נמאס לי
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
תמיד אבל תמיד שאני מתחילה להרגיש יותר טוב חייב לקרות משהו שיחזיר אותי למצב התמידי והרע שאני מרגישה. למה האור מתרחק ממני? לא מגיע לי להרגיש קצת יותר טוב? נמאס לי ממנה ומהמניפולציות שהיא עושה ומציגה את עצמה כאילו היא הקורבן. עד שסוף סוף אני מתחילה להשתחרר מתחושת האשמה, עכשיו אני מרגישה יותר אשמה מתמיד! אני מרגישה שאחיותיי מתחילות לפקפק בי ואחותי אמרה לי שקשה לה להאמין לי על הדברים שקרו. אני מנסה לקחת שליטה על חיי ופשוט לא מצליחה, תמיד אני חייבת להיות מושפעות מדיעותיהם של הסובבים אותי. אין לי כוח לחיות, אין לי אנרגיות והכוחות שלי אוזלים. התחלתי את היום בצורה אופטימית הצלחתי לחייך מעט, אבל עכשיו הדמעות שוב תפסו פיקוד והשתלטו עלי. אין לי עם מי לדבר, היא לוקחת לי את אחיותיי ומציגה את עצמה כמסכנה שסובלת.... אבל אני סובלת יותר!!!! אני לא רוצה להתרחק ממשפחתי אבל זה קורה.... די, נמאס לי לב עם הרבה כאב
אל תתרגשי ותרעשי מאחותך. קשה לה להתמודד עם הגילוי הנורא שהתרגש עליך! כאשר קשה לקבל משהו טראגי וטראומטי או כאשר חשים חוסר אונים ואוזלת יד לתכתיבי גורל ונסיבות חיים קשות ולא רצוניות מנסים 'לגמד' את חווית הטראומה האיומה על ידי עירעור האימון בקיומה..על ידי הטחת ספקות וספקולציות לכל האלמנטים שהיא טומנת בחובה ועל ידי הכחשה גורפת למשמעותה והשלכותיה לגביה. היא גם זקוקה לעבד את החוויה שלך. וזהו תהליך. אל נא תקחי ללב! תתמקדי בטיפול בעצמך עם כל הקושי שאין לך כרגע תמיכה אבסולוטית מסביבתך- משפחתך.
לב יקרה מה שלומך? מה הביאה עימה השבת? מקווה שהקלה.... בטוחה שיש קושי וכאב....מהמרחק מהמשפחה... במיוחד בשבת... והרגשות מעורבים... של קרבה ודחיה.... קשה להיות לבד קשה לצפות מאמא ומהקרובים האהובים ולהתאכזב.... האכזבה קשה...הבדידות קשה... מקווה שיותר טוב מחזקת ואנחנו כאן בשבילך אידה
