פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8542 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
21/05/2018 | 13:25 | מאת: מיכ...

העלה הודעות..מתקשה לומר לו....אולי עוד אחזור. ביי לכן בינתיים.

21/05/2018 | 13:37 | מאת: חטוליתוש

סבלנות יפה שלי בטוח תגיע עוד הודעה במשך היום רק שלא נתבשר לדברים לא טובים חלילה וחס אולי תקלה טכנית במקור..... חטולית

21/05/2018 | 13:56 | מאת: סוריקטה

אנחנו לא יודעים. בינתיים אפשר ללמוד על עצמנו ומחשבותינו.

21/05/2018 | 18:39 | מאת: חטוליתוש

נכון , לפעמים זה מעורר מחשבות ..... אז בנתיים מחכים ונקווה לבשורות טובות אולי אביב תיכנס עם .......לה יש לפעמים ידיעות ..... חטולית

21/05/2018 | 18:58 | מאת: אביב

אין לי ידיעות אבל כמו בטיפול זוכרת שאודי היה שם מליון פעם עבורי אז לא בורחת לא מענישה את אודי על תקלה זו או אחרת .. והכי מבינה את המקום שאומר לא צריכה אותו . אבל אני כן צריכה ומאוד במיוחד בימים המטורפים שאני עוברת אז .. בואו תנו לאודי גב וכתף כמו שעשתה סוריקטה תביאו את עצמכן עם הקושי עם הפחד והמצוקה והתסכול .. עם התקווה ואהבה הכל יש לו מקום והכל חשוב . גם ככה מחר שוב חופש שם ..

21/05/2018 | 19:41 | מאת: מיכ...

תודה על שאתן כאן..ועניתן שם כשהרגשתי בדידות...זה שאודי לא העלה חידד בדידות. אני חושבת שהוא בכוונה עשה את זה..אוףףף הוא מרחיק זמנים כבר תקופה. כנראה רוצה שנתחיל להזיז משהו בנזקקות...ועכשיו היא גם נוסעת שוב. אז קצת נמאס. אם אוכל אכתוב שם. כרגע לא מסוגלת אז כתבתי כאן. תודה לכן. וס. תודה על המילים שם..צודקת אבל מתקשה בשכל להבין

21/05/2018 | 19:55 | מאת: חטוליתוש

מי בורח מי..... אין לאן לברוח אין רצון לברוח ברור שנחכה ונראה אייך מתפתחים העינינים אחרי הכל כולנו מחכים שמשהו טוב יקרה מיכ מתוקה אני לא חושבת שהוא עושה זאת בכוונה יתכן ובאמת ישנה תקלה במערכת משהו העלה את מה שנכתב אז מחכים בנתיים גם ככה אין מה לעשות...... חטולית

21/05/2018 | 20:25 | מאת: מיכ

בזמן שהעלה הודעות יכל לכתוב כמה מילים

21/05/2018 | 08:29 | מאת: חטוליתוש

מענין מה באמת קרה ממש לא מאפיין....... הלוואי בשורות טובות חטולית

21/05/2018 | 09:46 | מאת: אביב

כל כך לא מתאים לאודי מנסיון העבר ממש מוזר אבל נחכה ונראה חיבוק

20/05/2018 | 07:10 | מאת: אביב

שיהיה יום נפלא היום ואולי ??? קצת פחות חם ... משאלת לב ❤💙

20/05/2018 | 09:19 | מאת: ס

השעמום גרר אותי לצבוע ת'שיער

20/05/2018 | 11:18 | מאת: אביב

נפלא ..איזה צבע ועכשיו תהיי יותר יפה 😊

20/05/2018 | 11:34 | מאת: אביב

עכשיו אני זוכה לשקט הם הלכו לטייל עם כל הכלבים ...4 במספר כן יש כאן מיני גונגל כשהם כולם באים ואני בענייני מנוחה וקריאה ...ספר שהוא לא מאמר ...תענוג

20/05/2018 | 12:10 | מאת: ס

ארבעה כלבים חגיגה :-) יופי שיש מנוחה ופשוט ספר

20/05/2018 | 12:54 | מאת: אביב

כן ולא כולם מסתדרים בניהם אז כן חגיגה ואיך יצא הצבע

20/05/2018 | 13:25 | מאת: ס

גם כשצבעתי לראשונה לפני חצי שנה, כשהבחנתי שיש יחסית לא מעט שיבה, אפחד לא שם לב שבכלל צבעתי. אז בערך ככה. לא ממש רואים הבדל. אבל מסודר. גם כשהחלפתי משקפיים לא שמו לב. דיברנו על נראות - אז קבלי. מדהים העניין הזה איתנו.

20/05/2018 | 13:51 | מאת: אביב

רק לפני חצי שנה ...וואוו נראה לי שאני צובעת כל חיי וממש כל שלושה שבועות וכן אנשים לא ממש שמים לב לשני . זה עצוב אתה שואל מה נשמע ומתחיל לדבר על עצמך ...או ששואלים אותך מה נשמע והתשובה היא בסדר כי אתה יודע שאת השני לא באמת מעניין מה שלומך ואתה גם לא מממש רוצה לשתף ... אז גם שינויים . והמשקפים יכול להיות שהחלפת אבל לממש דומות ולא משהו מטורף בשינוי .. נניח משקפים בצבע סגול או אדום חזק או כתום ... אני מחליפה משקפים אבל תכלס הם כולם כמעט אותו הדבר אז אף אחד לא שם לב .. זה די הגיוני לי . זה גם ניראות של לא להראות .. לא באמת מאפשרת ניראות

20/05/2018 | 13:57 | מאת: ס

אני בשלב של לראות איך זה עם צבע פעם בשלושה חודשים. ואלה היו משקפיים ממש שונים. גם בצורה הלא שיגרתית. גם בצבע. סגול בשבילך. וירדתי במשקל - 6 ק"ג בשנה וחצי אמנם, אבל רק המטפל שלי שם לב. או לפחות אמר. לשמלה הסופר אדומה שקניתי כן שמו לב... זה כבר היה צועק.

20/05/2018 | 14:18 | מאת: אביב

יש לך אומץ סופר אדומה ..... אצלי בולט השחור ועוד שחור ושאר גווני שחווררררר.... הכי הרבה כחול ....כההה😂😃😁

20/05/2018 | 14:23 | מאת: ס

ירדתי מהשחור עברתי לצבעוני תרתי משמע :-)

20/05/2018 | 16:01 | מאת: אביב

אצלי זה נראה שאני לא מחליפה מכנסיים כל השבוע ..זה כמו מדים שחור שמלות כבר שנים שלא הולכת שמלות על נשים שמנות זה ממש לא סקסי ולא חמוד . וחולצות גג יש לי בארון וגם רק השנה טורקיז ווורוד ...והשאר שחור ... עוד כמה שעות נגמר החג הזה .האמת שכייף לי שזה רק המשפחה שלי המצומצמת אבל מאוד זקוקה לרגעים של לבד . אנחנו כל כך פגועות שלבד זה באסה ועצוב וכשיש יחד קשה לנו להכיל ולהיות .. ההפרעת אכילה עובדת שעות נוספות בימים כאלה פשוט נורא. זה יותר מהכל מראה לי כל פעם מחדש את הפגיעות ...השונות שלנו .... מחכה לראות מחר מה אודי יכתוב ...אם בכלל ..

20/05/2018 | 16:30 | מאת: ס

אביב ממי שלי, קראתי את ההודעה למטה אך כותבת כאן כי נהיה בלגן שם במחשב. איתך והחזיקי מעמד. דברים עצובים את אומרת. אני קצת פורשת עכשיו לאיזו פעילות עם ילדודס. נראה מה יהיה בעמוד המקביל. נראה. |לב| סוריקטה

20/05/2018 | 19:37 | מאת: אביב

מקווה שהכי נהנית כל כך מגיע לך ניפגש כבר שם ...שבוע מופלא לנו ...

20/05/2018 | 21:36 | מאת: ס

צשום מה נפלה עליי איזו מכת עצבות ב'אירוע', והרגשתי שדיברתי יותר מידי ורציתי להתחבא מאחורי עצמי. ניפגש שם, לילה טוב

20/05/2018 | 22:03 | מאת: אביב

הכי מכירה בעולם באסה ...אבל מאמינה שאם הכלים שאנחנו מקבלות בטיפול זה קורה הרבה פחות ... סוג של נחמה ,אולי 😕 קחי את עצמך יותר בקלות זה בסדר .. את באמת באמת בסדר . נשיקות לילה טוב

19/05/2018 | 17:41 | מאת: ס

אביב, הי, אני כותבת לך, אבל חששתי ליצור מצב דומה לשם ברגעים רגישים, אז לא בכותרת. כתבתי לך על העץ שמיכל פתחתה אצל אודי ואנ'לא בדיוק זוכרת מה רשמתי, נוכל לראות עם פתיחת המחסום, אבל עכשיו נראה לי שהכי הרגשתי את אביב הולכת ונעלמת (יעני יש קולות שמכווצים אותך עוד ועוד ועוד) ואת מבקשת שיקראו לך. ולכן, ראיתי את ההודעה של מיכל באור מאד חיובי. אני עצמי חשבתי לפתוח הודעה במיוחד עבורך, לכבודך, למענך ורק לך, אבל חששתי שזה בדיוק גם עלול להיות יותר מידי. יפה מיכל שפשוט ביצעת. עבור שתיכן וכולנו. שולחת לכן כולכן לבבות בחזרה. הנראות-היעלמות הזאת כל כך משותפת לנו. סוריקטה

19/05/2018 | 19:17 | מאת: ס

מאי וודאויות של אנשים בודדים... לילה טוב, סוריקטה

19/05/2018 | 21:28 | מאת: אביב

אוף את בטח תיכנסי רק מחר דווקא ניכנסתי במשך היום . את מתוקית אמיתית וכן ערב חג ואני. כאן .. רגע שבורחת מכולם וצריכה את הלבד ... היה יום לא פשוט ולא יכולה להסביר פשוט מץמודדת עם יצורים מעולם אחר משלי ...אבל לומדת לא לוותר ... לא חושבת שהרגשתי כיווץ הרגשתי פשוט שלא נוח לי להביא שוב ושוב ושוב את הכאב של הדיכאונית ... חושבת שמגיל 14 לא נתתי לרגשות האלה מקום ...זה קשה הכי קשה השבוע שניסיתי לחשוב על נקודת אור מאותם ימים ולא היה לי כלום ... חיבוק ענק

19/05/2018 | 21:41 | מאת: ס

נראה לי שגם אני במקומך הייתי מחפשת גם לברוח. מאידך, אולי איפשהו כן הייתי רוצה גם להישאר. את יודעת, נקודת אור מאותם ימים (גיל עשרה הארור) הייתה לי. הייתי מאוהבת באיזה בחור זהב, שאולי מעולם לא ידע את זה, ושום דבר לא מומש או נאמר, גם פחדתי שיפגעו בו, כי אני אוהבת אותו. אבל הקיום שלו ברקע היה נקודת אור. משהו מזה אולי ייתן לך כיוון? מאחלת שיתוק לנבלי-העל. אוהבת, סוריקטה

19/05/2018 | 22:58 | מאת: אביב

תודה יקרה .חמודה שאת זוכרת כאלה דברים . ואמן על בני הבליעל ....

18/05/2018 | 16:55 | מאת: מיכ...

יש הורים שפשוט אחרים לא אומרים להם את האמת, מחייכים ואומרים שהם מקסימים ונהדרים למרות שהם לא!!! מכירה המון טיפוסים. ונפגעתי לא מעט מהעבודה שלי איתם. לא תמיד זה קטע קורבני וכו' לפעמים סיגריה היא רק סיגריה...ואמרה לי פעם המטפלת שלי שאי אפשר שכלם יאהבו אותך או יהיו בסדר איתך. כך לצערינו העולם מתנהל. אני חושבת שבגלל שאת אמיתית ולא מאילו שמלקקים להם אז זה קרה. חג שמח יקירתי. לקחת את זה קשה.. מאמינה שתתגברי..😘🤗

18/05/2018 | 17:33 | מאת: חטוליתוש

צודקת מסכימה איתך בעברי עבדתי כמטפלת לילדים נתקלתי בהם תמיד במצבים לא נעימים רק בגלל שהם גרים באזור יוקרתי,......הדרישות ההזויות שלהן עבור חופן שקלים...... והייתי זקוקה לכסף מאוד מגיעה לעבודה עם שני אוטובוסים וחוזרת עם שניים מקמצנות לא רצו לשלך אפילו נסיעות כשהכסף והכוח ביד שלהם ככה זה מרגיש וככה זה נראה חטולית

יפה אמרתן מיכל וחטולית. בשורה התחתונה יצא שהעיסקה ההיא הייתה פצצות לגבות מבחינתם, וזיפת מבחינתי. אומרים שני צדדים. אז צד אחד אמר די. טיפה מאוחר. אבל אמר בסוף. עכשיו יש תיקון, ובמשרה הבאה, כולה עוד שלושה חודשים, יהיה תיקון נוסף. וגם שם סביר שאגלה טעויות, ומהן, אולי אלמד הלאה. ואביב, כתבתי לך על החתולה - אנחנו שומרים עליה. ממש, אבל ממש לא אבדה התקווה. שולחת אהבתי לכן

18/05/2018 | 19:23 | מאת: ס

בתור אוהבת אמת. ...

18/05/2018 | 19:47 | מאת: אביב

גם אני תמימה וגם אני אוהבת אמת אולי אנחנו דור אחר ואני עדין חושבת שיש בנו משהו מוחלש ואנשים כוחניים יודעים לנצל זאת ואנחנו צריכות ללמוד לשבור את השרשרת ולא לתת יותר לכוחניות הזו מקום . אספר לך תמיד גברים היו מציקים לי במילים במבטים וכאלה .. ובגוף כבר ידעתי לפני שהנה זה מגיע . יום אחד הרגשתי בתור לבנק את ההנה זה מגיע ...לא עשיתי הרבה רק שיניתי את העמידה שלי וסובבתי את הראש הבן אדם נעצר במקום ...שידרתי לו איתי לא מתעסקים זה היה מרגש . לעומת זה באחד הקורסים היה מרצה שקלט את הקרבנות וטירף והשפיל אותי ליד כולם . אנשים מסביב לא קלטו וגם שאמרתי אמרו לי זה בצחוק עד שיום אחד הוא אמר למישהי כן תני לה חיבוק היא עברה התעללות עכשיו ...המרצה פסיכולוג קליני ....ידע יפה מאוד מה הוא עושה באותו רגע שיניתי גישה באתי מאוד אסרטיבית מאוד כוחנית והודעתי לו שבזה זה נפסק אופסססס....הבן אדם עד היום רואה אותי ובורח ... לכן אני אומרת יש משהו באיך שאנחנו באות שאנשים תוקפנים /כוחניים מנצלים אותנו . אוהבת ....וכתבתי לך על החתולה ....בטוחה שתצליחי לטפל בה .. את המלאכית שלה 😊

18/05/2018 | 19:56 | מאת: ס

"עד היום רואה אותי ובורח" נהדר. ובכלל, חייכתי למקרא דברייך :-) מרגש. לא רק בחתולה אני מטפלת. זוכרות את הקשיש עליו סיפרתי? הוא השתקם וחוזר לגור שוב קרוב, כי הוא יודע שיש אותי, וכך הוא מתחבר לחלקים בו שאוהבים אותו. האיש המוזנח והדל הזה זוכה להרגיש נאהב בערוב ימיו. גם זה באמת מרגש. הגיעו תוצאות בדיקת הדם של החתולה (כן, גם לחתולים יש בדיקות כאלה) ומסתמן שחל שיפור יפה.

18/05/2018 | 23:11 | מאת: אביב

לקרוא על נפלאות הריפוי שלך אין כמו אהבה ... וואוו אני שמחה גם על הקשיש וגם על החתולה יפה לך💜

19/05/2018 | 05:58 | מאת: ס

גם בפורומים הנפלאים כאן שתורמים המון (ולעתים יש לי תחושה שהאמירה הזו שלי מעצבנת, אבל מה לעשות יש בזה כנראה אמת מסוימת) - אהבה זה מצוין. אבל לא תמיד מספיק, ולא נכון להיות תלוי רק בזה. לפעמים באמת הפורום נותן משהו מעבר לטיפול, כי הוא לא טיפול ויש כאן אנשים עם חכמת חיים נפלאה ומפעימה משלהם (בדיוק כפי שאת אמרת לי - אנחנו רוצים לחפש משהו קצת אחר ולצאת קצת מהמעגל של רק טיפול, וזה נכון וטוב). ולדעתי, בפורום הזה יש משהו שהוא עוד מעבר למה שקורה במקבילים המנוהלים והמסוננים. אז, כמו שאמרתי, גם החתולה, וגם אותו אדם, עברו במקביל טיפולים רפואיים מורכבים של אנשי מקצוע. הם היו מאושפזים, עברו ניתוחים ובדיקות ועירויים והאחריות הייתה על מי שפועל קונקרטית, הגם אם בקור מסוים. אהבה מצטרפת לזה ואולי נוצרת סינרגיה. חלוקת תפקידים. אוהבת, סוריקטה

19/05/2018 | 09:48 | מאת: אביב

ין לי מושג למה לך כל כך חשוב להדגיש את הטיפול ... ברור לי מעל לכל ספק שטיפול רפואי /נפשי הכרחי וחשוב אבל... האם כל השכנים הזעיקו את כוחות הריפוי בשביל הקשיש על הדשא.. האם כולם נתנו לו נשיקה ואמרו לו שהוא בידיים טובות -נתנו לו בטחון ותקווה האם כולם באו לבקרו עודדו אותו שמעבר לטיפול הרפואי יש גם מי שמחכה לו -תקווה אהבה האם כל האנשים היו משקיעים מכספם מזמנם מאהבתם לחתולה ..... טיפול רפואי /נפשי הוא חשוב ומרפא אבל ללא אהבת חינם ללא תקווה שום טיפול לא יועיל באמת ... אז אפשר להחמיא לך ואת לא חייבת לשים חומות ולהגיד זה לא אני זה הטיפול ....בלעדייך הטיפול בהם היה אחר ...ואולי כמו במקרה של החתולה לא בכלל... ואין בי כעס על דברייך ...וזה בסדר לא להסכים ...אבל בשביל שלם צריך מכלול של דברים שכל אחד מהם נותן חלק ...

19/05/2018 | 09:53 | מאת: א

שהפורומים הם לא מענה במקום טיפול ... גם לא באמת רשת בטחון רשת בטחון צריכה להיות בנוייה גם היא מאנשים אמיתיים במציאות ... הפורום כמי שאני רואה אותו הוא עד והד לדברים שעולים בך לקול הצעקה שלא יוצאת ...כדי שיחזרו אלייך קצת יותר מעובדים ומסודרים... ותוכל לעשות איתם משהו בטיפול. מקווה שיהיה לך יום נעים וטוב ... שלי החל קצת עקום בזכות האנשים הרעים שסביבי אבל גם זה יעבור בזכות אנשי מקצוע ...ואהבת חינם . אתך חיבוק

19/05/2018 | 09:55 | מאת: ס

אני קראתי לאמבולנס (הלוואי וזה היה דשא עם הקשיש ההוא...) ואני הזעקתי וטרינר בשבת, גם לחתולי רחוב, ואני שילמתי מכספי הפרטי, שבקושי יש לי, ואני באתי לבקר, ואני נתתי נשיקה, ואני אמרתי שאני אוהבת, ואני הייתי בקשר יומיומי מתחזק ואפילו מספר פעמים ביום ו - 24/7. רק אני. אני פשוט לומדת להגיד שאני לא כל יכולה. זה נקשר אצלי לפנטזיה לריפוי והצלת אמא. אני באמת לא יכולתי בכלים הדלים שלי. ובעצם אף אחד לא יכול היה, כנראה, כי לא היה שיתוף פעולה. אולי יותר מובן עכשיו.

19/05/2018 | 10:05 | מאת: ס

וגם - יש לי חלק גדול בתחזוק הבניין בו אני גרה (בהתנדבות) וזה מזמין לכאן שכנים נפלאים. לפחות עד עכשיו. לפחות שני שליש מהגרים כאן, בניין משותף, אוהבי בעלי חיים ובקטע של אימוץ מאומנות, או הצלת חיות בר וכד'. ואנחנו כאן סוג של קיבוץ. כולם משתתפים וחולקים עם כולם. מאד ייחודי.

19/05/2018 | 10:13 | מאת: א

יקרה שלי הכי ברור לי ומתחבר לרגשות האשם ... ברור שלא יכולת לא יכולת להציל את אמא לא יכולת לגרום שלא תפגע בך וגם לא יכולת ולא יכולה לעשות יותר מימה שאת עושה.. אצלי זה בא לידי ביטוי שלא מצליחה לוותר על אף אדם שאני מלווה . אנשים אחרים כבר מזמן היו מוותרים .... אני תמיד אומרת לא רוצה שיוותרו עלי ואני לא מוותרת על אחרים . חיבוק אהובה .. לא קלות הם דרכיינו אבל אנחנו אחלה של נשים....

19/05/2018 | 10:17 | מאת: ס

נשיקות

18/05/2018 | 16:15 | מאת: מיכ...

חסר. סליחה אביב שההודעה שלי אלייך אחרונה. מצטערת...חג שמח.

18/05/2018 | 16:34 | מאת: אביב

אל מה את מצטערת חחחח יקרה הכל בסדר ביום שני נדע מה קרה גם אם לא הספיק או שכח הוא בן אדם זה רק מלמד אותנו יותר ויותר להחזיק קשר הכל בסדר.... חג שמח יקרה איך את ???,

18/05/2018 | 16:49 | מאת: מיכ...

כן. מאמינה שהוא בסדר. ואצלי בסדר כרגע. נרגעתי..מחכה לחג נעים וטעים בבית🤗😘 מקווה שאצלך נרגע.

18/05/2018 | 17:21 | מאת: חטוליתוש

היי בנות הוא לא הספיק הוא שכח הוא רק בנדם עסוק מעל הראש ואנחנו כבר לא לבד הנה תראו אייך מצאתן זו את זו בלי לחשוב פעמים בהמון אהבה חטולית

18/05/2018 | 18:52 | מאת: מיכ...

את מקסימה, חטולית! כן...אבל זה קצת מרגיש מוזר כי גם אם הוא לא מספיק הוא אומר..ואם שכח זה לא אופייני לו. חבל. וקצת מרגישה שהוא מנסה להפחית זמנים...בהדרגה אבל מפחית קצת בכוונה...ככה נדמה לי. חג שמח. לא אראה בחג כי שומרת..ביי כלם.

18/05/2018 | 20:22 | מאת: ס

שעניינים נתקעו בדיוק על ההודעה, הנפלאה, אגב, שפתחת, מיכל, עבור אביב. גם הגבתי עליה, אבל עדיין לא רואים את זה. ומדהים מה משתחזר אצלנו בנסיבות כאלה. אצלי - למשל - אמא הלכה לישון ומתעלמת ממני. ואני מנסה להעיר אותה (F5) ואמא לא מגיבה, ואני שוב מנסה לנער אותה, ואמא לא מגיבה. וחוזר חלילה. אמא מתה? אמא מתה בגללי? כאלה

19/05/2018 | 10:01 | מאת: א

ס יקרה קונוטציה ממש ממש קשה לא פשוט ... אצלי כמו שכבר כתבתי בעבר זה שולח לכעס ולאלימות מאבא ברור לי שהחרדה היא לא מול אודי ... ובקשר להודעה של מיכל מתארת לעצמי לאן קו המחשבה שלך הלך . גם הגבתי לה ולך בהודעה מתחת שזה לא אשמה ניסיתי להבין מה לקח אותכן לשם והבנתי שזה אולי המצטערת ... אבל אני פשוט רציתי להגיב על כמה הודעות רציתי להיות לתת יד .. ולא היה לי כוח לכתוב לכל אחת בנפרד .. לכן כתבתי לכולן יחד ...וגם רציתי לברך את כולם בחג שמח ... לא מרגישה אשמה או חובה להגיב ולהרבה מההודעות אני לא מגיבה ... לא כל דבר הוא הרגשת אשמה או כעס .... לפעמים יקרות כן סיגריה היא רק סיגריה .

19/05/2018 | 10:06 | מאת: ס

לפעמים אנחנו נעולים ביותר מידי פסיכולוגיה. יכולה להבין לגמרי. חיבוק יקירתי, סוריקטה

19/05/2018 | 10:17 | מאת: אביב

אם אני אחפור קצת בתוכי ...רציתי להיות נוכחת שיראו אותי ,אולי להגיד קשה לי בלי להגיד ...😊 ובגדול הכל זה פסיכולוגיה אין מה לעשות התגובות שלנו מורכבות כל כך ...

19/05/2018 | 10:55 | מאת: ס

כמה שאנחנו רוצות להיראות... כן, כן

19/05/2018 | 16:40 | מאת: אביב

😊

18/05/2018 | 10:17 | מאת: ס

תקשיבו ומוזמנות לחוות דיעה - ההורים אצלם עבדתי קודם מחפשים מועסקת חדשה. חבריהם מספרים אודותם טובות וכמה הם מקסימים. יש מצב שמישהי תחשוב שהם אכן מופלאים ומושלמים ואיתה הם יפעלו אחרת, יראו צדדים אחרים שלהם וגם ישלמו יותר פלוס תנאים. משהו בזה מחרפן אותי... קצת כמו אמא, שהייתה אמא עקומה אך סבירה לאחי, אבל אני חטפתי אותה. באחד מהמקומות הקודמים בהם עבדתי כך היה. שונתה המטפלת - קיבלה הרבה יותר כסף ותנאים והיא ספציפית חוותה אותם כמקסימים. אני יודעת ולא טועה כמה תוקפנות הופנתה כלפיי. אני יודעת כמה ההורים ההם תוקפניים, ולא מעולמי שלי, אלא ממכרים רבים משותפים שחווים מאד את האגרסיות האלה. אז אני קצת מעוצבנת. האנשים האלה שמגיע להם שיצא להם שם רע ומאדירים אותם. ובמדינה שלנו? נו, טוב...

18/05/2018 | 11:12 | מאת: אביב

הי אהובה יכולה הכי להבין את החירפון אבל , גם אנחנו נוהגות עם אנשים שונים בצורה אחרת כן ,אין לי ספק שהם זיהו בך את הקורבנות את הדפוסים החלשים . ולכן הגיבו אלייך בתוקפנות ובצורה מגעילה . יש מונח שנקרא משולש הקרבן הצדדים בו הם תוקפן ,קרבן , ומושיע ..לרוב אנו באות ממקום המושיע או הקרבן ולעיתים גם התוקפן ...וכך גם מי שמוליינו. לכן הניצחון שלך היה שהפסקת את התעללות שלא כמו מול אמא . אני מאמינה שאת לא הראשונה שניתקלה באופיים הלא נעים כמו שגם לא האחרונה מנסיון ככל שתרבי בקשרים תלמדי לעצור את התעללות הרבה הרבה לפני .. ולגביהם עוד דבר שלמדתי בחיים זה שאנשים שיש להם את זה בילד אין יזהו את האופי שלהם מהר יותר ופשוט יסתלקו מהם מהר יותר .... יקרה מה שבטוח מטפלת כמוך הם לא ימצאו ... וזה כואב וכמו שאודי אומר הכאב חלק מהחיים חלק מהצמיחה ...תראי בזה כבלי לידה של עצמך מחדש . מנותקת מאשליות ויכולה למתעללים ... ולגבי כן מצב לא מזהיר אבל אל תדאגי כמו שכתבתי כוחות הרצון גדולים מכוחות החידלון וזה תהליך שאני צריכה לעבור . להסכים להכיר בתקופות של חיים שלמות שלא צבועות בצבעים מזהירים ...חיבוק ענק ואודי ...יש לי הרגשה שהוא קצת התעייף מהעומס שאנחנו נופחות עליו ...ואולי זה פחדים שלי ...בכל מקרה יש לו כנס גדול עוד מעט ועוד אחד אחרי ...(היה גם שנה שעברה ככה) אז אולי הוא מאוד עסוק ....אבל סומכת עליו . הוא ממש מובנה אצלי בטוב . חיבוק לכולכן .. אין לי כוחות לכתוב גם שם למטה .

18/05/2018 | 11:30 | מאת: ס

הי אביב, תשמעי אני קצת מרגישה איחולים נקמניים כאלה - שלפחות 'הם' יחוו עוד פרידה ממועסקת אצלם. אני צריכה להבין את העניין עם המשולש הזה. נו, גוגל. ועוד משהו - בשבוע שעבר היה לי נורא, ואז פגשתי מישהי ככה בדרך, לא מוכרת, והתהפכו תפקידים ואני עזרתי לה. אז אולי אם קצת תהיי בשבילי כאן, זה יעזור גם לך. לגבי הפורום - הרשי לי להאמין שזו תקלה או דחיפות של משהו אחר. את ממש שולטת בתוכניות הכנסים. לי אין מושג בזה. נוחי. נוחי נוחי ושמרי על עצמך. נסי לשאת על עצמך פחות משקולות. היכן שניתן.

18/05/2018 | 12:16 | מאת: אביב

קצת ענן כרגע.... ובכל זאת כנסים ..אודי כתב לי כמה פעמים שיש בחודשים הקרובים כנסים ונסיעות ...הקשתי כנס בפורום קיבלתי את הרצף של שנה שעברה קצת גלגול בגוגל ....וקיבלתי .... לא משהו קשה לבדיקה 😊 לגבי משולש הקרבן מונח מאוד מעניין ובכלל מאפיין את הקשרים שלנו של כל מי שנמצא בפורום הפרופו תפקידים .. ומריבות לפעמים .. וזה בסדר לגבי המשפחה הזו כל מה שעולה בך . תני לזה מקום זה בסדר ...ככה צומחים לגבי עזרה כן זה מקום שתמיד עזר לי לצוף בבקשה ...אני לא רוצה להכנס לפורום של אודי זה מגביר חרדות . לדעתי הוא לא יכנס . בפעמים שהוא ניכנס בבוקר זה היה ממש מוקדם .. אז כנראה שהםעם נישאר ללא סגירה וחג שמח. ..זה קצת משאיר אותי במקום פרוץ ולא בריא . במידה ואודי נכנס ...בבקשה תירשמו כאן אוהבת ... וטוב שיש את הפינה הזאת

18/05/2018 | 12:38 | מאת: ס

נעשה בשבילך את הריפרש ונודיע לך כאן :-) אבל כאן תצטרכי לעשות ריפרש בכל זאת... F5 F5 :-)

18/05/2018 | 12:41 | מאת: ס

לפחות כאן לא רואים ישר לפנים את הכינוי שלך מתנוסס באדום בראש הרשימה. יכולה להבין איך אפשר להשתגע מזה.

18/05/2018 | 14:27 | מאת: אביב

נראה לך שלא ניכנסתי וכן ממש תקוע על הכינוי שלי בגדול.... אבל שטויות נאחזת בעץ הקודם שאודי כתב בו ...וככה מבחינתי כלום לא השתנה רק עוד כמה ימים ממש לא נותנת להם להכנס לסרטים ....ואודי כבר ילד גדול ויש מי שידאג לו אחרי הפעם האחרונה הבנתי שאני לא דואגת יותר .. סוג של ניתוק .

18/05/2018 | 15:24 | מאת: ס

אני לא דואגת, אבל בכללי, ולאו דווקא בהקשר הפורום, אני מתעצבנת לאחרונה, שדברים נתקעים. שדברים מגמגמים ולא הולכים חלק, אלא עם יותר מידי מהמורות. אולי כדאי לחשוב על משהו שיש לו סיכוי טוב להיתקל בפחות תסכולים? לא'דעת.

18/05/2018 | 15:33 | מאת: אביב

מכירה את התסכול הזה למדתי לנשום לתוכו וגם מול הדאגות אני מניחה למדתי לחיות ולהבין שאין לי ברירות אלא לחכות ... מול אודי נאחזת בעצים קודמים להזכיר שזה כבר קרה והכל בסדר..

18/05/2018 | 15:29 | מאת: ס

שהשדרוגים פה במערכת תופסים כבר אופי כמעט אינסופי של אי נוחות. זה מחבל. לפחות להרגשתי. וחבל. :-/

18/05/2018 | 15:35 | מאת: אביב

לא נראה לי שזה שידרוג של המערכת לדעתי אודי אתמול לא הספיק להכנס והבוקר פשוט שכח ... עובדה שאנחנו כאן כותבות כאילו כלום ..

18/05/2018 | 15:38 | מאת: ס

לפני כמה דקות המערכת כאן באה לי עם ה - 70 תווים וכאלה ולא הצלחתי לשלוח גם לכאן.

18/05/2018 | 15:52 | מאת: אביב

מי יודע ? כנראה שנדע רק בשני .. 😊 אם זה היה קורה לפני שנתיים כנראה לא הייתי חוזרת היום זה פשוט פלא הצמיחה הזו כייף ... מה שלום החתולה שלך ?

18/05/2018 | 16:01 | מאת: ס

לא משו. נאבקים עליה. ...

18/05/2018 | 16:36 | מאת: אביב

יודעת שזה ממש קשה לך את מדהימה ומקווה שבאמת תצליחי לשמור עלייה .. חיבוק

18/05/2018 | 17:03 | מאת: חטוליתוש

וכנראה שיהיה כך עד מוצאי החג סוריקטה מצטערת לשמוע על החתולית שלך חשבתי שמצבה כבר השתפר...... חטולית

18/05/2018 | 17:13 | מאת: חטוליתוש

היי סוריקטה מחרפן נכון יש צדק בעולם מתוקה אנשים אינה משנים את טבעם רק בגלל חלופי כוח אדם גם המועסקת החדשה כבר תיתקל בהם, מה היא תעשה בענין רק ימים יגידו ואת בטח כבר גם תשמעי למה לך לאכול את הלב תשאירי את זה לאחרים תני חיוך כדי שלך יהיה טוב מה כ'פת מהם...... את נמצאת היום במקום טוב יותר שמחי על זה תתענגי לך שאת כבר.לא שם ולא סובלת חיבוק גדול חטולית

18/05/2018 | 08:30 | מאת: אביב

לא משהו שהיה חסר לי היום

18/05/2018 | 08:49 | מאת: ינשוף

מרגישה כמוך.. הייתי זקוקה למילים עוד "הזדמנות" להכנס פנימה בתוכתוכי לנסות לחתחבר לחלק שמרגיע... יש גם כדורים שמרגיעים ומתשתשים

18/05/2018 | 09:14 | מאת: סוריקטה

נשארנו בלי לדעת אם במקרה כן יחול משהו היום, או שנמתין עד אחרי החג. היה מוזר בבוקר לראות שנתקע. הגם אם לא פעם ראשונה שזה מתרחש. ובכל זאת, נו, נפשותנו לא מתעלמות מזה... אביב, דואגת לך. יהיה בסדר, נקווה. וחג שמח. אז אתמול אכלתי גלידה לכבוד שבועות. סוריקטה

18/05/2018 | 16:48 | מאת: חטוליתוש

כבר בבוקר היה ברור שהגן יהיה היום סגור..... טוב שיש עוד מקום להכנס...

11/05/2018 | 15:57 | מאת: חטוליתוש

מאיפה להתחיל כל דבר שאחשוב עליו לא טוב כל מילה שמוציאה מהפה לא טוב כל רעיון שעולה לא טוב ורגשות......בכלל לא טוב אז לדבר על הכאב........ לא גם לא טוב, למה.....כי תמיד הוא.... סובל יותר וכואב לו יותר והוא מתלונן כל הזמן בלי הפסקה ולא חשוב על מה...... על זבוב שעף יש לו מה להגיד בחדשות יש לו על מה לקלל, ולא חסר לו את מי לקלל ואם זה לא מספיק אז הוא צועק כל הזמן לפעמים בא לי להעיף לו..... או לקלל חזרה ( למרות שלא אותי הוא מקלל ) אבל.....מעולם לא קיללתי לא יודעת אייך....... מעולם לא סבלתי שמקללים לידי והוא ואמא שלי הם צמד סיאמי הראש נתפס לי מהם הראש הזה שכבר לא עובד....... המוח כמו ג'לי נע בתוך כלי עם מים הזכרון כבר מזמן עבר דירה לכתובת שאין לי...... מצבי הנפשי ירוד בצורה קשה וכפות הרגלים שלי שנעות על "כריות" נפוחות וכואבות הפצע המציק שנמצא שם....... שיתפוצץץץץ כבר הלכתי לרופא וקיבלתי המון אנטיביוטיקה חזקה ומישחות לטיפול הכתף שלי תפסה כבר שבועיים מה שגם מגביל את התנועה שלי והפיברו......גומר אותי אין לי כוח באמת הכל במנה אחת גדולה וחונקת רוצה לצעוק והקול לא יוצא נחנק ביחד איתי רוצה רק שקט ולישון שקט ולישון שקט ולישון אין שקט ואין לישון לילות לבנים מסוייטים ורעש בלתי פוסק ....... עייפתי חטולית

11/05/2018 | 18:16 | מאת: אביב

חטולית אהובה ....את מוכרחה עזרה מיקצועית את מוכרחה תמיכה אמיתית לא וירטואלית את חייבת עזרה לצאת מהמשבצת הזו ....המבצת של הקרבן המושיע את כולם וסופג עוד ועוד .... תנסי בעמך לדבר שאת דור שני או בקופת חולים -מחזיקות היום את המרפאות לבריאות הנפש. תנסי בבל"ל בכל גוף שאולי אפשר דרך הפגיעה המוחית ...להגיד שאת זקוקה לעזרה בהתמודדות מול המחלה ... אתך באהבה מקווה שתעבור שבת שקטה...ורכה חיבוק

11/05/2018 | 18:21 | מאת: חטוליתוש

תודה מתוקה מקווה שאצליח מרפאות בריאות הנפש מטעם קופת חולים ......כבר הייתי ולא עזר ננסה את עמך.... בשבוע הבא שבת שלום מבורכת אוהבת חטולית נ.ב קיבלת את ה מייל עם הפרטים ששלחתי לך ?

11/05/2018 | 18:50 | מאת: אביב

עניתי לך עליו ... שבת שלום

12/05/2018 | 08:48 | מאת: ס

מה דעתך על בובת וודו, לכלות בה את הזעם. אני מצחיקה היום. אני גם קופצת בחבל - זה נשמע כמו שוט בפעולה, אבל בתכלס עוזר לגוף. למי שיכול. בלי בעיות גב, בלי בעיות ברכיים וכאלה...

12/05/2018 | 11:19 | מאת: אביב

הלוואי והייתי יכולה להרים את הרגל מעבר לחבל לא לקפוץ .... תמשיכי ככה זה נפלא בעיני שהצלחת ....לא להעניש את הגוף יותר מידי ....

12/05/2018 | 22:38 | מאת: חטוליתוש

בובת וודו...... באמת נשמע מצחיק השבת גם כבר עברה וכל האורחים גם עזבו...... ומחר יום חדש שבוע חדש וחוצמזה שום דבר חדש לא הצלחתי ממש לאגור כוחות כשאין מצברוח והכל כואב..... תודה אביב על המייל מחר אבדוק את הפרטים ונראה מה אוכל ללמוד מה אני צריכה לעשות המון תודה בנות ושבוע טוב יש ארווויזיון..... הלוואי שנטע תנצח חטולית.....עדיין כואבת מאוד

13/05/2018 | 07:41 | מאת: ס

13/05/2018 | 10:48 | מאת: חטוליתוש

מעכשיו כולם יתחילו להגיד כפרה על.....זה הולך להיות הטרנד החדש שבוע מבורך חטולית

13/05/2018 | 19:45 | מאת: חטוליתוש

אין ספק שזה הולך להיות הטרנד החדש כבר היום רצות תמונות בווצאפ העיקר שיהיה שמייח חטולית

10/05/2018 | 06:08 | מאת: אביב

אני מניחה שאת מציצה כאן יש לנו הרבה מהמשותף ואת יודעת עצוב לי אולי זה רק תחושה שלי אבל מרגישה אותך , האמת את שתיינו מרוחקות קצת ...פגועות קצת ...מהססות .. ואולי גם קצת תוקפות זו את זו .. . בקיצור מהלכות על ביצים. אז שתדעי לך אוהבת אותך .. כן מודה שנפגעתי מהרמיזה שנשמעה מדברייך כאילו העירבוב שלי הוא מה שהביא את קוראת לכתיבה שלה .. אבל זה כבר מזמן עבר לדעתי זה משהו אחר ..שקשור למגדר וזהות הכותבים . כך או כך ....רוצה שתדעי שאוהבת אותך מאוד ואת יקרה ונפלאה בעיני ....חיבוק ליום הכי טוב שאפשר . ויש לי עוד הגיגים אלייך אבל אותם אפתח שם ....

10/05/2018 | 07:35 | מאת: ס

אני ערה משלוש בייאוש מסוים ומנסה להשאיר את החתולה שלי בחיים. נדבר,

10/05/2018 | 10:40 | מאת: אביב

חיבוק אהובה עם כוחות לחתולה וזה בסדר גם לדבר את הקושי ... אתך כאן אם יעזור 😍

10/05/2018 | 12:33 | מאת: ס

סורי, אני מאד נסערת בגלל הסיפור של החתולה ומוטרדת בגללו הפעם מאד מאד. אני מבינה על הכיוונים השונים שאנחנו לכאורה מושכות אליהם בפורומים. יכולה להבין למה אני מביאה קול מעצבן. אין לי מושג מה העיר את מה שהעיר. אפשר לנסות לשאול. אולי ההשערות שהעליתי (מתוך ניסיון להיכנס לראש הכותבת ולהתבונן בעינייה) שגויות. עדיין תמוה, כי אני הרגשתי שיש הפרדה ברורה בין הנפשות הפועלות וכמו-כן ייחודיות, למרות התיאורים על ערבוב פנימי בנפש האישית. לוקחת קצת אוויר. ימים קשים בנושאי חתולים (קונקרטית או יותר מזה). ס

10/05/2018 | 15:10 | מאת: אביב

עזבי זה ממש מאחוריינו וזה הכל ביחד וגם המדייה שמקשה על הבנה ברורה מה שחשוב עכשיו זאת את ואני יותר ממבינה עכשיו את ההדגשה על החוזק שאת מביאה אתך ...אחרת תישברי וזה בסדר להיות בחוזק אבל בכל זאת אני כאן כדי שתוכלי לשחרר קול צעקה וקושי ..... כמה שאת רק צריכה .....חיבוק עוטף ותפילת החלמה לחתולה ... יש לה שם לקטנה נשלח לה רייקי???

11/05/2018 | 06:39 | מאת: ס

שם שהולם את ההיסטוריה שלה (מרובת ההצלות, והקשר לה לאותו קשיש בו אני מטפלת). חיבקתי אותה, את החתולה, עם כל הג'יפה שלה, במיטה שלי. אני יכולה לתת טיפול קונקרטי וגם אהבה כחלק בלתי נפרד. וכנראה שאת צודקת, כשמישהו מרוסק מולי אני לכאורה פועלת בקור ובהפרדה ולעניין. כך גם היה אחרי שמצאתי את הזקן אחרי שנפל מהחלון ונראה כמו גופה. הייתי עניינית, נפרדתי ממנו כשלקחו אותו לבית חולים, נתתי לו נשיקה ואמרתי לו שבאו לעזור לו. עכשיו זה התפקיד שלהם בעיקר ולא אחריות בלעדית שלי. אני דור שני, וכנראה שגם זה חלק מהעניין. לסבתי, ניצולת שואה אף היא, וככל שאני זוכרת, היו תכונות (הישרדותיות אולי) דומות. החוזק הזה בזמן עקה של הסביבה. אולי זה קצת עוזר להבין. אני יודעת שבזמנים של ערעור בפורום אני נוטה לכתוב מאד מוגדר וכאילו מרוחק (וזה לא), החמלה עדיין שם ועוד איך, אבל, כך אני חושבת, צריך גם יותר. יותר מרק להתפלל לאלוהים, ולחבק ולנשק צריך גם רופאים וכלים.

11/05/2018 | 08:40 | מאת: אביב

אהובה .. ברור שצריך רופאים וכלים . .אבל בוירטואלי כל מה שאפשר במיוחד שלא באמת יודעים מי האדם זה תמיכה ... הי תני לה שם וירטואלי ...בלי לחשוף ואשלח לך אנרגיות זה לפעמים עוזר וזה כלי יעיל 😊 ובנתיים שולחת לך כוחות ועוד כוחות וחיבוקים עוטפים ...

11/05/2018 | 09:48 | מאת: ס

ובכל זאת, אני דואגת שלא יתנו משקל רב מידי לתמיכה הוירטואלית על חשבון תמיכה מציאותית. מכירה את הנטייה לברוח למקום המידי דימיוני התמזגותי, מכירה אולי את העובדה שאני נוטה להעצים מידי, ולמקום שזה מייצר חרדות אצלי אישית מוגזמות, בגלל שאיני רואה את התמונה שלמה. שם וירטואלי לחתולה, איזה רעיון... חחח... בימבה בשבילך. מצחיק קצת. :-)

11/05/2018 | 15:49 | מאת: אביב

ומאוד נכון לכן כתבתי לך באחד המקומות שנפלא ותודה שאנחנו מצליחות לשנות ולתקן . בכדי לשנות צריך לעבוד קשה . לשנות דפוסים ותבניות זה חציבה באבן.... שיהיה סופ"ש קל עם הרבה בריאות ......

09/05/2018 | 12:00 | מאת: חטוליתוש

בררתי לגבי ניצולי שואה עבור אמי צריכה לקבל קודם כל תוספת שעות כדי לקבל מהם עוד 9 שעות שבועיות ולגבי מתנדב היא צריכה לאשר שהיא מוכנה לקבל.....וזה רק פעם בשבוע למשך שעה כך שבכל מקרה צריכים לחכות לביטוח לאומי ואני קצת עם עצמי היום....... יש לי הרבה על מה לחשוב גם פה וגם שם קצת מצנזרת אותי משם ואכנס כשתהיה לי סיבה...... אל תדאגי אני בסדר בסופו של דבר הכל יסתדר שיהיה לך יום מקסים ופורה בכל מה שתעשי חטולית

09/05/2018 | 16:46 | מאת: חטוליתוש

היום דיברתי איתה על מתנדב בשום פנים ואופן.....!!! שלא יבלבלו לי במוח ולא חשוב מאיפה המתנדב.!!! עקשנית קשה אין מה לעשות חטולית

09/05/2018 | 17:54 | מאת: אביב

לאט לאט הכל בסדר העיקר שאת יודעת שאפשר עוד ובלל כתבתי לך לא ענית לי למייל לא יכולה לעזור בלי פרטים ??וזה בסדר גם אם לא מתאים לך לגבי השם והפה ...אהובה את בתקופה מאוד קשה ולא ממש מסונכרת זה בסדר קחי את הזמן והקצב שלך , כמה ואיך שנכון לך כולנו פגועים ושרוטים וגם כשאנו מראים חוזק זה לא תמיד כזה ... ותזכרי שאת יכולה להיות שם ולהגיב כמה ואיך שנכון לך ולגבי , לא התכוונתי שהתפדחתי פשוט לא יודעת ....קצת הובכתי אבל הכל טוב גם הובכתי מקהלת ...קשה לי עם המחמאות האלה אבל זה שלי ...וזה בודאי נעים לדעת שעזרת למישהו ...חיבוק ענק ענק ענק ועוטף

09/05/2018 | 18:25 | מאת: חטוליתוש

מתי כתבת לי..... לא קיבלתי. ממך כלום מה-26.4 וכן, אני בלחץ אדיר המון דברים בבת אחת הראש שלי לא מתפקד כמו שצריך ולא מסוגלת לדרוך על כפות הרגלים מוזר וממש מציק גם זה גורע מיציבות...... אוףףף קשה ואין לי אוויר תודה שאת חטולית

09/05/2018 | 20:29 | מאת: חטוליתוש

שלחתי לך למייל

09/05/2018 | 23:49 | מאת: חטוליתוש

את הפרטים...... עוד לילה לבן... מעצבןןן לא יודעת מה לעשות עם עצמי כבר ליל מנוחה ותודה על העזה חטולית

10/05/2018 | 00:46 | מאת: חטוליתוש

צדקת בענין שזה הופך לאובססיה לעבור בין לבין אבל ממש לא מפריע לי %=))) חכמה ועכשיו באמת לישון....א א מ ן חטולית

07/05/2018 | 14:06 | מאת: חטוליתוש

מניצולי שואה מחכה לתשובה , אין כרגע מישהו פנוי..... סבלנות....לא קונים בחנות..... ואם יש מטפלת אז הם לא מגיעים בזמן המטפלת...... וכל מה שהיא צריכה עדיין בשעות ..... אז מחכה חטולית

07/05/2018 | 16:12 | מאת: אביב

ברור שלא בשעות המטפלת ככה יש יותר שעות והכוונה שלי הייתה לבדוק קבוצת תמיכה בשבילך אולי אפילו דרך ביטוח לאומי קבוצת תמיכה למשפחות לטיפול בקשישים ...יש כאלה לאלצהימ ר אני חושבת שיש כאלה גם לילדים להורים ניצולי שואה ....תבדקי שווה

07/05/2018 | 18:38 | מאת: חטוליתוש

אבדוק..... לא חשבתי על קבוצות תמיכה למשפחות של ניצולי שואה מה איתך.....אייך את היום בטח שבת היתה מעייפת כמו אצלי תודה יפה שלי אוהבת חטולית

08/05/2018 | 11:12 | מאת: אביב

הי יקרה תקשיבי מתנדב לאמא קבוצת תמיכה לך בבקשה חטולית תפסיקי להחמיא לי שם בקבוצה זה גם לא נעים וגם זה כאילו מעודד מחשבה לקשר מאחורי הגב למרות שהתכוונת למה שכתבתי לך כאן ....חיבוק ותגידי מה שלום כלתך כאב לי לקרוא ....מתפללת לטוב

08/05/2018 | 11:46 | מאת: אביב

http://mof.gov.il/hrights?gclid=EAIaIQobChMIxMHh8u3i2gIVUpkbCh0VvAg3EAAYASAAEgJQgvD_BwE תיראי כאן אם יש משהו שיעזור....חוקים ועוד חוקים

08/05/2018 | 11:50 | מאת: אביב

תיפני גם לעמך לדעתי תיפתחי גם את העניין שנפגעת מבן זוגה ותיראי מה את יכולה לקבל מהם יאללה גם קצת בשבילך לא רק בשבילה

08/05/2018 | 18:24 | מאת: חטוליתוש

מצטערת שהבכתי אותך ולא יכולה כיום לעשות כלום בנוגע לפגיעות שלי ממנו פג תוקף, הפוגע נפטר ואין ענין לאף אחד לטפל..... תודה חטולית

חטטוליתוש ...לאט לך הכל בסדר התכוונתי שתיראי אם הם ייתנו לך תמיכה בזכות הפגיעה גם תיקראי מה הם כותבים יש להם אתר בגוגל הם מטפלים גם בדור שני

08/05/2018 | 18:56 | מאת: חטוליתוש

אבדוק יותר מאוחר יש לי מיגרנה הראש שלי מתפוצץ וכלתי כבר חצי שנה מטופלת בסרטן של בלוטת התריס עברה כבר שני ניתוחים שבוע שעבר קיבלה כדור רדיואקטיבי שהרחיק אותה מהמשפחה...... היום היה לה לעשות עוד בדיקה כדי לוודא שאין יותר גרורות בינואר חגגנו לה 40 ויש להם 3 יהלומים שאני מתה עליהם לא אוכל להכיל אם חלילה יקרה לה משהו מאוד אוהבת אותה היא כמו הבת הבכורה שלי מגיל 18. היא אצלי אז כל הזמן מתפללת להחלמה שלה בגלל זה גם כותבת את זה בעץ נשארתי בלי אוויר אשתדל לא להתקרצץ לך שוב %=))) צוחקת חטולית

השתגעת ...ניראה לך שאת מתקרצצת תשמרי עלייך אהובה ועל המשפחה . ואני מאמינה בטוב ומתפללת לטוב בשבילכם ...מגיע לך קצת טוב . חיבוק ענק

08/05/2018 | 22:54 | מאת: חטוליתוש

תודה מתוקה מקווה שאוכל לישון הלילה יש לי עוד דאגות על הראש ולא קשור לאמא שלי ליל מנוחה חטולית

08/05/2018 | 22:58 | מאת: אביב

חיבוק לילה טוב חיים לא פשוטים ... אתך אהובה לא לאבד תקווה ואמונה לטוב לילה טוב

05/05/2018 | 23:55 | מאת: חטוליתוש

כבר עברו כמה שנים מאז הפעם האחרונה שהייתי במצב נפשי סטרס בלתי נשלט......מאז 6 שנים שבעלה נפטר ולטומטומי קיוויתי שמעכשיו כבר לא יהיו עוד טריגרים.....אז בא האישפוז שלה וכל השאר..... והיא מעולם לא הפסיקה כל הזדמנות להזכיר אותו.....ולשבח אותו.....שעשה ככה....וככה....נסיתי כמה פעמים לא לרמוז לה אלה להגיד לה שזה מפריע לי והיום זה שוב הופיע..... הפצע , שתמיד מופיע אחרי.....אחריו כואב אדום. .....והתחיל להתנפח מחדש הכאבים שבאים ביחד איומים עד שזה מבשיל ומתפוצץ בנתיים גם אני מתפוצצת עכשיו שוב יקח זמן עד שזה יחלים..... ולא חשוב מה אני אומרת לה וכמה אני מדגישה שתפסיק..... היום אמרה לי בפרוש שככה היא מעדיפה לזכור אותו וזה מה שנשאר לה ממנו ומה איתי ??? אני כנראה קיימת רק לצרכים שלה כלום לא השתנה וכלום לא הולך להשתנות למה תמיד אני זו שצריכה להתאים את עצמי לתנאים שלה..... לפחות השבת כבר עברה ומחר שוב ריצות עבורה ואיתה שיהיה שבוע טוסט.... חטולית

06/05/2018 | 06:57 | מאת: סוריקטה

תוכלי להעתיק ולכתוב בפורום של אודי? אם זה בסדר מבחינתך. מניחה שיהיה לי מה לומר, אך שם מרגיש לי יותר בטוח וגם שומר על רצף, אם כי אני יודעת שזה מקום הבית בהרגשה הראשונית. לא תמיד הכי בטוח בבית, את יודעת... שבוע טוסט, אהבתי. 💗

06/05/2018 | 07:43 | מאת: חטוליתוש

במשך היום יותר מאוחר.... אתמול הייתי חייבת לפרוק לפני הכל זה ישב עלי כבד כל כך וכואב כל כך כמו הפצע שמתמלא......ורק מחכה שיתפוצץ תודה סוריקטה חטולית

06/05/2018 | 10:52 | מאת: אביב

אוףף אהובה שלי מסכימה עם סוריקטה ושולחת לך ים כוחות עד שאודי יעלה את יודעת אהובה אני חושבת שאת מוכרחה לגייס לך עזרה אולי דרך העמותות לניצולים שמישהו יתמוך בך בקושי מול הטיפול בה ולדעתי , טוב את יודעת את דעתי ואני יודעת שקשה לך לקבל עצוב לי בעיקר

06/05/2018 | 23:46 | מאת: חטוליתוש

מצטערת שלא עניתי עד עכשיו גם לא נכנסתי עדיין לשם,,,,,אחרי שגמרתי את הסידורים איתה ברחתי משם ושכחתי אצלה את הפלפון ואת הסגריות שלי רק עכשיו הפלפון חזר אלי אז זה כבר יהי. כנראה מחר בנתיים חיבוקים עד אליכן וליל מנוחה לא ישנתי כבר שתי לילות עייפתי בחיי

07/05/2018 | 11:17 | מאת: חטוליתוש

אביבוש מתוקה גם כדי לקבל עזרה מ....נצולי שואה זה. תהליך, לא קורה מהיום למחר ולא תמיד לפי הצרכים שלה המתנדבים .....צריך למצוא משהו שהזמנים מסתגרים,,דיברתי כבר מחכה לתשובה חטולית

לאט גם רומא לא ניבנתה ביום אחד

04/05/2018 | 00:57 | מאת: חטוליתוש

שעתיים שאני מתהפכת במיטה ולא מצליחה להרדם רק מפני שאני חושבת אייך את נותנת לה לערער את הביטחון שלך בשרשור הראשון שלה היא ענתה למטה וכתבה שהיא יודעת שמה שכתבה ימשוך אש משמע היא לא בחלה באמצעים וידעה מראש מה היא עושה אז בבקשה ממך כנסי חזרה לפרופורציות ........ זה היה מכוון להיות פרובוקציה מעוררת אש אל תיפלי למלכודת שלה בבקשה חיזרי לעצמך חטולית

04/05/2018 | 01:48 | מאת: חטוליתוש

דרך אגב הכנסתי הודעה לשבת שלום עם הפתעה קטנה ב ס וף מאחר ןאני לא נכנסת בשבת בטח כבר אראה את ההודעה במוצש עדיין אכנס לכאן מחר מתי שהו כדי לראות אייך את מרגישה ועכשיו באמת ליל מנוחה מתוקה חטולית

04/05/2018 | 05:38 | מאת: אביב

יקרה ...תנשמי תירגעי אני בסדר הכל בסדר כן זה מערער אותי כי קוראת היא לא טרול . היא כן טפיל שרק קורא אבל היא שנים בפורום עוד לפני .. אז כן אני מנסה לחשוב מה היא רואה שאני לא ...ואולי זה באמת מה שסוריקטה כתבה הפיצול והעירבוב שאני מביאה איתי . לא יודעת ? בכל מקרה את מה שכתבת על ההודעה של אודי נראה רק בראשון כשאודי יכנס לפורום .. לכן יקרה אף אחד לא מגיב לו על ההודעות של השבת שלום. הוא סוגר את הממשק ויוצא מהפורום. ואת תירגעי ותניחי לקוראת ...כתבת לה זהו על תגיעי למצב של מריבה ....בבקשה . חיבוק ענק

04/05/2018 | 06:33 | מאת: ס

הי אביב, לא יכולתי להשאיר אתכן לבד, למרות ההמלצה שלי, אבל אשתדל מעט. ראי, אני מנסה לנהוג כמו שהיה עושה המטפל (האלוף) שלי. זה מעצבן, אולי אפילו מאד, גורם לרצות לברוח, אבל כנראה איכשהו עובד. הוא לא לוקח צד. הוא לא ייתן לי הרגשה של ביחד תוך יצירת מחנות פנימיים. הוא גם יגיד I'm not here to please you. אני מטפל. הוא יציע לי להתבונן פנימה אצלי. מה אני עושה ואיפה האחריות שלי. איפה אני מנפחת עניינים. איפה אני מתפרעת. כך המטפל נהג, למשל, כשהיה לי סכסוך עם איזה שכן. ואז חשבתי לי שאולי ההוא מטופל שלו והוא אוהב אותו ומגן עליו. נו, אני מניחה שזה ממש לא היה המצב. בטח שאני מבינה את הביחד שאת מחפשת, ייתכן שזה ייצור הרגשת רוגע, אבל, איני בטוחה כמה יחזיק, ואם יהיה צריך לחפש זאת שוב ושוב ושוב. הרעיון הוא להצליח לייצר זאת בפנים. זה לא יקרה מחר, ואולי אפילו שנים עד ש. אולי צריך לקבל את המצב העצוב שככה זה בינתיים מתוך תקווה לשינוי מחזק. את יודעת, יש לי איזה מטפל בעיסוי מדיטציוני כזה, ויש לו משפט - 'לשכוח מכל העולם' (ואז מופיע לו גיחוך פנימי, יעני, הצחקת אותי). ובכל זאת - חיוך. הצלחתי להתעורר היום אחרי השמש! אז המוח מפוקס יותר. ובסופשבוע אפגש עם חברות קרובות (זה חדש)

04/05/2018 | 07:22 | מאת: אביב

סוריקטה סבבה מקבלת ועדין ...בטיפול אני מתבוננת פנימה כל הזמן אני מתבוננת פנימה .... ואת האמת אני עייפה ומרגישה מאוד לבד ... לפעמים שאני בתחתית וכל כך רע לי אני זקוקה רק למישהו שישב איתי ... בזה אנחנו רואות את הפורום בשונה . בעיני הפורום הוא תמיכה ולא עוד טיפול... ושוב סליחה עם קשה עם מה שאני מביאה איתי וזה מחלחל לכם לפורום ...אבל זאת אני ...אבל אני לא חושבת שמה שאני כותבת נותן לאחרים תחושת עירבוב או פיצול...אבל מקבלת שאלו מחשבותייך לא דיברתי על יחד מול קוראת היא שולית בעיני ואני מניחה שאני מבינה לאן היא חותרת אבל מחכה לשמוע ממנה ...וסביר להניח שהיא לא תדבר כי זאת דרכה ...תאמיני לי שקראתי את כל ההודעות שלה. וזה בסדר , שתנהגי כמו שנראה לך ואת לא צריכה להכנס לכאן כשלא נכון לך .. ושמחה שאת נפגשת עם חברות זה נפלא בעיני..... תהני מהסופש

04/05/2018 | 07:26 | מאת: ס

נו בחייך, אני איתך. אבל נזהרת מהזדהות יתר כאן, איפה שכולם רואים. הייתי כותבת לך אחת על אחת, זה היה נראה לך אחרת, ואולי היית פחות כועסת. לא קשה עם מה שאת מביאה. זה בסדר, יפה שלי. ומוכר, ומותר. חיבוק, סוריקטה

04/05/2018 | 07:42 | מאת: אביב

סוריקטה הכל בסדר ,באמת לא כועסת ו מאוד מבינה גם אם כואב לי ... לא אחת אני רואה את הפחד שלך מהזדהות יתר במצבים כאלה ואחרים שאת לוקחת מרחק ...הכל בסדר אמרתי לך אני אלופת ההתבוננות ... פשוט תקופה מאוד קשה ומאוד לבד וכלום לא מובן ולא ממש ברור לי אז זה מגדיל אי שקט לכן רציתי כן את העזרה של אודי בקריאה והבנה . שיהיה באמת יום נפלא מלא בחוויות טובות

04/05/2018 | 07:51 | מאת: סוריקטה

אז נשיקות בינתיים ואני יוצאת לעיסוקיי ותקווה לכולם

04/05/2018 | 07:33 | מאת: ס

מה שאת מביאה הוא מאד חשוב, כי להערכתי, רבות מאיתנו מכירות את העולם הזה בצורה הנוראית שלו. כן יפה לראות ואולי מעודד תחושה פנימית שיש עוד מישהו שנמצא שם. גם שם. ולא רק את. אז, אביב, יש ויש. באמת ומכל הלב.

04/05/2018 | 11:02 | מאת: חטוליתוש

אין לי שום כוונה להגיע איתה למריבה אני פשוט אתעלם ממנה ומכל מה שהיא תנסה לחרבש כדי לריב צריך שניים כמו בטנגו...... אז אל תדאגי מתוקה שלי את מכירה אותי לא מהיום אף פעם לא רבתי עם אף אחת ואין לי שום כוונות מהסוג הזה להתחיל מהיום הולכת לבדוק אייך טפחו חלות השבת שלי בנתיים להתראות חטולית

04/05/2018 | 12:40 | מאת: סוריקטה

טעים טעים. איזה כיף ישר מהתנור בבית. שבת מנוחה

04/05/2018 | 14:01 | מאת: חטוליתוש

רוצה.....ביס.....כי זה קמח לבן ואת אוכלת רק בריא ביס אחד לא יכול לקלקל נכון? שתהיה אחלה שבת שקטה ורגועה ורק בריאות חטולית

04/05/2018 | 14:03 | מאת: ס

חח. נכון שאני אוכלת בעיקר מלא עם סיבים, אם ביס אחד יחמם את הלב, מעשה ידייך להתפאר, אז בטח! והניחוחות, הו הו.

04/05/2018 | 14:41 | מאת: אביב

שיהיה שקט ורגוע ומלא החלמה לחתולה הקטנה שלך סוריקטה

04/05/2018 | 14:58 | מאת: ס

תודה אביב, אצטרך לעבור איתה, החתולה, עצמאית כמה שבועות טובים של האכלה בצינור לוושט. כולי תקווה. זאת חתולה מיוחדת, שאני והשכן ההוא שאני מטפלת בו, הצלנו יחד כשהופרדה מאמא שלה ונזרקה כמעט מתה ליד הביוב. היא עברה כמה הצלות. גם השכן. גם אני. גם אנחנו. עולם שכזה.

04/05/2018 | 16:12 | מאת: אביב

עצוב אבל סומכת עלייך חיבוק

04/05/2018 | 16:17 | מאת: חטוליתוש

נכון שכחתי החלמה מהירה לחתולית הקטנה שלך

04/05/2018 | 14:39 | מאת: אביב

יקרונת , עכשיו זה בטוח את כמה זמן לא אפיתי חלות בבית אין לי כוחות נגמרו אבל את , אליפות

04/05/2018 | 14:57 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי כואב לי שאין לי מילים נכונות להקל עליך כמו שכבר אמרתי לא מכירה לא התנסתי ואין לי את המילים המבינות הנכונות אבלללללל את לעולם לא מפריעה עם מה שאת מביאה אני תמיד קוראת אותך בנשימה אחת וחוזרת וקוראת רק כדי ללמוד ..... אוהבת לקרא אותך למרות חוסר,,,,,,, ותמיד רק רוצה להיות להחזיק לך את היד ולהגיד לך אני כאן איתך גם בלי מילים רק להיות והחלות לשבס הניחוחת..... לא אפיתי מאז שפסח נגמר הגיע הזמן..... אין אתן אומרות חזלש.... בכל מצב בלי תנאים מוקדמים אני תמיד תמיד איתך עם כולך עם כל מה שאת מביאה איתך עם פיצולים בלי פיצולים לא מבינה אתן כן חיבוקים עוטפים מכאן עד אלייך חטולית

04/05/2018 | 15:00 | מאת: חטוליתוש

ודבר נוסף מבחינתי טרול....או טפיל זה טריפה וזו נבלה שניהם מסריחים אותו הדבר אייייף ÷((( חטולית

04/05/2018 | 17:50 | מאת: אביב

תודה יקרה והכל בסדר באמת . לא השתניתי בכלל.... עכשיו זה פשוט יותר מוכר ומובן ולפני זה סתם היה לא ברור למה אני מתנהגת כמו שמתנהגת .... והדי מותשת זה לא רק בגלל החלקים זה הרבה דברים יחד שאני עוברת והגוף ....קאקר ואני אשמה כי לא מצליחה לשמור על מה שנשאר ודוחקת בו עוד ועוד ... אז היום לפני שכולם באים אני בהכנות מתחילת השבוע לאט לאט לאט ..... ואז לא כואב כלום ולא זקוקה לכל המסממים שהייתי דוחקת כדי לשרוד

05/05/2018 | 07:20 | מאת: ס

אני שמחה לקרוא את הדיבור הפשוט והטבעי בינכן. ממש מחמם לב :-) מקווה שארוחות הסופ"ש היו כיפיות לכן במידה מסוימת, על אף כל הסבל הבלתי נפרד. ושאולי, לרגעים, קצת קל יותר.

05/05/2018 | 08:51 | מאת: אביב

יפה שלי , גם איתך הדיבור הוא פשוט וטבעי ...אולי כי כולנו באותו אגם ...ובאותו גיל ואין כוח למשחק תהני היום עם החברות ומקווה באמת תצליחי להנות ולהיות ולהתנתק מהדרייק והיום יומי .. ואני ...הסופש הזה אני בעמל יומי קצת חושפת את עצמי , אבל הכל בסדר .... אוהבת חיבוק ענק

03/05/2018 | 07:41 | מאת: אביב

וואלה היא הצליחה ביג טיים ... אני משתגעת ... משהו לא מסתדר לי קוראת היא אשה לא טיפשה אז .... זה התחיל כשקהלת כתב זה המשיך עם חטולית ...מה היא רואה שאני לא !!!!!!!! אלוהים אני יודעת שאני הכנסתי אותך חטולית אז את אמיתית ... ואולי אני לא אמיתית. מצטערת ...חושבת שאני צריכה חופש מאולץ מכל הפורומים בעולם .... כרגע לא בטוחה שאני אני סוריקטה ..במבי ..אם אתן כאן בבקשה תעזרו לי להבין ......

03/05/2018 | 12:41 | מאת: מיכ

היי...אביבוש, הכל בסדר, זאת היא שמתחילה לערער...כתבת לה בסדר גמור אצל אודי. אולי במקום שתכתוב על אחרות שתתחיל לכתוב על עצמה. כלנו כותבות והיא קוראת...זה מרגיש לא פייר, מבינה כל כך.

03/05/2018 | 14:14 | מאת: ינשוף

אל תתני לה אל תתני לה

03/05/2018 | 16:52 | מאת: אביב

תודה בנות תודה על היותכן

03/05/2018 | 18:08 | מאת: חטוליתוש

אביבושששש שלא תעיזי לתת לה לערער אותך אם כבר טרולים אז היא בעצמה....... איזו זכות יש לה להעביר ביקורת על מישהו מהפורום ???? מי היא בכללל...... סתם חצופה משועממת גם אני כתבתי לה היום רק בלי התלהמות כי אסור את הכי הכי אמיתית יפה שלי והיא רק מקנאה בך ובכל מי שמקבל. תגובות חמות שלא תעיזי לפקפק בעצמך !!! היא מנסה ליגרור אש אסור לתת לה להצליח ואני כאן איתך מתוקה חטולית

03/05/2018 | 18:59 | מאת: אביב

יקרה ... אני לא יודעת כבר לא יודעת כלום צריכה כנראה מרחק מהכל כנראה שאני מביאה איתי את העירבוב שלי לתוך הפורום ....לא יודעת באמת לא יודעת כלום ושום דבר גם ככה תקופה מטורפת הלימודים העבודות השונות הריצה ממקום למקום הילדים הבעל המשפחה חגים חגים חגים בישולים ועוד בישולים רגע אחד לא לבד אין לי זמן לתת להם להיות רק בלילה מאוחר . הימים שלי מתחילים בחמש ובמקרה טוב נכנסת למיטה באחת בלילה .. פשוט מפורקת וסליחה שנשפכתי כאן עכשיי פשוט משהו בי נשבר באמת באמת עכשיו כל מה שאני צריכה זה פינה שקטה לשים תראש ולהרגיש בטוח . הפלאשבקים שכל חלק מביא המיזוג הזה שכפה עלי להרגיש את מה שהם מרגישים כאילו אני שוב שם בגהנום כי הם חיים שם איך אחד מהם אמר למטפלת שזה 1970 עכשיו באסה לי באסה באסה ... אז נראה לי שעדיף שפשוט אסגור את כל המדייה ואשתבלל בתוך עצמי .... אבל גם שם אני כבר לא . אז ..באסה לי . מתגעגעת לכאן וליד של אידה ... רוצה שוקו עם מרשמלו 😊 זוכרות !!!!!!

03/05/2018 | 20:24 | מאת: חטוליתוש

מתוקה שלי את עוברת ממש גיהנום קראתי אותך גם שם אם תתני לה לערער אותך תתני לה מתנה שלא מגיעה לה חופשה מהכל.....נשמע ממש כמו מתנה גדולה האם באמת יהיה לך שקט אם לא תכנסי? באמת תוכלי לבודד את עצמך מכל המדיה.....המקום שבו את גם משתפת בכל מה שעובר עליך...... זה באמת מה שאת רוצה שום דבר לא יראה אותו הדבר בלעדייך יפה שלי אבל אני לא אהיה כזו אנוכית שאגיד לך לא אל..... אם זה יעשה לך את השקט שאת מייחלת לו אני איתך בכל מה שתחליטי חטולית

אביב, היות שהנושא כל כך כל כך כל כך רגיש - כתבתי שם, לעיניי כולם. במקום בו מוגדרות זהויות לפחות מבינה טכנית. דווקא ובמיוחד עכשיו - שם. יותר בטוח מכאן, לדעתי, בעתות שכאלה.

03/05/2018 | 22:12 | מאת: חטוליתוש

מסכימה עם סוריקטה היא מבינה אותך במצבים האלה הרבה יותר ממני היא יודעת על היא מדברת נכון או לא? אז קבלי עיצה ממי שמבינה יותר ממני,,,וגם מבינה על מה מדובר ליל מנוחה מתוקה חטולית

04/05/2018 | 00:29 | מאת: אביב

לא הגבתי לך קודם כי חשבתי שאולי את מדברת על תגובה אחרת . קראתי אותך שם האמת שכתבתי כאן בעיקבות ההודעה שם ... ושוב יודעת שלא לכך התכוונת אבל ...כל מה שהייתי צריכה זה יד ויחד ובטח לא להרגיש שבגלל היותי מעורבבת יש מי שחושד בקהלת ובחטולית שהם אחד...

02/05/2018 | 14:16 | מאת: אביב

אוףףףיודעת שזה לא רע ויחד אם זאת שאודי נכנס פעם ביום בלילה מוריד את היחד ... מבואסת ...

02/05/2018 | 14:33 | מאת: חטוליתוש

היי אביבוש סבלנות מתוקה אין ברירה אחרת גמני מחכה שיפתח אמרת שהוא עסוק מאוד נכון קשה אבל כשאת יודעת כמה קשה לו ושהוא מתאמץ עבור כולם מה נשאר לעשות ? איתך חטולית דרך אגב קראת את ההודעה של מישהי שקוראת דיברה על חתולים בשניים וכל מיני כאלה שמתחזים ונכנסים כמה פעמים מכירה אותה ?

02/05/2018 | 14:41 | מאת: אביב

שלחתי לך מייל על אמא וקוראת .. לצערי לא יכולתי להתעלם וניכנסתי בה

02/05/2018 | 17:13 | מאת: חטוליתוש

האפליקציה של וואלה כרגע לא עולה, יש בעיות ברגע שיסתדר אקרא תודה יפה שלי כזה מעצבן שזה דפוק עכשיו.... כאלו הכל נגדי אכנס שוב יותר מאוחר תהיי כאן ? חטולית

02/05/2018 | 21:55 | מאת: אביב

הי אני כאן ...מידי פעם אולי פשוט חסר לי המקום הזה

29/04/2018 | 22:40 | מאת: אביב

מה קורה ? איך את מרגישה .... הקירור , את מטפלת בעצמך

30/04/2018 | 15:17 | מאת: חטוליתוש

מרגישה על הפנים זה לא רק התקררות זה מרגיש לי כמו לקבל אגרופ ישר לפנים את צודקת שגם אני נשאבת ולא תמיד מה שאני מרגישה מתאים גם לאחרים והתגובות שלהם ....... אז בכל מקרה כולי כואבת והיום הייתי אצלה שוב כי היתה אחות מבטוח לאומי כדי לקבל תוספת שעות ברחי משם כמו מאש מקווה שתוך שבועיים תקבל תשובה חיובית והיא גם ניצולת שואה אז...... מקווה לימים יותר טובים טובים תודה יפה שלי חטולית

30/04/2018 | 17:48 | מאת: אביב

הי אהובה יש לי הרגשה שנעלבת ואולי לא ממש הבנת את מה שכתבתי לך ... פשוט זה היה פורום נוראי דפדפי אחורה ותיראי ...לכן אודי הכניס את המשטר הזה שהכל דרכו. ואמא וואוו יקרה שאלוהים יעזור לך שימרי עלייך .... אין מצב לקבל שעות דרך הקרן לניצולים ... חיבוק

30/04/2018 | 19:01 | מאת: חטוליתוש

לא מתוקה שלי.......אמנם נעלבתי אבל לא ממך לא חשוב קצת מנוחה לא הזיקה לאף אחד ויש עוד ימים ויעלו עוד פוסטים...... אין לי שום טענה נגדך להפך אני לגמרי מסכימה איתך כבר אמרתי לך שאני סומכת עלייך נכון אז תרגעי זו לא את....... וגם לא משנה כבר מי זה כן הכל ע ו בר ומחר כברמיום חדש חטולית

30/04/2018 | 19:04 | מאת: חטוליתוש

ולמה אין היא לא תקבל גם מניצולי שואה ? יש עם זה בעיה ? מה דעתך להחכים אותי שאדע מה לעשות,......., חטולית

30/04/2018 | 19:33 | מאת: אביב

תקשיבי יש כל מיני דרכים יש את העמותות של הניצולים יש כל מיני מתנדבים שבאים לניצולים ככה תרויחי עוד שעות לא של טיפול כי אם שיהיו איתה וככה תמלאי את היום . מה עם מועדון כזה שסוגר לך פינה עד הצהרים כולל ארוחות

30/04/2018 | 22:08 | מאת: חטוליתוש

כרגע מחכים לקבל תוספות מבטוח לאומי.....האחות שהיתה היום אמרה שהמשרד שמטפל באמא שלי יכול לדאוג גם לניצולי שואה...... אני מבינה שזו לא ממש ההצעה הכי טובה שהם יכולים לתת...... טוב שכתבת לי על שאר האפשרויות ולבוקר יש לה מטפלת חדשה שהיא מאוד מרוצה ממנה ל ש ם ש י נ ו י !!! טוב יפה שלי אבדוק את מה שכתבת לי,,,,,, גם זה נכנס עכשיו לרשימת הדברים שעלי לטפל בהם מה הייתי עןשה בלי העזרה שלך חטולית

30/04/2018 | 23:29 | מאת: אביב

יש עוד אפשרויות אני רק צריכה יותר מידע .... חיבוק ענק ענק

01/05/2018 | 13:43 | מאת: חטוליתוש

עוד מידע כמו מה ? תיכנסי לפורום השני היום ראיתי את מה שכתבת לי ינשופים אייך היה בטיפול........ קראתי וגם הגבתי תודה יפה שלי חטולית

את עוד לא התרגלת לחופשים של שם .... זה יעלה רק ברביעי ואודי עמוס בגלל הכנסים שיש לו אז הוא ניכנס ממש מעט. והאמת תודה לו שהוא נכנס בכלל ....ממש לא מובן מאליו גם אם מתסכל . אז הבנתי אותך ....😊 יקרה אין מה להעלב ...אוהבות אותך באמת .

01/05/2018 | 22:28 | מאת: חטוליתוש

תודה לך נכון רק ביום רביעי וכתבת שיש עוד דרכים אשמח אם יהיה לך זמן להכנס ולספר לי על עוד ליל מנוחה חטולית

25/04/2018 | 21:42 | מאת: חטוליתוש

עכשיו רק מחכה שהמקלחת תתפנה להכנס למקלחת חמה שאולי תעזור להרפות את השרירים הכואבים התקררתי , התחלתי כבר להשתעל אבל אני כבר בבית וכל השאיפות שלי מסתכמות ברצון לחזור לשיגרת חיים שקטה ורגועה חטולית

25/04/2018 | 22:17 | מאת: אביב

מחה בשבילך תשמרי עלייך חיבוק

25/04/2018 | 22:24 | מאת: חטוליתוש

עכשיו ברגיעה שלי יהיה יותר קל המקלחת היתה ממש מתנה והעיפות שלי מתחילה לצאת מקווה שהלילה יעבור בטוב חטולית

26/04/2018 | 05:53 | מאת: ס

חטוליתוש, שאיפות כתבת. ואני אומרת - שאיפות עמוקות לאוויר חדש ורענן יותר. ומקלחת - יש לה גם תפקיד של הפרדה מהמקום הארור. יש כנראה איזה וירוסון שחוגג על עונת המעבר (גיל מעבר, מעבר מבית לבית...) ומתקיף מכל כיוון. אבל אוויר. אוויר טוב עוזר. ומים חמים. וברור שחיבוק גם

26/04/2018 | 13:16 | מאת: חטוליתוש

נכון מאוד הכל שקט ורגוע מתנהל על מי מנוחות והלילה ישנתי כמו מלאכית צודקת הכל נמצא באוויר ובאווירה איזה כייף להיות בבית תודה מתוקה חטולית

25/04/2018 | 20:33 | מאת: אביב

זהו זה מתחיל מתחת לעור הדאגה הזאת לאודי למרות שמבינה בהגיון הפנים שלי באטרף עכשיו לכו תסבירו לילדים בני חמש שהכל בסדר ולא קרה כלום . ובטח ובטח אין קשר אליינו והם לא אשמים .. ואף אחד לא כועס זה הרגעים שביג טיים נמאס לי מעצמי ....

25/04/2018 | 20:54 | מאת: מיכ...

אביבוש..את בעצמך אמרת שהוא עסוק. בדרך כלל זה מה שקורה..הוא יעלה הכל..אולי אפילו שוב מרחיק את תשובותיו עד שנתרגל שהוא עונה פעם בשבוע אולי.....ואולי פעם ב..לא יודעת. הוא פשוט עסוק ולא קרה לו כלום. איתך בהמתנה

25/04/2018 | 20:55 | מאת: חטוליתוש

אולי קצת קשה להסביר להם מה את עושה בדרך כלל במצבים כאלה חיבוקים מלא החופן חטולית

25/04/2018 | 21:05 | מאת: סוריקטה

יש הפסקות חשמל בגלל מטחי הגשם, הפסקות תקשורת. מי יודע. בקיצור, אנחנו לא יודעים. אני זורמת עם מה שיש. באמת.

25/04/2018 | 21:39 | מאת: חטוליתוש

אצלנו אין תקלות חשמל והמתך שירד שיתק את כל המדינה

25/04/2018 | 22:16 | מאת: אביב

תודה בנות ... וחטוליתוש אומרת להם בדיוק מה שאומרים לילד ....גם ילד מבין דברים לאט לאט.... רק שזה מתיש ....להפגש עם עצמי כל פעם מחדש בשיגעון הזה

25/04/2018 | 22:21 | מאת: חטוליתוש

י ש אפשרות אחרת לפתור את הענין? אני בטוחה שאם היתה דרך יותר קצרה ובטוחה כבר היית עושה את זה מתיש אין ספק קשה מאוד..... אין אפילו מילים לתאר את זה תמיד איתך חטולית

25/04/2018 | 22:58 | מאת: אביב

אני מתחרפנת באמת זה לא מתאים לאודי ככה ... למרות שכבר קרו מקרים כאלה וזה תמיד הייתה בעייה במערכת ...אין דבר כזה יום שלם בלי סימן ממנו .... אוףףףףףףף אני רוצה שקט בראש ....סליחה שמשגעת כאן

26/04/2018 | 05:56 | מאת: ס

יתרונות סגירת המחשב מוקדם וויתור על הציפייה בלילה. לפחות למיטב זכרוני היו ועוד איך ימים שלמים כאלה בלי 'סימן'. מבינה את המקום שמתעצבן על זה או דואג או מגיב בכל מיני אופנים עוצמתיים.

26/04/2018 | 08:45 | מאת: אביב

מתעצבן לו דואג ובעיקר מפחד כל שינוי גורם לפחד ענק של עונשים ומכות עצוב עצובה ההבנה וברורים המקורות וכן ראיתי כבר בלילה .....

26/04/2018 | 08:46 | מאת: אביב

מעניין מה פרוייד היה אומר על הלו ....במקום לא אז לפחות לא כזה שמורגש

26/04/2018 | 13:22 | מאת: חטוליתוש

אבל לפחות הפעם זה בא ממקום אחר אין סיבה לקבל עונש אין סיבה לפחד נכון שדואגים נכון שפוחדים רק סבלנות הכל יסתדר כבר חיבוק גדול ומלא אהבה חטולית

26/04/2018 | 16:22 | מאת: ס

ייתכן שכן מתעצבן, אבל מוסווה בדאגה. אנ'לא יודעת.

26/04/2018 | 18:51 | מאת: חטוליתוש

עכשיו קצת יותר רגוע ? הסיבה לדאגה כבר עברה..... חטולית

25/04/2018 | 20:18 | מאת: מיכ...

וואו סןריקטה החכמה! צודקת כל כך..........ויש בינינו המשותף בעינייני אמא פולניה.... לא קל. אמרתי למטפלת שלי שהלוואי והיינו מתחבקות אמא שלי ואני כמו שהמטפלת ואני......לא אשנה אותה כבר אבל אולי אוכל להרגיש פלות אשמה ופחות הלכאה עצמית....

25/04/2018 | 20:32 | מאת: חטוליתוש

מסכימה עם סוריקטה אמא פולניה..... מי מהן לא כזו ברגע שמתחילות הסחיטות הרגשיות ואת הופכת למטרה נייחת לכל הערה פוגעת כזו או אחרת......אין זמן לחשוב,,,,רגע מה קרא פה היא אמא שלי שאמורה להגן עלי והיא גורמת לך להרגיש בדיוק הפוך אוטומטית נכנסים למגננה כזו היא האמא הפולניה שאני מכירה איתך מתוקה חטולית

25/04/2018 | 20:50 | מאת: מיכ...

חטולית יקרה, מה שהאמהות שלנו גורמות לנו להרגיש.. ..אוףףף לא פשוט. היום היא זו שזקוקה יותר...אולי אני כבר לא זו שזקוקה לה.

26/04/2018 | 13:12 | מאת: חטוליתוש

יקח עוד הרבה זמן אם בכלל תוכל או תרצה להבין מורכב מידי לא הגיוני בכלל בעיניה אבל לא מאוחר בכלל עבורך להתחיל,,,, איתך חטולית

25/04/2018 | 16:37 | מאת: מיכ...

עוד לא העלה. הוא לא חייב לנו כלום. אבל הוא עונה לעיתים רחוקות יותר וכבר מזמן לא עונה בימי רביעי או ראשון..הוא עונה רק לפני סגירת השבוע או החופשה של שלישי. וזה נהיה קצת. והוא גם פעם העלה הודעות אחרונות לפני שסגר ועכשיו באמת שחיכיתי המון זמן....נמאס לי. עייפות...אמא בבי"ח הכל כזה נאחס..

25/04/2018 | 16:49 | מאת: חטוליתוש

היי מתוקה מה קרה שאמא בבית חולים זה חדש? רוצה לשתף יקל עליך. ואודי כבר אמרתן בעצמכן צריך סבלנות כי הוא מאוד עסוק והגשם שניתך בשעה האחרונה,, איתך מתוקה חטולית

תודה חטולית..אמא שלי לא בקו הבריאות אישה חולה וביקורתית כזו....שבטח פשוט תחיה עד 120 עם כל הבעיות...ככה זה..ואני סתם כזה בהרגשה נאחסית.

מיכל אני חייבת להגיד שדווקא אני שמחה שאודי עבר לפעמים בשבוע זה היה מוגזם שהוא היה עונה 4 פעמים בשבוע לפחות אצלי זה גרם לזה שכל יום העלתי הודעה כי מה הוא יענה לכולם ואני לא אהייה ... וזה הגביר אובססיה ותלות. עכשיו אודי כתב לי עוד לפני פסח שבחודשים הקרובים הוא יעדר בגלל כנסים ונסיעות . כל שנה בחודש מאי יש את הכנס של המהפנטים .. אז מניחה שהוא מאוד עסוק עם הכנס או שיש לו בעיות משלו . עצוב לשמוע על אמא ותישמרי עלייך ...זיכרי גבולות זה לא מילה גסה . אתך מחבקת

מיכ מאחלת לאמך החלמה מהירה ורפואה שלמה כשאת כותבת על השטלתנות של אימך לא יכולה.להמנע מלחשוב על אימי ולא בטוח בכלל שהיא תחיה כל כך הרבה שנים מבינה את המצב שאת נמצאת בו אין הרבה מה להגיד האם חיבוק יכול לעזור? איתך מתוקה לא בטוחה שתמיד אפשר להציב גבולות חטולית

תמיד אפשר להציב גבולות והכוונה שלי הייתה על הצבת הגבולות לעצמך ... שנים לקח לי ללמוד לא לתת את עצמי לאמא עד הסוף כי זה פירק אותי אז אני נותנת ובאה במינון שזה נכון לי . עם אני אוכלת או פוגעת בעצמי בגלל אמא אז אם כל הכבוד לה . אני לא מוכנה יותר לסבול בגללה .. סבלתי די בשל חוסר תיפקודה כאמא . אין סיבה שאסבול בשל תיפקודי כבת ....

25/04/2018 | 19:12 | מאת: סוריקטה

אני מאחלת לך שתצליחי להיפרד מהאמא הפנימית הזאת שמושכת אותך באף. את העיוות שלה, האמא האמיתית, יש להניח שלא תצליחי לשנות, אבל בתגובה הפנימית הכנראה אלימה שלך כלפייך, אפשר להשיג שליטה. וגם רגשות האשמה - המשפט המפורסם - את לא אשמה בסבל שלה. מאד פשוט להגיד אותו, אך ליישם... המממ... הו פולניה...

25/04/2018 | 19:33 | מאת: אביב

כל מילה בסלע.......

25/04/2018 | 07:56 | מאת: מיכ...

קראתי אתכן....איתך חטולית, אדם מקצועי זה טוב ומפקס. אנחנו יכולות להכיל בחיבוק ויחד איתך. ואביב, גם אני לעיתים חווה את אודי בכל מיני מצבים..פעם מכיל, מבין ופעם טכני ..כנראה כמו ש ס כתבה. גם קנאה. אני מרגישה שיש בנות עדיפות עליו. ואולי זה שלי.. אין לי מושג. אני רגישה כנראה יום מקסים לכלם.

25/04/2018 | 11:16 | מאת: סוריקטה

כולנו רוצות להיות הכי נאהבות באיזה מקום. ולכולנו יש חלקים דורשניים. ניפגש שם.

25/04/2018 | 11:26 | מאת: חטוליתוש

ואני שעדיין לא הספקתי להשתפשף קוראת את כולם וגם את התשובות של אודי,,,,, אני חלילה וחס לא מזלזלת בתמיכה שלו אבל לדעתי הצנועה מעט יותר אמפטיה לא מזיקה לאף.אחד, הרי גם ככה הוא מקליד אז....... וזה לא הופך אותו לפחות מקצועי זה לפחות מה שאני חושבת ומרגישה אתן יכולות גם לא להסכים וגם זה בסדר....... חטולית

25/04/2018 | 12:50 | מאת: חטוליתוש

עכשיו מחכה שיעלה..... התיש אותי ,,,,,,,נשארתי בלי אוויר בכוונה לא פתחתי חדש לא למשוך...... אז בנתיים כאן חטולית

25/04/2018 | 12:56 | מאת: אביב

ואם תיבלטי אז מה .... שולחת כוחות ואודי ...אי אפשר להסביר זה תהליך שמרגישים....

25/04/2018 | 18:35 | מאת: אביב

תנסי לקרוא את התשובות שלו בטון אמפתי מכיל מתעניין באמת ומכוון בעיקר

24/04/2018 | 21:05 | מאת: חטוליתוש

קראתי הכל גם את ההמלצות שלכן הבנתי שאתן צודקות אז כנראה שמחר אני הולכת להכנס עם הכל אצל אודי וכן אביב גליתי עוד דברים שאותם כבר אכתוב שם אשכתב את הכל מאז שאמי יצאה מהשיקום אכתוב הכלללל אולי יהיה קשה להעלות הכל על הכתב אבל למדתי על בשרי שזו דרך נהדרת להפטר מהמון כאב וזו הרי המטרה גם הכותרת תהיה שונה אז רק סבלנות ותחזיקו לי אצבעות גם ברגלים אם צריך תודה המון תודה על כל התמיכה לאורך כל הדרך אחזור גם לכאן אני לא מתנתקת מכאן יותר חטולית

24/04/2018 | 21:35 | מאת: חטוליתוש

שכחתי להוסיף את מיכ שגם כתבה ועודדה ללכת לאודי

24/04/2018 | 22:55 | מאת: אביב

יקרה מסכימה אתך ומציעה לא לשכוח ....זה עדין וירטואלי ואודי שלא כמו אידה לא מוחק כלום ... מרגע שהוא העלה הודעה גם אם תבקשי הוא לא מוחק. זה כלל קשה אבל משאיר מאוד מפוקס ואחראי.. אז מציעה לחשוב טוב מה את כותבת .... חיבוק ענק

25/04/2018 | 06:15 | מאת: סוריקטה

מחזיקים אצבעות, חתוליי ואני בכל הגפיים. ויש הרבה :-)

24/04/2018 | 06:28 | מאת: אביב

לא יודעת אבל משהו לא עובד לי אצל אודי יותר מרגישה אותו אחר יותר טכני פחות אכפתי אני יודעת שזה העומס שהוא נמצא בו וגם הבגרות שלנו פחות קשה לנו כקבוצה לחזור לשגרה ועדין משהו לא עובד לי ואני רוצה לברוח וכן ס יקרה אני יודעת שאת תגידי שזה צריך להיות שם אבל האמת... שלא בא לי לחזור כבר תקופה עוד לפני החגים לא יודעת מה קורה לי תקופה לא טובה בקושי עובדת לא ממש לומדת לא שומרת על עצמי הרס הרס הרס וחורבן..... אז אני כאן בפינה ....ולא יודעת מה יעזור לי ...

24/04/2018 | 06:41 | מאת: ס

אני מבינה אותך, אבל לגמרי. הנה, אני לא אומרת להחזיר לשם. אוספת אותך בכפותיי מתוך הקיפול בפינה ומערסלת. כך עשיתי אתמול לקטנטונת אחת בהמון המון אהבה. יש פה סוג של קסם שאין שם, מאידך זה מפחיד כי פתוח מידי. זה בסדר. ודווקא יש רגעים בהם אני כן מרגישה לא טכני שם - אבל בדיוק ככה נוצרת קנאה. אז לכי תדעי. חיבוק,

24/04/2018 | 07:19 | מאת: אביב

כן אני יודעת על הקסם כאן ניתן להתמכר זה ממש מרגיש יחד זה מה שניסיתי בהתחלה ליצור שם ולא הצלחתי ולא יודעת הוא עמוס וזה מורגש עוד מעט במאי יש את הכנס. הזה של המהפנטים שהוא אחראי עליו . ככה כל שנה .. לא יודעת .ממש כלום .. ותודה שהינך תשמרי עלייך שיהיה יום עבודה קסום וטוב

24/04/2018 | 07:42 | מאת: חטוליתוש

אביבוש מאמי זוכרת שכתבתי לך במייל אמרת לי שזה לא נכון שאני לא מכירה מספיק אז מה גרם לך עכשיו להרגיש? אני מקווה שלא אני.... שלא בגללי וכל הזמן את אומרת ששם הכי בטוח מאמינה לך מקווה שזה רק משהו חולף איתך בחיבוק רך ועוטף מתוקה שלי נשתמע יותר מאוחר יוצאת עוד מעט לנשום אוויר ןלאפס את עצמי עוד קצת

24/04/2018 | 07:57 | מאת: אביב

הי יקרה תיראי אודי טכני מקצועי וזה הכי בסדר אבל משהו בתוך הטכני שלו מאוד אמפטי ומכיל המחוייבות שלו מעל ומעבר ואין כאלה .. עם כל כמה שאידה הייתה מחוייבת לנו אודי אין דברים כאלה .. רק שכן הוא רואה שגדלנו כקבוצה ואז הוא גם מרשה לעצמו לקחת מרחק ... אודי זה הבן אדם כל כך עסוק שתי קליניקות יו"ר של העמותה להיפנוזה מרצה מלמד ובנוסף מנהל את מחלקת הפסיכולוגיה לילדים בבית חולים בנהריה ולמרות כל זה נכנס כל כך הרבה פעמים ועונה לנו .. אין לי בכלל מילים לתאר לך מהו בשבילי ... את לא יודעת אבל הייתה תקופה בטיפול הקודם שרבתי עם המטפלת כמעט 6 שבועות היא לקחה לעצמה חופש ממני מעכשיו לעכשיו ...אם לא אודי הייתי מגיעה לאשפוז .. . זה לא הטכני שלו או שלא בטוח זה אני .... פשוט לא יודעת מה קורה לי ואת יודעת זה באמת הכי נכון לכתוב שם ואליו ...כנראה שהחופשים בכל זאת יצרו אצלי איזה קושי פנימי... תודה לכן באמת ....

24/04/2018 | 08:38 | מאת: אביב

מכירה אותכן שלא תלכו למקום של רכילות כשכתבתי כאן שלא בטוח לי חחטוליתוש שאלה אותי במייל . על אודי ואם זה שהוא טכני גורם לי להרגיש לא בטוח .... שקיפות .....וחיבוק לכולם

24/04/2018 | 09:34 | מאת: סוריקטה

אביבי, את יודעת, לפני כ 15 שנה, כשרק נפתחו הפורומים וגם האינטרנט היה טרי למדי, ואני עוד לא בדיוק הייתי הכי עשויה ומטופלת - אז הרגשתי את הקסם הזה. מעין משהו התמזגותי, אך מסוכן. אז גם היו טרולים ברמה הכי מטורפת. הראשוניות, היעדר הניסיון אולי יצרו במשתתפים לכאורה הגשמה של משאלה לרגעים של תחילת חיים. רוב הפורומים מאז נסגרו. עם הזמן, כן גדלנו והם גדלו והשתפשפנו ונשחקנו אולי ואין את זה יותר. אני בספק גם אם יהיה בדרך הזאת. בכלל בגילנו כנראה צריך למצוא דברים חדשים ש'עושים את זה' ומן הסתם חלקי. כמו תינוק שמתרגש מדברים חדשים ואחר כך הם הופכים להיות מוכרים ומוכרים ומוכרים ואולי לאותם מצבים התגובה הרגשית משתנה. אולי כעסת שלא קיבלת תגובה שהתייחסה לסרט שהעזת והאמצת לקשר אליו? שלך, סוריקטה

24/04/2018 | 09:50 | מאת: אביב

במידה מסויימת התאכזבתי בנוגע לסרט ...אבל אני חושבת שאודי החכם שלנו השאיר לכן להגיב על הסרט ....על המי שאני לקבל את ההכרה ממכן הוא המקצועי הבין את הפיצול והקושי ובעצם נתן תיקוף לקושי ואמר כל כך כל כך מדוייק ואפילו פעמים זה בסדר לפעמים להתפרק אחרי מאמץ ואז להאסף כמו אומר זה בסדר להיות את .... וזה לא זה .. זה כבר תקופה אבל הבנתי משהו ואותו אכתוב שם ....רק בוררת את המילים כדי שלא יהיה חשוף שאנחנו כאן .. לצימצום טרולים ... וכן הקבוצות עברו לפייס ....שתודה לאל אין לי אחרת לא הייתי יוצאת ממנו .... מבינה שזה מיידי יוצר אצלנו צורך גדול יותר על גבול האובססיה ....לא ממש טוב ויחד עם זאת כן יש את היחד שכולנו זקוקות לו ...עדיף להחזיר לשם לפחות את מה ששייך לשם .... ומגיע לאודי לדעת מה אני מרגישה ולא לפרש אותו ....חיבוק

24/04/2018 | 18:14 | מאת: ס

אני לא מכירה את הקבוצות (בנושאי נפש) בפייס. שוב אומר שמבינה, מבינה מבינה, מה את מרגישה, ואולי גם את האשמה וכפיות הטובה שמגיעות בעקבות רגשות כאלה, וזה בסדר, ואם טעיתי - גם זה בסדר... וכמוך, גם חושבת שכולנו ואודי בסדר. (ולרוב, פחות מחבבת לדבר על מישהו אחר שלא מול עיניו ואני רואה שגם את מרגישה את זה). הפעם הרגשתי חמימות ורכות ולא 'טכניות'. ותמיד אני מחפשת גם הקבלה למצב האישי ולמצב מול המטפלים בה בעת.

24/04/2018 | 20:40 | מאת: אביב

הכי לא אוהבת לדבר על מישהו ולא אל מישהו..... ולכן כתבתי שם . ובכלל , כמו שכתבתי לחטולית בתוך הטכני של אודי יש כל כך הרבה אמפטיה והכלה..

24/04/2018 | 10:08 | מאת: ינשוף

אביב יקרה שמחה שאת כאן ומשתפת בטוחה שאיך שאת מרגישה בפורום של אודי לא רק קשור ל זה שהוא יותר טכני ומאוד עסוק אבל... האמת היא שאני מרגישה כך גם.. יודעת שקשה עכשיו.. בא לי להיות כאן בפורום הזה.. איתך אוהבת, ינשוף

24/04/2018 | 10:47 | מאת: חטוליתוש

מתוקה שלי את אייך עולה בכלל בדעתך שאנחנו,,,,,,, אין מצב אני איתך כאן או שם באש ובמים נראה לי שנעלבת ממנו לא צפית לתגובה...... אבל גם זה בסדר קחי אוויר נשמי עמוק ותחשבי עם השכל החכם שלך מי מכיר אותך יותר טוב מכולם? רק את אז דברי אלייך ותקשיבי למה שיוצא מתוכך זה הדבר הנכון לעשות איתך תמיג

24/04/2018 | 12:27 | מאת: אביב

הי לא ממש הבנתי על מה הגבת ... על האנחנו.. והכל טוב ... וכתבתי גם שם .. וינשופי ברור שזה לא רק הטכני זאת אני . חיבוק

24/04/2018 | 19:16 | מאת: חטוליתוש

האנחנו זה הבנות כאן שתומכות שנמצאות שמחבקות אני חושבת. שחתפתי. התקררות אתמול בלילה היה נורא קר וכתבתי גם שקר לי כל הזמן ולא נרדמתי והיום עוד תוספת לכאבים הרגילים של הפיברו הכל כואב ורוצה רק להתכסות ולישון ומה יהיה בלילה ? .......................... אין לי כרגע עוד מילים

24/04/2018 | 20:45 | מאת: אביב

הי יקרה שולחת כוחות לעבור את הלילה ומחזקת את מה שסוריקטה כתבה לך.... תיכתבי אצל אודי ....נכון שזה לא חיבוק במיידי אבל הוא יחד מקהילה כפי שהגדרת . ואודי הוא חמוד ... באמת

23/04/2018 | 20:49 | מאת: אביב

את כאן ??? חושבת עלייך ....שימרי עלייך

23/04/2018 | 23:12 | מאת: חטוליתוש

כתבתי למטה בשרשור עברתי יום ממש קשה כנראה שביום רביעי בלילה אסע הביתה בעלי יאסוף אותי כשיחזור מהעבודה ועד אז רחמי שמים עלי המוח שלי נהיה כמו ג'לי בקושי רב מחזיקה מעמד הבן שלי הגיע הערב עם אשתו והנכדה לתת לי חיזוק הפוגה של שעה שעה אחת של נחת שעה אחת של מנוחה נפשית שעה אחת כל כך חשובה עוד מעט עולה למיטה לישון מקווה שהלילה הזה יעבור בטוב שאוכל לישון כי כולי תפוסה בכל הצוואר שלי..... הכתפיים הגב ומה לא לפחות מחר אצא לשעה או יותר לצורך סידורים עבורה עוד קצת אוויר לנשום ועם המחשבה הזו הולכת למיטה הלוואי שאישן טוב הלילה ליל מנוחה אוהבת

23/04/2018 | 23:30 | מאת: אביב

לילה טוב אהובה ראיתי אחר כך והגבתי לך תשמרי עלייך

24/04/2018 | 00:30 | מאת: חטוליתוש

שוב לא נרדמת שוב הראש קודח וקר לי מכוסה ועדיין קר לי אוווווף רק רוצה לישון

24/04/2018 | 00:31 | מאת: חטוליתוש

כתבתי שוב אחרייך

24/04/2018 | 03:50 | מאת: חטוליתוש

בבית הרוחות אי אפשר לישון הכל הפוך לי עייפית מידי מוטרדת מידי ולא נרדמת כבר עשיתי הכל כדי לישון ועדין כאן מה יהיה עלי שמשהו כבר יקח ממני את זה..... רק רוצה לישון לישון בקשה כל כך גדולה לישון לישון לישון

24/04/2018 | 06:21 | מאת: אביב

אוף יקרה עצוב כל כך שולחת לך שק של כוחות כי אם לשכנע אותך אני לא אצליח אז לפחות אהובה שיהיו לך כוחות לעבור את הימים הקשים האלה חיבוק ענק ועוטף

24/04/2018 | 12:10 | מאת: חטוליתוש

תודה על החי ב וק רק כאן אפשרי כאן זה משהו אחר וביום ר ב יעי בלילה חוזרת הביתה זה סופי חוזזרים לשגרה שיגרה מבורכת מיאווו

גם שם אפשר זה רק אחרת ... עד מחר בערב וואלה את אמיצה עוד לילה בבית הרוחות...אולי בסוף תצליחי לראות בבית הזה עוד דברים מעבר לרוחות ...אולי הגיע הזמן לעשות לו טיהור . קצת מרווה יבשה לשרוף בחדרי הבית .... גירוש השדים 😊😀☺

24/04/2018 | 19:09 | מאת: חטוליתוש

את גדולה מהחיים אהבתי באמת אהבתי היא רגישה לכל ריח קטן ותכף מתלוננת אז גירוש שדים היא תגרש אותי לפני זה ח ח ח תודה מתוקה שלי

נו אז תהייה לך סיבה ללכת .... בלי רגשות אשם כי היא תגרש אותך .....😊

22/04/2018 | 01:09 | מאת: חטוליתוש

אז לא מצליחה להרדם, הערב חזרתי עם אמי אליה ה ב יתה שונאת את הבית הזה את האווירה ששוררת בו את כל מה שהוא ספג בין הקירות המחורבנים שלו שאלו יכלו.לצעוקקקק הקירות היו מתמוטטים על היושבים בו כאבים עצומים אוחזים בי בכל פינה בגוף ואין לי מנוס חייבת להשאר כי מחר מתחילה שיגרה חדשה עבורה חייבת לבדוק שלא תתבלבל בין התרופות היום תפסתי אותה טועה פעמים זה קריטי חשבתי שלא תתרגל חזרה למרחב ביתי שלה אחרי כמעט חודשיים הפתיעה אותי כאלו לא עזבה בכלל מחר מגיע. מטפלת חדשה כבר רוצה להיות אחרי אבל עדיין יש לי לעבור. את הלילה ולא מצליחה להרדם כי יש אור חזק בחדר שבלעדיו היא לא ישינה ואני עם אור לא ישינה המוח חופר ואין מנוח ויש לי שבוע קשה מהסרטים רק הסבלנות שלי שלא תעמוד למבחן הפיברו כבר כיווצץ לי את הצורה ואין לי עוד לאן להתכווץ אז צריכה בנתיים לסתום ת'פה ולנסות בכל זאת להרדם אווווףףף על מי אני מנסה לעבוד הרי כל הכל סביבי צועק לי כאן הוא היה וכאן הוא נגע ולא רק בי ניסה עוד ועוד...... צחק את הצחוק החולני שלו לתוך הקירות מחול האלה שונאת.....שונאת .....שונאת....... ואין ברירה חייבת להיות כאן ועכשיו בלי מילים נוספות מייאווווו ÷=((((

22/04/2018 | 01:22 | מאת: חטוליתוש

אולי במקום לקרא לזה הבית שלה צריכה להגיד בית הרוחות בית הסיוטים והיא ידעה ושתקה לא ידעה מה לעשות ןאני שילמתי את המחיר של השקט שלה את מחיר השלום בית שלה את ה. כ..ל.... על הבשר הצעיר שלי על גופי בנפשי בנשמתי בחיי במות הנשיות המתפתחת......שלי הייתי בלוויה שלי ואין מציל

22/04/2018 | 02:59 | מאת: חטוליתוש

עברתי לחדר אחר אולי אני ורק החושך נוכל כבר להרדם

אהובה שלי כמה קשה ,ממש נורא את מוכרחה לשחרר ואם אין דרך אחרת אז לשים את אמא בבית אבות ...אני יודעת שאת תיקפצי עלי ..אבל ..את חייבת לשמור עלייך כבר אמרתי לך לא פעם הפיברו זה מתנה שהאל שלח לנו .. זה כלב השמירה כשאנחנו מגזימות.. שימרי נפשך יקרה ...תמיד יהיה משהו שהיא תצטרך ..מחבקת

22/04/2018 | 07:13 | מאת: סוריקטה

אני איתך ומאד מסכימה עם דברייך. מבינה על כן מדוע את דואגת לי כך. אצל כל אחד הגוף מדבר אחרת כשמגזימים. פיברו, CFS, ושלל מחלות אוטואימוניות, נוירולוגיות, ולב ולחץ דם וסוכר וגם הרבה מעבר. לא רשמתי עוד רעיונות מפחידים עוד יותר. אוהבת, ואולי נכתוב אצל אודי בימי השבוע הרגילים? (אני מציעה לפחות, רק בגלל נוחות שלי, לא לזגזג יותר מידי). אבל איך שתבחרנה.

22/04/2018 | 07:03 | מאת: סוריקטה

גמני לא נרדמתי, אבל גם לא הסתכלתי באורות של הטלפון או המחשב. נשמע נורא. לא יודעת איך את לא מצליחה להקיא ולהקיא ולהקיא קונקרטית כשאת בבית הרוחות ההוא. אבל כל גוף והתגובות האנושות שלו. כמה התייסרות. אלליי. אנא, אם רק תרצי ותבחרי, העתיקי וכתבי אצל אודי, בסיכוי גדול ירשמו לך עוד שם בהמשך יפה שלי. המוני מיאווים מכל חתוליי

22/04/2018 | 07:55 | מאת: מיכ...

מסכימה עם סוריקטה להעביר לאודי. אנחנו יכולות רק לחבק ולהקשיב...שם יש שמירה אחרת ומקצועית. שמרי על עצמך. חיזקי ואמצי כך אומרת לי המטפלת ואומר גם לך.

22/04/2018 | 09:22 | מאת: חטוליתוש

בנות מקסימות ונהדרות אתן המוני תודות על התגובות החמות ש לכן..... אני כותבת מהפלפון לא יודעת אייך להעביר לפורום של אודי עדיין לא השתכללתי ...... וכנראה שאקצר את משך שהותי כאן בבית הרוחות לא רוצה לאבד את השפיות אחרי שיצאת מכאן כמעט בשן ועין אבדוק עבר מה לעשות מה הייתי עושה בלעדיכן חטולית נדבר בהמשך היום

אני כאן אהובה כמה שאת צריכה אכנס מידי פעם לראות ...

22/04/2018 | 09:38 | מאת: אביב

לא נראה לי שחטולית הייתה זקוקה למשהו אחר חוץ מחיבוק ותמיכה ...ושיקוף כמה זה קשה להיות בבית רדוף רוחות .. עם כל הכבוד לאודי אין תחליף לתמיכה וחיבוק שלנו ס פשוט ציינה את זה שנחזור לשם כדי לא לפצל את עצמיינו בן שני פורומים שזה יוצר אובססיה וכניסה תחופה יותר למדייה ופחות באמיתי ששם אני מאוד מסכימה ... חיבוק

23/04/2018 | 13:18 | מאת: חטוליתוש

אין קליטה בבית הרוחות קשה מאוד להכנס ורוצה כבר הביתה הביתה הביתה הביתה מתי כבר הביתה??? אולי מחר אמן כן יהי רצון חטולית מותשת

23/04/2018 | 14:28 | מאת: חטוליתוש

הלכתי להכין לה צהרים במיוחד לעכוב אחרי לקיחת הכדורים שלה עדיין לא סגורה על לסמוך עליה עדיין שואלת אותי רק את אלה..... סידרתי לה את התרופות לפי בוקר צהרים ערב ו.....כאלה שפעמים ביום או 3 פמים ביום כל אחד בשקית נפרדת עם מדבקות מאירות עיניים וגם כתוב על כל קופסת כדורים ל..... וכמה..... אם עדיין שואלת סימן שהיא לא בטוחה עלולה שובבב לטעות זה עלול לסכן את חייה אני אומרת לעצמי תתאזרי בסבלנות ובסובלנות כי אם אין אני לה מי לה ???? רק אחי מסוגל להגיד את עושה את מה שמצופה ממך ולמה אתה לא עשית את מה שהיה מצופה ממך כשאבא היה בחיים? זרקת אותו כמו כלב נגוע...... אבל אלו היו ימים אחרים וזמנים אחרים........ טוב, זה הרע במיעוטו..... עברנו את פרעה.נעבור גם את זה ואני לגמרי מבינה את ההתלבטות בין להשאיר את זה כאן לבין להעביר את זה אצל אודי זה נכון שעלול ליצור ריצות בין לבין ואלי הכי נכון רק להשאר כי מה שאני מקבלת מיכן כאן מיד ועכשיו שווה פי אלף ממה שצריכה לחכות שם החום והחיבוק המידי שלכן עושה לי את זה אז בנתיים אני נשארת עם הכל כאן ואם אחליט להעביר גם לשם פשוט אכנס ואודיע כך שלא נצטרך להתפצל ויהיה נוח לכולן אוהבת אתכן וכמה טוב שהכרתי עוד מתוקות כמוכן ודבר נוסף אביב , אני לעולם לא ארצה להתנפל עלייך בשביל שום רעיון שאת מעלה המקסימום שאוכל ...... להגיד שזה לא מתאים כמו..... להכניס את אמי לבית אבות לא מתאים אז בנתיים להתראות עד הג'ננה הבאה מיאווווו

אויי יקרה נשארת איתה הבטחת שתלכי הבייתה בבקשה אני דואגת לך את עצמך לא בריאה אל תשכחי ובקשר לכאן כמוך כרגע כל כך צריכה עטיפה כל כך מתגעגעת לבית של כאן ליחד שיכולתי לכתוב קשה כואב אלוהים ..... חטולית זה לא נגמר באמת שלא יודעת עוד כמה שנים עייפתי יקרה עייפתי כל כך הא לי לתת לכולם להתפזר ופשוט לא להיות ... חיבוק ענק

זה אחד הדברים שעושה אותך למיוחדת כמו שאת וחלילה לא מזלזלת באף אחת אחרת כאן תמיד דואגת לכולן תמיד שם מילה חמה עידוד וכן חשבתי שכבר אלך היום ולא ה ס תדר אין מה לעשות מאמץ אחרון ודייייי תודה יפה שלי תו ד ה ליל מנוחה

חיבוק ..... לילה טוב

21/04/2018 | 07:37 | מאת: ס

הגוף שלי, כנראה הרשה לעצמו על באמת להיות חולה. אף אם תסמונת סופשבוע וחופשים. מזה שנים ארוכות, יותר מעשרים אני חושבת, אפילו היה לי חום לכמה שעות. נדיר נדיר. ונחתי. אני צריכה עוד. מקווה לנצל כך את היום. אני חצי על העוקם, אבל ההיסטוריה והניסיון אומרים שתמיד הצלחתי לקום ולהיות מאד חיונית במהלך השבוע. עד העונג הבא.

21/04/2018 | 12:43 | מאת: אביב

ואני אחזור ואגיד שימרי עלייך

21/04/2018 | 15:01 | מאת: ס

21/04/2018 | 15:51 | מאת: אביב

הלוואי שהשגרה תסדר את הראש ואת הלב ואת החיים ... עייפתי פשוט עייפתי ויש צורך אדיר להעלם וזה פשוט לא ניתן כמה שאני צריכה ככה כמה שעות של לבד מוחלט לשחרר את מי שלא יבוא ..להכנס למיטה להתחפר בה . כבר לא יכולה לסבול להיות בחברת אנשים .. ובלילה שוב ....כנראה לא משהו . רואה לי הגוף התפוס החבול הכואב שקם והמיטה שנראית כמו אחרי מלחמה .... ואני אוכלת יותר מידי .. שגרה ...גם מחר היא לא חוזרת מבחינתי לגמרי וזה קשה ...

21/04/2018 | 16:07 | מאת: ס

ואני פה בגלל שאני כל כך בודדה... יכולה להבין אותך, גמני הייתי רוצה לברוח ממצב כזה. "שלומית בונה פצצה, גדולה וגם שחורה, לכן היא עסוקה היום ואין זו סתם פצצה, גדולה וגם שחורה, שלומית בונה פצצת אטום. וכששלומית תאמר הביטו זה נגמר יקרה דבר נפלא פתאום יעופו השכנים כולם לעננים ולשלומית יהיה מקום" :-)

21/04/2018 | 17:25 | מאת: אביב

ת יודעת מה עצוב שבגלל הנזקים שלנו שגרמו לנו לבד זה נורא יחד זה גם נורא כמו אין מוצא .. עצוב בעיקר חיבוק

21/04/2018 | 18:10 | מאת: ס

עצוב מאד. וזו אחת מהסיבות לדאגתי לימי הזקנה. אני רואה את המבוגר שאני מטפלת בו. כל כך מוזנח. כל כך דל. כל כך הרבה הרס. יש לו משפחה (אחים, אחיינים, אין לו ילדים) איש לא מתקרב ממש או נוגע. עכשיו הוא בבית חולים. נסעתי אליו לטפח אותו קצת מבחינת מראה. וגם שתהיה לו קצת חברה בריאה. אני דואגת לימים בהם כבר לא אוכל כל כך מה שהיום בבדידות שלי. מבינים? אז חטוליתוש - זה למה. אפילו שאני אולי מעט צעירה ממך.

21/04/2018 | 18:58 | מאת: אביב

חיבוק ...מאמינה שיהיה טוב ...לפחות רוצה לקוות ..

21/04/2018 | 23:18 | מאת: חטוליתוש

מבינה גם מבינה מצטערת שאת צריכה כבר כיום ואת עדיין צעירה אבל את צודקת לגמרי מבינה מאיפה זה מגיע חוצמזה קראתי את ה"שיר " ששכתבת צחקתי .....למרות האירוניה יש לך חוש הומור מדליק ÷=)) אותי זה הצחיק באמת חבל על הזקן וכמה טוב שיש לו אותך החיים הם לא פיקניק רק אנחנו תמיד על האש נצלים וניצלים ולא ניצלים רק רציתי להגיד שיהיה שבוע טוב מקווה להכנס מחר בבוקר אז בנתיים ליל מנוחה לכל ציפורי הלילה שלא נרדמות מקווה לא להיות בינהן ליל מנוחה

20/04/2018 | 10:55 | מאת: מיכ...

גם אני הופתעתי כמוך מההופעה של הילה אבל לא לגמריי...כי אני בטוחה שהיא לא נעלמה ככה סתם או הופיעה סתם.. אני מאמינה שהיא קוראת שקטה ונכנסת מידי פעם לקרוא ובטח קראה גם פה את ההתכתבויות שלנו. אני לא בקשר איתה כבר ממזמן ואין לי שום התכתבויות מעבר לפורמים האלה וזאת מכיוון שניסיתי והבנתי שזה לא לעיניין בשבילי הקשרים האלה זה לא עושה לי טוב...רני מכירה את הילה מכך שפעם התכתבנו במייל ונפגשנו. אחר כך העדפנו לשמור מרחק והתנתקתי ממנה. איש אינו מדבר או מרכל. אני רואה עצמי כאדם ישר והגון שלא יטעה אחרים. לא קראתי לה ולא דברתי איתה. אני חושבת שהיא פשוט ממשיכה להציץ בפורום. ומאמינה שכך גם גיגית וכל אלה שנעלמו. מרמינה שלא נעלמו באמת..פשוט לא רוצים לכתוב יותר...וזה בסדר. הכל בסדר. אל תלחצי.

20/04/2018 | 12:00 | מאת: אביב

מאמינה לך פשוט רציתי לדעת ולדעתי אין שום בעיה להיות בקשר חברי עם בנות מהפורום במייל או בכלל ...ברור לי שחברויות כאלה הם לא בשביל לרכל ...כי עם לשם הקשר והחברות . הכל בסדר ... תודה שהגבת

20/04/2018 | 16:44 | מאת: חטוליתוש

אביב אני מאמינה שהכל יעבור מהאת תלחצי,,,,אף אחד/ ת לא שווה את מה שאת עוברת ואני..... בכלל לא מכירה את..... מצטערת שכל פעם משהו אחר גורם לך להרגיש לא בטוח זה נורא מלחיץ מקווה שיעבור מהר איתך.....מחבקת ברכות אין סופית חטולית

20/04/2018 | 17:49 | מאת: ס

שאולי יש כאן קצת זליגה של תכנים משם לכאן, ואיני בטוחה שזה נכון (?), או שמא יש כאן פוטנציאל להגדלת מתחים. כמו שאומרים להחזיר לטיפול, אז נחזיר לשם. אולי? וגם שמתי לב, ואולי אני טועה, שקורה לעתים שבזמנים 'מעורערים' שכאלה מבחינת שינויי השגרה משתנה הרכב המתשתתפים, או האיזון בינהם. מתחזלשים.

20/04/2018 | 17:58 | מאת: חטוליתוש

נשמע הגיוני אם יש משהו שאני יכולה.... דברו איתי שבת מבורכת לכולן חטולית

20/04/2018 | 19:59 | מאת: אביב

ס יקרה לא מסכימה אין כאן זליגה זה אותם תכנים ואותם אנשים ולהיפך ...זה התחיל כאן והסתיים כאן . אישית גם הילה וגם מיכל מאוד חשובות לי ורציתי לדעת ...זה הכל . ודווקא לא בא לי ולא ראיתי נכון לפתוח שם ...כי שם זה בעיני היה גורר לשיח לא נעים . כאן זה התחיל ומסתיים והכל טוב ותמיד יש לזכור שזה וירטואלי ושכולנו אנשים שפגעו בהם ...אז לכל אחד הקצב והצורך שלו

21/04/2018 | 06:27 | מאת: סוריקטה

ואולי אני טועה. נחמד לרשום ולראות מייד את התגובה ולא להמתין מידי לסינון או להמשך תגובות. כל כך מקל, עד כדי שאני מרגישה שרשמתי את הרוב כאן ופחות נשאר לי לכתוב שם. לזה התכוונתי. ואולי גם זה בסדר וזו התקדמות. השחרור הזה. בכל מקרה גם כאן הכל גלוי ומי שרק רוצה ויודע רואה הכל. אני נשאר אני.

21/04/2018 | 12:42 | מאת: אביב

תיראי . הניתור גם ככה אנחנו אלה שמסננות . תכלס כמעט ואודי לא מסנן ולא מעלה הודעות . יחד עם זה יש כאן שיתוף ושיח בנינו ולא עם אודי ..מעין רחוק מעיני המבוגר האחראי אנחנו הם האחריות . גם שאידה הייתה הפורום היה נגיש מזמין ולא מנותר ככזה כמו שכתבה חטולית הוא הזמין טרולים שאידה הייתה צריכה לנקות .. מצד שני יש משהו משחזר בזה שגבר /אישה קובעים עבורך כמה מתי ואיך .... ככה או ככה זאת התנהלות אחת ושם אחרת .. .אבל אנחנו אותם אנשים ....

21/04/2018 | 14:57 | מאת: ס

ויפה השוני הזה :-)

20/04/2018 | 07:35 | מאת: ס

מעצבן... אבל כבר ידוע שזה כך. עם השנים למדו גם הרופאים. מתגעגעת למטפל שלי. החגים והחופשים, אתן יודעות. 💗

20/04/2018 | 09:25 | מאת: אביב

מחבקת אולי התסמינים ילכו .. געגוע .. אודי היה אוהב בטקס הפתיחה לחגיגות העצמאות נאמר .. . כשיש געגוע יש תקווה.... צחקתי לעצמי .... חיבוק ליום קל יותר ..

20/04/2018 | 09:38 | מאת: ס

רציתי גם לומר בהמשך להודעה אחרת שלך כאן - אני אמיתית ואוהבת מאד אמת. ואולי נאיבית איכשהו. קשר מיילי מאחורי הקלעים יכול ליצור אצל חלק מהבנות תחושה של דיבורים מאחורי הגב, הסתרות או שקר, בהלה שאין אנו יודעים את כל האמת. מסיבה זאת טוב שהכתיבה היא בקבוצה והכל גלוי. וגם טוב שאודי לא מוחק הודעות. מנצלת את הימים למנוחה וצבירת כוחות. וטוב שאמרת לי שאת מרגישה שאני מתחילה לעבור את הגבול בעשייה המרובה שלי. אני מקשיבה. 💗

20/04/2018 | 09:56 | מאת: אביב

לכן מההתחלה לא הסתרנו את הקשר שיש לי עם ינשוף או עם חטולית .... זה מאוד ברור בתגובות ... אני אמיתית ואני נאיבית ...וכן זה מלחיץ את המערכת כולה .. ומה לעשות ...אני מעדיפה לדבר ישיר מאשר לשמור בבטן לפחות זה למדתי בשנות טיפול ... ויודעת שאת אמיתית ....ומיוחדת 😊

20/04/2018 | 16:58 | מאת: חטוליתוש

אין לי מושג ירוק על מה אתן מדברות רופאים תסמינים אבל חשוב שאתן תומכות מכל הלב אחת בשניה מה שלא מותיר ספק בקשר הנפלא שלכן ואולי יש מי שכן מקנא......... ואז נכנס ומנסה לחרבש את הכל בזמנים אחרים בפורום הזה היו נכנסים המון טרולים ומנסים להרוס את ההרמוניה שהיתה אולי זה גם מה שקורה עכשיו אביב ? זוכרת.....? לכן קחו את הכל בקלילות ורק תהיינה בריאות וחזקות נגד כל מי שבכוונתו.לסכך איתכן באש ובמים ביייי

20/04/2018 | 17:29 | מאת: ס

חטולית, אנחנו מדברות על תסמיני גמילה (כאבי ראש, בחילות ועוד סימנים שיכולים להשתייך לתחום הנפש). בעבר לא היה מספיק ידע עליהם ועל המשך שלהם, גם בקרב הרופאים, והיום יש יותר. הרעיון הוא, שרווחת המלצה לא לרשום תרופות בקלות רבה מידי, מאידך גם ממש לא לוותר עליהן, כי לעתים באמת מאד צריך, ויש לבחון כל מקרה לגופו ובתהליך שלו. יש כאן הרבה אחריות.

20/04/2018 | 17:52 | מאת: חטוליתוש

מה שנכון נכון גמילה.... התנסתי בזה המון לצערי כדורים..... כאבים קשים בכל הגוף דופק חזק ומהיר חולשה כללית וכאבי ראש מחרידים מצטערת ..... לקח לי באמת כמה שבועות מבינה אותך כואבת איתך ומייחלת שיהיה כמה שפחות חטולית

20/04/2018 | 18:02 | מאת: ס

את מתוקה ביותר. ואני, אני הולכת לנוח לי.

19/04/2018 | 18:37 | מאת: אביב

אתן יודעות הכי קשה היה לי בסרטון ההוא .הכי קשה אבל גם הכי שבא לי לשים ולהגיד זאת אני ככה זה עובד אצלי ... זה השינויים בפנים ...לא הקול אליו התרגלתי .השינוי בתוי הפנים המימקות השונות הפנים שנראות ממש כמו של ילד ....זה הכי קשה לי לקבל . ניראות ....כמו אומר בגלוי משהו אצלך דפוק. שאלתי את המטפלת היא אמרה שכן ככה זה נראה .... מוזר ..... לא פשוט לקבל ....

19/04/2018 | 20:12 | מאת: ס

אותי לא מפחיד הילד, או שנראים ומדברים או משנים פנים ונהיים ילד. מפחיד יותר הצדדים האלימים. נראה לי.

19/04/2018 | 21:48 | מאת: אביב

השינוי בפנים זה כאילו נראה ואומר משהו דפוק משהו קרה לה ... יש לי תוקפנים ...יש תוקפנות בעיקר בציניות או במילים נוקשות ... אני לא מקללת או מכה ... וגם התוקפנות הזו הולכת וקטנה מצליחה לעצור את עצמי הרבה לפני ולהזכיר לעצמי שזאת לא הדרך ... האלימות היחידה מופנת כלפיי ...😢

20/04/2018 | 07:31 | מאת: ס

שחוזר פנימה. מי מהבנות המקסימות כאן מוצאת אצלה קשר בין הנוכחות של הקטנים, או התקפלות לתוך עולמם לבין האיום של התוקפנים? האם בעיקר ברגעי ייאוש, אכזבה, ויתור, חולשה תהומית? אני רואה אתכן כשלם, שתדעו. גם בסרטים (שלא קשה למצוא אותם). אנשים. אוהבת ומחבקת, 💗

20/04/2018 | 09:23 | מאת: אביב

מדוייק ....כל אזכור של פחד או כאב ...אוףףףף

20/04/2018 | 15:41 | מאת: חטוליתוש

מסכימה עם סוריקטה כל.מילה חצובה לא רק באבן אלה גם בלב לא יכולה לדעת אייך להגיב במצבים כאלה אבל בהחלט נגד תוקפנים שצצים גם בלי שליטה זה נשמע לי ממש הרסני כלפיכן שלא לדבר על אייך שזה משאיר אתכן אחרי....... לגבי הסרט,,,,,, אין לי דעה מגובשת סמכתי עלייך בעבר וממשיכה לסמוך עלייך גם כיום עשי מה שנכון העיניך רק היי שלמה עם מה שאת עושה,,,,, איתך מתוקה מייאווווו

20/04/2018 | 14:00 | מאת: ינשוף

ממש לא פשוט לקבל אבל אינני יודעת איך אצלי זה נראת אולי פוחדת לשאול מעניין באיזה סרט מדובר.. אבל אביב... את יודעת שגם לי בא לגלות לכל עולם מה שיש אצלינו..

20/04/2018 | 15:19 | מאת: אביב

לא שמתי אותו בגללך ובגלל שירה .... והאמת שעדין חושבת לשים אותו שם ..עם אזהרה שלא תסתכלו עם לא מתאים .. יש המון סרטים כמותו מה שאהבתי בו זה שהוא לא בקטע צהוב הוא אמיתי אותנטי כזה שאומר זה מה שיש .... ויש בו גם את מכלול הדעות של הפסיכולוגים כולל אלה שחושבים שזה תאטרון והמצאה של תרפיסטים ...ולא רק את אלה שמאמינים ...אז בעיני זה עושה את זה יותר מדייק למציאות המטורפת שאנחנו חיות בה .

20/04/2018 | 15:24 | מאת: ינשוף

תודה שאת מתחשבת בנו כמו תמיד. אבל אני כן חושבת שאת יכולה לעלות את הסרט עם הזהרה...

19/04/2018 | 16:28 | מאת: ינשוף

אמרתי למטפלת שלי שכבר אין לי כוח להלחם כדי לדעת את האמת לכל מה שקשור לעברי אמרתי לה שנמאס לי מהספקות לגבי אם כן או לא משהו קרה.. אמרתי לה שאני ממשיכה עם הספקות ושאני מתפללת מאלוקים שהוא יוביל אותי בדרך הנכונה.. עשרות שנים עם" הוכחות" של התעללות אתן חושבות שזה עוזר? אני לא מאמינה.. 99.99% מהזמן אני לא מאמינה ומה שקשה הוא שהמטפלת כן מאמינה ושהיא לא יכולה להיות אובייקטיבית יותר... היא משוכנעת שיש חלקים והיא מעודדת אותם לבוא ולספר. ואני שם בחדר איתה וחושבת לעצמי"מה לעזעזל קורה פה? מה זה השטויות הזאת? מה זו ההצגה הזאת? פגישה אחרי פגישה לרוב אני בהתנגדות ולא מאמינה.. כל כך רוצה שהמטפלת תעזור לי לשנות כיוון.. אבל זה בלתי אפשרית...ואני מבולבלת ובאי שקט והכי פוחדת שאלוקים יעניש אותי כי הכל שקרים.. ואני רק רוצה לברוח אבל אין לאן..

19/04/2018 | 16:49 | מאת: אביב

ינשופי זה ההגנות שלך . מלהרגיש כאב אחת הסיבות שלא שמתי את הסרט שרציתי היה בגללך בגלל הספקות שלך ושל שירה ... החלקים הם לא סתם הם אמת ואת יודעת את זה וגם מה שהם מספרים עצוב לי שאת ככה מתנגחת בהם חיבוק ענק לכולך ... בפעם האחרונה שביקשת אלוקים הראה לך את זה ואת כל כך סבלת ....לא חבל חיבוק אוהב

19/04/2018 | 16:57 | מאת: ינשוף

אביב יקרה אולי באמת יותר קל להכחיש מאשר לכאוב.. אלוקים לא צריך לתת הוכחות.. אני רק מבקשת שהוא יוביל אותי כי אין לי שום מושג לאן אני אמורה ללכת... מרגישה שאני בסוג של חלום שאני לא מצליחה להתעורר ממנה תודה שאת כאן ועל כל מילה שאת כותבת

19/04/2018 | 17:14 | מאת: ס

קראתי את הדברים היפייפים שאביב כתבה לך. איני בטוחה שקל יותר להכחיש, אולי זה אפילו כואב יותר, אחרי שכבר כן יודעים משהו. והכחשה, כנראה אינה יכולה להית בלתי חדירה לחלוטין, ואז, אז המציאות מכה בפנים מבלי שנהיה אפילו קצת מוכנים. אני כל כך כועסת על מי שפוגעים ככה. שלך,

19/04/2018 | 18:34 | מאת: אביב

מסכימה עם כל מילה ומילה בתחושה המדומה של שליטה הכי קל להכחיש ...לעבור את התופת של האמת זה נורא זה קיר פחד אמתני .... אחרי שעוברים אותו מבינים שיותר קל להגיד ולכאוב שזה היה ושנפגעתי מאשר המלחמה הזו ... אבל .... בתוך הפיצול הזה יש חלקים שתפקידם למנוע את הזליגה והדרך שלהם לעצור מאוד מאוד מתוחכמת ...אני כרגע לומדת את הדרך של החלקים שלי .... זאת ההתנגדות הפנימית .אין ברירה וצריך להפעיל מולם הרבה הרבה הגיון קר וברור . .

20/04/2018 | 15:30 | מאת: חטוליתוש

בדבר אחד וחשוב אני כן בטוחה אין אפשרות למחוק את מה שקרה אם לא את מתמודדת הם יהיו שיתמודדו אולי גם הגיע שהם ידברו ככה לעולם לא תישארי בספק ברור שזה מאוד קשה אולי אפילו קצת משימה בלתי..... זו את שמתנגדת להם או שהם אלה שרוצים לצאת החוצה בקול צעקה גדולההה בטוח שמאוד קשה לך ויותר מזה לי פחות יותר מברור שאת לא ממציא. שום דבר אי אפשר להמציא דברים כאלה אי אפשר........ תמיד איתך חטולית

20/04/2018 | 17:25 | מאת: ינשוף

סליחה שלא הגבתי לכן... קודם כל תודה אביב ו ס. וחתוטולתוש(מצטערת אם כתבתי לא נכון) תודה שאתן כאן ותומכים ומבינים אני קראתי אותכם .. קראתי והתנתקתי.. קראתי והתנתקתי ו. במקום מעורפל ולא ברור... במן ריחוף כזה שהכל שקט ואף אחת לא יכול לגעת וגם להגיע אלי.. קשה לי מדי להיות פה... קשה לי מדי

18/04/2018 | 08:47 | מאת: אביב

חושבת עלייך

18/04/2018 | 09:25 | מאת: סוריקטה

כיף שיש כאן בנות. עייפה קצת ומתכוונת להשלים כוחות. התסמינים דמויי השפעת יכולים להימשך עוד כמה שבועות טובים.

18/04/2018 | 11:53 | מאת: אביב

וכן ...לכן המקום הזה היה לי כל כך חשוב ... כי זה מחזיק שפיות קצת בעיקר בחופשים האלה ...

18/04/2018 | 12:04 | מאת: חטוליתוש

היי בנות משעמם נורא כששם סגור מה אתן עושות ביום העצמאות ? מחר כל החברה יהיו כאן אצלי הולך להיות שמייייח מקווה שגם לכן יעבור בטוב חטולית

18/04/2018 | 18:56 | מאת: ס

ושיהיה שמיייח! אני מתכוונת להרשות לעצמי להיות חולה ולנוח.

18/04/2018 | 23:17 | מאת: חטוליתוש

טוב שיש יום עצמאות ואת לא צריכה לקום מחר בבוקר לעבוד אחרת לא היית יכולה להרשות לעצמך להיות חולה עד כמה שזה נשמע אבסורד זה הדבר הכי נחמד ששמעתי ממך לאחרונה שתעשי משהו טוב למענך,,,,, כמו לנוח כמו מותר לי מחר להיות חולה צריך לתעד את זה בארכיון אחרת לא יהיו הוכחות ...... את מבינה שאני צוחקת נכון? אז.....תהני לך במנוחה מושלמת גם זה סוג של עצמאות...... אם את מבינה למה אני מתכוונת חטולית

חטולית, את מיוחדת, וכולן פה בעצם ממש מיוחדות, רק שאת חדשה לי יחסית. כן, חולה פיכס. מנסה לנוח. לא ממש הצלחתי לישון, אבל ממשיכה בפעולות פחות אינטנסיביות. בסדר ונכון אפילו לתעד בארכיון. השחרור הזה הוא הישג של הזמן האחרון. פחות לדייק, פחות משמעת ברזל (שיש בה נוקשות ואולי גם תוקפנות מסוימת) כמו שקראת לזה יפה. מקסים, בעיניי. ויתרתי, למשל, על שטיפת כלים, כביסות, וכל מיני כאלה למועד של יותר כוח. נוט טו מאצ'. כולה יום במקום במיידי, אבל גם זה הישג. באמת תודה שאתן איתי, לא בטוחה שמגיע לי (אבל אתן כבר מכירות את האמירה הזאת, אז ניקח אותה קצת בחזרה). בריאות ואהבה לכולם, 💗

19/04/2018 | 08:35 | מאת: חטוליתוש

אין חיה כזו שנקראת לא. מגיע לי מגיע לך הכי טוב שיש גם אם את לא מכירה החלמה ברגיעה ותהני מהחופשה שנכפתה עלייך כי מי יודע מתי תהיה הזדמנות כזו שוב רק ברי א ו ת יום הבראה נינוח חטולית

ואחר כך חודשי החום המטורפים (בעבודה עם תינוקות בחוץ, זה לא פשוט). וחייבים, בעיניי, חוץ. אני חייבת לפחות.

19/04/2018 | 12:49 | מאת: אביב

כן אויר בבוקר מוקדם גג עד 10 ....אין סיבה אחר כך בחוץ

אפילו באוגוסט. בצהרים. בגינות פתוחות, מוקפות עצים ומוצלות מאד. ויש בהן פיצים גם בשעות שיא היום. רק שצריך להגיע לפינות האלה.

18/04/2018 | 14:22 | מאת: ס

חלצתי נעליים. שותה לי קפה קר. אין לי תוכניות פעילות בינתיים לחג.

18/04/2018 | 17:27 | מאת: חטוליתוש

כולי תקווה שתרגישי טוב יותר קודם כל אחרי זה כבר תוכלי לצאת ולהנות אם זה מה שאת רגילה לעשות לא נעים שגם הגן סגור ואין מה לעשות כשמרגישים בעעעע מאחלת לך רק טובבב נשתמע בקרוב...... חטולית

19/04/2018 | 07:30 | מאת: ס

את כיפית, חטולית. 💗

19/04/2018 | 07:33 | מאת: ס

בפליאה, שאני מאד חיונית. אבל ככה זה. ואני שמחה שאני כל כך עושה טוב לזאטוטים ומרימה אותם למעלה. ועכשיו תסמונת סופשבוע המוכרת. מקווה להתאזן.

19/04/2018 | 09:17 | מאת: ס

יפנק אותי המקסימום שאני מרשה - להביא לי שישיית מים מהחנות.

19/04/2018 | 11:09 | מאת: חטוליתוש

הרבה מים יאזנו? או שכן או שפשוט לא תתיבשי %-)) מה שבטוח יכול לשתוף את המערכות בכל מקרה לא מזיק ובהחלט , אם את מסוגלת צאי תנשמי תתאוורי טוב לגוף במיוחד לנפש יום מקסים לך סוריקטה ורק תתרגישי טוב מתוקה חברה שלי עוד מעט מגיעים אכנס כבר מתישהו ואל תשארי לבד עד כמה שרק אפשר חטולית מיאווו

19/04/2018 | 11:40 | מאת: ס

ואני מתאוששת חלקית. לא רק מים. אכלתי (בכוח), אבל דברים פשוטים ומבריאים. ואולי אצא קצת. כן, זה עושה טוב הרבה פעמים. 💗

19/04/2018 | 12:46 | מאת: אביב

איך אני שמחה שאתן מסתדרות נפלא כל כך ידעתי שהרבה ישמחו לבואך... אתן שתיכן פשוט .....אהובות מאוד באמת ...חכמת חיים וחכמת הנפש תענוג צרוף ...

19/04/2018 | 11:42 | מאת: ס

17/04/2018 | 16:58 | מאת: אבודה

מתמודדת פגיעה מינית המון שנים חזרתי לחתוך לא יכולה להתאשפז מפחדת להתאבד לאן אני יכולה ללכת? מקום לא אישפוזי ללא גברים רק כדי לנוח?

17/04/2018 | 21:53 | מאת: חטוליתוש

אין איתך אף אחד /ת מישהו שאת יכולה לסמוך..... לבד ..... לא יודעת לאן לשלוח אותך אבל הייתי אומרת שלא תשארי לבד חברה , בת דודה , אמא???? רק אל תשארי לבד חטולית

17/04/2018 | 21:55 | מאת: חטוליתוש

אולי תתקשרי למוקד *1202 של נפגעות ודברי איתם הם קשובים ועוזרים גם בהפניה ל..... מצטערת אל תשארי לבד חטולית

18/04/2018 | 00:12 | מאת: אבודה

תודה על העצה קשה לא להיות לבד במצבים קשים של הנפש אף אחד לא רוצה להיראות כשהוא נשבר

18/04/2018 | 01:09 | מאת: חטוליתוש

מבינה שאלה רגעים מאוד קשים עבורך אך לדעתי הצנועה עדיף.לא להיות לבד, את הרי יכולה להעזר ב.....יד תומכת מילה טובה ,.אכפתיות של.....כל מי שכן אכפת לו ממך את הרי גורמת לעצמך סבל נוסף בחיתוך לא מספיק הסבל שבגללו את שוב חותכת....? מה יכול לעזור לך עכשיו ? היתה לי חברה שמאוד אהבתי ותמיד כשכאב לה היתה חותכת...... לא יכולתי להיות איתה....לידה בזמן שפגעה בעצמה בגלל הריחוק הגאוגרפי שהיה , אבל במשך הזמן כשהיא התחילה יותר לסמוך עלי ,הבטיחה לי.שלפני שהיא פוגעת בעצמה היא קודם מתקשרת אלי .....וכך היה עד שהיא הפסיקה לפגוע בעצמה , אפילו דיברתי עם המטפלת שלה ......ותיאמנו שיחות עד שהיא הפסיקה לפגוע בעצמה, כיום היא אמא לבת ומאושרת....חוץ מהצלקות שנשארו לה מהחיתוכים הרבים שעשתה , אלה נשארו צלקות לכל החיים לא חבל ????? חטולית

18/04/2018 | 01:22 | מאת: חטוליתוש

ועוד דבר אחד , לפעמים כן צריך להשבר ליד משהו.... לא נעים נכון , אבל יכול להיות שזה כן הדבר הנכון לעשות מנסיון אישי.....זה עזר ליל מנוחה......בתקווה שעכשיו את יותר בסדר חטולית

18/04/2018 | 07:33 | מאת: ס

את חכמה :-) לא פשוט להישבר ליד מישהו. אמון. המתסרות. בושה. תלות. שליטה ועוד. ס

18/04/2018 | 11:21 | מאת: אבודה

חטולית את נהדרת ואני שמחה לשמוע על מישהי שהצליחה לצאת מזה לי אין חברים כלכך שאני יכולה באמת... להביע בהם עד כדי כך אמון. אמון זה נושא כלכך פגוע וכל העולם הזה מנצל תמימות ופוצע עוד יותר בגלל זה חיפשתי מקום לא אישפוזי עם צוות מטפל, או סתם אנשים טובים....:\ מקום כזה... בטוח... בטח לא קיים לנשים או שכן? אני לא מצליחה להפסיק לחתוך והכאב כלכך חזק אני רק דם ודמעות כבר כמה ימים האנשים שאני פונה אליהם רק פוגעים בי יותר

18/04/2018 | 06:20 | מאת: אביב

בית אלה .... ומסכימה עם חטולית בכל מילה

18/04/2018 | 17:20 | מאת: חטוליתוש

אביב יקירתי אולי צריך להשאיר פרטים כדי שתוכל לפנות....... אני עצמי לא מכירה...... ואולי גם ..... על כל מקרה שמישהיא תיכנס נראה לך..... תמיד רצוי שתהיה כתובת לאן לפנות חטולית

18/04/2018 | 23:27 | מאת: חטוליתוש

אבודה..... מה קורה ?? מה את עושה עכשיו אייך את מרגישה מתארת לעצמי שאת לבד וקשה לך רוצה להכנס לשתף..... את לא חייבת רק אם מתאים לך אני אהיה כאן בחצי הדעה הקרובה פחות או יותר אז אם מתאים לך....... חטולית

18/04/2018 | 23:52 | מאת: חטוליתוש

לא סיפרתי לך את מה שקרה עם חברה שלי חלק מהתמיכה שלי איתה העיקרי היה שיחות בטלפון היא היתה מתקשרת לפני שחתכה ואני הייתי מחזיקה אותה בטלפון. בדיבורים עד שעות הלילה הקטנות לפעמים במצבים קשים אפילו עד אור הבוקר עד שיצאתי לעבודה אז נכון שאולי לא כל אחת יכולה לעשות את זה אבל היא היתה חברה מאוד חשובה לי והיא חשובה לי עד היום אולי יש לך גם מישהי שאת יכולה לדבר איתה ככה בטלפון אם קשה לך לדבר איתה פנים אל פנים מה את אומרת. ? יש......? מקווה שתמצאי,,,,,, חטולית

18/04/2018 | 23:56 | מאת: חטוליתוש

הולכת לישון היה לי יום ארוך ומחר באים אורחים מקווה שאת. בסדר לא חותכת לא פוגעת אולי הלכת כבר לישון ליל מנוחה את עדיין לא אבודה..... רק צריכה קצת עזרה חטולית

17/04/2018 | 05:54 | מאת: ס

פחות משלוש שעות מתוכן 40 דקות ערות 30 התעוררויות כולי מלאה אפטות בפה. כאבי ראש ומה שתיארתי גם שם. תופעות גמילה, נו שוין. מצחיק עצוב אבל מעודדים אותי. הכל טוב. ומאמינה ומרגישה שכן טובים לי הטיולים בחוץ באוויר. לגמרי, כי לפחות ההחנקויות נעלמות בחוץ. לאט לאט

17/04/2018 | 10:50 | מאת: חטוליתוש

וואווו , כואב.....את מטפלת בזה.... באמת מצער אותי לשמוע , קיבלתי כאלה בדיוק בירח הדבש שלי.....קיבלתי גם חום גבוההה רופא בבית המלון אמר שנדבקתי מכל הנשיקות ביום החתונה הייתי על אנטיביטיקה כל הירח דבש לא נעים בכלל זכרון רעעעע לא בגללך חלילה יש משחה מגעילה שמורחים בפה בטעם מלוח על..... מה את עושה בענין ?

17/04/2018 | 11:07 | מאת: סוריקטה

שמחסלת אפטות. עובדת אצלי.

17/04/2018 | 14:54 | מאת: חטוליתוש

לפחות יעבור ולא תסבלי :-))) שמחה מאוד בשבילך לא ידעתי על קיומה של חומצה כזו, טוב לדעת לומדת ממך הרבה דברים חדשים :-))) תודה חטולית

18/04/2018 | 06:41 | מאת: ס

כנראה שהניטור של אתמול לא היה מכויל וזייף קצת למטה, למרות שהתחושה שלי הייתה שינה מועטה במיוחד. והיום - הרגשה שיש שיפור. גם 7 שעות שינה (וואו) ו20% מהם עמוקה. עד כמה שהמכשיר הזה מדייק. יפה. להיום. ואפילו יש לי תיאבון עכשיו :-) אתמול פשוט אכלתי בכוח.

18/04/2018 | 08:56 | מאת: אביב

עכשיו אני מבינה איך את יודעת בדיוק 😊😀😁 ושמחה שהלילה היה טוב יותר

19/04/2018 | 07:31 | מאת: ס

ואגב, אוהבת גם לנתר, יעני קפיצות, וגם היפוכים. תינוקות מתמוגגים מזה, ויפה שעדיין יש לי יכולת. 💗

15/04/2018 | 15:27 | מאת: מיכ...

יש לי שאלה עבורכן..מדוע תלות זה דבר שאנחנו פוחדות ממנו? האם לא יוצרים קשר בין הפגישות כשצריך זה בגלל ריצוי המטפל או פחד שלנו מתלות?? בוחנת. לא יודעת. אצלי אין מצב ליצור קשר בחופשות שךה למשל כי מכבדת אותה אבל בזמן אחר כן אצור קשר בין פגישות..לא יודעת.. האם תלות באחר זה כל כך נורא??? איבוד הזהות שלנו??? ממה הפחד??

הי, אצלנו אין מגבלת קשר בין הפגישות. ודווקא אם תלויים בתבונה, זה עוזר להגדיר אותנו יותר. איפה אנחנו נגמרים והאחר מתחיל. עוזר להבנה שיש זולת. החרדה אולי קשורה לכעס על קיומו של זולת וסביבה מלבדנו. שהם מתסכלים ומאכזבים וכד' ואז נוצרת בנו תצושת תוקפנות. מניחה שקיים צד כזה אצל כל בן אנוש. ס

15/04/2018 | 20:01 | מאת: מיכ...

היי ס. יקירתי....אני מאבדת את זה..התחרפנתי. גם אצלי הקשר בין הפגישות לא מוגבל. אני זו ששמה את הגבול ומחכה שהיא תגיד משהו..לא יודעת. קצת מה דעתה.זה כאילו לא מפריע לה ככה היא אומרת.שאעשה מה שאני מרגישה..כאילו שאני אחליט..כמו ברוב הדברים שנאמרים בינינו היא מעדיפה שזה יבוא ממני...

דבר נוסף...משום מה. מעדיפה לכתוב זאת כאן..לא שם...משהו עצוב בי. תודה

נשמע שאת מתגעגת והיא חסרה לך. זה משפט שהיית מעזה לכתוב לה? או שאולי את כועסת על החלקיות, וגם זה לגמרי בסדר. עדיין חושבת שיש דברים שנכון יותר להביא לפגישות. לומר לך איך ניתן לדעת מה - לא בטוח שאני יודעת. אולי לומדים עם הזמן.

תודה שאת מבינה...וברור שצריך להגיד לה..הדברים כל הזמן מדוברים בינינו ואעלה את זה מולה.וכתבתי כאן כנראה משום שאודי היה אומר שזה צריך להעלות מולה...ובכל זאת רציתי משהו..תודה יקרה. מקווה שהשינה תסתדר אצלך.יום מקסים😍😘

16/04/2018 | 16:27 | מאת: ס

שלאנשים, ולאו דווקא לך, מיכל, כבר נמאס לשמוע "להחזיר לטיפול" "געגוע" אבל אולי יש סיבה שזה נמאס (?) חיוך עבורך, ס

16/04/2018 | 07:47 | מאת: חטוליתוש

היי מיכ זה בסדר שאת שואלת ובודקת דברים אני מעולם לא נזקקתי להיות בקשר עם המטפלת בין הטיפולים, והיו לי 3 , לא הרגשתי צורך.....אז מה זה אומר ? שלא נקשרתי לאף אחת מהן רגשית ולא הפכתי לתלותית באף אחת מהן ? לא יודעת אם להגיד שזה טוב או רעעע אני רק מבינה שאפשר גם טיפול בלי להיות תלויה בה..... אם את מרגישה תלויה בה וזה לאאא מדיר שינה מעיניך , טוב לך עם זה, בטוח לך עם זה.....תמשיכי עם זה הרי בסופו של טיפול גם זה יעבור ויגמר אם ממש מציק לך הנושא דברי איתה על זה,,,,,,לא דוחק אותך לפינה,,,,,זרמי הלאה עד הפעם הבאה שזה שוב יעלה,,,,ואז לחליטי לדבר או לא לדבר מטפלות אוהבות שהמטופלות שלהן תלויות בהן, זה דרכו של עולם ואני אומרת זאת מנסיון אישי שלי אז מה הדבר שהכי מטריד אותך על סדר היום.......לכי על זה בלי פחד או בושה איתך חטולית

16/04/2018 | 07:55 | מאת: מיכ...

היי חטולית..מעניין שלא היית צריכה בין..אולי כי היית מספיק פעמים במשך השבוע? ואולי בגלל אופי שונה..בכל אופן אצלי זה אישו רציני. איך היית בחופשות? היית בסדר עם זה? כי בחופשות שלה זה הכי קשה...היום פחות ובכל זאת. ודווקא אצלי היא לא ממש עפה על זה. אני לא חושבת שהיא אוהבת את זה אני חושבת שהיא מקבלת פשוט כל מה שלי עושה טוב. היא מאוד אוהבת דווקא כשטוב לי...מרגישה שהיא מעדיפה שזה יבוא ממני וארגיש מתי זה צורך ומתי זה בגלל תשומת לב וכו שזה לא צורך...יום מקסים😍😘

16/04/2018 | 11:33 | מאת: חטוליתוש

לא יודעת להסביר למה לא פיתחתי תלות , הלכתי רק פעם בשבוע, אבל הכנסתי לי לראש שזה טיפול כמו ללכת לרופא......כנראה שזה הצליח , ובחופשות.....הייתי יושבת וכותבת כל מה שהרגשתי.....כל מה שהייתי רוצה לומר.....פשוט הכל וזה היה כמו לדבר איתה.....ואחרי החופשה פשוט נתתי לה לקרא כל מה שכתבתי. אלה היו המון דפים........בלי להחסיר שום פרט , אם את חושבת שזה יכול להתאים לך , את מוזמנת לנסות , זה ממש לא כואב כי הכול עובר אל הכתוב ומשחרר, לי זה עזר מאוד אם לא מנסים לא יודעים אם זה עוזר או לא מחלת לך כתיבה נעימה ומרפה..... בהצלחה, אשמח אם תנסי ותעדכני חטולית

16/04/2018 | 11:54 | מאת: אביב 22

מיכל אני מאמינה בתלות אני מאמינה בקשר . תלוי רק כמה ואיך ....בטיפול הראשון היא עודדה שאכתוב זה היה מיילים ואז נוצר מצב שהטיפול עבר למייל ...אני ידעתי מההתחלה שזה לא בריא כי לא אני כתבתי את המיילים כי עם חלק אחר וככה איבדתי שליטה וכידוע הטיפול שלי נגמר כי היא איבדה את הכוח . גם לי מאוד קשה בחופשות בעיקר עם הם בחו"ל אבל זה רק טריגר למשהו אחר . בטיפול הזה מראש אמרתי לה מה אני צריכה /רוצה ... לרוב זה שיחת טלפון באמצע השבוע זה מחזיק אותי צפה ושפוייה .. .וסמס עם צריך ... בחופשים לא כותבת כי זה חופש שלה וחשוב לי שיהיה כמובן עם ארגיש שזה קריטי אז כן תמיד יש את האופציה הזו .. מסכימה עם סוריקטה על הלימוד כשהגבול גמיש ...למדתי המון מזה על קשרים על להציב גבולות על לשמור על עצמי . וזה טוב שאת מתגעגעת אבל עם את מרגישה שהפנים שלך זקוק לתמיכה וזה ארוך אז אין רע בלישלוח סמס אני מתגעגעת ...כי הפעם זה באמת חופש ארוך .. חיבוק

16/04/2018 | 15:42 | מאת: מיכ

תודה חטולית ואביב...אין רע בלהזדקק מצד אחד מצד שני זה מחרפן אותי...כנראה בגלל שהפעם זה ממש ארוך מתמיד, מעולם לא קרה שההפסקה הייתה יותר מחודש...היו חופשים אבל לא ארוכים כבר 8 שנים..וואו..

16/04/2018 | 17:42 | מאת: אביב

זה מאוד קשה ...בטיפול הקודם בשנתיים האחרונות היא נסעה באופן קבוע כל חודש וחצי לשבוע ככה יצא שכל 5-6 פגישות הייתה הפסקה של 10 -12 יום . ופעם בשנה לחודש ... היו לה את הבעיות שלה וזה בעצם מה שרופף את היכולת הכלה שלה כי לי היה קשה מאוד אז כן יודעת כמה זה קשה אבל הקשר בנכן יציב וזה בסדר ...היא תחזור ... ובואי נחשוב מתי היא חוזרת תנסי לדמיין את הפגישה את החדר שלה מוכן לקראתך אותה מחייכת אלייך בחום ...את החיבוק . נראה לי שזה יהיה בסדר גם אחד בהתחלה 😊 . ככה זה לפחות אצלי ...בקיצור תזמזמי לך את השיר פגישה חצי פגישה מבט אחד מהיר ודי....

16/04/2018 | 20:24 | מאת: סוריקטה

אם כבר פירטתן - בניסיונות הטיפוליים הקודמים שלי בטח שלא היה קשר בין הפגישות, כי בכלל לא הגעתי לנקודה שבה אני יכולה ליצור קשר. בנוכחי - חלפו כמה שנים עד שבכלל הרשיתי לעצמי. וגם - עדיין לא טלפון. רק מייל/סמס. ולעתים רחוקות.

16/04/2018 | 22:37 | מאת: אביב 22

אהובה ..ראיתי את השעה שניכנסת ....את מתקלקלת 😊 והטלפון עדיף בעיני ובתשלום כדי לשמור גבולות ושבטוח זאת תהייה אני ולא אחרים . כמובן שגם הם מופיעים בשיחה אבל זה בשליטה שלי ....מורכב ובתשלום כדי שלא יעיק וימאס עלייה . ושמחה שאת יוצרת קשר ולא חשוב הדרך

17/04/2018 | 05:16 | מאת: ס

כן, אתמול עברתי בבית חולים, אז נהיה מאוחר... ההודעות המועטות שלי קצרות, והתשובות קצרות מאד מאד (יותר משל אודי). בדרך כלל אם סיפרתי שקשה - יש הצעה לפגישה נוספת. וחלק מהפעמים לאחרונה אלו עדכונים להתפתחויות חיוביות. זה אף פעם אינו שיח ארוך של יותר מהודעה תגובה אחת. בשבילי זה לא לעניין וגם לא מה שאני מחפשת. אני לא מסוגלת עדיין לדבר איתו בטלפון. לא שיחה טיפולית בלי פנים, ולא כל דבר אחר. גדול עליי.

17/04/2018 | 11:25 | מאת: חטוליתוש

מה קרה,,,,,,למה בית חולים......בגלל האפטות? מקווה שאת כבר יותר טוב היום כבר כתבתן את כל האני מאמין שלכן לגבי כן קשר תלוי במטפלת ולא.... כל אחת מה שמתאים לה מבחינתי תלות היא דבר שממש לא מתחברת אליו בגלל נסיון מאוד מאוד מר מהעבר שגרם לי מהר מאוד להבין שזו צרה רעה, צרה חולה מבחינתי, שהעמידה אותי במקום שלעולם ,.לעולם לא ארצה להיות שם שוב לכן הכתיבה מבחינתי,.....ולא במייל ולא בהודעות ס.מ.ס......אלה על הכתוב ....בלבד...... זו הדרך המתאימה לי...... חטולית

17/04/2018 | 18:32 | מאת: ס

ואכן איש ודרכו. והבעייה העיקרית שלי אלו כאבי הראש, בעיות בדרכי הנשימה, היעדר תיאבון, עוד יותר בלאגנים בשינה מהרגיל, כאלה.

17/04/2018 | 21:49 | מאת: חטוליתוש

הלכת לביקור חולים..... כבר חששתי .....לבריאותך טוב העיקר שרק תרגישי טוב חטולית

18/04/2018 | 06:35 | מאת: ס

ולנצל את הימים הקרובים למנוחה יחסית מחבקת

18/04/2018 | 08:53 | מאת: אביב

עכשיו רואה שביקרת כאן .... יקרה מקווה שיהיה קל יותר . ולא לוותר על תשלום של יום חג מגיע לך לפי חוק ....😊 כי את עובדת כל החודש.

14/04/2018 | 06:47 | מאת: ס

הצלחתי הלילה, לראשונה השבוע, לישון סביר. השגתי כמעט 20% שינה עמוקה. ומשך שינה בתחום המומלץ. לבריאות של סופ"ש. בהצלחה לי ולשמלה היום.

14/04/2018 | 08:16 | מאת: אביב

איזה כייף לקרוא ... יודעת כמה זה כייף שקמים רעננים ... כמו השמלה , שיהיה בטוב היום . הגבתי לך לפני שעה ופתאום אני רואה שלא עלה ...

15/04/2018 | 07:52 | מאת: חטוליתוש

שינה ובריאות הולכים יד ביד תמיד מקווה שזה יהיה רק הלילה הראשון מיני רבים שבהם תישני טוב

15/04/2018 | 13:30 | מאת: סוריקטה

הלילה הזה הלילה הזה - דווקא היה פחות טוב. אבל אני מאמינה. כנראה שבפנים לא אדיש לאירועים של משפחה מורכבת. להופעה כאישה אישה וכאלה. תודה יפתי

15/04/2018 | 13:35 | מאת: אביב

אף פעם לא אדיש לאירועי משפחה מורחבת .... וכל הכבוד על האומץ והשינוי

15/04/2018 | 18:09 | מאת: ס

'רק להיום' ז'תומרת, אתמול....

15/04/2018 | 14:36 | מאת: מיכ...

אשרייך!! שמרי על עצמך...לפעמים שמרי על עצמך מפני בני האדם..ולפעמים על עצמך מעצמך. שינה עריבה😍

13/04/2018 | 00:22 | מאת: אביב

בבקשה ..בבקשה ...בבקשה תשמרי עלייך ראיתי מה ענית לינשוף אל תזניחי את הבריאות רואים או לא רואים ממשיכה את השרשרת -התכוונתי להישרדות או לא תשמרי עלייך את חשובה ויקרה חיבוק

13/04/2018 | 05:54 | מאת: אביב

ואת יודעת אני אמשיך עם אודי הלא ראוי שאת לא רואה את עצמך זה הלא ראוי וממשיכה להביא את הגוף לקצה בבקשה ..... שימרי עלייך בגילנו כל הסתבכות היא הסתבכות ארוכת טווח ....

13/04/2018 | 06:30 | מאת: ס

הי אהובה, יש מצב שפיספסתי כאן כמה הודעות. מוזמנות לכוון אותי. אני כל כך שמחה שחטוליתוש הצטרפה. כבוד לשתיכן. עשיתי סדר אתמול בתרופות. ישנתי הלילה סביר. יש לי תוכניות להיום ופוטנציאל להמשך עבודה, ומחר אירוע. ידוע ידוע על העניין הבריאותי. מה את חושבת. המטפל יושב לי על הראש... נשיקות סוריקטה

13/04/2018 | 08:49 | מאת: אביב

לא פיספסת כלום .... כתבתי לך על ההודעות שם .. וזה גם לא חשוב אני פשוט דואגת לבריאות שלך .ולהרס שמרים ראש במיוחד בתקופה הזו ...של ניצולים ,שואה השרדות ....ובעיקר מגיע לי ורגשות אשם ... אוהבת ... וחתולית ידעתי שתאהבי אותה . בהתחלה שניכנסתי לאודי את פשוט הזכרת לי אותה .... חיבוק ענק

13/04/2018 | 09:12 | מאת: ס

הי אביב, זה יפה שאת רואה את ההרס עוד בקטנה לפני שאני מצליחה לראות אצלי ונהדר שאת מתריאה. טוב מראה עינייך. הולכת לראיון עבודה לקראת השנה הבאה :-) חיבוק בחזרה

13/04/2018 | 09:21 | מאת: אביב

אהובה בהצלחה מחזיקה לך אצבעות וביום שתחליטי שנכון לך לעבור לערוץ פרטי יותר רק תגידי... נדבר ...

13/04/2018 | 16:15 | מאת: ס

בשורות - יש המשכיות בשנה הבאה במקום חדש.

13/04/2018 | 16:26 | מאת: חטוליתוש

בשורה ממש טובה שמחתי לשמוע :-)) אייך מרגיש לך עכשיו ? 😍😍 בהצלחה חטולית

13/04/2018 | 16:29 | מאת: ס

שהמון קצוות של חוטים מתחברים. לא יכולה לפרט בדיוק. משעשע

13/04/2018 | 18:46 | מאת: אביב

ויודעת שעוד מעט ...את כבר ....אז חיבוק של כוחות ושימרי עלייך

13/04/2018 | 16:08 | מאת: חטוליתוש

לא יודעת מה קורה עם הבריאות שלך, אבל מאוד חשוב תמיד לשמור עליה, יש לך כוחות , יש בך את כל מה שצריך כדי להיות מה שתבחרי..... אין מי שיכול עליך....חוץ מעצמך וזה המון!!! זקוקה לכתף להישען אני כאן אשמח לעזור בכל דרך ......רק תגידי אבל תגידי..... את לא לבד ומגיע לך רק את כל הטוב שבעולם !!! מאחלת לך המון הצלחה בראיון העבודה תני רק חיוך מעומק הלב זה יהיה שלך שולחת חיבוק גדול, אם לא מפריע ודרך צלחה :)) שבת מבורכת יקיירה חטוליתוש

13/04/2018 | 16:49 | מאת: ס

להזדקן בכבוד...

13/04/2018 | 17:18 | מאת: אביב

כולנו אהובה ...כל כך מבינה אותך... שכל מאמציינו ביום יום עסוקים בהשרדות יום יומית ואין שום אפשרות לשוב על העתיד .. כל הכסף של הטיפול והכסף שיצא על הרס הייתי יכולה להיות זקנה מאושרת ועשירה שימרי עלייך.. ותטוליתוש ...אוהבת שולחת חיבוק עם כוח תשמרי עלייך ...כל מה שאת כותבת לסוריקטה כדאי עד מאוד שתיישמי את יודעת על מה אני מדברת ...חיבוק אדאגת אותי שם ...

13/04/2018 | 18:12 | מאת: ס

חח אילו הייתי סופרת את הכסף של הטיפול וההרס - היה יוצא הרבה מאד. אבל בלי הטיפול הכל היה מתממש להרס, או שכן היה לי כסף ולא הייתי יודעת איך להתנהג איתו, וגם לא היה נצבר חדש, והנכסים הישנים לא היו מגדילים ערך.

13/04/2018 | 18:43 | מאת: אביב

כל כך מדוייק

15/04/2018 | 07:42 | מאת: חטוליתוש

אם היינו עושים חשבון כמה כסף הוצאנו ועל מה...... האם היינו יכולות לוותר על הטיפול ? איפה היינו בלי...... ואתן חושבות כבר עכשיו על להזדקן..... מה אני אגיד? זקנה משתיכן ביחד סדר העדיפויות בחיים מכתיב לנו ואיזה מזל שכן היה את הכסף כדי כן לעבור את הטיפולים....... אחרת מה ?!?! משתדלת לא להיות......יותר מידי מבינה שזה עלול לפגוע גם בי מקווה שלא יקרה יום מקסים וחודש טוב היום מתחיל חודש חדש שרק יביא איתו טוב חטולית

15/04/2018 | 08:20 | מאת: אביב

הי בוקר , הכי תישמרי על עצמך , קל להסחף ...אוהבת וחודש נפלא ...

15/04/2018 | 17:27 | מאת: ס

אם אעשה חשבון כמה עלה לי הטיפול, למשל, אמיר זאת לסוג של קניין רוחני שנותר בי לחיים, לחכמה ולשווי של הלב שלי. אפשר אולי להיות חכמים יותר מעתה ואילך. ס

09/04/2018 | 13:56 | מאת: אביב

וסימני שאלה.... פתאום המון דברים גורמים לי להרגיש פחות בטוח....באסה לי

09/04/2018 | 14:55 | מאת: מיכ...

קרה משהו מיוחד? הכל פה רגיל...מובנת ההרגשה אולי אצל אודי יותר טוב

09/04/2018 | 16:40 | מאת: אביב

לא קרה כלום מיוחד ודווקא הכוונה לקבוצה אצל אודי ....אבל כרגע המוח שלי לא כאן ולא שם .... תודה

09/04/2018 | 21:00 | מאת: חטוליתוש

עומס יתר ? החג העמוס....הלימודים, הדילוגים בין לבין ? בטוחה שהכל ירגע ויסתדר חטוליתוש

13/04/2018 | 16:17 | מאת: חטוליתוש

אייך את היום? עדיין בתהיות.....? דברי איתי יפה שלי אין דבר שאין לו פתרון , כמעט.... ולתהיות.....יש פתרון ? מה בכלל את שוברת את הראש את יודעת מצוין מה את רוצה מה את צריכה וגם אייך להשיג ולהגיע ..... חכמה שלי את בכלל לא חייבת להחליט מותר לתהות הכל מותר ואינך צריכה אפילו לשאול כתבתי לך גם שם אבל לא עלה עדיין למרות שזה היה בענין אחר ÷)) חיוך אחד שלך ימיס את כל הלבטים תמיד איתך חטולית

13/04/2018 | 17:20 | מאת: אביב

הי אהובה , לא קשור לעצמי או לכאן ... קשור לעיתוי מסויים ולדברים שקרו אצל אודי ...לא רוצה להכנס לזה כדי לא ליצור כאוס אבל לרגע , זה הרגיש מאוד לא בטוח ...

13/04/2018 | 17:27 | מאת: ס

אני חושבת שאני מבינה על מה את מדברת. מן הסתם שתקתי עד עכשיו ולא אפרט.

13/04/2018 | 18:39 | מאת: אביב

שאת מבינה ...גם אני די שותקת בודקת קצוות ....ומבינה כמה דברים .. אז קצת ...????? מזכיר את היותיינו וירטואלים

13/04/2018 | 18:42 | מאת: אביב

זה עוד יותר גורם לי לרצות לעבור איתך לערוץ אחר ומבינה את החשש מאוד מאוד

15/04/2018 | 11:59 | מאת: חטוליתוש

צודקת מאוד קל להסחף,,,,, עדיין לא מכירה את הנפשות הפועלות אבל אשתדל להיות כשובה להזהר חטולית

15/04/2018 | 13:36 | מאת: אביב

עכשיו אני מבינה לשאלתך... אצל אודי הכי בטוח בעולם

האם הצלחתן?

08/04/2018 | 10:26 | מאת: סוריקטה

ניסיתי ונראה שהלך. נראה אם יעלה. סוריקטה

היי סוריקטה, שלחתי דרך הנייד, תמיד ההודעה שאני משכתבת יוצאת קצת שונה :), איך את הבוקר? אני עוד לא ממש בשגרה..והמטפלת בחופש..אבל יכולה לספר על הצלחה, בהתחלה נראה לי שלא הצלחתי לשמור על המשקל, אבל איזנתי בסופ"ש עם פעילות ואוכל ונשארתי אותו משקל כמו בתחילת החג! גאה בעצמי שהצלחתי, זה בכלל לא מובן מאליו..

08/04/2018 | 19:49 | מאת: סוריקטה

כל הכבוד מיכל, ממש לא מובן מאליו. עבדתי קשה מאד היום ממשימה למשימה למשימה. מקווה להצליח לנוח (הא, שינה... :-)) סוריקטה

09/04/2018 | 07:54 | מאת: מיכ...

😘תודה. מקווה שישנת..מעניין שהמקום שומם פה כשאודי חוזר.... מחשבות בוקר.

07/04/2018 | 18:35 | מאת: ס

התרחצתי סטייל תפיסת טהרה. ועכשיו אלו השעות הקשות של חזרה לשבלול הלא יודע שלי. להתראות בהתחזלשות, נשיקות, ס

07/04/2018 | 19:02 | מאת: אביב

שמרי עלייך....חיבוק

07/04/2018 | 14:16 | מאת: אביב

שקשה שאין טיפת סבלנות ויש המון אי שקט ואכילה מוטרפת ורוצים קצת להיות לבד ואין פינה כזאת וכל כך אין אויר תרתי משמע ויוצא שכאן בורטואל יכולים לפחות להניח את הצורך הזה לקצת שקטטט שיגמר כבר החג הזה ארוך לי מידי .... מוצף במליון זכרונות שמתערבבים בניחוחות החג ולופתים את הנשמה במין חנק כזה .. סליחה יקרה שמניחה כאן פשוט כבר כבד מידי ...

07/04/2018 | 15:01 | מאת: ס

אביב, זה בסדר. וכן, באמת שייגמר כבר. אני מתחילה להרגיש שנגמר. זכרונות חג ארורים, בזה אצטרף. החג שאולי הכי מרגיש בו שחסר כל כך אוויר. שמבקשים לעשות חרקירי. לא בטוח שמצאתי דרך מספיק טובה להיחלץ ממש ממצב כזה, איך לנתב את הנקרא לזה אגרסיות פנימיות, מבלי לפגוע, לא בעצמנו ולא בסביבה. נשימה https://www.youtube.com/watch?v=jqRse5uOFUQ סוריקטה

07/04/2018 | 15:32 | מאת: אביב

תודה יקרה תודה שאת כאן חיבוק

07/04/2018 | 09:37 | מאת: ס

מחר כבר יהיה שם. נקווה. וחשבתי על כל מיני שקשורים לכאן עבורי ולשם. אולי אפתח שם נושא חדש. היה נחמד כאן בינתיים. מחבקת ונשיקות, אתן חושבות שיש דרך ליצור לנו איזו קבוצה קרובה משלנו, שככה תהיה נפרדת מהכאב האינטנסיבי בפורום, שתהיה יומיומית ופשוטה כזאת, קצת משעממת אפילו, מעוטת חרדות? סוריקטה

07/04/2018 | 10:49 | מאת: אביב.

הי יקרה .... אנחנו כאן כנראה לבדינו הכופרות היחידות 😊 תמיד אפשר אבל ...תמיד זה גם יגע בכאב ..כי זה די מאחד אותנו המקום הזה של ההתמודדות .. בחוזקות ובחולשות ... ואני אוהבת את המקום הזה כאן שמאפשר שיח ... רק חבל שבמשך הימים ששם עובד כאן אין אף אחד ואולי טוב שכך ... פחות בוירטואל יותר באמיתי . ועדין מבחינתי ....את יודעת .. אוהבת

07/04/2018 | 10:58 | מאת: אביב

כדי לשתף בדברים היום יומיים ולא ההשרדות ...את יודעת החיים עצמם.... ששם לדעתי לפחות אצלי יושב היש והטוב .. קשה לשתף מבלי לחשוף את עצמך .. חיבוק

07/04/2018 | 11:06 | מאת: ס

מסכימה לגמרי בכל מילה.

07/04/2018 | 11:04 | מאת: ס

אביב - יש לך חוכמת חיים מדהימה. ואולי גם בגלל הכאב. איתך, גם בחירותנו, סוריקטה

06/04/2018 | 11:16 | מאת: ס

הי :-) נפתח אולי את הנושא שם. בכל אופן, נראה לי שגם את זה שאני אישה אצטרך לקלוט מספיק. יש לי שמלה חדשה. סוריקטה

06/04/2018 | 14:00 | מאת: אביב

שמחה בשבילך ,ממש 😊 את צומחת נפלא ומגיע לך .. שנים שלא הלכתי עם שמלות או חצאיות ...יש לי חלק שהיה מת לחזור לשם ,לנשיות אני מעדיפה שלא !!!!!! האמת שהנושא עושה לי רע ואפילו מאוד בתוך מכלול החלקים שלי .. לי זה עושה נורא ,ואולי קנאה שאת מצליחה וגם שמחה מאוד גדולה שאת מצליחה להתחבר לגוף שלך .. לחלקים האחרים . כל מיני מהרס ורצון להשמיד ועד ... מורכב .... מחשבות ..

06/04/2018 | 14:52 | מאת: ס

הי אביב, וואי, נושא עצוב ביותר. בטח עוד נדבר עליו (בפגישות שלנו גם). אולי נעביר את זה לפורום המוגן. לא בטוחה שאצלי זה לחזור לשם, כי אולי אפילו לא הייתי, ואולי אפילו איני עודני. אני מסתובבת עם תפיסה שאמא תקפה אותי כי אני בת). שאלתי את המטפל שלי - תגיד, אני אישה? זה לא סתם שאני אומרת המון 'לא יודעת'. אבל היי, ביומולדת האחרון לבשתי שמלה חמודה ופשוטה (אם כי, באזור ההוא היו כמה שכבות...) וגם באירוע הבא ארגנתי עוד אחת. סולידית, אולי, עם זאת ספורטיבית קצת ולא הייתי אומרת זקנות דווקא. ואני בת חמישים, כאילו, איכשהו כבר איבדתי את זה. כואב כואב. כן. סוריקטה

06/04/2018 | 18:04 | מאת: אביב

עצוב....זה שהיה רוצה לחזור לשם .. זה אותה אחת שפשוט מתוכנתת ככה ..זה עצוב אבל אני מעביסה את עצמי כדי שהגוף הזה לא יהיה נשי כדי שלאף אחד לא יהיה רעיונות ..... ברגע שאני מרזה ויורדת הפאם פאטל שלי יוצאת החוצה ... וכשהיא יוצאת ההרס וההשמדה העצמית יוצאים איתה .. מבינה עד כמה זה מורכב .. באמת שלא יודעת איך להתמודד עם ההפרעת אכילה הזו ועם טיפול בגוף הזה והעצוב ...שאין לי אף חלק כולל אני שבאמת רוצים להתחבר לגוף ולדאוג לו ... אני לא יודעת עם אמא תקפה בגלל היותך בת ויכול להיות . אבל את יודעת וזה הכי קשה לביצוע שזה לא קשור אלייך בכלל.. וזה כייף שמלות ותחגגי את ההתחדשות ואני באמת מעריצה אותך על ההתקדמות ....זה כייף שאת משתפת ככה אולי אני אצליח למשוך את עצמי למקום הטוב יותר ... תודה יקרה

06/04/2018 | 18:33 | מאת: ס

הי אביב, דווקא כשדאגתי להיראות הכי גרוע ודוחה, אז כל החארות נמשכו אליי. ואז היה השיא של הניצול המיני וניסיונות האונס. והמילה הזאת שאת אומרת ושמכרו את הגוף שלי והנפש שלי וכאלה. שנים. ואני באמת לא יודעת למה הותקפתי בבית (המחלה שלה, שככה היא, ולא באשמתי), אבל זו סוג של תפיסה עמוקה שהלכה איתי. השמלה שלי פרחונית עדינה. בברכת אומץ מחושב, סוריקטה

06/04/2018 | 18:43 | מאת: אביב

אהובה.. כך גם אמרה לי המטפלת הראשונה.. ...שהרי לא עזר לך השומן מלהפגע... אבל זה סוג של תפישה כזאת עבורי ... פרחונית זה נפלא ... מדמיינת לי אותך בה קלילה כזאת ספורטיבית פורחת אומץ אדיר ....אהבתי לחיי ההצלחות !!!!!!!

09/04/2018 | 13:02 | מאת: חטוליתוש

נשיות היא מילה גסה , למרות היותי נשואה המון שנים , גם מעצם היותי סבתא.....לא גרמה לנשיות שלי לרצות אפילו להציץ החוצה אל העולם......עדיין קיים בחיי אדם אחד מ....הפוגעים וזה לא נותן מנוח,,,,בטח שלא רצון לפתח פתאום נשיות !!! לא צריכה את זה לא חסר לי ואין לי ענין בזה , רק מביא צרות ומחזיר את האי שפיות מקווה שלא מפריעה לשיח שלכן שלכן חטוליתוש

13/04/2018 | 18:41 | מאת: אביב

יקרה ....עכשיו כשנעשים יותר חיבורים והרבה פחות דיסוציאטיבית .....זה נורא ... פשוט כל פעם מחדש זה מרגיש פשוט זוועה ... ואין דרך להתמודד עם זה ..עוד אחת מההתמודדויות ההזויות שלנו

06/04/2018 | 09:39 | מאת: אביב

מרוב שדיברו כאן על שינה .. אז הלילה היו שני מחזורים .. זה נחמד לחשוב על זה בצורה כזאת ככה לפחות רואים את היש... זהו עוד מעט נגמר ...וכבר לא בטוחה שבא לי לחזור לשיגרה העמוסה....האמת שזה די מעייף קצת נראה לי שאני בתקופת שפל ...של העלמות בתוך עצמי...

06/04/2018 | 10:09 | מאת: ס

הי אביב אהובה, בעיות שינה זה נוראי ורק זה יכול להוריד מהדעת ולהוציא מתפקוד. אני מתעקשת לנסות להיעזר בתרופות. הוותיקות כבר פחות מסייעות, ואנחנו גם לא רוצים להיות עליהם שנים. חתיכת בעייה. נשימות עמוקות להרפייה - מתאים לך? את מצליחה איכשהו? שנים שלא יכולתי והנשימה היית נתקעת לי (חרדות), אבל עכשיו קצת כן, ויש הרפייה מסוימת פנימית. איתך, מושיטה לך יד שתרים, אם תרצי, בואי. סוריקטה

06/04/2018 | 14:03 | מאת: אביב

אני פשוט הולכת לישון מאוד מאוחר ומקיצה טבעי ב3:30 ...וזהו נגמר . גם ככה לרוב קמה בחמש כי בשש אני כבר בעבודה אז זה בסדר .... נדבר

מתוך 7 שעות (!) שממש ניסיתי לפחות לרבוץ במצב אנכי - 30 התעוררויות ס"ה, בזמן מצטבר של שעתיים מתוך הלילה, זמני הערות. 12% שינה עמוקה כן הצלחתי. יופי לי. פנינו לעתיד :-) חג שמח! סוריקטה

וזה עוד עם תרופות. שלא נדע מה קורה בלי... סוריקטה

בדקת מכון שינה ..

06/04/2018 | 14:12 | מאת: ס

בלי אלקטרודות למוח, רק על היד.

06/04/2018 | 18:06 | מאת: אביב

אולי זה שווה אולי ההתעוררות שלך זה בכלל דום שינה ולא צריך כדורים צריך מחולל חמצן שפותר את הבעייה .... יותר קל להתפס לדיכאון ולתת כדורים מאשר לתת בדיקות יקרות 😢😢

06/04/2018 | 18:36 | מאת: ס

ידו של הרופא שלי ממש לא קלה על הכדורים האלה. אבל ממש לא. אנחנו מנסים, ואני מקווה שיש מישהו שבעדי. וגם בעדך. שלך, סוריקטה

06/04/2018 | 18:46 | מאת: אביב

חיבוק... מכוון שאני בגדול חיה ללא כדורים פרט לכאלה טבעיים להרגעה כשצריך ונוגדי כאבים מכל הצבעים והמינים לפי הצורך ... וכן סביר להניח שיש מי שבעדי ... ויש הרבה שידיהם כבולות מול הממסד ..

05/04/2018 | 12:50 | מאת: .במבי פצוע..

וואוו... איזה שיח ערני מתנהל פה.... על פניו נראה שאתן ישנות עמוק 10 שעות :)) וואללה... כל עניין השינה וחלימה לגבי הוא נעלם... אין לי יידע לגבי שעות שינה שנצרכות,סוגי השינהו האיכות..אין לי בתחום הזה יידע.. גם לא למדתי איך להתבונן על חלימה כולל פירוש חלומות.. כלום... אני דווקא ישנה טוב בד"כ ..מניחה את הראש על הכרית ונרדמת.. בד"כ גם לא חולמת (אולי נכון לומר שאני לא זוכרת חלומות..) מעניין... לגבי קשרים וירטואליים מהפורום שהופכים למציאותיים יותר יש לי ניסיון... אז בזמנו...אולי לפני 8 שנים.. פתחנו מייל כמה בנות מפורום פסיכותרפיה שניהלה ענבל חזקיה חלפון אני זוכרת שהיינו בקבוצת המייל דורותי,הילה,אני ועוד שתיים... אני יודעת את השמות האמיתיים שלהן.. היינו בקשר דרך המייל ושיתפנו בדברים שלא שיתפנו בפורום.. ראיתי גם תמונות של התינוק של דורותי.. ואז זה דעך לאט לאט.. אני זוכרת את הקשר הזה כמשהו מיטיב... ההצקה היחידה שיש לי זה לגבי ההיעלמות של הילה ושל דורותי.... כזה מגרד לי בעור מחשש ודאגה.. תודה גדולה מיכל שכתבת שאת יודעת בוודאות גדולה שהילה חיה... מקווה שגם בטוב.. מאחלת לה ,גם לדורותי וגם לכולכן חיים טובים,מספקים,בריאים ושמחים.. מגיע לכן טוב ועוד טוב ועוד טוב... סוריקטה ? את זוכרת את דורותי מהפורום ? אם אני זוכרת נכון ,גם את השתתפת בו..??? אולי אני טועה ? ולאן נעלמת ינשוף ? ואם יש כאן צופות נוספות אתן מוזמנות לפה בכייף... :)))

05/04/2018 | 13:08 | מאת: מיכ...

במבי יקרה. אני זוכרת. הייתי קוראת שקטה קצת כתבתי אבל אח"כ כשהתחלתי במקביל אצל אודי וענבל וענבל עזבה..העדפתי את אודי בגלל בלאגן שהלך שם....עדיין אודי עדיפות ראשונה😁 לכאן היה הכי קשה עבורי להכנס...אפילו שהייתה אידה..השם של הפורום לא ממש שייך לי...אולי קצת...וגם אני יצרתי קשר בתחילה דרך מייל פקטיבי אח"כ נפגשנו...ונפרדנו והיא נסתה ואני כבר לא רוצה..מסובך. חג שמח ושקט לכלנו...

05/04/2018 | 13:10 | מאת: מיכ...

אה..ומאמינה שגם דורותי מסתדרת איכשהו כמו כולנו 😍😘ואולי הפוך כל כך בסדר להן שאינן זקוקות לפורום 😉

05/04/2018 | 13:34 | מאת: .במבי פצוע..

הלוואי מיכל... הלוואי והיא חיה ובריאה.. בזמנו , כשדורותי נכנסה להריון גילו אצלה סרטן.. לכן אני עדיין כ"כ דואגת ומקווה ומייחלת שהיא חיה ומגדלת את הילד שלה ... ואני לא נפגשתי עם אף לא אחת באופן ממשי .. ודווקא יש לי פנטזיה שניפגש כולנו עם אודי בבית שלו בגילון... ויש בנות מהפורום שממש ממש ממש מתחשק לי להכיר במציאות... ונראה לי גם שנוכל לפתח חברות נאמנה... זהו לבנתיים... ממש מדליק שכותבים ונענים די מיידית... זה יוצר תחושה של משהו יותר אותנטי..

05/04/2018 | 14:52 | מאת: מיכ...

מקווה שכלן ממשיכות בחייהן בטוב. בינתיים אני לא נעלמת פשוט לא כותבת בחג ובשבתות😁אז חג שמח לכלכן ונשתמע. החג נכנס טיפה יותר מאוחר אך רציתי להבהיר ממשיכה לבשל ואח"כ לנקות מטבח😘

05/04/2018 | 15:25 | מאת: ס

הי מיכל, גם אני משום מה מרגישה בדומה לך שהשם של הפורום הנוכחי 'פחות שייך לי', בגלל המילה האחרונה בעיקר, כנראה. וברור שכן הייתה כזאת והרבה בחיי, ועם זאת... סוריקטה

05/04/2018 | 15:14 | מאת: אביב

במבי ..נחמד שאת כותבת וכן זה השיח שאני כל הזמן מדברת שחסר לי אצל אודי. השיח הזה ללא שליטה שלו או היסוס ששאני מכבידה עליו שיח כזה שנותן הרגשה אמיתית של יחד .. ומבחינתי זה הבית . ואודי ,זה הבית החדש ..

05/04/2018 | 15:22 | מאת: ס

הי במבי!!!! לא ישנים. עובדים בטירוף... והמשימות רבות. לגבי שינה - כל החיים הפרעות רציניות - קושי עצום להירדם, התעוררות בקלות. ישנה והרגשה של ערה. השינה, ככל הידוע לי, חשובה גם בענייני משקל ושריר. כן, השתתפתי בפורום ההוא אז. אני זוכרת את דורותי, שנדמה לי שבחלק מהזמן (לפני שהפכה לדורותי) כינתה את עצמה גם בשם אחר. וזוכרת, נדמה לי, שענבל טעתה וחשבה שמישהי מפצלת את עצמה. ובאמת הן היו שתיים שונות. ודורותי השתגעה מזה. נדמה לי שידעתי מהיכן היא בארץ ומה השם האמיתי שלה, אבל לא היה לי קשר ישיר איתה. הייתי בקשר מיילי עם שתי בנות אחרות משם, אך הוא נפסק. פשוט ככה קרה. אהבתי כמה בנות שם מאד. מאמרי שינה: https://blog.fitbit.com/sleep-stages-explained/ https://tinyurl.com/y9zevo8r ובמבי - את חזקה בתפקידים בתוך קבוצות. נכון? אשמח אם תשתפי מה את רואה, למשל, בקבוצה שלנו אצל אודי, אם תרצי. סוריקטה

05/04/2018 | 15:23 | מאת: ינשוף

במבי יקרה נבהלתי קצת מהשיח הפתוח .. לא רגילה אליו... כן בא לי להשתתף אבל פוחדת שלא בטוח כאן.. שיכירו אותי... אולי הכל בראש ..אבל כך אני מרגישה.. אבל במבי יקרה- תודה שהתעניינת

05/04/2018 | 15:56 | מאת: ס

ינשופונים, נהגי איך שאת מרגישה. מקווה שאת זוכרת שאנחנו חושבים עליך. ס

05/04/2018 | 17:08 | מאת: אביב

שוף שוף .... אבל את יודעת זה הפורום שלנו גם כשאידה לא כאן .... למרות שאין ספק שאידה חסרה ...חיבוק אהובה והכי הכי מבינה בעולם

05/04/2018 | 06:14 | מאת: ס

איזה יופי של שיח לפי שעה סידרנו לנו. אספר כך - פעמיים עשיתי מעברים אל מחוץ לפורומים. בפעם הראשונה, הייתי אז גם פחות עשויה, יצאתי פגועה מאד, התאוששות של שנה וחצי מכל העניין, אולי בדומה למה שמיכל מתארת. בפעם השניה, לא הלכתי רחוק בגלל חוויית המפגש הראשון ההוא דאז שמעלה בי חרדות, וייתכן שאנשים כעסו או נעלבו. מרגישה איזה פספוס וחבל לי. אביב, מאד שמחה לשמוע על קשרים יפים שנוצרו דרך כאן. וכן אפשר לנחש עלייך - יש לך חוכמה חיים רצינית (וגם אם בגלל נסיבות אומללות ביותר). אז משפט ששגור בפי - 'אני לא יודעת'... עדיין מפנטזת. מסתכלת על אנשים ברחוב ובאוטובוס וחושבת לי, אולי. במבי, עדיין לא לוקחת הורמונים. עדיין אין תקופה של שנה ברורה של היעדר. כן נעזרת בתרופות מעולמנו, במינונים נמוכים, שהקטינו מאד את התופעות. את יודעת, במבי, חלמתי הלילה שאפשר לקנות בסופר יוגורטים (השם של התרופה דומה לאקטימל), ובסופר רושמים לך כמה לקחת. שזה מוזר. כל גביע עולה 5 שקלים בחלום. גם היום אני עובדת. נו. מה שכן, למדתי שאני יכולה במקביל עם שני פיצים, והצלחתי להקטין תוך חודש את הפער וליצור סנכרון ואיזון יחסי. סוריקטה (זה בסדר לקרוא לי בכינוי המלא, ותוהה לעתים איך אפשר יהיה להעביר לכן בחסוי את המסר של השם האמיתי שלי).

05/04/2018 | 07:17 | מאת: ס

לא הספקתי לחפש בעצמי - אם מישהי תצליח - מעוניינת לדעת כמה זמן מתוך השינה (באחוזים) אמורים להיות במצב השינה העמוקה. מקסימום אגיע לזה יותר מאוחר. חיבוקים לכולם, סוריקטה

05/04/2018 | 07:27 | מאת: אביב

https://www.cts.co.il/?CategoryID=736&ArticleID=530 והעתקתי לך חלק שתוכלי לראות מהפלא עם יהיה לך שנייה זמן .... מחזורי השינה בכל מחזור שינה אנו נעים ממצבים של עוררות להירדמות וממצב של שינה קלה לשינה עמוקה או לשינת חלום (שינת רע"מ - Rem Sleep) שלב ראשון – שלב "הנים לא נים" ובה מתרחש המעבר ממצב עירות למצב שינה. שלב זה אורך כמה דקות, במהלכו מואטת תנועת העיניים ומתח השרירים הולך ורפה, עד להירדמות מלאה. שלב שני – שלב השינה השטחית. מצב שמאופיין בשינה קלה, תנועת גלי המוח ממשיכה להאיט אך מעת לעת מתרחשות התפרצויות אקראיות של גלים מהירים. התפרצויות אלו, כך מניחים, גורמים לנו להקיץ במהרה. שלבים 3-4 - שלבי השינה העמוקה המאופיינים בתנועת גלי מוח איטיים במיוחד ובנשימה סדירה. לשינה העמוקה חשיבות רבה. בשלב זה מתחדשים מאגרי האנרגיה ומתרחשת התאוששות ממאמצים גופניים ונפשיים. עומק השינה נמדד בדציבלים (ברמת הרעש שיש ליצור כדי להעיר אותנו). לסובלים מבעיות שינה זמניות או קבועות חשוב להגיע למצב של שינה מלאה, הכוללת את שלבי השינה העמוקה, כדי לתחזק את הגוף ולעשות לו "ריסט". השלב החמישי – שנת החלום, קרויה גם שנת הרע"מ Rem Sleep)). בשלב מופסקת פעילות הגוף בעוד תנועת ריצודי העינים הופכת למהירה וקצב הלב והנשימה הולך וגובר. שינה זו מאופיינת בחלימה ורוב החלומות מתרחשים בשלב זה. שינת הרע"מ חיונית במיוחד, היא נחוצה להתרעננות של מערכת העצבים, לארגון המידע ולשימור הזכרון. זמן שינת הרע"מ הוא כחמישית מזמן השינה הממוצע ולקראת סוף הלילה מתארך משכה. לפי זה ...אין לי בכלל שינה עמוקה כי כל רחש הכי קטן מעיר אותי ....

05/04/2018 | 07:28 | מאת: אביב

אההה ובדרך כלל מדובר על 4-5 מחזורי שינה שכל אחד שעה וחצי בערך ...בתנאי שאת ישנה 8 שעות

05/04/2018 | 07:35 | מאת: אביב

באחוזים לא מצאתי לך אבל מניחה שאולי יש איזה מחקר או מאמר שבדקו באחוזים

05/04/2018 | 07:44 | מאת: ס

בוקר אור, אביב, את זה ראיתי. באמת חיפשתי אחוזים. נשיקות בינתיים. וחיבוקים המון. ואנחנו במצב ערות :-) סוריקטה

05/04/2018 | 08:30 | מאת: אביב

מארבע בבוקר ...ויחסית ישנתי מדהים מ11 בלילה עד 4 ...זה אחלה שינה לפחות שלושה מחזורי שינה מלאים .... נשיקות

05/04/2018 | 09:59 | מאת: סוריקטה

לאישה בגילי 20 - 25 אחוזים שינה עמוקה אם הבנתי נכון

05/04/2018 | 10:38 | מאת: אביב

לא יודעת בעקרון כל מחזור שינה הוא שעה וחצי -90 דקות חמישה שלבים ששניים מהם נחשבים לשינה עמוקה . אז אם מחלקים ל4 אז זה בערך 25% מהשינה. השאלה כמה שעות שינה אישה בגיליינו אמורה לישון ...והכי חשוב מה איכות השינה עם זה לא ממש עמוק כי מתעוררים מכל רחש אז האיכות היא לא איכות טובה..

05/04/2018 | 10:57 | מאת: סוריקטה

בין 7 ל 9 שעות שינה ללילה. לינק מאוחר יותר.

05/04/2018 | 15:21 | מאת: אביב

נו אז זה רגיל ... מבחינתי לילה של 5 שעות זה נפלאאא

05/04/2018 | 07:19 | מאת: אביב

בוקר טוב גם לך , לכן ... היום אני במטבח ...לא עובדת סידרתי לעצמי יום חופש ...גם סוג של חופש .. מבינה אותכן מאוד על הפחד מהמפגש מחוץ לכאן ,לוירטואל .... יש לזכור שכל מי שכאן היא אדם פגוע ככה שאם אין בידינו די כוח וכלים ליצור קשר בכלל אז בטח ובטח שקשרים כאלו נדונו לכיליון ..ויפלו בכאב גדול שצד אחד מקרבן והשני קרבן והאמת שבדרך כלל שני הצדדים ירגישו ככה , ושני הצדדים גם יצדקו במידה מסוימת . לכן כמו כל קשר זה משהו שצריך להיות בהדרגה ... שני פיצים לא קל במיוחד בשלבים של זחילה הליכה ריצה אחריהם אבל סומכת עלייך שיעברו הימים האלה בקלות ...ושיהיה חג שמח ....ונדבר ....

05/04/2018 | 07:36 | מאת: מיכ...

לגבי השינה...כל כך מובן. אני גם מתעוררת מכל רעש קטן. לגבי הקשרים אביבוש את ממש צודקת. ניסיתי והיה לי מאוד מסובך וקשה אז ניתקתי קשרים...אולי בעתיד. ובמטבח אני מרגישה שלא ייוצאת ממנו 😂🤣אבל יצאתי לפעילות גופנית אתמול וזה עשה לי טוב. החלטתי למתן אכילה..נו טוב, ננסה לפחות...היא חסרה לי...חולמת עליה..

05/04/2018 | 08:35 | מאת: אביב

מיכלי ...אפשר טיפ קטן ... תנסי לחשוב שהיא כאן ,וזה רק שבת ...אם היא הייתה כאן איך זה היה מרגיש לך ... מנסיון עצם המחשבה על האורך המחשבה איך אני אסתדר מכניסה לחרדה . ככה בקטנה יום ועוד יום האמת שאני תמיד דואגת כשהיא נוסעת לחפץ מעבר מכתב משהו שישאר.. וככה זה מרגיש קיים מבינה אותך ומאמינה שזה כבר יחלוף ...תדמייני את הפגישה את החיבוק את החיוך את המה שלומך ואיך הסתדרת .... תדמייני בטוב ...מה שנקרא מחשבה חיובית בן ההורסים ...

05/04/2018 | 07:45 | מאת: ס

נדבר, אני רצה :-) שלך, סוריקטה

במבי יקרה, התגעגעתי.. ושמחה שסוף סוף את מצטרפת יותר. ולגבי אוכל ממש מסובך 😣לא רוצה שהיא תחזור וישר תראה כמה שמנתי..אוףףףף כאילו מאכזבת שלא יכולה לבד.. אוףףףף ולגבי הגיל כלנו לא צעירות ממש. אני כבר במבי התבגרתי גם כבר לא ארבעים יותר קרוב לחמישים😁כלנו עברנו דברים..סוריקטה אולי מרגישה "קשישה" אבל היא ממש ממש צעירה. גיל המעבר זה צעיר! זה אמצע החיים! היום חיים גם עד גיל 100. אני חושבת שלא ממש התבגרתי ויש רגשות מאוד מאוד צעירים אצלי ולכן אני או אנחנו נשמעות צעירות..בהתנהגות שלנו. בתגובות, בכתיבה..ולגבי אודי? פעם כתבתי לו שאני מרגישה "שפן נסיון" גם עם המטפלת וגם איתו...מעבדה אנחנו 🤔 הם חוקרים תמיד אותנו...אבל עם רצון כמובן לעזרה. געגוע למטפלת שנעדרת מלא זמןןןן...טוב? לא בטוחה...

סוריקטה...עכשיו קראתי שאת מרגישה תהליך הפוך..צעירה יותר. וואו. משמח לשמוע. בדרך כלל היית כותבת שאת מבוגרת וכו' ולכ כל כך הבנתי למה..כלנו קרובות בגיל יחסית ואני מרגישה ילדה.... את גדלה ומתפתחת וזה משמח מאוד מאוד לשמוע!!!!!

מעניין.. אצלי בראש את בת 40... :)) מעניין שהתחיל פה שיח לגבי הגיל.. מעניין שעניין הגיל לא כל כך עלה בפורום של אודי... ואולי זה לא מדוייק...? בפסח גם אני מעלה במשקל בד"כ... אני מתה על מצות.. בימות השנה הרגילים אני לא מכניסה את זה הביתה.. בפסח אני כן מכניסה מצות הביתה ופשוט טוחנת אותם בלי לשים לב... טוחנת מצה אחרי מצה... יש משהו ממכר במצות... הטעם שלהן שהוא למעשה ללא טעם.. משונה.. אתה פשוט גורס וגורס וטוחן אותם וכמעט ולא מרגיש בטעם כלשהו... משונה.. אני גם מתמכרת לתחושת החופש של השבוע הזה... יש לי היום ומחר חופש גם מאמא צביה..דווקה מרגיש לי כייף עם זה.. לא להאמין לאן הגעתי.. נפגשנו השבוע בראשון ושני ונפגש רק בראשון הבא.. נכון לעכשיו מרגיש לי שחרור ואוויר... וזהו לעכשיו... ובאמת יש איזשהו כייף שכותבים וזה עולה מיידית לפורום..

י זה מרגיש אמיתי ועם אנשים אמיתיים ופחות וירטואלי ... ובגלל זה אני כל כך רוצה שהמקום כאן ישמר .. ותודות לס' שלנו המקום אכן נקי ס אהובה לא יאמן שלפני כמה חודשים חשבת שאני לא חפצה בך כאן ... יאללה מסיבה ....ואני אני.... אוכלת בלי סוף ... פשוט ההרס גדול מידי.. וזה כל כך עצוב שאני רואה ולא מצליחה לעצור .

זוכרות את העניין הזה עם " לא ברת טיפול" נדמה לי כי כל אחת עוברת משהו כזה...אז בגלל שאני מעלה פתאום פוחדת שאני חסרת תקנה כזו...ובאסה...לפחות נשאר לי עוד מלא זמן גם להרזות אחרי החג כי היא החליטה שהחופש שלה ממשיךךךךךך אוףף נדמה כי לא יגמר לעולם. ובא לי להגיד לה שכאילו בשבילה...או שוב בא לי להגיד לה שתחכה לי בסיבוב..ושלא מעניין אותי..ושנפרד ודייי....יאללה..התחרפנתי. סורי. וכן כמה טוב שעולות מיד ההודעות..ובמבי, אני יודעת שהילה לפחות בסדר מבין אלו שהזכרת. ולפעמים זה ממש מרגיש שמתחשק להפגש במציאות...

04/04/2018 | 20:24 | מאת: .במבי פצוע..

מיכל ? איך את יודעת שהילה בסדר ? וואללה.. את בטוחה ?? את בקשר איתה ? איך את יודעת שהיא בסדר ? את מכירה אותה מחוץ לפורום ?? וואוו.. אני כ"כ מקווה שהיא בסדר... מאז שהיא התנתקה בפתאומיות משהו בקשר אליה לא סגור.. מגרד כזה בעור.. כ"כ הייתי שמחה לשמוע ממנה משהו... אפ את מצליחה ליצור איתה קשר אולי תציעי לה לתת איזה רמז..משהו.. כמו שחנה עשתה... הציצה אלינו ומסרה דש.. מיכל ? את יודעת מה קורה איתה ?היא בטוב ? סיימה את הלימודים ? היא הצליחה במאבקים שלה בקשר לילדים שלה ? וואוו... הילה כנראה חדרה לי לוורידים... אולי כולכן חדרתן לי לוורידים..?? מעניין אם מישהי יודעת גם מה עם דורותי מפורום פסיכותרפיה מלפני אולי 8 שנים..? כל כ מקווה שהיא הבריאה ומגדלת את הילד שלה בבריאות טובה ושמחה....

04/04/2018 | 21:27 | מאת: אביב

וואוו מיכל מצטרפת לשאלה של במבי .. כי אם יש מישהי שכל כך מרגיז אותי שלא ניכנסה לפחות להגיד אני בסדר זאת הילה ... באמת כל כך דאגתי לה כשהייתה בפורום ואחרי הסגירה הזאת שאמת זה פשוט מרגיז ... כאילו וירטואלי או לא יש איזה יחס אחד לשני ואנחנו לא קירות ... לדעתי גם אודי מאוד דאג ...ראיתי איך הוא שמח מכל אחד שהצליחה להכנס... ו מיכלי אם את יורדת כל כך מהר אז אין דאגה בכלל...רק שלדעתי ממש אין צורך לעשות את זה בשבילה. רק בשבילך ....

04/04/2018 | 20:14 | מאת: ס

הי בנות אהובות, אני אחרי גל חום חחח ומשעה חמש בבוקר על הרגליים בתנועה מתמדת. המוח כבר שוין. אאחל לכולנו ליל מנוחה (הלוואי). אותות גיל בטח יש - קמטים, שיבה, משקפיים, השמנה בטנית, ויש את אלה של ההרס דאז - צלוליט, סימני מתיחה, דליות בהמוניהן, אין-שיניים וכד'. ככל שהתעסקתי עם אוכל ודיאטות, כך היה מתכון להשמנה ויציאה מאיזון. בשנות העשרים המשקל שלי היה גבוה בכעשרים קילו מהיום. הטיפול סידר לי שוק רגשי וירדתי יותר מידי במשקל ואחר כך עליתי למצב מאוזן סביר. שיחררתי בנושא ההתעסקות הזאת, יחסית. מבפנים. אבל בכל זאת, בגילנו (חחח) איכשהו חייבים לשים לב לתזונה וגם לפעילות הגופנית. במידה. נחמד שהודעה עולה מיד. כן. אין את התלות הזאת. אבל למדנו שהייתה שם סכנה. שיהיה שחרור לנו. ממש. אוהבת, ס

04/04/2018 | 20:34 | מאת: .במבי פצוע..

הי ס...אהובה... משונה.. אני מכנה אותך ב ס'... היות וכך את מכנה את עצמך בהודעה הזו ואני לא יודעת אם את רוצה שאכנה אותך בשמך המלא..ובכל אופן זה מוזר לי... ס... :)) רוצה לשאול אותך אם את לוקחת משהו כנגד גלי החום ? אני לוקחת אקטיבל וזה ממש עוזר לי... כן.. אני יודעת שההורמונים מעלים את רמת הסיכון לסרטן השד.. לכן אני לוקחת את האקטיבל באופן מדוד.. בער פעמיים בשבוע..

04/04/2018 | 21:24 | מאת: מיכ...

במבי יקרה...לא יודעת מה לומר..אבל כן היה קשר, לא יכולה לומר לך מעבר כדי לא לפגוע בצנעת הפרט..אני חושבת שבתור פאנטזיה להפגש במציאות זה בסדר. אבל כשבפועל זה קורה..זה מעורר הרבה הדים . לא יכולה יקרה לספר לך. פעם כתבתי לאודי לפני הרבה שנים על נסיון מפגש שכזה..לא מומלץ. אוהבת אתכן כך בדיוק כפי שאתן כותבות. ליל מנוחה

04/04/2018 | 21:31 | מאת: אביב

מיכל זה נכון לכל קשר ... יש לי קשרים שצמחו בדיוק כאן והם ארוכי שנים ואמיתיים מאוד ... וואני שמחה שהיא בסדר גם אם מתבאסת שלא היינו מספיק חשובים כדי שתגיד תודה ולהתראות ....לפחות לאודי ..

04/04/2018 | 21:37 | מאת: מיכ...

אביב..אני לא בקיאה בפרטים ולא שופטת אף אחת...בסדר הכוונה שלא התאבדה..החיים שלה קשים...וכתבתי כי במבי בלחץ מזה ובוודאות היא ממשיכה בחייה...

04/04/2018 | 22:23 | מאת: אביב

מיכלי כמו במבי אני לא מפסיקה לחשוב מה קורה איתה ... ואת יודעת בלי קשר אלייך .. מותר לי להתבאס וגם כתבתי על זה בעבר אצל אודי .. כן אני חושבת שנתתי מעצמי רגע אחד או שניים לשני ומותר לי שיחשבו עלי כמה זה מדאיג וכמה זה לא נעים שנעלמים ...ושוב זה לא קשור אלייך ..או לשפוט את השני ...

03/04/2018 | 23:08 | מאת: מיכ...

אבל ככה יוצא לי.. יודעת שאתן כאן וזה מנחם. תודה. היא בחופש ארוךךךךך...וגם הייתה לי הזדמנות בעיקרון להפגש לפני שיצאה אבל ביטלתי בגלל ההכנות שנתקעו ולא יכולתי...אודי אמר שלא יכולתי להפרד...אולי. לא יודעת. שיגמר החג. זהו החג שאני הכי לא אוהבת כי אין מה לאכול וגם כשיש זה יותר מידיי משמין ולא משביע..אז אוכלת בכל זאת ואוכלת ועולה עולה עולה במשקל😣עד שהיא תבוא...חושבת הרבה. חג שמח לכלכן.

04/04/2018 | 06:40 | מאת: ס

פשוט אזמין למעגל חיבוקים. מתאים? אני חושבת שמאד התפתחו בעניין הכשרות לפסח, ותלוי תפיסה - אפשר למצוא מה לאכול. הקבלה - ההתפתחות הנפשית שלנו בפנים וההזנה העצמית. שתיית מים ושינה טובה (ככל שמצליח) עוזרים גם בעניין המשקל. וגם כשפחות מרגישים אשמים, אבל זה סיפור, המממ... ומעניין, אני לא בחופש וגם לא המטפל, וכמעט ושכחתי שאנחנו אמורים להיפגש... בוקר אור. ס

04/04/2018 | 07:52 | מאת: מיכ...

בוקר...מעגל חיבוקים הכי מתאים😍 וכן יש מה לאכול כשאינך שומר דיאטה...הרוב משמין. וכנראה זה לא האישו....חג שמח.

04/04/2018 | 10:42 | מאת: .במבי פצוע..

גם אני רוצה להיות במעגל .. זה בסדר.. נכון ?

04/04/2018 | 11:06 | מאת: סוריקטה

בואי, במבי אהובה. פורשת ידיים לחיבוק רחב רחב. סוריקטה (מהטלפון הוא כבר מחובר לי אז השם מלא)

04/04/2018 | 11:40 | מאת: .במבי פצוע..

תודה מתוקה!!! איך בעבודה החדשה ? אני השבוע בחופש.. את יודעת ? לדעתי אנחנו בנות גיל דומה.. גם אני בגיל המעבר... לוקחת אקטיבל נגד גלי חום.. סוריקטה.. קראתי בפורום של אודי את התכתובות השונות למרות שמשהו עצר בעדי מלענות.. קראתי בין התכתובות שכתבת את המשאלה שלך להכיר באופן ממשי את אודי/אותנו.. אם אינני טועה כתבת שהקשר הוירטואלי מרגיש חסר.. ?? תקני אותי אם אני טועה.. בכל אופן ,מתה לשאול אותך אם רופא הנפש שלך הוא ד"ר מאיר שטיינבוק.. ייתכן שאני עוברת על הכללים..?? גם לי/בי יש צורך להכיר באופן ממשי ושלם יותר את האנשים מהפורום.. אולי כי הקשר מרגיש כבר יותר עמוק, בטוח ואמיתי..? קירבה ואיכפתיות אמיתית ועמוקה ?? לא יודעת... גם העניין עם הילה עדיין מעסיק אותי.. שואלת את עצמי..מוטרדת... מגרד לי כז בעור.. מה קורה עם הילה??? יש בי חרדה שאולי היא התאבדה ??????? לא עמדה בכאב בכל הקשור עם שני ילדיה שהוציאו אותם מחזקתה ??? כל כך הייתי רוצה שהילה תשמיע קול... את יודעת סוריקטה ? אני יודעת/זוכרת (??) שהשתתפת בפורופ פסיכותרפיה שניהלה בזמנו ענבל.. לא זוכרת את שם משפחתה.. היתה תכתובת ערה בפורום ואני השתמשתי בניק "דפי" היתה אחת בשם דורותי שגילו לה במהלך ההריון סרטן.. עד היום מטריד אותי ואני שואלת את עצמי מה איתה ?? כל כך מקווה שהיא בסדר.. כל כך מקווה שהיא בריאה.. היא היתה מאוד מאוד מיוחדת בעיני.. מאוד אהבתי אותה... וואוו... איך שהלכתי עם האסוציאציות שלי... :)) אגב, עוד מעט כנס עשור למרכז ויניקוט... שלך, במבי.

04/04/2018 | 11:53 | מאת: אביב

אהובות לא נכנסת לכן באמצע רק להזכיר שממש אבל ממש לא בטוח כאן ובכלל ....אז שימרו עליכן בחשיפה ... ובמבי חמודה דמיינתי אותך יותר צעירה בקיצור פורום של "קשישות" אנחנו .....

04/04/2018 | 12:01 | מאת: .במבי פצוע..

למה את אומרת שלא בטוח כאן..??? מה כבר יכול לקרות פה ?..... מה??? ... ??? ואביב.. איך דמיינת אותי ? מה זה צעירה יותר ? בת כמה חשבת שאני ? :)) ובת כמה את שאת אומרת שזה פורום של "קשישות" ? ..זה מצחיק אותי... :)) ואני תוהה מה קורה לי שפתאום אני חוזרת לכתוב.. זה קשור לכך שאני בחופש ? זה קשור לכך שהפורום ללא מנהל ? משונה... ואני כל כך ,כל כך ,כל כך אוהבת את אודי , וסומכת עליו, ונותנת בו אמון מלא... משונה...

04/04/2018 | 12:08 | מאת: אביב

אוהבת שאת כותבת לא יכול לקרות כלום פרט לזה שאנו לא מרגישות וחושפות את עצמינו או את המטפלים שלנו אז רק ביקשתי שתיזהרו , לא להבהל... ואני כבר מזמן חציתי את גיל החמישים .. ולא יודעת מה דמיינתי אבל חשבתי שילדייך עוד קטנים וזה אומר שאת יותר צעירה , מעניין גם את שירה דמיינתי ככה ....

04/04/2018 | 12:09 | מאת: אביב

ואת יודעת הכי התגעגתי לכאן שאפשר היה לכתוב בזמן אמת ..והיה את אידה שמחקה שביקשנו .... זה היה שיח אמיתי בנינו ולא עם המטפל -- אבל אני ממש אוהבת את אודי , ואולי החג הזה הוציא אותך לחירות ---בכתיבה

04/04/2018 | 13:03 | מאת: .במבי פצוע..

מעניין מה שאת אומרת אביב.. ראשית, אני ממש ממש מופתעת לגבי הגיל שלך... עד שנתת רמזים בפורום של אודי חשבתי שאת בשנות העשרים.. לאחר הרמזים אצל אודי שיערתי שאת בסביבות הארבעים כמו מיכל, ועכשיו כשאת אומרת שחצית את החמישים מזמן אז אני בכלל מופתעת... שאלתי את סוריקטה לגבי המטפל כי ממש ממש קשה לי כבר הקשר הוירטואלי.. חסר לי השיתוף הממשי עם שמות המטפלים.. ואם הבנתי נכון אז המטפל של סוריקטה ואמא צביה ממש ממש בקשר כי שניהם פסיכואנליטיקאים מהמכון ושניהם גם וויניקוטיאנים .. חסר לי גם הקשר הממשי איתך ועם מיכל ועם כל הבנות פה .. מהמקום הזה שאלתי את סוריקטה.. גם אני דמיינתי את שירה ואת רוני צעירות יותר... חשבתי שהן בשנות העשרים.. מעניין הקשר הוירטואלי... הוא משאיר הרבה מקום לדמיון .. להשלים את מה שחסר לנו בקשר הממשי... הקשר הוירטואלי המתמשך הוא ניסיון מעניין..ניסוי מעניין... אגב, אודי, הוא ד"ר ,פסיכולוג קליני שעוסק בטיפול וגם במחקר.. לדעתי, אודי מנהל את הפורום שלנו מכמה וכמה סיבות... כמובן הוא עושה את זה כסוג של תרומה לקהילה.. נתינה פילנטרופית.. וייתכן שבין סיבותיו להסכמה לניהול הפורום כבר תשע שנים בערך זה כיוון שהוא חוקר את היכולת להיעזר דרך קשר ורטואלי ,ואת הדינמיקות שנוצרות בקבוצות "טיפוליות" וירטואליות.. ככל שמחקר אורך עם אותם האנשים צמוד,כך התוצאות מדוייקות ומהימנות יותר... לא אתפלא אם אודי יעשה בהמשך שימוש בפורום בכדי לפרסם את תוצאות מחקריו בנושא ,או /ו יוציא ספר מקצועי בתחום... ועדיין, אני חושבת שאלו סיבות משניות לסיבה המרכזית של אודי שעושה זאת כתרומה פילנטרופית שלו עם מחוייבות עמוקה ביותר וקשר אותנטי ואיכפתיות עמוקה כלפינו... אני מרגיש את האיכפתיות שלו וכן..גם "אהבה של אב לבנותיו" ןזהן לעכשיו...

04/04/2018 | 13:22 | מאת: אביב

מעניין גם אני חושבת שאת אודי זה מעניין כחוקר הקשר בן בני האדם כשהוא בעצם לא מתערב אבל אני בטוחה שהוא עושה את זה ממקום של אכפתיות ואהבת האדם ועדין המחוייבות שלו מפתיעה ... וכמוך גם לי קשה עם הקשרים הוירטואלים .. כשהיינו כאן בפורום חלק מהקשרים הפכו להיות פחות וירטואלים ויותר אמיתיים ... ועדין יש משהו שומר בורטואל .

הי במבי, הערכתי שאנחנו בגיל דומה. חמישים זה הצעיר החדש. ממש לא מרגישה זקנה. בגיל עשרים הרגשתי זקנה בת מאתיים. וכאילו תהליך הפוך מתרחש אצלי. מסכימה עם אביב לגבי ציון שמות המטפלים. בעבודה החדשה יש יתרונות לעומת הקודמת. מניחה שאשוב לכאן מאוחר יותר. ד"ש בינתיים. ס

04/04/2018 | 16:23 | מאת: אביב

חחחח ס יקרה .... ברור שאני לא מרגישה זקנה לכן זה היה גרשיים ... אבל .. אצלי לפחות הגוף נותן את סימני הגיל או יותר מדוייק ואחראי את סימני הנזק וחוסר הטיפול .. שלי

מיכלי , מי שרוצה לשמור יכול לשמור הבעייה היא לא האוכל הבעייה היא אצלנו עצוב עד מאוד וסוריקטה , אשמה ? אולי לא יודעת ..... מאוד מאוד מורכב ....

02/04/2018 | 07:00 | מאת: ס

מאחלת יום נעים. שייפתח סביר ויצליח להישמר. ס

02/04/2018 | 11:58 | מאת: אביב

בוקר טוב אהובה ... נראה לי שרק שתיינו כאן בספינה .. שיהיה יום נפלא , הלוואי ונצליח לשמור היום עלינו ...חיבוק

03/04/2018 | 08:55 | מאת: ינשוף

בוקר טוב לכן טוב לראות פנים מוכרות אוהבת אתכן

03/04/2018 | 17:46 | מאת: .במבי פצוע..

הי לכן... התגעגעתי אליכן, פתחתי את הפורום הזה ותיארתי לעצמי (אולי גם קיוויתי) למצוא אתכן כאן.. אז גם אני פה ס..,אביב,מיכל וינשוף אהובות.. אם מישהי נוספת מציצה, בואי... נעים פה.. :)) שלכן, במבי.

03/04/2018 | 19:38 | מאת: אביב

ינשוף ובמבי מתוקות ....כייף שבאתן ... פשוט ....שיגמר כבר ..

30/03/2018 | 17:51 | מאת: ינשוף

קשה לי החגים קשה לי שאני לא יכולה להיות עם הילדים והכי קשה לי הרעש בפנים

30/03/2018 | 22:14 | מאת: אביב

מצטערת יקרה כל כך מצטערת שולחת המוני המוני חיבוקים עוטפים ואוהבים מקווה ששנה הבאה תוכלי. כן להיות עם הילדים חיבוקקקק

03/04/2018 | 20:15 | מאת: חטוליתוש

מצטערת לשמוע, תמיד החגים עמוסים ברגשות, מבינה את הקושי שלך , יודעת כמה קשה לך , שולחת חיבוק מנחם

04/04/2018 | 11:50 | מאת: אביב

אהובה .....באת לבקר .... חיבוק כל כך התגעגעתי ...

04/04/2018 | 12:01 | מאת: ינשוף

חתולטוש יקרה כמה שאני התגעגעתי אליך... הרבה זמן לא שמעתי ממך.. טוב שבאת... אני שמחה

04/04/2018 | 16:51 | מאת: חטוליתוש

גם אני שמחה שהצלחתי להכנס סוף סוף ,שמחה שאת כאן ,שמחה להיות איתך גם ברגעים קשים כמו פעם , מתוקה שלי , מחזיקה לך אצבעות שהדברים ישתנו לטובה , אסור לאבד את התקווה שהמצב יסתדר , הם אוהבים אותך , גם להם קשה , סבלנות יפה שלי סבלנות חיבוק חם ,אוהבת כמו תמיד ומקווה להיות כאן כמה שיותר