שישי של שלום . בחוץ ובפנים.

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

07/01/2005 | 16:32 | מאת:

מביאה לכם משהו של ועל משוררת מדהימה יונה וולך. שיהיו רק בשורות טובות בסוף השבוע הזה. http://www.virtzberg.com/music/albums/goodvintage/

לקריאה נוספת והעמקה
07/01/2005 | 21:42 | מאת: פיה

יש לי את הדיסק המקורי ואני אוהבת להקשיב לו במצב רוח מיוחד. רציתי לבקש שתכתבי קצת מה את יודעת על פסיכו דרמה ואיך אפשר לוודא שקבוצה שמוצאים מתאימה לחוויות שעברנו... לראש השנה האזרחית פרגנתי לעצמי סדנת תיפוף לפנויים פנויות ונאלצתי לעזוב באמצע כי הרגשתי בשלב מסויים חנוקה, מוצפת ומבוהלת... כך שהאינטראקציות האלו בעייתיות עבורי. בכלל, לפעמים אני מרגישה כמו חייזר. כלפי חוץ, מתקשרת, מתפקדת ובפנים נדמה שעוד רגע הכל יתפרק. כל הזמן בתוך חוויה לא מובנת עד הסוף. לא בטוחה שמבינה את עצמי. אני מעמיסה כל כך הרבה על הטיפול ועל המטפל. כל הזמן נדמה שעוד שניה הכל ישבר לרסיסים. קשה להיות גרושה (עדיין לא התגברתי על חוויית הנטישה הזאת), אמא, דוקטורנטית, לבנות קריירה בצעדים מהססים, להתמודד עם אחזקת הבית וכלכלת היום יום. ועם הכל להיות בליבה של טיפול עמוק כל כך שלא משאיר אבן לא הפוכה וחושף חוויות קשות כל כך... בפעם הראשונה יש מקום בטוח וחלק כל כך גדול מהזמן הוא מעצים את החסר ואינות במקום שאהנה ממה שהוא נותן כי כל הזמן חיה בתוך תחושה שרוצה וזקוקה לעוד.

07/01/2005 | 21:55 | מאת:

אגב פיה נשמע לי שגם ללא עבר של טראומה מינית את מנהלת אורח חיים תובעני אם כי גדוש הישגים. כל הכבוד. הנה קישור נוסף בנושא הפסיכודרמה אני מאמינה שיש ביכולת הנפש לנקות את עצמה ממטענים קשים לסגור פצעים לעבור התחדשות גם אם יש צורך לחיות מחדש רגעים טראומטיים במטרה לעשות סגירה שלהם. הדבר דורש אנרגיה ואם אין לך יכולת להתחייב לתהליך לא כדאי להתחיל בו כי פתיחת הפצע מבלי לסגור היא לא בריאה ומתישה במידת מה. כך אני יכולה להבין מטופלות שפרשו באמצע מטיפול והרגישו שהטיפול עצמו שחק אותן. האם יש תחומים בחייך שבהם תוכלי להוריד ולצמצם במעורבות על מנת שתפני משאבים טכניים וגם רגשיים נפשיים ואנרגטיים לצורך השלמת הטיפול? http://www.psychodrama.co.il/about-kivunim.asp

08/01/2005 | 00:06 | מאת: ורד

"החוויה הלא מובנת לך עד הסוף " כפי שכתבת היא חווית המציאות האמיתית והחיים סביבה. יתכן שלמרות השגייך המרשימים בתחום הלימודים וההורות והמשפחה הקטנה והבית , ההתחכחות עם המציאות ,היא לא קלה כלל לנו הפגועות, למרות שנהדר שפירגנת לעצמך, נירשמת וגם הלכת לקבוצה.,, האם נעשת תלוייה במטפל ?כי כפי שכתבת את מעמיסה עליו ועל הטיפול המון ". כי לפעמים כשהמציאות ניראת קצת יותר מידיי בשבילנו ,אנו במקום להתמודד, להישאר, ולנסות ,אנו משאירים את הכל לטיפול וכאילו בורחים אל המטפל שיצילנו. יחד עם זאת קבלי עידוד ממני ,אל תתיאשי פיה יקרה. כגרושה אוכל לומר לך שצעדים לפינוק עצמי עדיין לא עשיתי ואף לטיפול נפשי הכרחי לא הלכתי. לכן תתחזקי בידיעה שאת בדרך הנכונה .ומקווה שתצעדי את צעדייך הראשונים בפתיחות ובאומץ כמה שיותר מהר. ערב טוב ושבת שלום ורד.

08/01/2005 | 11:05 | מאת:

שבת שלום לכל יקרות הפורום שבת של התחזקות אגירת כוחות שקט ושלווה אנא אלי - שולי נתן אנא אלי עשה אותי כלי לשליחותך במקום שבו מקננת שנאה תן לי לזרוע אהבה. במקום שבו עלבון - סליחה במקום שבו חושך - אור במקום שבו עצב - שמחה אדון העולם. אנא תן לי את השלוה להשלים- עם שאיני יכול לשנות. אנא תן לי את אומץ הלב לשנות דברים שביכולתי. ואנא תן לי את החוכמה להבחין בין אלה לבין אלה.

08/01/2005 | 20:27 | מאת:

מה שלומכן בנות? אך עברה השבת? אידה