמן כי האוטובוס כבר עבר עבר לי בראש.....שהראש שלי נהיה דפוקקקק מה קרה למה אני מגיבה בצטרה כזו ממתי אני נבהלת מכלום??? התחושה הקשה הזו ליוותה אותי עד שחזרתי הביתה לא מבינה עד עכשיו מה קרה לי ולמה.... אני רגילה לצאת מהבית כל הזמן ומתנהלת עם אוטובוסים בלי בעיות פתאום לא הייתי בטוחה לגבי קו הנסיעה לא בטוחה שהוא מביא אותי ליעד הרצוי לא בטוחה בכלום לא יודעת למה הגבתי כך,,,,,,,,,. לא מבינה ומחר נוסעת לעשות ביופסיה לבלוטת התריס נוסעת לבד.... אין לי מלווה...... מקווה שיעבור בלי תקלות מיתרות עייפתי בחיי אם אשכב עכשיו לנוח הלך עלי גם הלילה הזה לא מבינה מה קורה לי כבר לא מבינה כלוםםםםם חטולית

28/05/2018 | 16:15 | מאת: ס

זה קורה. חרדה. ואולי בגלל הלילה החסר. חתיכת בדיקה את עוברת ולבד. גם זה עצוב. מאד. לידך, סוריקטה

חטולית כמו שאמרה סוריקטה חרדה וקורה בלי קשר לכלום ועם הרבה קשר ללחץ ממחר .. שולחת חיבוק והרבה כוח

28/05/2018 | 18:47 | מאת: חטוליתוש

תודה בנות אולי אתן צודקות ואני סתם נלחצת למה הראש לא עובד?? למה למה חטולית

28/05/2018 | 19:30 | מאת: ס

נראה לי שככל שנרצה שיעבוד בכוח, ככה הוא פחות ישתף פעולה... באסה סוריקטה

28/05/2018 | 22:26 | מאת: חטוליתוש

נראה לי שאת.צודקת הלחץ עושה את שלו חטולית

29/05/2018 | 05:36 | מאת: ס

איך עושים בדיקה כזאת בלי מלווה ... אבל אני מבינה. וקראתי, שעל פניו, היא לא אמורה לכאוב, הבדיקה. שיעבור בשלום בריאות לכולנו סוריקטה

29/05/2018 | 06:54 | מאת: אביב

את יודעת שאני אישית מעדיפה בדיקות כאלה שמלחיצות אותי לעשות לבד מעדיפה שקט מאשר את הלחץ שהסביבה מקרינה אלי ...

29/05/2018 | 09:11 | מאת: חטוליתוש

האמת שגם אני מעדיפה להיות לבד מאשר עם מישהו לחוץ כמו בעלי למשל ולא יודעת אם כואב או לא רק מקווה שיגמר מהר ובטוב בהמון אהבה חטולית

29/05/2018 | 17:25 | מאת: ס

מעדיפה לבד, ממש כמוכן. ובמיוחד כאשר המלווה שלי לשלל הבדיקות בילדותי הייתה, אתם יודעים מי... ועדיין איפשהו זה נשמע עצוב. סוריקטה

27/05/2018 | 23:02 | מאת: אביב

ממשיכה מלמטה ...למרות שכתבתי גם שם .. הבייסיק הזה , מאוד מבינה את הקנאה מולו ...את יודעת כשאני חושבת על זה אז בתור ילדה ממש אכלתי את הסיפור הזה שהם מאוד רצו אותי והם הביאו אותי לעולם מאהבה ...ואבא שלי לא הפסיק להגיד שאני מיוחדת ויחידה ....אהה כן ההמשך וההבנה של דבריו היום קצת נוראית אבל אז, אז הרגשתי הכי ילדת מזל ...מול הילדה השנייה שעלייה כל הזמן צעקו כי היא בכיינית ... הניתוק הזה הציל את חיי כי גם זכרתי חיבוקים ומגע של הורה ... והיא מנותקת מהעולם ומהרגש אבל היו לה כמה משפטים שייצרו בייסיק גם אם לוו בהסבר מדוייק של איפה וכמה הם התאמצו לעשות אותי ....קצת חוצה גבולות שלא היו .. והיו עוד הרבה דמויות מבוגרות בסיפור שלי ומכל אחד לקחתי משהו . פשוט חיקיתי התנהגויות שנראו לי .... כנראה שלעולם לא ממש נבין את עולם הנפש המורכב שלנו ....בגדול כמה שהם הצליחו להרוס לנו את החיים .וכאן יקרה מצטרפת אלייך לקנאה מול אותם אלו שהכל אצלם הולך חלק ובטוח ...

28/05/2018 | 00:56 | מאת: סוריקטה

לאו דווקא חלק, אבל בטווח ה'נורמלי'. נדבר, סוריקטה (איפה האוכל :-p)

28/05/2018 | 05:06 | מאת: אביב

מה את עושה בשעות כאלה במחשב ... לא בטוח שזה לא מה ששולח לאוכל ... ובוקר מקווה שישנת קצת......

28/05/2018 | 05:56 | מאת: ס

בלגנים רציניים בשינה בינתיים. אז בגלל זה. לא אכלתי בלילה! עשיתי לי חוק 'רק להיום לא אקפיץ את הסוכר באמצע הלילה'. :-) ואז עשיתי לי חוק 'רק להיום' של לכבות את האור/טלפון/מחשב ולעצום עיניים אפילו כדי לנוח חלקית. אני אוכלת עכשיו אוכל רגיל. סוריקטה

28/05/2018 | 06:00 | מאת: ס

יש מצב שאולי ההורים 'פיצלו' גם בין האחיות. אין לי מושג. ואת מספרת על סוג של נס עצוב :-( וכמה טוב שיש אותך, סוריקטה

28/05/2018 | 06:13 | מאת: אביב

התכוונתי שאני שתי הילדות מורכב .... וכמה טוב שיש אותך ואת המקום הזה .. למרות שהיד לוקחת קודם לשם .... חיבוק ליום טוב יותר ....

28/05/2018 | 06:17 | מאת: ס

הבנתי, ממש ממש עצוב לי לשמוע... :-( חיבוק יקירתי, אתמול כשהייתי עם התינוקות, דמיינתי שאני פוגשת אותך ואנחנו מזהות זו את זו. סוריקטה

28/05/2018 | 07:02 | מאת: אביב

בטוח נכיר ....😙😍 ככה זה מרגיש

28/05/2018 | 07:11 | מאת: ס

תשמעו דבר מעניין - בפייס יש לי שני משתמשים. אחד - אני כפי שאני. שניה - אני, ללא פנים, שיש לה רק חברה אחת. אני השנייה. ועשיתי זאת אך ורק כדי שאוכל לשלוח לעצמי חיים למשחקי פייס. סוריקטה

28/05/2018 | 09:24 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוב בנות מרגש אותי לקרא אייך אפשר כמעט בלי מילים ברורות...... להגיד להבין לתמוך אפילו להציע וברור שמבינים גם בלי להגיד במפורש כל פעם לומדת מכן עוד טכניקות של להיות אבל בלי.מילים ממש,,,,,,, אהבתי מאוד ואתן...אהבת נפש כמו תאומות קראתי והבנתי ואני איתכן ...... חיבוקים עד אליכן...... יום קל חטולית

28/05/2018 | 09:33 | מאת: חטוליתוש

אפרופו שינה גמני כמעט לא ישנתי הלילה ולא היתה לי ברירה רק לפנות בוקר לקחתי משהו לאכול כדי שאוכל להרדם יום עמוס לפני גם נכדתי המיוחדת אחר הצהרים מהגן אז לתוך ערב ארוך היא אצלי ואני מתה עליה אולי בגלל שהיא ........ אוטיזם לא קל בכלל וצריך ים של סבלנות ועם האוכל שלה בכלל סיפור קשיי בליעה של מזון מוצק עכשיו אסור לה גם מאכלי חלב מתמלאת בליחה......עצוב נורא אז אכין לה משהו לפני שתגיע אחה"צ יוצאת לסידורים איזה כייף שלא נשארת כל הזמן בבית חונק נשתמע בהמשך היום מתוקות וכל מי שמצתרפות בהמון אהבה ( החותמת הישנה שלי) חטולית

28/05/2018 | 16:13 | מאת: ס

את מספרת אודות דברים לא פשוטים בכלל עם נכדתך. איתך בעצב :-( ולא יודעת מה נסגר איתנו בלילה... סוריקטה

28/05/2018 | 16:53 | מאת: אביב

יקרה את רואה בקצת מילים הרבה כאב .. וקושי איתך בלב אהובה ובקשר למילים שלי ושל סוריקטה אדבר בשמי אבל נראה לי שגם סוריקטה תסכים איתי...אנחנו מרגישות דווקא שכותבות הרבה מילים ...לפעמים אני מרגישה שממש חשפתי המון .....תחושה .

28/05/2018 | 18:59 | מאת: חטוליתוש

יתכן ורק בהרגשה שלי..... ותודה על המילים החמות לא מזמן סיימתי לתת לה לאכול הצלחתי לתת לה פלפל ממולא כמעט שלם ופתיתים.....אין לה משקל של ילדה בגילה רזונת פחד עם המון חיבוקים ונשיקות עם משחקים וגם צפיה בטלויזיה עושה כל מה שרק אפשר כדי שמשהו יכנס לה לבטן אמא שלה נסעה........טיפולי יופי בירושלים לפחות אם היה עוזר...... ארוחה שנמשכה שעה פלוססס ים של אהבה כדי שיכנסו כמה ביסים טוב אלך לבדוק מה עושה הקטנה שלי הוצאתי לה מלא משחקים אבל גם הכלבה מסתובבת ליד ואוהבת לגנוב צעצועים..... להת' חטולית

28/05/2018 | 19:32 | מאת: ס

תצחקי זה קודם כל בא מבפנים. סוריקטה

28/05/2018 | 21:36 | מאת: חטוליתוש

צודקת מה שלא בא מבפנים לא רואים בחוץ "דברים שרואים מכאן...." עכשיו הלכו ואני צועדת למיקלוחה...... הלוואי שהלילה נישן מחר חייבת להיות בכוחות מחודשים בלי לחץ .....עד כמה שרק אפשר הערב עוד צעיר ועדיין לא מספיק עייפה כדי לישון חטולית

27/05/2018 | 21:24 | מאת: ינשוף

רוצה להיות חלק הולכת לאיבוד עם כל הכתביות בייניכן מאבדת את הרצף רוצה להגיב אבל לא מצליחה אבל תדעו שקראתי אתכם וליבי אתכם

27/05/2018 | 22:46 | מאת: אביב

אהובה שאת ינשופי .... הכל בסדר את חלק מאיתנו אוהבים המון ...

27/05/2018 | 23:09 | מאת: אביב

חיבוק ענק

28/05/2018 | 00:54 | מאת: סוריקטה

שופי, טוב שאמרת. את צודקת. וחשבתי - יש משהו מגן בבלגן. לכאורה. כמו שאת לא מצליחה, גם מי שיכול לפגוע פחות יצליח ופחות יזמין אותו לקרוא ולהגיב. אני פוחדת לפתוח כל פעם הודעה מחדש, כמעט ובטוח מפספסת דברים שנכתבו. סוריקטה

28/05/2018 | 09:14 | מאת: חטוליתוש

ינשופית מתוקה איזה כייף לראות אותך גם כאן את יכולה לבחור לפי התאריכים של לפני שבת או אלרח שבת משם כבר כל השרשרת תהיה לך יותר ברורה העיקר שאת כאן שאת לא לבד מחבקת אותכם בחום חטולית

27/05/2018 | 17:12 | מאת: חטוליתוש

הקודמת גלגלי עד הסוף למטה לכותרת של סוריקטה מתוקה התיחסתי גם אלייך מקווה שאת כאן חיבוק גדול מתוקה חטולית

27/05/2018 | 23:37 | מאת: .במבי פצוע..

הי.. קראתי מתוקה... קראתי גם את ההתכתבויות שלך עם אביב ועם סוריקטה.. :) חיבוק במבי.

26/05/2018 | 18:43 | מאת: ס

במבי, את יודעת איך חשבתי עליך היום? הגעתי למצב מוזר כמו שתיארת פעם של צחוק שלא ברור אם הוא בכי. ממש בלתי מוסבר כזה. הזכיר לי את תיאורייך. להתראות, בנות, סוריקטה

26/05/2018 | 23:38 | מאת: .במבי פצוע..

את יודעת סוריקטה ? כשהבחוק הזה יוצא ממני זה מרגיש משהו ללא שליטה.. סוג של פירוק הנפש.. מאוד לא אוהבת כשזה קורה לי.. פעמים רבות זה קורה איכשהו בפגישה ראשונה עם אמא צביה לאחר חופשה שלה.. כשאני מגיעה לאחר החופשה אני מתקשה להסתכל עליה ואז פתאום מרגיש לי כזה כמו צחוקים באף (עד כמה שזה נשמע הזוי) ואז פתאום פרץ של צחוק שמתגבר עוד ועוד והופך לבכי ללא שליטה בקולי קולות עד שנרגע.. כשנרגע זה מרגיש כמו אחרי הקאה... משונה... לגבי אודי.. לא יכולתי לכתוב לו... לא יכולתי לדבר איתו... משונה... התנהלות בדיוק כפי שקורה לי עם אמא צביה.. כל כך דאגתי לו אז כשלא סגר בחמישי ואז העלה בראשון ולא כתב לנו כלום ועוד עכשיו עם כל הנסיעות שלו... זה מטורף שאני מרגישה אליו כמו לאמא צביה... תערובת חזקה של אהבה,דאגה,כעס, עלבון,תחושת נטישה ודחיה.. מרגיש לי שהוא דחה את כולנו.... ואני כל כך ,כל כך אוהבת אותו ...כמו את אמא צביה.. וזה פשוט הזוי כי אם אפגוש אותו ברחוב הוא אפילו לא יידע שאני זו במבי... ואני מקווה שהוא יחזור בריא ושלם.. מאוד דואגת לו.. ואני גם כועסת עליו על זה.. שאני דואגת לו ואין לי מנוחה... הזוי... זה הרי קשרים וירטואליים.. וכל כך אמיתיים... גם בפורום.. ממש ממש איכפת לי ..מרגיש כמו לאחיות.. הזוי איך שקשרים וירטואליים מרגישים כל כך אמיתי...הזוי... ורוני מתוקה, אני יודעת שאת נכנסת לפורום הזה.. אם את קוראת ..בבקשה תשמיעי קול.. את יקרה לי... במבי.

27/05/2018 | 04:07 | מאת: ס

הי במבי, הדבר הזה שיצא ממני, אולי הוא תוצאה של השימוש בתרופה החדשה שאני מנסה לשינה ולא עובדת, או של הגמילה, או שניהם. זה קורה לי אך ורק כשאני לבד וסגורה בבית. אף לא פעם בפגישות הטיפוליות או בחוץ. וכל מה שאני מספרת עליו, כמעט ולעולם אינו קורה בשידור חי, אלא אני מספרת עליו. וגם מבחינה גופנית - כשאני מרגישה רע מאד ומספרת על זה תוך כדי. לא רואים עליי. צריך להאמין לי. אז ההתפרצות המשונה הרגשית התרחשה בבדידות של סופ"ש, שאז כמעט אין לי קשר עם אנשים ואני עם עצמי והמחשבות שלי, ממש כמו עכשיו, שאני מדברת עם עצמי בראש, אבל כן יש שם מישהו שקורא בצד השני. אבל זה בלי להוציא מילים מהפה. גרוע מזה הוא מצב דומה למה שאת מתארת והוא גם היעדר יכולת לכתוב את זה. המחשבות כלואות בראש, או שאפילו לא יודעים מה המחשבות, או אפילו לא זוכרים חלומות. משהו תוקפני כנראה מתחבא שם. לפחות מהמוכר לי, כשיש שתיקה יש משהו שמאד כועס, כנראה. כתבתי למטפל מה קורה. וביקשתי עזרה ואפילו רשמתי הצילו. אולי פעם ראשונה אבר. סוריקטה

27/05/2018 | 06:09 | מאת: אביב

מכירה אף מכירה את המקומות האלה קשים ,קשים ביותר כשהמחשבות בראש לא ניתנות לדיבור אני כותבת כמו בטראנס מה שהם אומרים אני כותבת .. הללי מה שיוצא על המקלדת אני נוהגת לשלוח ישר למטפלת בלי לקרוא כי זה כל כך נורא ואז אפשר לעבוד על זה יחד בטיפול . וכן יש בזה הרבה תוקפנות בוקר מוקדם משהו שיהיה יום קל

27/05/2018 | 06:15 | מאת: ס

הי אביב, אשרי המחשב ואשרי המקלדת ואשרי האינטרנט. כלים של היום שעוזרים לנו (בשימוש מושכל מן הסתם). שמרי גם את על עצמך. בהחלט שיהיה יום קל. אנסה לנתב אותו לשם. שלך, סוריקטה

27/05/2018 | 06:20 | מאת: אביב

זה די קשה אז רק אם את בטוחה שיש לך את הכוחות ותישמרי עלייך דואגת לך ולדעתי שוב כשטוב לנו כוחות ההרס מרימים ראש בצורות שונות .... אתך

27/05/2018 | 06:26 | מאת: ס

ולכן בימים כאלה אני נוקטת משנה זהירות ולא משתמשת בכלים מסוכנים, למשל, או מבצעת פעולות שיש בהן הסתברות מסוימת לתאונה או פציעה. סוריקטה

27/05/2018 | 06:33 | מאת: אביב

כל כך מבינה.. וטוב שאת שומרת ואת יודעת אני ואת לא עלה בנו כעס מול הנסיעה של אודי אישית הייתי חייבת בשבילי וגם בשביל הקבוצה לאזן להכניס אלמנטים של בטחון .. אבל בשקט שלי עם עצמי עלו קולות אחרים ...של לא נחזור שיסבול שאף אחד לא יחזור ואז נראה איך הוא מסתדר עם הפורום הריק שלו ...כעס ילדותי למדי אבל קיים ויקרה תנסי לאכול משהו לפני שאת יוצאת הבוקר שיהיה אנרגיה בגוף כי נראה לי שגם לא ישנת כמעט ..

27/05/2018 | 07:06 | מאת: ס

אכלתי. אכלתי כמה פרוסות לחם עם ריבה וגם שעועית שחורה שבישלתי (!) אתמול (מה לעשות, על הבוקר ככה השתגעתי לי) וגם שתי כוסות קפה נטול. זה לגמרי אוכל. יאללה, מתחיל שבוע. אמשיך כשיסתדר. סוריקטה

27/05/2018 | 07:49 | מאת: אביב

יופי שמחה שככה אנסה להכנס היום ... יום קצת מורכב . נושמת וזוכרת את היש בחיי

27/05/2018 | 09:26 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוב במבי מצטרפת אליכן מאוחר..... מתוקה להרגשתי .....אין שוני ברגשות אמיתיים בין אם זה וירטואלי או פנים מול..... בשני המצבים יש רגשות והם צפים ועולים בצורה הכי טיבעית שרק יכולה להיות אז כן.....יש מצב של תלות כי.... אייך אפשר לא לדאוג לא לכעוס לא להתאכזב מאנשים שיש לנו צפיות כלפיהם תארת מאוד אמיתי את הבחוק..... זה באמת מרגיש....כי יש שם רגש אמיתי ויש את ה....הלוואי ש.... וכל השאר כי אוהבים כי אכפת כי ........ כל הסיבות שבעולם וכולן נכונות כי הן שלנו...המהות הכי הכי פנימית שבתוכנו ואת מתוקה ונהדרת , הכל טוב, הכל בסדר עם מה שמרגיש לך מי יגיד לך לא להרגיש..... אפ'חד , אז תרגישי ותפרקי כי מותר לך ואם זקוקה לכתף..... מציעה לך כתף..... שיהיה שבוע טוב לכולן חטולית

27/05/2018 | 16:29 | מאת: ס

הי חטולית, את מותק. הבחוק המוזר הזה התחיל אחרי שחתול שלי הסתבך עם שקית נייר. הוא יצא מכלל שליטה ואני הצטרפתי. אחרי שחילצתי אותו. אבל גם קרה השבוע משהו מיוחד. המטפל שלי נתן לי מתנה עם הקדשה. זו פעם ראשונה. נהיה בלאגאנים. סוריקטה

27/05/2018 | 17:18 | מאת: חטוליתוש

וואווו מתנה מאוד משמעותית כשאני קוראת מה שכתבת על החתול עם שקית הנייר נשמע לי סיטואציה מאוד מצחיקה לא פלא אני עצמי צוחקת מאוד..... חתולה שובבה אבל בטח גם חמודה מאוד.... מה שלום החולה.....( החתולה ) כבר דיברת עם הרופא על ...... חיבוק גדול מתוקה חטולית

27/05/2018 | 17:47 | מאת: ס

ייתכן שהיא משתפרת. היא מתוקה ויפה שלי. סוריקטה

27/05/2018 | 23:08 | מאת: אביב

אלופה שאת ....וגם מי שעזר (הרפואה )

26/05/2018 | 05:23 | מאת: אביב

ס אהובה מה שלומך ... דואגת לך השינה האוכל ושאר תופעות האם אין כאן שליטה לפחות שליטה מדומה .... והרס שמרים ראש שמתקדמים כי אסור... חושבת עלייך ואתך

26/05/2018 | 07:12 | מאת: ס

בוקר, יפה שלי. כיף לדבר. תופעות גמילה. לא חביב. הרופא אמר שייתכן שתמשכנה עוד כחודשיים. לפחות אני יודעת על פרק הזמן ולא מדמיינת בראש. התחלתי בניסיון בתרופה חדשה לשינה. בפעם הראשונה עזרה, אבל אתמול החתולה החולה הקיאה לי על כל המיטה בלילה. עניינים השתבשו. אוף כזה. בהקשר לאוכל עבורי - הומלץ לי לאכול יותר מלח, אומגה 3. יש לי בעייה לשתות מים כמו שהם, אז ההמלצה היא מי קרח ושתייה בקש. אני אוכלת דברים מאד מרוכזים כמו אגוזים, למשל. שוקולד מריר. טחינה גולמית. ובהמשך לדברי חטולית - בית בלי שערות של חיות מרגיש לי ריק ומוזר. לא היה יום בחיי ללא חיה פרוותית (ופה, הנה נקודת אור נוספת - היו בעלי חיים בבית. לפעמים כמה וכמה. ומסיבות מובנות הייתי ילדה אחראית מאד. במובנים ותפיסה של ילדה). ואני גם ממש לא מעשנת. מעולם לא. מעניין הפחד לישון. מעניין שהמוח מסרב להיפרד ולעשות את הסוויץ' הזה. והיום, לא יודעת, היום אני כועסת שאני חיה על כלים זמניים שאולי טובים לחירום, אבל השימוש בהם נעשה לאורך זמן רב. מישהו אמר פעם זמני הוא הכי קבוע. לא משו. הקל עליי לכתוב. רוב תודות. ונשיקות. סוריקטה

26/05/2018 | 08:02 | מאת: אביב

חתולה שמקיאה לא כייף מוכר ובית בלי שערות (חתולית לא להרוג אותי )זה בית בלי שמחה מבחינתי בעלי החיים זה משאב אדיר לכוח ... לא יכולה בלעדיהם .. ואולי תאפשרי לעצמך פחות זמני יותר קבוע....לאט לאט יקרה אני חושבת שהכי קשה לי זה ההפנמה לא מההיגיון שאני באמת באמת פגועה .. שיהיה יום נעים וממלא

26/05/2018 | 11:26 | מאת: ס

הי אביב, אולי אם יהיה לי יותר כסף אוכל ליישם את הקבועים. נדמה שאני איכשהו (ואולי טועה) מוכנה נפשית לכמה דברים קבועים ולא זמניים. אני מדמיינת אותם, מדמיינת מאד, וזה כבר יפה. עניין המשאבים החומריים יכול להיות סוג של תירוץ, אבל אני חושבת שהוא גם ממש אמיתי. 💗

26/05/2018 | 14:07 | מאת: אביב

יקרה ,לפעמים זה תירוץ אפשר להשיג דברים מאוד מאוד יפים מאגורה ....רק לפקוח העיניים ואפילו חדשים . ילדי קיבלו משם דברים נפלאים .. ודברים קטנים מרחיבי לב ...אפשר כל פעם משהו . כמו הכוס לקפה שפירגנת לך ...את יודעת פחות פינוק לחתולים ועוד פינוק לך ... מה את אומרת ....

26/05/2018 | 14:19 | מאת: ס

אני מתכוונת לדברים מובנים שיש ליצור מחדש, כמו מערכת השקייה, למשל. צביעת ותיקוני קירות. הכל אני עושה ידנית באביזרים פרוביזוריים ישנים. ולא רוצה יותר לבד. רוצה להשתמש במישהו אחר.

26/05/2018 | 16:12 | מאת: אביב

וואוו יקרה נראה לי שזה דווקא מקסים , למה להשתמש באיש מקצוע עם את יודעת את המלאכה ... אולי פשוט תיקני לך אביזרים ... לא יודעת אני מאוד אוהבת ליצור ...אז תמיד מה שיכולה לבד מעדיפה בעצמי ...אבל אפשר לעלות רמה בקניית חומרים ואביזרים נלווים ...כמו מדבקות לקירות , ...ועוד ואם בא לך משהו ממש חדשני ואחר אז נקודתית תעזרי בבעל מקצוע .

26/05/2018 | 16:27 | מאת: ס

כן, גם החלפתי כיורים, ועבדתי עם בטון, ואני עובדת בכלי עבודה מוטוריים, ועדיין מחפשת לנוח קצת. אולי כשיעבור הקיץ, עד כמה שיש חורף פה בארצנו...

26/05/2018 | 20:14 | מאת: אביב

וואוו תמיד ידעתי שאת אשת אשכולות

26/05/2018 | 23:25 | מאת: חטוליתוש

השבת עברה נגמרה ובגלל שהיה שבת לא יכולתי לברך את הנכדה שלי שהיה לה יומולדת היום וכשהתקשרתי כבר.....הלכה לישון התבעסתי מה גם שהבן שלע אמר שהיא לא מגישה טוב ובקשר לפרוות למינהן היו לי מלא כלבים וכל מיני חיות בבית כשהילדים גדלו מעכברים לבנים ארנבת ואפרוחים ועוד מה שכבר גמר את הסבלנות שלי מלנקות אחריהם כל הזמן את מצפה לפחות מהם בגיל ההתבגרות שינקו..... אבל כשזה לא קורה ובנוסף על המטלות הקיימות צריכה לנקות גם את השיער מידי יום כבר לא בשבילי....... מצטערת לשמוע על החתולה שלך בטח היה לך צער מההקאה שלה שלא נדבר על כל המיטה גם אצל הילדים זה קרה המון פעמים בלי שהכלבה תהיה חולה אני משתדלת להתמקד כיום בכמה שפחות עומס מיותר עלי כי אין כוח מיותר גם לטאטא כל יום את הבית.... מבינה שאצלכן זה שונה וסבבה אין לי כוח מיותר איין לי כוח למה שאני זקוקה ..... מילא כל אחד ומה שמתאים לו כל הכבוד ס. מצדיעה לך על ההשקעה שלך פעם יכולתי גמני כיום לא מסוגלת מכירה בחוסר יכולת שלי ומשתדלת לשמור כוחות למה שחייבת לעשות שיהיה לכן שבוע מקסים ובשורות טובות חטולית

26/05/2018 | 23:28 | מאת: חטוליתוש

וס. מאחלת לך בריאות טובה ושתישני היטב בלילות ליל מנוחה

תודה, חטוליתוש שכתבת לי. עינייך הרואות - לא מצליחה לישון. ואפילו מוזר מזה - אני רעבה באמצע הלילה וניגשת למחשב. אהיה בקשר עם הרופא בבוקר וכן אנסה לחזור לפחות לנוח עכשיו. מבינה את מה שכתבת בהקשר לבעלי החיים וההתארגנות סביבם. לפעמים נמאס גם לי. במיוחד כשיש חתולה חולה והיא לא עצמאית באכילה. זה בערך מה שניסיתי לתאר גם בהקשרים אחרים. שלא רק אני אקח את האחריות. במקומות בהם אני מרשה לעצמי להיעזר, להיות תלויה ולסמוך על אחרים. סוריקטה

27/05/2018 | 06:38 | מאת: אביב

חטוליתוש. בוקר טוב אהובה אני מנקה עם שואב ..אחרת הייתי מתה מהשערות ...במיוחד שהילדים כאן וכל אחד מביא את הכלב שלו ואז אנחנו להקת כלבים בבית ולהקת בני אדם לא קל .....אבל שמח אבל בשעות שאני לבד והכלב איתי זה כזה כייף שיש איתי מישהו ...ועוד רך כזה בקיצור כולם מפנקים כאילו היה ילד קטן.

27/05/2018 | 09:00 | מאת: חטוליתוש

אביב מאמי כשהכלבה רק איתי בבית לבד היא לא בעייתי שמנו לה כיסוי על כורסה בסלון שם היא מתנחלת לה במשך כל היום היא לא מעיקה רק אם את מנסה ללטף אותה נשאר כמות שיער על היד ...... לא מסוגלת כשהיא רצה או מסתובבת בבית נושרים ממנה ענני שיער אין אצלי שטיחים רק רצפות הכל זז.... או עף.....כל הזמן וכל הבית מלא בשיער אי אפשר שלא לטאטא..... השיער שלה נדבק להכל כולל לבגדים שלובשים אייך אפשר ככה לא מסוגלת...... פשוט כבר לא עייפתי מזה כאלו שאני בעונש.... מבינה אתכן....באמת שמבינה אולי כבר הזדקנתי מנסה לשמור על עצמי ולא...... יהיה טוב מקווה ו..ס. רעב באמצע הלילה , מוכר באמת דברי עם הרופא בטוח תהיה לו עיצה טו

27/05/2018 | 09:51 | מאת: חטוליתוש

לדעתי הרעב באמצע הלילה תגובה נורמלית לתופעת הגמילה גמני הייתי במצבים האלה לא פעם וכמו שלא יכולתי להמנע מתופעת הגמילה שהיתה מאוד קשה כך לא יכולתי להפסיק לאכול אני לא הרגשתי שיש לי שליטה על האוכל...... אולי את הרבה יותר חזקה ממני וכן יכולה אולי לך יש את הכלים שלי לא היו הלואי שכן הלוואי שרק תרגישי טוב וגמילה באמת לוקחתת זמן לא יכולה לומר לך כמה זמן..... אני באמת עברתי בדילוגים מכדור.לכדור ולאט לאט התחלתי להוריד מינון בעצמי לשמחתי עבד לי להגיד לך שכיום אני לא זקוקה לכדור מרגיע לבוקר....לא יהיה נכון אבל יותר.פוחדת שוב להכנס לתוך הלופ הזה שכן לוקחת כדורים ואחרי זמן קצר הם שוב לא משפיעים ושוב להחליף....... מעדיפה כבר בלי בכלל למרות הקושי ויש קושי ויש כאן את המקום הזה ויש אתכן לא רוצה לחזור לשם..... חטולית

27/05/2018 | 17:43 | מאת: ס

הייתה כתבה ב'הארץ'. אכלתי בלילה. שנים שלא אכלתי בלילה, וגם זה קרה לעתים רחוקות מאד מאד. בא לי חלבה בלילה. אבל אין לי דבר כזה בבית. חח. עכשיו יש רק תרופה אחת חדשה לשינה בערב וזהו. יש לי היום כלים שלי עצמי לא היו פעם, אבל מפחיד להרגיש 'כמו פעם'. אפילו התקלחתי היום בישיבה, כי פחדתי מהסחרחורת. אבל התקלחתי והעפתי את הג'יפה ממני. אני פה. סוריקטה

25/05/2018 | 16:08 | מאת: חטוליתוש

מה איתכן סוריקטה אביב במבי וכל מי שעוד תצטרף הבית מלא בריחות נפלאים של אוכל מממממ מריחים ....?? איזה כייף לנוח מקלחת טובה וכוס נס קפה ללא קופאין סיגריה אני מסודרת ח ח ח מה אתן עושות ??? סוד כמוססססס היום החברה של הבן שלי שטפה במקומי את הבית....... כנראה שאלה ימות המשיח אחרת אי אפשר להסביר...... כן היא גרה אצלי כבר מעל שנתיים עם הבן שלי בחדר שלו....ביחד עם הכלבה שלהם והבית תמיד מלא שער מהכלבה שונאת שער כלבים אבל...... לא אזרוק אותו מהבית בגלל גם לא בגללה.... הוא אוהב אותה רגיל אליה והכלבה חלק מהכל טוב ..... כשרוצים את הילדים קרוב אלייך חייבים להיות כמו 3 הקופים לא רואה לא שומעת לא מדברת אוהבת רק שיהיה שקט לכל דבר יש מחיר הוא לא חזר איתנו בתשובה לפני 11 שנים גם לא הבן הבכור בשביל זה לא מוותרים על ילדים ולא זורקים אותם לרחוב הרחוב אכזר והבן שלי יקר לי מידי הוא הקטן בין השלושה לא מוותרת עליו ויהי מה אז נכון שיש לזה מחיר ואני מוכנה לשלם אותו רק שלא יעלם לי מהחיים בחיים לא מוותרת על הילדים שלי ולא חשוב מה יעשו אז מה אם אני קצת משוגעת ורצת פסיכית כזו אני וזו הדרך שבה אני אוהבת להתראות בנתיים חטולית

25/05/2018 | 19:01 | מאת: חטוליתוש

שבת שלום לכולם שתהיה לכם שבת מופלאה ונהדרת חיבוקים חטולית

26/05/2018 | 06:23 | מאת: אביב

הי חתוליטוש נפלאה מקווה שנחת ועברה לך שבת טובה ....

אלליי, מאז שרשמת, חטולית, את ההודעה אמרתי לעצמי שאני עוד לא הצלחתי לנוח. נו, לא מדויק. כן ישנתי איכשהו. אבל מעט מידי, כנראה. לא טוב. סוריקטה שפונה לעזרה במציאות

27/05/2018 | 10:02 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוב ס. גמני לא ממש ישנתי הלילה מחשבות טורדניות ללא מנוח גמני קמתי באמצע הלילה לאכול משהו אולי אק אחרי 4 לפנות בוקר עצמתי עיניים קשים הלילות ללא שינה מקווה שנחתולה שלך תרגיש יותר טוב ותוכלי גם את לישון כמו שצריך אולי המינון ש התרופה החדשה לשינה נמוך מידי..... כדאי להייעץ עם.... שיתחיל שבוע אופטימי יותר לכולנו חטולית

25/05/2018 | 05:55 | מאת: אביב

שיש את כאן בטח שהפורום בוגר מאי פעם יש לנו יחד בן לבין אז אפשר לנשום כל כך מקווה שהוא לפחות יענה בבוקר ויסגור .... ושיהיה לנו בוקר וסופש קלים

25/05/2018 | 07:19 | מאת: ס

מזל שיש כאן מקום שאפשר לכתוב בו ללא סינון. מקום שכולם רואים (ולי ממש חשוב שזו תהיה קבוצה פתוחה ושכל מי שירצה יראה, גם מציצים). מזל שיש את החבר'ה מדוקטורס שמוחקים הודעות ממש לא שייכות שעוברות על הכללים, אם רק פונים אליהם. מזל שהתחלתי בניסיון בתרופה חדשה לשינה, והצלחתי לישון יפה הלילה. והבנת אותי יפה למטה, אביב. אם התוצר של הסכרים שם הוא חופש פה - אחלה. אם התוצר היא רגרסיה - פחות טוב לנו כנראה. הנה נקודת זמן בה הייתי אומרת, יאללה אנהל איזה פורום. זה, כנראה, יישאר כפנטזיה. אגב, בנות דומיננטיות רבות בפורומים הפכו להיות מנהלות פורומים. לאו דווקא בדוקטורס, או משהו שקשור לנפש. גם לי הוצע בעבר המאד רחוק מספר פעמים לנהל פורום באינטרנט, בכלל לא קשור לפסיכה בקטע הטיפולי הרשמי, ולא לקחתי את זה. בוקר אור סוריקטה

25/05/2018 | 07:40 | מאת: ס

מזל שעכשיו ראיתי שהייתה שם תנועה. רק ראיתי, לא ראיתי מה.

25/05/2018 | 08:22 | מאת: חטוליתוש

אביב וסוריקטה נכון שיש כאן מקום יותר שקט ונוח בלי כל ה........ גם המשוב יותר מהיר לא הולכים

25/05/2018 | 08:31 | מאת: חטוליתוש

ברח לי ח ח ח לאיבוד בין כל דאר ההודעות סוריקטה אני מאמינה שאת היית מצליחה בגדול להיות מנהלת פורום יש לך את זה ואם זה בכל זאת יקרה באיזשהו שלב ספרי שנוכל לבוא...... ÷=))) עץ המזל שלך יפה מאוד בעיני שמחה שישנת טוב הלילה גמני ישנתי טוב יותר הלילה רק שזה גבה ממני מחיר של עייפות רצח פד שות התשתי את עצמי עד כדי כאב בלתי נסבל כדי לישון המחיר היה שווה למרות הכאבים ועכשיו הולכת להכין אוכל לשבס פלפלים ממולאים פירה דגים בתנור אפויים ג'חנון לבן שלי שיקח מחר לעבודה ושעועית לבנה עם קבנוס לשבת בבוקר היום לא אופה חלות הידים כואבות מידי מהגיהוץ של אתמות, שעתיים על הרגליים שבסוף התנפחו לי כמו בלון הכרחי...... אז אכנס מתישו בין לבין ובנתיים שיהיה לכן יום קל ונעים עם כל מה שתעשו מייאו

25/05/2018 | 08:38 | מאת: חטוליתוש

כתבתי גם יותר למטה

25/05/2018 | 09:32 | מאת: ס

הי ממי, יש רגעים בהם חוזר לי התיאבון. והאוכל שלך, וואו, ממש בא לי להתכבד. סוריקטה

25/05/2018 | 09:11 | מאת: אביב

אהבתי ... כרגע יש לי עיסה בראש מהיום יום וסליחה שמדאיגה והלוואי וכן יכולתי להסביר יותר המצב לא מזהיר אבל מאמינה שמה שבא הכל לטובה ואין דבר שאתה מקבל שאתה לא יכול לעמוד בו. אני חזקה ומלאה בכוחות ,ובטוח שיהיה לזה סוף בסוף .. וחתולית ....מי מגהץ שתהיי בריאה...אתם וחולצות הצווארון ...לשבת ....😊☺ ומה שאני ראיתי שם זה מוסתר בתגובה לשירה ש...מחכים לנו עוד כמה שבועות כאלה ....שיהיה בריא זכה בלוטו או משהו ..

25/05/2018 | 09:33 | מאת: ס

|רגשון של מתפקע מצחוק| LOL אמרתי הומוריסטית. בואו נלך על זה. סוריקטה

25/05/2018 | 10:47 | מאת: .במבי..

... גם אני רוצה להיות פה..טוב? הפורומים האלו שומטים לגמרי את הריצפה שממילא לא קיימת כמעט.. כמו נייר סלוטייפ...

25/05/2018 | 10:56 | מאת: ס

אני אוהבת אותך. בואי, יקירתי. סוריקטה

25/05/2018 | 11:17 | מאת: .במבי פצוע..

.... ... וואוו... משונה.. לא יודעת למה.. התגובה שלך סוריקטה מילאה את העיניים שלי בדמעות.. .. אולי אני סתם שבירה היום .. אולי בגלל מזג האויר המשונה שבחוץ ...? אולי סתם בגלל שעצוב לי היום בלב .. במבי

25/05/2018 | 11:20 | מאת: חטוליתוש

את בהחלט מוזמנת להיות איתנו אפילו בלי הזמנה,,,,,, כמה שיותר יכול להיות יותר נחמד אביב אפשר לנתב את הסלט שיש לך בראש למשהו אחר?? כאלו אם למשל תכתבי כמוני מה את מכינה לשבת מי באים......או לא וכן עדיין מגהצת חולצות כי בעלי חייב ללכת מדוגם לעבודה..... אז אם אין אני לי ......אין...... סוריקטה את מוזמנת ...... השולחן ערוך..... וקראת נכון יש בדרך עוד כמה שבועות כאלה גמני הצצתי בנות הולכת להמשיך בישולים עדיין נשאר גם לשתוף תבית..... ולהמשיך הכנות להת' בנתייים

25/05/2018 | 11:24 | מאת: חטוליתוש

קראת נכוו הכוונה לאביב

25/05/2018 | 13:39 | מאת: .במבי פצוע..

תודה חטולית כשיהיה לי קצת יותר כוח אכתוב

25/05/2018 | 14:23 | מאת: אביב

במבוש שלנו ...כל כך רציתי שתיכתבי שם לפני שהוא הולך ...כתבתי לך אבל אודי לא העלה את זה העלה את זה רק הבוקר ... וטוב שבאת לכאן אני הכי שמחה , כאן אפשר להחזיק שהרצפה לא תישמט ... חיבוק ענק

24/05/2018 | 19:01 | מאת: חטוליתוש

דואגת לך....... אם תוכלי להכנס אשמח לדעת מה..... למה כל היאוש הזה חיבוק גדול מיאווו

24/05/2018 | 23:09 | מאת: אביב

לא ממש יכולה להסביר כאן או שם ... מקווה שיחלוף כמו שבא .😊

25/05/2018 | 08:15 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוב אייך את היום ? עדיין מרגישה רעעעע מקווה שבאמת יחלוף מהר הנה עוד שבת נכנסת והשבת הזו עומדת להיות יותר רגועה בלי אורחים בלי בלגאן ועם המון שיעמום מקווה שהבן הגדול שלי יקפוץ לביקור עם הילדים בשבת כי כלתי נסעה לחול, לא ידעתי עד אתמול בלילה, שהשעות יעברו מהר ויהיה יותר נחמד אני שונאת שעון קיץ אביב מתוקה מקווה שגם אצלך השבת תהיה יותר קלה ותרגישי פחות רעעע חיבוק גדול חטולית

25/05/2018 | 15:23 | מאת: אביב

הי יקרה זה לא תלוי בי או במשפחתי זה לא עניין של מצב רוח זה מצב נתון ומאוד מאוד דינמי כשאתה פשוט מחכה מאין תבוא ה... אבל יש לי הרבה כוח ...ממש חגורה שחורה של הנפש 😃😂😁😀 זה הצחיק אותי עכשיו ... אבל אין כמו נפש איתנה בדעתה .

24/05/2018 | 01:36 | מאת: חטוליתוש

אם ישנתי לילה אחד טוב הנה מגיע לילה ל ב ן מתהפכת במיטה מרוב מחשבות אין מנוחה לא לגוף ולא לנשמה אין גם עם מי לדבר כולם ישנין את שנת היופי שלהם עכשיו בלילה ורק אני מתהפכת וחושבת ...... אין לי מנוחה נמאס כבר עם הלילות הלבנים אוףףףף חטולית

הי חטולית, ממש ככה. סיוט :-( אצלי חמישים שנה עם המחירים האלה. אצלך - כנראה יותר. אכן אוף. אז יאללה נלך לקחת כדור נגד כאב ראש. נו. סוריקטה

24/05/2018 | 08:59 | מאת: חטוליתוש

היי סוריקטה גם לא עזר אחרי 4 לפנות בוקר רק נעצמו לי העיניים וגם היום יום עמוס לעיפה בריצות וסידורים ואם אעיז לנמנם 10 דקות במשך היום הלך עלי גם הלילה הזה מקווה שהצלחת לפחות לישון אחרי הכדור המשכח תודה לך חטולית

24/05/2018 | 11:45 | מאת: סוריקטה

לא הצלחתי, זה קטע, הכיבוי של המוח. בכל אופן, כשאני בעבודה אני שוכחת מהכל, וכשאני עם עצמי - אז הגוף מרשה לעצמו לקרוס. סוריקטה

24/05/2018 | 12:14 | מאת: סוריקטה

וגם - לכל הבנות - הזכרתן כאב קיומי. זה משהו שאני מרגישה כשאני עוצרת ובמיוחד לפני שינה. מכירות? סוריקטה

24/05/2018 | 17:08 | מאת: חטוליתוש

אשמח אם תסבירי ...... אולי אני לא באותו כיוון %=))) חטולית

יש לי באג בהבנה של דברים מאד מאד בסיסיים בחיים, וכנראה שכך יישאר וזו נכות. נראה לי שההיות שלי, והקיום, כואבים באופן בלתי נסבל וזה קשור לכך. מבחינתי זה קטע אוטיסטי. יכול להית שלא מבינים את זה. וזה בסדר.

חושבת שמבינה על מה את מדברת זה קשה זה קשה ממש אני חושבת שלי אין את זה כי הם כל החיים אמרו לי שהם התאמצו להביא אותי לעולם . קצת לא מסתדר עם ההמשך אבל הבייסיק היה נכון ומדוייק שעצם היותי לא יכאב.. אתך,

הבנת יפה, אביב. הבייסיק הזה הוא כנראה גם משהו שאני מקנאה בו. כן, קצת לא מסתדר עם ההמשך אצלך, הא? נורא. תודה יפה שלי, סוריקטה

בוקר טוב סוריקטה לא הלכתי לכיוון הזה אבל הבנתי את מה שאמרת וזה ממש נורא לחיות עם הרגשה כזו לא חוויתי את הרגשות .......כמו שאת מתארת ולא חשבתי שעצם קיומי ....... למרות כל....מה שעברתי איתה ועם בעלה לקחתי את עצמי למקום ששם פשוט הרגתי אותי מכל מה שעשו לי והמצאתי את עצמי מחדש רציתי לחיות להקים משפחה משלי שלא כמו זו שגדלתי לתוכה להיות אמא ולתת לילדים שלי את מה שלא הייתי אני בגלל אותן נסיבות חיים עמלתי דם יזע והמון דמעות שמתי אותי הישנה בצד קברתי אותי לא יודעת מאיפה ידעתי לעשות כך אבל עשיתי והצלחתי וצר לי נורא שכך את מרגישה בכל יום אצלי המחשבות המטרידות שלא נותנות לישון אינן מ.....אלה מהיומיום ולא חסרות כאלה חיבוק אמיץ למתמודדת אמיצה כמוך חטולית

חטולית, ואביב גם - ירדתי לקרוא גם כאן. יש לכן משפחות (עם כל הקושי בכך) ולא יעזור לכן, אני חושבת שזה נהדר וסוג של תיקון. סוריקטה

מסכימה איתך גמני רואה את זה כתיקון ושמ ח ה שזכיתי חטולית

27/05/2018 | 22:50 | מאת: אביב

סוריקטה יקרה , ברור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה לא רק תיקון זה ניצחון שלא יובן לא נכון אני אוהבת שהם באים , גם עם קשה והקשר שלי איתם מדהים ..ואת יודעת כאן אני מרשה לעצמי להשוויץ הצלחתי בגידול שלהם מאוד ...אני בהחלט אמא גאה .ואני יודעת שהמחיר ששילמתי , בלא ללמוד ולא להתפתח היה מחיר שווה ונכון . אוהבת אותך מאוד ...

23/05/2018 | 20:59 | מאת: מיכ...

רוצה להודות לכן. שאתן כאן. מבינות ותומכות. ו...נתראה שם או פה..העיקר שנהיה בטוב. והאי וודאות תתיצב בסוף כנראה...אצלי יש שבועיים של "שקט" מעזרות.. 🤔

24/05/2018 | 00:10 | מאת: חטוליתוש

היי מיכ טוב שאת מצליחה לשחרר את החרדות שלך גם כשאת יודעת לעשות הפרדות וגם כשאת קצת מתפרקת נשמע הגיוני לגמרי את עדיין בטיפול וכשהמטפלת נוסעת ואין תמיכה קשה וגם שם כשאין תמיכה קשה בסך הכל את מגיבה לגמרי נורמלי לי זה לא נשמע ילדותי בכלל את לא היחידה שמרגישה כך במצבים כאלה כל אחד מתמודד כפי יכולתו בכל מצב נתון ומותר גם להגיד שקשה...אז מה.... פעם כתבתי לאביב..... מותר לך הכל ואינך צריכה לשאול.... ...........לא זוכרת את ההמשך אין צורך להתנצל על מה שמרגיש לך ליל מנוחה חטולית

24/05/2018 | 07:43 | מאת: מיכ...

תודה חטולית. את מלאה בטוב לב😍

24/05/2018 | 18:57 | מאת: חטוליתוש

חיבוק גדול מתוקה חטולית

היי , מעדיפה להשאר בעילום שם, לפני כ9 שנים חויתי תקיפה מינית על ידי מישהו שיצאתי איתו זמן קצר , ישבנו לשתות קצת אלכוהול ולאחר מכן הוא לקח אותי ל"דרך קיצור" דרך חניון ושם פשוט הטיח אותי על הרצפה שבר לי את החגורה ועשה מה שעשה , הטראומה עדיין מכרסמת לפעמים בתוכי, מה גם שגיליתי שאותו בחור עורך שיעורי רכיבת אופניים לנשים בלבד , מה עושים אם המידע הזה והאם ניתן להוכיח ולהתלונן אחרי כל כך הרבה שנים?

שלום לך שומרת סוד מצער מאוד מה שקרה לך לדעתי לא ניתן כיום להוכיח את מה שעשה לפני 9 שנים, כבר אין סימנים של התקיפה המינית ואין גם קשר למה שקרה לך עם זה שהוא נותן שיעורים רק לנשים מה שאת כן יכולה לעשות....... לטפל בפגיעה שלך את יכולה להתקשר ל..1202* ולקבל גם הדרכה וגם סיוע טלפוני זה מרכז לנפגעות תקיפה מינית לא יודעת אייך עוד אפשר לעזור רצוי שתטפלי בזה כי את כבר נושאת את הפגיעה 9 שנים ואולי הגיע הזמן..... ליל מנוחה חטולית

אוקיי , תודה על העזרה 😘בהחלט אעשה זאת

22/05/2018 | 17:23 | מאת: מיכ...

לי יש עולם שלם בחוץ!!!! ממש לא קשור אצלי.אני לא מסתגרת, עובדת בקשר עם המון אנשים. ויש לי קשר של שיתוף טוב וקרבה הרבה יותר ממה שהיה פעם ועדיין. טיפול זה משהו אחר לגמריי...היום שתפתי אותה במשהו ממש ממש קשה! וזהו לא נתראה שבועיים...דברנו על הכללללל..על כל מכלול הרגשות והסבירה גם למה היא נוסעת למרות שנסעה לא מזמן....והרבה הרבה כאב עלה על משהו שפתחתי לא מבינה למה פתחתי......עכשיו סתם עצוב

22/05/2018 | 17:42 | מאת: חטוליתוש

מתוקה ברור שיש עולם שלם בחוץ אין ספק ויש מלא דברים לעשות ....... אבוי לנו אם כל חיינו היינו רק תלויים בפורום כזה או אחר רוב היום אני יוצאת או מטיילת או בסידורים או...... לא חסר מה יפה שלי את נשמעת עיפה מאוד וגם עצובה קשה לך עם מה שדיברת בטיפול אבל זה כבר יצא יש עלייך מטען ......... עכשיו קצת פחות אולי יקל לסחוב את השאר ? מקווה בשבילך שהכל ירגע ולאט תוכלי לחזור לשיגרת חיים יותר קלה חיבוק מרגיע ומחייך חטולית

22/05/2018 | 18:48 | מאת: מיכ...

תודה.את מקסימה כל כך... היא גם שאלה אם כדאי לפתוח. איך אהיה..אמרתי לה שאני מומחית כבר בהפרדה ולא לחשוב וזהו...אז קשה אבל אתגבר... נראה מה יהיה בהמשך...תודה יקירתי😘

22/05/2018 | 19:13 | מאת: חטוליתוש

אמרת שאת מומחית בהפרדה....... אני מאמינה שתוכלי לעבור גם את זה נכון שכל דבר לוקח משהו מתוכנו אבל.....גם נותן משהו שלא היה.....במקום כך עובד התהליך ואת מתוקה אמיצה ומתמודדת ממש בצורה נפלאה זה לא ברור.....ולא מובן מאליו יש בך כוח ....... יש בך רצון ורצון שובר ברזל מאמינה שתהי יותר מבסדר לאט לאט אין לאן למהר כל הכבוד על נחישות חטולית

את כתבת מאוחר מידי וההודעה לא עלתה את יודעת אהובה שהוא לא ניכנס לממשק ההודעות כשהוא בא לענות תיראי אודי בעצמו כתב שהא שומר על עצמו . זה חשוב אני זוכרת שאידה התחילה לקחת מכאן פסקי זמן ארוכים יותר . בגלל העומס שהייתה בו . ואז בצדק היו מי שכעסו עלייה הסוף היה סגירה של המקום. אני יודעת שלא יהיה לנו פשוט ...שבועיים ....שבועיים רצופים .. אבל יש לנו את המקום הזה ...ואני אומרת גם לעצמי זה הזמן שצריך יהיה להתגבר על האישי ולעזור לאודי ולפורום ...להשאר יחד מאוחדים . חיבוק ליום נפלא בואי תהיי איתנו כאן

איתך זה גם מה שכתבתי בהודעה הקודמת עברנו את פרעה נעבור גם את זה שיהיה לכולן יום קל חטולית

22/05/2018 | 12:28 | מאת: סוריקטה

שיש עולם בחוץ, ואפשר להיתלות גם בדברים אחרים. סוריקטה

22/05/2018 | 12:37 | מאת: אביב

דווקא בתקופה הקרובה גם העולם שלי בחוץ מצטמצם ...ויש המון דברים לעבור ... והאמת שכל כך קשה לי להביא את עצמי לחשיבה חיובית ... אז הכי הכי תודה לך שאת מחזירה למציאות ...

22/05/2018 | 12:52 | מאת: סוריקטה

מתוקה, את יודעת, אחד התפקידים שלי עם הקשיש ההוא, זה להחזיר למציאות. לכן דאגתי לו לטלפון, לשעון ועוד. להגיע אליו ממש הביתה. לתת לו יד בתלת מימד וזמן. לפעמים מעצבן מציאות, אני יודעת... סוריקטה

22/05/2018 | 13:08 | מאת: אביב

ממש מערב הפרוע עם כל האלמנטים 2020 . עצוב . מפחידדד קשה

22/05/2018 | 05:14 | מאת: ס

הי, ישנתי שלוש שעות, וזהו, אני ערה. מקווה שנעשה סדר. מקווה שאפשר יהיה. הפרעות שינה קשות - מאז ומתמיד, אבל תחת תרופות הגעתי ליותר, במחיר של להיות סוג של אפטית ועננית ביום. בלי כדורים גם העור מתדקק. אבל סך הכל אני בסדר. שוב יום שרבי יותר. נהיה לנו כאן בפינתנו :-) חיבוק לכולם, סוריקטה

22/05/2018 | 06:04 | מאת: אביב

אהובה הקדמת אותי מזל שיש את פינתיינו מצטערת ששוב לילה קצר וכן שרבי מקווה שבימים כאלה את לא יוצאת מהבית איתם אולי רק עד 10 גג... לא פשוט תיראי בלי כדורים את מרגישה .. הכל ,העור נעשה דק יותר עצבנות יותר כאב ותסכול ופחד . אבל יש לזה סוג של חיות ... מקווה שיהיה לך יום נעים וטוב הלילה לא חיכיתי לאודי הקדמתי לישון . חחי ב23 אבל התעוררתי בשתיים ראיתי שהוא נוסע לשבועיים ....ונגמר לי הלילה .... שיהיה בכל זאת יום הכי נעים שאפשר לעשות

22/05/2018 | 06:08 | מאת: מיכ...

מקווה שתצליחי לישון יותר...ענה...חלקיות ועוד מילים..נו טוב. כתבתי משו שם שלא עלה כי היה כנראה מאוחר מידיי...מילא..שוב המילה הזו

22/05/2018 | 11:54 | מאת: חטוליתוש

לילות.ללא שינה הן הן מהתופעות הכי מעצבנות של הפיברו....... מי כמוני יודעת גמני לא לוקחת יותר כדורים במשך היום והפך אותי לרגישה ברמות קשות ועדיין מעדיפה בלי..... אז מחכה תקופה לא קלה עברנו את פרעה נעבור גם את זה ח ח ח חטולית

22/05/2018 | 12:53 | מאת: סוריקטה

נעבור גם נעבור סוריקטה

22/05/2018 | 12:54 | מאת: אביב

חיבוק חזרה

22/05/2018 | 15:24 | מאת: חטוליתוש

סוריקטה מתוקה בעיות שינה נפוצות בכל מיני גילאים מתוך המוני סיבות...... אם מקל עלייך לקחת כדור לשינה מה טוב , מאוד חשוב לישון כמה שעות כל לילה כדי לתפקד במהלך היום לצערי מכירה את התופעה כמו שכתבתי למטה מהפיברו הציעו לי להשתמש בעלים.......רפואי צריכה להגיע למרפאת כאב כדי שיאשרו אולי אנסה אם אצליח להגיע בנתיים מטפלת בדברים בריאותיים אחרים שחשובים לא פחות מאחלת לך לילות רגועים עם שינה טובה חטולית

21/05/2018 | 23:36 | מאת: חטוליתוש

לא כתב לכולן אבל יש כבר הודעות ראשונות ממנו חטולית

21/05/2018 | 23:48 | מאת: חטוליתוש

ענה גם ענה והכניס גם הודעה חטולית