.................

קשה לי למצוא מילים קשה להביע משהו מאוד מאורפל על פניו אני ממש בסדר בתקופה האחרונה מרגישה טוב וגם אם לפעמים נהיה קשה מתאוששת מאוד מהר אבל... יש אבל מאוד גדול... מתחת לפני השטח מסתתרת מצוקה מאוד גדולה אני כמעט ולא יכולה להרגיש בה יכולה רק לזהות סימנים חיצוניים... מרגישה שאני נכנסת לאטרף של הרס עצמי לא חושבת מה אני עושה לא יכולה לעצור את עצמי פועלת יותר מדי באימפולסיביות גם מרגישה את המצוקה בחלומות מתעוררת כאילו אחרי מקלחת קרה משותקת לא יכולה להזיז שום איבר בגוף די ברור לי שבאיזשהו שלב כל זה יתפרץ החוצה קרוב לוודאי בעוצמות כמעט בלתי נסבלות ולא יודעת איך לעזור לעצמי מרגישה במילכוד חסרת אונים לחלוטין

גם קשה להיות במקום טוב אבל זה לא רק זה