שיחה מעלפת

לפני שלוש שבועות רבתי קשות עם (השטן )בעלה של אמי,דבר שהפך שיגרתי משהו , לאחר ששפך עלי קיטונות של כעסים מודחקים שלן על המצב שבינו לבינה (אמי)זרקתי לו שהוא הוא האשם היחידי במצבה הבריאותי הלקוי וההולך ומחמיר של אמי ,אםרק חשבתי שהוא שטן אז הוא הוכיח לי השכם והערב שצדקתי,במשך שבוע ימים הוא היה מתקשר כדי להתכסח איתי על ה"חוצפה"שלי על שהאשמתי אותו ודרש שאגיע אליהם מיד "ללבן" את העינינים, כמובן שלא נעתרתילדרישתו והשארתי אותו להתבשל במיץ שלו,כעבור שבוע לקחתי את הכלב של בני והלכנו לעשות "ביקור" , נכנסתי כאלו לא קרה כלום ,ברכתי לשלום , חכיתי שיסימו לאכול ,ומאחר ולא הפגנתי כלפיו שום שימת לב הוא יצא משם בהפגנתיות והלך לחדרו ,נשארנו רק אמי ואני והכלב המקסים והנאמן ,, לא יודעת מאין באה לי המוזה לפתוח איתה בשיחה עלי , כן עלי ,הרי גם אני קיימת ,ואמרתי לה את יודעת רציתי לשתף אותך במשהו שהוא רק שלי ,והיא כמובן שמחה מאוד כי זה לא דבר שהיא רגילה אליו ,סיפרתי לה שאני מטופלת כבר-4-שנים במרכז לנפגעות תקיפה מינית ,העיניים שלה נפערו לרווחה , מה ף באמת ??ומה את עושה שם ?? רציתי להגיד לה שיפודי פרגיות על האש , אבל זו היתה אמורה להיות שיחה רצינית ,אמרתי לה על כל מה שקרה לי בחיים , על מעשי האונס, על ההטרדות המניות , על כל מה שעשו לי ונגעו בי ,היא השפילה את העיניים ושאלה מה זאת אומרת מעשי אונס , מה עברת יותר מאחד , כי הרי על האחד היא כן ידעה וסרבה ללכת למשטרה כדי לא לחשוף את הבושה , ואז שאלה , מתי קרה השני , לא עניתי לה , רק נסיתי לרמוז לה על ארוע אחר בעבר שבו מצאה אותי בבית ללא הכרה ,מה ? את רוצה להגיד לי שנסית להתאבד ? ואיפה אני הייתי ?? באמת שאלת מליון הדולר , איפה את היית? משם השיחה כבר התגלגלה לכל מני מצבים שבהם רק היא ואני היינו מעורבות בהם כמו המקרה שבו שפכה עלי מים רותחים , כמו שתקעה לי בגב עקב בעל -12-ס"מ ,כמו,,,,,,,,, לא חשוב ,מה שחשוב שהיא זכרה את כל המקרים שעליהם דיברנו ולא היתה שם שום תערומת על המצב , לא תוכחות , לא תלונות ולא האשמות , רק רציתי לראות איך זה מרגיש לה , היא בכתה מרות ולא רצתה "להזכר" בעוד דברים מהעבר , ואז אמרה , כמה אכזרית היא היתה , שאיך יתכן והיא לא שצה לב לכל מה שקרה סביבה , ואיך הלכו "לה" החיים ,אמרתי לה שהיא לא אכזרית , שרק פשוט היא היתה רגילה שאני מסדרת לה את החיים , שאני זו שתמיד דואגת להכל , אז איזו אמא אני הייתי ? אמא שהבת שלה דואגת לה ומטפלת בה במקום שזה יהיה הפוך ??איזו טפשה אני הייתי איזו מטומטמת , וכשהזכרתי לה את התקופה שבעלה שכב בבית חולים ואני סיפרתי לה עליו דברים , והיא ענתה לי אני לא יכולה לעזור לך תעזרי לעצמך ,היא אמרה שחשבה שאמרתי זאת רק בגלל שאני לא שמחתי שהיא התחתנה שוב , כלומר לא האמינה לי ,לרגעים ממש נדירים נראתה כל-כך שבירה, כל-כך אנושית שכמעט וחיבקתי אותה , אבל משהו עצר בעדי , פשוט לא הייתי מסוגלת , הלכתי הביתה צוהלת וחשבתי לעצמי וואוו , מצאתי את אמא שלי שהלכה לאיבוד , אבל זה החזיק בדיוק יומיים ,כנראה שלא מגיע לי מעבר למכסה הזו יותר , כי זו לא הפעם הראשונה שזה קורה , למרות שזה די נדיר , ואז הגיע הטלפון ההיסטרי ממנה שדרש בתוקף שאני אתנצל בפני בעלה על "פליטת הפה שלי " שבה אני מאשימה אותו,פשוט לא האמנתי , שמעתי בתוכי אלפי רסיסים של לב ונשמה מתרסקים להם בקולי קולות , כבר לא שמעתי אותה , רק עניתי לה לא יקום ולא יהיה לעולם לא עוד , את מחפשת שוב להשתמש בי , לנצל אותי לרמוס אותי מחדש , ומה עם השיחה שלנו בשבת ?? זה לא עשה לך כלום ,היא ענתה מה שהיה בשבת היה בשבת , אמרתי לה אף אחד לא ישתמש בי עוד לעולם , אפילו לא את , את כל שאר הגיבובים שהמשיכה להגיד ולהפעיל עלי מניפולציות לא שמעתי יותר , רק אמרתי לה שתדעי לך שמהיום והלאה הדברים הולכים להשתנות וזה מה יש , מי שטוב לו ולמי שלא טוב ,כולם ישמעו ממני כל מה שיש לי להגיד בלי כפפות של משי , אז ברור שלחג שבועות לא הזמנתי אותם , ואם בא לי לטלפן אליהם אני עושה זאת ואם לא אז לא ,ולא נותנת לעצמי יותר להגרר אחריהם , ולמה לקח לי כל-כך הרבה זמן עד שכל זה עלה כאן , כי אם הייתי מעלה את הדברים קודם לכן , הכל היה יוצא מתוך המון כעסים וחוסר פרופורציות ,לכן גם היו ימים שלא יכולתי להכנס ,ואז בשבת שעברה אידה הוציאה כתבה על מודעות עצמית על כעסים ,ישבתי עם עצמי במשך כל הימים האלה וחשבתי למה אני כל הזמן כועסת עליהם , בדקתי טוב טוב והבנתי , שאני למעשה כועסת על עצמי לא עליהם , למה ?? כי אני היא זו שלא שמתי להם גבולות בגלל פחדים שלי ,ועכשיו כשזה ברור לי לחלוטין שלא אתן להם לעבור על הגבולות שלי ,הגבולות החדשים שאני מציבה להם , אני כבר לא כועסת עליהם , בכל מקרה זה לא יעזור ולא ישנה את המצב ,ואני באמת ממליצה לכל אחת לנסות לבדוק את מצב הגבולות שלה עם ומול כולם ,מודעות עצמית = זה עובד , מצטערת שיצא כל-כך ארוך , מקווה שתסלחו ותבינו אותי , חתולה עדיין חולה

כן אמיצה! זה מה שאת! ! ! ! ואני מקווה שאת יודעת זאת. ובכלל, אני לא יודעת מה איתך..... אבל אני עדיין בהלם. בהלם מהרבה דברים... קודם כל, שהעזת.. אחרי המון המון שנים.. לפתוח את סגור ליבך בפני אמא שלך מה שבחיים לא העזת לעשות. דבר שני, בונא' .. את קולטת... המון המון המוןןןןןןןןןןןןן שנים... אמא שלך הדחיקה והדחיקה.. ועכשיו... אחרי שניםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם היא מעכלת.. היא בוכה.. היא מזדהה... היא א-י-ת-ך !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! היא מאמינה לך. היא לא יודעת איפה היא היתה כל השנים הללו... ואני מתארת לעצמי שעברו הרבה שנים................. והנה.. הילדה הקטנה... שאף פעם לא העיזה לפתוח את הפה.. ו/או כשפתחה .. אז מיד ההיא סגרה לה את הפה... העיזה לצאת מתוכך... בזכות טיפול של 4 שנים (שזה לא מעט ) כמו גיבורה ומספרת... ולא מפחדת עוד מתגובה ולא חושבת מה תהיה התגובה בכלל... פשוט נתת קפיצת ראש למים.... בלי להסתכן... בלי לחשוש... (כי טיפול של 4 שנים.. נתן לך את הכוח!!!! ונתן לך עוד הרבה ) ולשחות... ולספר.. ולהוציא. את פשוט גדולה... את פשוט................. וואווו ענקית! וכן חתולה, "מצאתי את אמא שלי שהלכה לאיבוד " וכן,,, לא להרבה זמן.. מיד חזרה בה כ"לא היה".. אבל נשמה שלי.. שוב הוכחת כמה כוחות יש בך.. כמה אומץ.. לקום ולשנות.. לקום ולעשות.. לא יעשו בך עוד שימוש ... שאת לא רוצה בו היום את אחראית לעצמך.. את לא עוד הילדה הקטנה והחסרת אונים.. שכל מה שאומרים לה היא צריכה לעשות . . . את לא עוד! את הקובעת מה טוב בשבילך.. את הקובעת מה את עושה בחייך ... את ורק אתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת! ! ! (שמעת, או שהצעקת יותר בקול?!?!?!?!?!?!?!?) הצבת גבולות.. אף פעם לא מאוחרת. אל תתחרטי ואל תרגישי אשמה כלל וכלל.. היית ילדה קטנה.. פחדת ! דירבלקום אם את מאשימה את עצמך! מהיום אחרי טיפול קשה מאוד א-ת מנווטת את העיניינים .. לפי איך שא-ת רוצה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא עוד מניפולציות. לא עוד משחקי כוחות. לא עוד פוצי מוצי... ועוד נקודה חשובה. אני לא סולחת לך על האורך... למה את רושמת ארוך כל כך.?!?!?!? כאילוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו, מה נסגר איתך כזה?!?!?! מתעלייך. אין לך על מה להצטער. -ועל זה יש לי משהו להגיד לך.. אבל ממש בהזדמנות, זה לא הזמן המתאים- ובובית, אני מקווה שאחרי הכל הפנמת א-ת את כל התהליך שעשית ועושה עם עצמך בקשר לזה. ולא תסבלי ולא תקחי ללב היקר שלך.. כל כך הרבה כעסים של אחרים עלייך. כי זה באמת לא שווה. ואת יקרה ואת אהובה ואת חשובה לי ואני דואגת לך.......................! עשי טובה (באמאש'לך..) שמרי על עצמך.... ליבי אלייך.... http://communabuilder.tapuz.co.il/UsersFolders/anatoa/images/2008200464239.jpg http://www.orange.co.il/content_upload/mms/gallery/429_hug_just_4u_web.gif בובה.

בובית נשמה טהורה אז כן , רק עכשיו אני עונה לך , לא כי שכחתי אותך ולא כי לא רציתי , אלה בגלל שדברים קרו בפורום ,וגם בגלל שהיה חשוב לי לענות לך קודם כל למעלה , אז,,,, איזה כייף לי שאת כאן , ואיזה כייף לי לקרא את כל מה שענית לי , מבטיחה לא לחזור לאחור , לא מצטערת על כלום מכל מה שאמרתי לה ,אין לי רגשות אשמה לראשונה בחיי , בחיי נשבעת ,וכן , הענינים עכשיו בידי ,ולא לוקחת ללב הוא יקר לי מידי , וכן , לאט מפנימה את כל התהליך ,האחלת לכל אחת שנמצאת בטיפול לעבור את כל השלבים הקשים האלה כי כן יוצאים מהם בחיים , הנה אני הוכחה , וכן שווה לעבור את כל מדורי הגהינום האלה כי אני כבר כן רואה את תחילתו של האור וזה עושה לי רק טוב ונותן המון אבל המון כוח , חיבוקייייי חתולה

היום הפכתי למעריצה הכי גדולה שלך בעולם!!! איזה כח!!! כמה כוחות נפש דרושים כדי להתגבר על הכאב? התעלות נפש של ממש... התייצבת מול הפוגעים בך, בכל הכוח שלך, ואמרת וצעקת (אולי לא בקול) את כאבך. ואמרת עכשיו אני גדולה!! אף אחד לא יפגע בי לעולם!! ומול התגובה המתגוננת של אמך, עמדת בכל הכוח!!! אוי כמה אני אוהבת ומוקירה אותך על כך!!! תדמייני לך אותי עומדת לידך ומחבקת אותך דקות ארוכות עכשיו. אוי כמה הייתי רוצה להגיע ליום הזה... להטיח את הכאב שלי!!! לצרוח אותו למולם!!! אבל אני בחיים לא אעשה זאת. גם כך אני נחשבת לעוף מוזר , אני המוזרה, את מבינה? לא הם... כל הכבוד יקרה שלי...והמון המון בריאות. אוהבת ליאור

ליאורי נשמה טהורה תודה לך על כל המילים הכנות והמרגשות שלך , זה באמת היה קשה והכי לא מתוכנן בעולם ,אבל זה יצא ממני סוף סוף ,וכשזה יצא הרגשתי כאלו אני נולדתי מחדש והפעם לא מהרחם שלה אלה מתוך תוכי , התהליך לא קל אבל אפשרי ואני מדברת מתוך נסיון קשה אבל מאוד פורה , לכן תמיד אני אומרת שיש להילחם בכל הכוח ולא לוותר אפילו על טיפה אחת כי כל טיפה משנה את התמונה ,ראית בעצמך איך כל דבר עוזר , ותודה נשמה על החיבוק הגדול הייתי זקוקה לו , ומאחר ואני עדין חולה אז כנראה שאלך למיטה , הרופא רשם לי עוד כדורי אנטיביוטיקה לעוד 5 ימים , ומחר פגישה עם המטפלת שלי , היה יום מתיש אבל שווה כל מאמץ ,אם תמשיכי בכל בכוח , גם את תוכלי למצוא את עצמך יום אחד בדיוק במקום שבו אני נמצאת כיום ,תנסי ותראי , לילה טוב יקירתי חתולה חולה אבל מרוצה

וכל העופות היו מוזרים כמוך... כי אז עולמינו היה הרבה יותר טוב. וכל דבר בזמנו וכל דבר כשהוא מתאים ולמי שהוא מתאים ... ואת בעצמך עושה עבודה בכלל בכלל לא רעה - תראי איזו תגובה מקסימה תגובה שהיתה מכוונת לחתולה האמיצה אבל בדרך מוזרה נותנת לי המון כח בבוקר זה. תודה אהובה, ליז

וואוווווווווו, כל הכבוד לך!!! צעד ממש אמיץ, נראה כמו אחד השלבים הכי קשים... וזה כלכך כייף לקרוא ולראות בין השורות את התהליך שעברת עם עצמך הגעת לשלב שמעיד על הרבה כוחות, שלב שבו את שמה את עצמך במקום ראשון באמת כייף לקרוא את זה מקווה שאת גאה בעצמך לפחות קצת ממה שהחברות מהפורום גאות בך כי יש לך על מה.... כל הכבוד, מורידה בפנייך את הכובע

אורחת יקרה אכן כן ,התהליך מאוד קשה והאמת שעדיין לא ראיתי את המקום החדש שלי שבו אני עוברת למקום הראשון , זה עדיין בתהליך הפנמה , וכן , אני די גאה בעצמי אחרי שאני קוראת את התגובות שלכן כאן , זה מרגיש כמו יציאה מעבדות לחרות ,ולחרות צריך גם זמן להתרגל , תודה לך על המילים החמות שלך , מאוד מעריכה , חתולה

קדה קידה בהשתאות ובהשתוממות! איזו גדלות הנפש והתעלות להגיע למצב בו את מטיחה את האמת, לאחר מנת האלגיה שספגת ולאחר הפריבילגיה שהענקת לאמך צאנסים בזה אחר זה על מנת לחזור בה והיא שבה לכוך שלה ככלב השב אל קיאו! ואת הגעת אל כור ההיתוך שלה באמצעותה ובזכות עצמך, עוצמתך ועבודתך! כמה אני גאה בך על שאינך מאפשרת פגיעה חוזרת ונשנת בך כי אינך עוד הילדה המפוחדת נטולת הגבולות והמעצורים בשל תכתיבי ואילוצי המציאות האכזרית! את אשה אחראית לחייך, בוגרת, מליטנטית ומדהימה שמציבה גבולות ברורים ולא נותנת לגחמות חמות של אמא ובעלה לערער את שיווי משקלך!ולהוציא אותך מדעתך! ללא ספק עברת תהליך קשה מנשוא עם עצמך במהלך השבועות האחרונים ובשל כך את גאוות יחידה שלי(ואת יודעת זאת היטב)! את מודל לחיקוי ושיקוי בעבורי! ואני מעריכה ואוהבת אותך בכל לבי ונפשי. מחבקת ומחזקת ביתר שאת ומאחלת לך רפואה שלמה במהרה בימנו אמן. למענך תדיר, שדה ניר- המשתוממת ונדהמת למול כוחותיך, יכולותיך ועוצמותייך.

איזה כיף כרגיל לקרא אותך.... כמה אנרגיה , כמה אמפטיה - תקראי לזה הערצה , הערכה , התלהבות , השתוממות לנוכח.... מילים עם המון כח, מילים שאני לוקחת איתי להיום שינגנו לי ויקרינו את מה שאפשר להשיג בהמון סבלנות ועבודה קשה ...אבל שווה שווה להתאמץ תודה שדה ניר יקרה ושוב תודה לחתולה שהיתה ההשראה. ליז

שדה ניר היקרה תודה לך על כל המילים החמות ,עדין לא סיימתי את משימתי , עוד יש לי כמה שפנים מוחבאים ב"כובעי," אני לא קוסמת אך מרגישה טוב מאוד את הכוח שנחבא ממני עד כה , עולה לאט לאט ומתחיל לתפוס מקום טוב מאוד בחיי ,זה לא אומר שלא תהיינה עוד נפילות כל אני מאמינה , אך הן כבר לא תהיינה כמו בעבר ,עדיין לא שועטת קדימה, כל דבר בזמנו , וזה בהחלט היה ניצחון משמעותי לגבי , חתולה

חתולה יקרה מחבקתומחזקת אותך.... על כוח והאומץ שלך.... על היכולת שלך לעבוד קשה עם עצמך ולהגיע לתוצאות.... וזה לא קורה פתאום עכשיו....וזה לא רק עכשיו... זה תהליך שאת עוברת יום יום....צעד צעד את צועדת.... בוחרת את צעדייך ואת השביל שאליו את נכנסת... בכל פעם צעד קטן... בדרך שלך....בקצב שלך....ביכולות שלך.... כל הכבוד על השיחה עם אמא....שיחה חשובה שחיכתה כל כך הרבה זמן... אמא לא השתנתה וגם לא תשתנה.... היא רק גילתה לך צד חבוי בה שקיים והיה תמיד...אבל חבוי... היא בודאי עברה דברים קשים שלא נותנים לה לראות ולקבל את הדברים... לראות שהבת שלה נפגעת.... לראות שהבת שלה זקוקה להגנה שלה.... היא מעולם לא הייתה מסוגלת.....וגם היום לא... הדרך היחידה היא ללמוד להבין ולקבל את אמא כמו שהיא.... לראות מה אני לוקחת ומה לא... מה אני אוהבת ומה לא....(אפילו שונאת...) לקחת רק מה שמתאים.... לשמור על עצמי... לשים גבולות... מחזקת אותך חתולה אמיצה אידה