אין לי מילים רק מילים של דוד דאור
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אם זה אני מסתובבת כל היום הזה לפעמים אדם מוצא עצמו בלב הסערה מטלטל כמו ספינה על פני המים ומתוך הנפילההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה בין יאוש
גל של כאב היקרה היום האחיין הבונבון שלי (בן שנתיים וחצי) שר לי את השיר: לפעמים חלומות מתגשמים.... וזה הדבר הראשון שעלה לי לראש כשקראתי את מה שכתבת - הייתי חייבת לשתף אותך בזה. הבעיה שבמקום חלומות הוא אומר חמולות וזה נורא מצחיק, חבל שאת לא יכולה לשמוע את זה, זה בטוח היה מעלה חיוך על שפתייך. שכל חלומותייך יתגשמו שלך, ענת
מחבקת .בלי מילים. שדה ניר
מחבקת .בלי מילים. שדה ניר
שאלה מעט בנאלית... מקווה שיגיעו ימים טובים יותר, כל הטוב שבעולם ... ליאור
יודעת מה אני מרגישה עכשיו,עשיתי צעד שכביכול פורץ את המעגל שהסתובבתי איתו ארבע שנים,ומצד שני נותן ריקנות איומה,תחושת לבד,תחושת ניפוץ אשליה נותן געגוע קודם נכנסתי לחדר והדברים לא היו שם,פעם שנכנסתי היו שם הדברים שלו ועכשיו ריק לי בנשמה נותר לי בור פעור בלב מרגישה חלל ענקי שמכסה אותי וחונק את האויר שאני מנסה לנשום,אני לא יודעת אם יש לה הקשר אבל אני משתעלת המון וכמעט נחנקת ואני לא מצליחה להפסיק לא מוצאת מנוחה לגוף ולא לנפש
גל של כראב יקרה, אתמול הייתי בטיפול הראשון, אומנם לא שיתפתי אתכן בתחושות שלי אחרי אלא בפרטים הטכניים ושאלתי שאלה על ה- EMDR. תמיד כשאנחנו עושים צעד לקראת... אנחנו מרגישים מן ריקנות כזאת שלא ניתן להבין. אבל אתמול אחרי הטיפול הלכתי לקניון לעשות חיסונים כי אני טסה למזרח, והגעתי יחסית מוקדם היה לי קרוב לשעתיים עד לחיסונים ובנתיים הסתובבתי שם עם תחושות מעורבות בין הקלה מסויימת, כאב, תסכול, רחמים עצמיים וריקנות, הדבר היחיד שרציתי זה לחזור הביתה, פתאום לא עניינו אותי החיסונים והטיול. הכל הצלחתי להבין למה אבל את הריקנות לא יכולתי לקבל... אחרי מחשבה ארוכה אני הגעתי למסקנה שהריקנות כנראה באה בגלל שחלק מהדברים שהוצאתי בטיפול תפסו מקום אצלי, ועכשיו שהוצאתי נשאר שם ריק. אז החלטתי למלא אותו בדברים טובים... נשארתי בקניון עד החיסונים, בנתיים קניתי לי כמה ספרים נחמדים לקריאה. אני מקווה שגם אצלך הריקנות הזאת מאותו מקום כך שתוכלי עכשיו למלא אותה בדברים טובי שתבחרי בעצמך :) ולא כמו שהיה עד עכשיו שנפל עלינו להרגיש כך או אחרת בלית בררה.
היום? יותר טוב?
