זקוקה לעצה - אוליי טריגר

אני זקוקה ליעוץ באופן נואש , ולכמה שיותר עצות , בגילאי 9 עד 11 עברתי התעללות מינית שהדחקתי וכמעט איני זוכרת דבר , עברתי תקיפה נוספת בגיל 16 ושוב בגיל 21 , כיום אני בת 24 , מגע מבחינתי היה תמיד דבר איום ומעולם לא הגעתי למגע מיני מרצון זה תמיד היה בכוח בשלושת התקיפות שכתבתי עכשיו , אפילו עם חבר במשך שנתיים לא היה מגע פיזי , עכשיו הגיע מישהו שלקח לו למטרה ללמד אותי שמגע זה לא רע ,הוא עושה זאת בשלבים התחלנו בלהחזיק יד אבל אתמול כבר מצאתי את עצמי בלי חולצה { יש לציין לא בכח} , הקשר בינינו איננו ריגשי כלל להפך , הוא ביקש שלא אתאהב בו שמבחינתי דווקא מעולה , אבל אני פוחדת להתקדם יותר המטרה שלו היא שנגיע למגע מיני מלא , מצד אחד אני רוצה אך מצד שני חוששת , אני גם נלחמת בזכרונות שעולים בזמן שאני איתו , מה לעשות ? איך ?זה נראה לכם דבר נכון לעבור כמעין "חוויה" מתקנת? , הייתי גם שמחה לשמוע מכם על הפעם הראשונה ששכבתם עם מישהו אחרי התקיפה , זה אפשרי בכלל ? אני מבולבלת ואני מצטערת אם השאלות שלי ישירות מידי .

היי אני מצטערת לשמוע על מה שעברת ועל כל ההשלכות והקשיים... אני מאמינה שכוונתו של הבחור טובה ואולי הדרך שלו נכונה מבחינת ההדרגתיות, אבל בכל מקרה לא נראה לי שאפשר וכדאי לעבור את זה לבד, האם את בטיפול? אני חושבת שכדאי להיות בטיפול פסיכולוגי ולהחליט שם אם זה מתאים לך או לא.. מעבר לזה יש טיפולים מיניים עם מה שנקרא "סרוגייט" שמאמן עם המגע, אבל גם שם זה כל הזמן בהדרכה צמודה של הבחור המלווה וטיפול צמוד של המטופלת... מקווה שעזרתי קצת תרגישי טוב מותשת

מבולבלת יקרה ראשית ברוכה הבאה...מוזמנת להיות חלק לשתף להתייעץ לקבל תמיכה... בעיקר להיות פחות לבד... צר לי לשמוע על החויות הקשות שעברת....וכפי שאמרת הדברים מלווים גם עכשיו ולא מרפים... אני מניחה שאם את שואלת סימן שאת לא בטוחה אם זה נכון לאן שאת הולכת.... כנראה שמשהו לא מרגיש לך נוח... אני בהחלט חושבת שיש מקום לשתף את בין זוגך...שכן יש לך רגשות כלפיו...שיעזור ויתמוך ולא יהיה מצב שפתאום תמצאי עצמך בלי חולצה... אלא הכל יהיה מתואם איתך... כמו מותשת אני חושבת שכדאי שתיהיה בטיפול...ועם הזמן כשתיהיה מוכנה לכך...תבנה מערכת יחסים נכונה לך...שלאט לאט תתגברי על הקושי והדברים יראו אחרת לגמרי...כשהכל מול הטיפול. מחזקת אותך אידה

ממש לא מתפלאה על הבלבול.... זה עוד אחד מהדברים שאנחנו רוצות אבל פוחדות. אין לי בעיה לספר לך איך היה אצלי אבל אני לא חושבת שזה יעזור. למדתי שאצל כל אחת זה מתבטא אחרת. אני מרגישה מדברייך את הבלבול הזה של רוצה ולא רוצה בו זמנית. אם לבן זוגך באמת יש את הסבלנות והרצון לעזור לך, ואת לא ממש מצליחה לדעת מה באמת את רוצה בכל שלב אולי כדאי לבקש ממנו לעצור ולשאול ולבדוק איתך שוב ושוב. אולי אם הוא ישאל יהיה לך יותר קל וברור מה התשובות שלך ואם הדרך נכונה לך. ומצטרפת למה שכבר אמרו לך: אין מנוס מטיפול מקצועי.... בהצלחה!

שלום מבולבלת, קראתי את ההודעה שלך והיה לי מאוד קל להזדהות. אמנם אני עברתי תקיפה פעם אחת, אבל זה היה בגיל 17 כך שלא נוצרו לי חוויות או זכרונות נעימים ממגע מיני. אני זוכרת את החששות למרות הרצון לנסות. גם לי היה חבר שהפך את זה למטרה לעזור לי להתגבר, בהתחלה היה לי מאוד קשה, סבלתי מהרבה פלשבקים ובסוף מה שעזר יותר זה שהוא לא יזם כלום - הוא נתן לי לקדם את הדברים בדרך שלי ובזמן שלי. הוא מעולם לא לחץ עלי, אבל ברגע שהוא נתן לי ליזום, הרגשתי יותר בשליטה על מה שקורה ולא קרה שפתאום מצאתי את עצמי במצב שלא הבנתי איך הגעתי אליו... מקווה שתצליחי להגיע לזה בסוף. בהצלחה!

הגבר היחיד שבאמת היה איכפת לו שאצליח ליהנות ולהירגע ממין, שהיתה לו המון רגישות נושא, סבלנות אלי ולקצב שלי, היה האיש שהתחתנתי איתו.... אנחנו נשואים כבר יותר משלושים שנה. בהצלחה לכולן....