כמה מילים לעידוד

אני בתור ילדה עברתי התעללות מינית מאוד קשה. לקח לי המון זמן לצאת מזה ולעבור את הכאב אבל היום אני במצב הרבה יותר טוב. עם הזמן הכאב מפחית. לא שוכחים מזה לגמרי אבל לומדים לחיות חיים נורמלים בסופו של דבר בלי כל הכאב. צריך לנסות ולהיתרכז בדברים הטובים שיש בחיים. אני מאחלת לכולם שבת שלום הרבה אהבה לכולם. ומי שרוצה לדבר אני פה

שמש יקרה באת ממש אבל ממש ב-ז-מ-ן... לאחרונה אני חושבת/ מדברת על זה המון... מדברת בעיקר עם עצמי... שלא התייאש... אני כל כך רוצה להגיע לטוב... מחכה לו... מחכה לימים שאני אחשוב על הפגיעה.. ועל טריגרים מסויימים.. ולא יזיז לי... אךךךךךךךך.. מתי הם יגיעו..?! שבת נעימה וטובה לך.. וברוכה הבאה . בובה.

בובה זה נראה ממש שחור אבל אני מבטיחה לך שדברים משתפרים בסוף. אני עברתי התעללות מינית מאבא שלי.האדם שהייתי אמורה לסמוך עליו בחיים.. אבל כל יום שאני מחייכת וחייה חיים טובים זה נותן לי תחושת ניצחון. יש לי היום ילד מקסים והוא נותן לי את כל האושר שאני צריכה בעולם. אני לא ישקר יש ימים של בעסה אבל יש גם ימים טובים. אני תמיד עם חוש הומור וצחוק תאמיני לי שלפעמים אם לא הייתי צוחקת הייתי בוכה אבל הצחוק הוא מה שמציל אותי. שיהיה לך שבת מעולה מאלה בחיוכים ושמחה

היי שמש לא ראיתי אותך כאן עד עכשיו , אז כנראה שאת חדשה , ברוכה הבאה לפורום שלנו , וכל מילות העידוד שלך ממש במקום ,ואת מאוד צודקת , ככל שמטפלים בכאב הזה , ומדברים עליו , הוא הולך ופוחת ,ולומדים לחיות עם הזכרון של משהו רע שקרה ,היה ונגמר , רק חבל שאין מחק כזה שאפשר יהיה גם למחוק את הזיכרון ,שמחה שאת כאן ,נדבר חתולה

שמחה נורא לראותך כאן איתנו... מקווה שתחממי את ליבנו, ואת הפורום.... ליאור.

ברוכה הבאה מוזמנת להיות חלק מאיתנו... מצטערת לשמוע על שעברת וכן טוב לשמוע שאת חשה שיצאת והתגברת על הכאב... מה עזר לך לעבור זאת? האם טיפול היה חלק מכך? תמיכה מהסביבה? מה בך עצמך עזר? לאילו כוחות נדרשת? מהיכן מוצאים? נשמח על התשובות, בטוחה שזה יכול לעזור... שבת שלום אידה

מה את עושה בשעה כזאת בפורום??????????????????????? סתם עשיתי ריענון מתוך הרגל............ ועוד אמרתי לעצמי אחרי זה שזה די שתותי לעשות ריענון בשעה כזאת.......

האמת שאף פעם לאממש הלכתי לטיפול למרות שלא הייתי ממליצה על כך לאף אחד אחר. טיפול זה דבר מאוד חשוב ולדעתי מי שעוברת דבר כזה חייבת ללכת לטיפול. אך טיפול זה לא בשבילי. היה לי קשה לדבר על זה בטיפול. אני כל הזמן משתכלת על מה שיש לי ולא מה שאין לי . על הדברים הטובים שיש בחיים ולא הדברים הלא טובים. אני בת 32 אבל עם נשמה של ילדה קטנה. אני חושבת שבאיזה מקום נשארתי הילדה הקטנה שהייתי. אני תמיד מנסה לצחוק ולהיות שמחה. ולא אני לא חייה באשליות שהכל תמיד טוב. חוץ מההתעללות אני עברתי עוד המון דברים, אני יתומה עכשיו ועוד כמה דברים לא נעימים. יכול להיות שאחרי שרואיפם כל כך הרבה דברים אז אולי ניהים יותר עדישים. מי יודע באמת מה הוציא אותי מזה באמת. אני פשות יום אחד קמתי ואמרתי שאני לא מסכימה להיות קורבן של אף אחד יותר. זה היה קשה ודרש המון כוח רצון. אנח פעם הייתי כל כך פחדנית להגיד לא שהייתי נקלעת לכל מיני מצבים ופשות סובלת כי פחדתי להגיד את המילה הכל כך פשותה הזאת "לא". היום קלטתי שאני מלכה ומי שלא מתייחס אלי ככה לא שווה את הזמן שלי. זה דורש כוחות נפשיות אבל בהחלת אפשר לצאת מזה. הלוואי שכל הבנות פה יצליחו כי כולם פה נשמות טובות. טוב שיגעתי את השחל מספיק. שבוע טוב. ומאחלת רק טוב

האמת היא שראיתי הרבה דברים בחיים הקצרים שלי אז אולי פשות נהייתי עדישה אבל לא כל כך נראה לי שזה זה. אני פשות מתמקדת בדברים שלא קשורים להתעללות שעברתי. יש לי אהבה אדירה למוסיקה אז זה עזר לי הרבה. אבל פשות החלתתי שאני לא יתן לדבר הזה להרוס לי את החיים. אם אני שמחה אז זה כאילו שהמתעולל הפסיד. נשמע קצת מפגר אני מתארת לעצמי. האמת שאין לי מושג מה עזר לי לצאת מזה. אני כנראה בחורה מאוד עקשנית אני הבנתי שלהיות כל הזמן עצובה רק מעייף אותי ולא עוזר לי הרבה. אני אחד מהמוזרות האלה שנהיות חזקות נפשית דווקה שאני בתקופה של סבל. אני גם מאוד אוהבת לצחוק וחוש הומור לא חסר אז אני הופחת הכל למצחיק.