טריגר
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
היה ויכוח סוער בבית שלי. בשולחן שבת. אמרתי לאחי הגדול שהוא מניאק. ואחותי הגדולה התעצבנה עליי, ואמרה שזה לא יפה ... ואיך אני מדברת ושאני אבקש סליחה. אמרתי לה "אם היו אונסים אותך, אז לאותו אנס לא היית קוראת מניאק"... מה הכלבה הזו אמרה לי - תפסיקי כבר את והדמיונות שלך........ כל החיים שלך מדמיינת... כדי שתסתמי את הפה שלך, ולא תדברי שטויות. ואני התחלתי לצרוח עד שהדם עלה לראשי....... התחלתי לרעוד בכל גופי. והיא הרימה עלי את קולה בחזרה...... "את לא תתחצפי לאחותך הגדולה"........ תשתקי את הפה שלך כבר! וכל זה היה ליד כל המשפחה שלך...... כולל הפוגעים. ש"אחי" בינהם....... שלא ידע איפה לקבור את עצמו........ נמאס לי. שוב לא מאמינים לי שוב אומרים לי לשתוק רוצה למות. דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי אף אחד בעולם הזה לא באמת מבין..... ואני לא מנסה שירחמו עליי....... כי ממש ממש לא......... אבל קשה לי .......... קשה לי לישון ולהיות מוקפת בפוגעים! למרות שהם לא יעשו כלום.......... אבל עדיין........... לחתוך..... לפגוע ..... להרוס את עצמי..... די לא יכולה יותר. הדמעות חונקות את גרוני. סתם זבל שרמוטה זונה אוהבת סקס לא יכולה בלעדי זה. רק על זה חושבת לכולם נותנת זה ועוד הרבה. הרבה מילים שהיו אומרים עליי. הרוסה קחי הבאתי לך גלידה. גלידה טעימה מאוד תמצצי........ נגעלת - בא לי להקיא לא, אל תגעלי.... תחשבי שזה גלידה.. בכוח..... נחנקת. עומדת להקיא לא עוזר כל נסיונות השכנוע שזה מגעיל.. שזה לא טעים ....שאני לא רוצה.... בכח לדחוף בכח לתת למצוץ חייבת.. אם לא! ! ! גמר. והכל עליי. להקיא עוד יותר טמאה.... לפגוע בגוף הזה. לחתוך הגוף שלי טמא. בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע
קראתי, ואני בוכה...ואל תרגישי אשמה, ממש לא...כואב לי הלב על מה שאת עוברת....אם היית לידי, הייתי לוקחת אותך אלי. להרגיע אותך בימים הבלתי אפשריים האלה. אני כל-כך מזדהה איתך, לכן מחקתי את כל ה "משפחה" שלי, ועכשיו אני יתומה ושכולה, וככה עדיף לי. תבטיחי לא לפגוע בעצמך. האם יש מישהו שיכול לתמוך בך עכשיו? להיות איתך פיזית? אם יש לך חברה טובה בקרבת מקום, אולי תוכלי להעביר אצלה את הימים הנוראים הללו? הכי קשה זה כשלא מאמינים לך. אבל אני כאן, וכן מאמינה לך. אני איתך מתוקה. אם את רוצה את המייל שלי ליתר פרטיות אכתוב לך אותו.
כל גופי נעשה חידודין חידודין... זיעזעת לי את אמות הסיפים, העלת לי את הסעיפים ובעטת בי בעקב אכילס שלי! גם אותי כינו פראנואידית תקופה ארוכה עד שהאמת העירומה כהוויתה התמוטטה לה אל סלעי המציאות בחדות...-לא עוד מילה שלהם מול מילה שלי.... יקירתי:אלו מנגנוני הגנה משומנים ומוכרים של הכחשה, הדחקה ודיסוציאציה. קשה לאחותך להתמודד עם אונס אחיך- בלב עין הסערה- בהטחת האמת בסיטואציה. להתמודד פירושו להתחייב!לקחת את הכדור שהיה במגרשך למגרש שלהם! להתמודד פירושו ליטול אחריות, לשנות סדרי בראשית, להכות על חטא, לפשפש במעשים, לנסות לפצות, לערער את מוסד הנישואין "המקודשין" ולאיים אף בגירושין ושאר מרעין בישין. מוטב שתטלי קורה מבין עינהם ולא תתלי את חייך או תתלי את קולר המעשה המאוסה על גבך ושכמך! חזקי ואמצי יקירתי. אני מאמינה בך ובאמת שלך- באמת ובתמים. כואבת את כאבך- עד לשד עצמותי הדוויות וחדרי לבי המדממים. כאן למענך. ((((((((((((((((((((((((((בובה על במה))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) שדה ניר.
בובונת מתוקה שלי כואב , מאוד כואב לקרא את כל מה שעשו לך , וכבר מספיק פגעו בך , די , די בבקשה גם את מלפגוע בעצמך , הגוף שלך לא טמא , הגוף שלך פגוע , פצוע , ואת רק מוסיפה גם להמשיך להכאיב לו ולפגוע בו , די , די מתוקה ,אני יודעת ומאמינה לכל מילה שלך , רוצה לקחת ממך את הכאב הזה ולא יודעת איך יפתי , רוצה להגן ולגונן עליך אפילו מעצמך , ולא יודעת איך ,רוצה להגיד לך כל-כך הרבה דברים ולא מסוגלת לנחם אותך , הייתי רוצה לחבק אותך חזק חזק , ולהרחיק ממך כל זכר וסימן לכאב ,אני יודעת שהשהיה בחברת הפוגע שלך מציפה אותך בכאב הזכרונות שלך , אך זכרי , את לא לבד , אני פה איתך לאורך כל הדרך , אם את זקוקה לי את יודעת איפה אני , תמיד פה בשבילך מייאוווו
וכמה טוב שיש חברות שאפשר לחלוק איתן את הכאב. וזה שאומרים לבובה שהיא שקרנית, זה הכי מקומם... עצבים עם המכחישים האלה... בובה מותק תהיי חזקה.
איזה כוחות את מפגינה.... כל כך הרבה אומץ יש לך... מה שאין לאף אחד אחר במשפחתך... פשוט אין... אין יכולת להתמודד...להסתכל לאמת בפנים... הכי קל לומר דמיונות... הכי קל לא להתמודד...לברוח....להוציא אותך לא נורמלית... אבל כל מי שהיה שם ....ידע בפנים...שאת צודקת... כל אחד קיבל את הכאב...גדול כקטן...כמה שאיפשר לעצמו... כל אחד התבייש בפנים...אפילו לשניה... מחזקת אותך אידה
אני קצת בדיליי עם התגובה (שומרת שבת), בכל אופן, מחבקת אותך חזק ,חזק, חזק. לפני כניסת השבת הרגעת אותי שלא אהיה עצובה בגללך ושככה זה אצלך - פעם למעלה ופעם למטה. ובכל זאת עצוב וכואב ונראה מאוד קשה לנפש ככה לחיות בתהפוכות האלו. שוב- מאחלת לך מכל הלב, שקט ושלווה.
פדיחה , פעם שניה שזה קורה לי. רושמת כותרת בשם המחבר- מין פיזור שכזה והזדמנות נוספת לשלוח חיבוק חם ואוהב ליז
