בוםםםםםםםםםם ט

ישבתי במיטה מנותקת פתאום שומעת ירי ללא הפסקה כולי רעדתי לא הבנתי מה זה ישבתי בחדר מתחת לשמיכה מכובצת עד שנזכרתי שהיום חג של העמלקים האלה אבל הפחד עדין נשאר ..שבוע רגוע לכולכם

חוויה לא נעימה עברת... זה בהחלט מפחיד "להתעורר" (מניתוק או אפילו סתם כך) לשמוע ירי בקול רם... מה שלומך עכשיו? הצלחת לנוח? חיבוק, מתמודדת

תודה מתמודדת שאת מבינה אותי בקשר לשאלתך איך אני .אז ככה גם בלי הבהלה הזו או הטריגר הזה עוברים אלי ימים לא פשוטים עים כל המצב של ההתמודדות של הפגיעות וכל פעם מחדש לחוש ולהרגיש ששוב אני נפגעת כל פעם שאני צריכה לקיים יחסים ולא רוצה אין לי כוח ליהות במקום הזה ובנוסף חופש מלחמה תקועים בבית עים הילדים . מתמודדת יקרה אני בדרך כלל לא מדברת ומספרת אבל עזרת לי נתת ליי מקום להשמיע קצת את עצמי רק משאלה קטנה איך את אכשו ..רוצה לומר לך שקראתי את הפוסט שלך ואת הקושי מול בעלך ואני מזדהה איתך מילה במילה שולחת לך חיבוק לשעת הצורך עים תרצי שלך מותרת

בעלי בדיוק נכנס.. מאוד הייתי רוצה להשיב אך אדחה זאת למחר בל"נ בינתיים רוצה לומר לך שקראתי ואני שולחת חיבוק חם ומבין.. שלך, מתמודדת. לילה טוב ורגוע.

תודה על יתיחסותך אני כאן שתחליטי ועים תרצי אשמח לשמוע אותך שולחת לך חיבוק חם לשעת הצורך שלך מותרת

מה שלומך? איך עבר הלילה? איך היום? שמחה מאוד ששאלתי עזרה לך להיפתח (קצת) ולכתוב מה שעל ליבך.. מעודדת אותך להמשיך כך.. בהחלט יכולה להבין אותך שגם בלי המלחמה הזו הבומים והפצועים המתח וכל זה... את גם נמצאת במלחמה נוספת שלא שומעים עליה לא בחדשות ולא באף מקום.. זה מלחמה פנימית שלך. שנמצא בתוכה הרבה דם וכאב..ניתוקים ואין סוף התמודדויות... אם הצלחת להתחבר לדבריי אני מניחה שקשה לך בקיום יחסים כרגע וכל פעם שזה קורה את חשה שפוגעים בך גם אם זה לא באמת כך עכשיו, זה ההרגשה הפנימית שלך- אם הבנתי אותך נכון, אם לא אשמח אם תסבירי לי שוב.. להיות בחופש עם הילדים בבית בזמן מלחמה ולהתמודד עם קשיי העבר-הווה זוהי משימה ממש לא פשוטה נסי קודם להבין שאת מתמודדת כרגע מול הרבה חזיתות שעושות את המצב אולי בלתי נסבל... הרשי לעצמך מידי פעם להיות שעה אחת לפחות עם עצמך.. ולנשום.. אולי לעשות סדר במחשבות.. אולי לכתוב.. אני חייבת לסיים, מצטערת.. מחכה לשמוע ממך מתמודדת

אני עדין מחפשת איפה אני נמצאת לא מוצאת את עצמי ממש לילה לא פשוט וגם היום עבר קשה בקשר לקיום יחסים הבנת נכון שכל פעם אני מרגישה נפגעת זה לא באמת ככה אבל בגלל שאני לא רוצה ליהות במקום הזה זה מרגיש לי פגיעה וקשה לי ליהות שם מאוד ועושה את זה בלי ברירה כי צריך....ואין דרך אחרת אני ממש מתחברת אליך בנושא הזה ומקוה שלאט לאט נתגבר על זה שלך מותרת

מרגישה את הקושי.. ומצליחה להבינו מאוד טוב, לצערי.. את בטיפול בימים אלו? יוצא לך לדבר על הדברים שמציפים אותך בעוד מקום? - אם לא נוח לך לענות, את לא חייבת כמובן! טיפול/ שיחה עם מישהו בזמן כזה בהחלט מועילה.. אומנם זה עדיין קשה מאוד. אבל לאט לאט נצליח להתגבר על כך.. אז אני שמחה שאת פה, כותבת כשמרגיש לך מתחברת ומגיבה..,,, זה יכול לחזק ולו במעט.. רק בשביל שנחזיק יחד ידיים, חזק חזק, נעצום עיניים, ננשום ונחזק אחת את השניה.... כואבת את כאבך להרגיש נפגעת שוב ושוב מאדם שבכלללא מתכוון לפגוע ואנו יודעות שלא... זה פשוט התחושות שלנו כלפי זה... מה את יכולה להסביר לו כדי שירפה קצת בתקופה הקרובה? יש דבר כזה? אולי, שאת טרודה? אולי שהמלחמה לא נותנת לך חשק בימים אלו? אולי לומר שקשה לך לקיים יחסים כרגע ואת רוצה להינות אז אם אפשר לחכות קצת כדי שהגוף יתחזק? בואי ננסה לחשוב יחד... את בטוח לא אמורה לסבול! ובמיוחד כאשר אפשר לנסות לבקש בצורה שלא תכביד עלייך ובצורה ש לא נוח לך לשתף אותו בכל מה שקורה לך בעקבות קיום היחסים בתקופה זו.. אם יבין, מצויין- שווה לנסות אם לא, לפחות ניסית.. את כל מה שאמרתי כאן לך, אמרתי גם לעצמי... ובאמת דיברתי עם בעלי, אמרתי לו שקשה לי בתקופה זו עם כל גירוי מיני... אני לא אגיד לך שהוא הפסיק באופן מוחלט ל"נדנד" אבל לפחות זה טיפה התמעט ועם כל שאר הנסיונות והמשחקים והדיבורים ניסיתי איךשהוא להתמודד... לא תמיד בהצלחה כי זה הציץ שוב ושוב.. אבל לפחות הרווחתי ימים ספורים בלי תיזכורות אתמול הסכמתי להיות איתו... הוא שאל אותי מה קרה פתאום עניתי שאני רוצה לנסות (זה לא באמת אלא כי ממש הרבה זמן לא איפשרתי והוא ניסה וניסה ואני רק מתרחקת יותר ויותר אז באותו יום אמר לי שאני כבר לא אוהבת אותו וכו... אז החלטתי לעשות את זה, בשבילו. כמובן שלא אמרתי לו את זה כי אז הוא לא היה מתרצה..) בכל אופן, לא הייתה לי עוררות בכלל.... לא הגבתי לזה... וזה היה לי מאוד כואב.. אז ביקשתי שירטיב אותי וככה זה קרה........ אחרי זה התחלתי לבכות... מולו.... זה פשוט התפרץ... הוא מחה לי את הדמעות ושאל אם לא היה בסדר (שוב אמרתי שזה דמעות של התרגשות.....) מקווה שהתקופה הזו תחלוף... מהר! לפחות הוא ראה בעיניו שזה באמת קשה לי... והבין.. זה לא מה שהייתי רוצה שיקרה אבל אם זה עוד צעד שיעזור לו להבין את הקושי, אז גם זה טוב.... מצטערת אם פירטתי יותר מידיי... הייתי חייבת להוציא את זה.. שלא ישאר לי בלב.. מקווה להעלות זאת בטיפול ובכך להמשיך ולהתקדם.. מאחלת לך המון טוב.. אל תלחצי על עצמך, נסי קודם להסביר ואחר כך לראות מה הלאה.. להסביר זה לא אומר לשתף במה שזה מעלה לך... אלא דברים קלים שאפשר לומר ושיכול להבינם בשמחה ובקלות..,, בהצלחה, מתמודדת נ.ב. אם לא מתאים לך תתעלמי מכל מה שאמרתי... וקבלי רק את הברכות והחיבוק...

בוקר טוב לך .את ממש גיבורה איך את מצליחה להתגבר ולטשטש את הקושי שלך למרות הסבל הנורא והמקומות הקשים שזה לוקח אותך אני מורידה לך כובע .בקשר לשאלתך על טיפול אז הייתי בטיפול בעבר וראיתי שזה לוקח אותי למקומת קשים ונחוה לי כפגיעה עיים בעלי זה מורכב או לא יודע כלום על הפגיעות שלי .רק מסבירה לו שאין לי כוח לזה שהראוש של טרוד בילדים בבית או לא מבין ולא מקבל את זה כל כך ניסיתי לרמוז לו משהו בקטנה אבל עצרתי מהר ...זה מאוד מורכב הסיפור שלי .אני כל כך רוצה לשמור על הבית שלי כי בעלי אבא טוב לילדים שלנו ובעל טוב בשבילי ...אכשו מזכיר לי לפעמים שמחכה כבר ליהות איתי ולפי הדיבורים שלו מצפה "ללילה סוער במיוחד" ואני חושבת אית להתחמק מהלילה הזה דלא יגיע .מתמודדת יקרה תודה שאת מבינה אותי שולחת לך כוח וחיבוק שלך מותרת

מה שלומך? אגב, אפשר לשאול אותך שאלה?! את לא חייבת להשיב, אם לא יתאים לך תתעלמי. מה הכוונה בכינוי שלך "מותרת"? האם זה מלשון וויתור- מוותרת או מלשון שחרור, התרת קשר? או סתם כינוי שבחרת? שואלת כי רוצה להתחבר להכיר בך אולי משהו נוסף.. לגבי מה שרשמת, תודה על דברייך.. בהחלט העובדה שאני בוחרת להמשיך בטיפול לא מובנת מאליה כי המצב לא קל.. וטיפול זה לא משהו משמח שכיף ללכת אליו.. ובכל זאת אני נושכת שפתיים וממשיכה... אני לא אומרת לעצמי כל הכבוד כמעט בכלל לא.. אבל לאחרונה נאלצתי לעשות בחירות רבות אם זה בקשר לעבודה או בשיגרת החיים וראיתי שהניתוקים שלי בדברים מסויימים ירדו וזה לא מאפשר לי לעשות את מה שהייתי רגילה לעשות ומחייב אותי לשים את עצמי בראש סדר העדיפויות ולרצות לעשות מה שיעשה לי טוב בעתיד ואולי גם כבר בהווה... זה לא משהו שאני רגילה, להיפך אני רגילה לנתק את עצמי ולעבוד וללמוד ולתפקד וכו.. עכשיו אני לומדת להרפות למרות שיש לי הרבה מחשבות שאומרות לי דברים קשים אני מכריחה את עצמי להתגבר... אולי ארחיב בזה בהמשך...- חיזקת אותי, תודה! לגבי טיפול, אני חושבת שאני מבינה את הקושי שנאלצת להתמודד איתו כשטיפלת... בתחילת דרכי בטיפול הייתה לי התדרדרות נוראה... עד כדי שהמטפלת אמרה לי שאני מאבדת שליטה.. קשה לי להרחיב בזה כרגע אני באוטובוס והדמעות עלולות להופיע במידה ואזכר בזה.. היא אמרה לי לאשפז את עצמי אבל הרגשתי כל כך רע.. שעד שאני נפתחת למישהו.. וזה בטיפול.. וזה מבוקר.. היא שולחת אותי ולא מראה לי הבנה.. הכלה.. או אפילו תחושה של יחד.... אז עזבתי את הטיפול והמצב לא נהיה יותר טוב... אז, הייתי רווקה..... בהחלט יכולה להבין שטיפול זה לא דרך קלה וזה עלול לעורר הרבה דברים מודחקים כמו חוויות וזיכרונות.. עלול גם לשנות את מצב הרוח ואת ההתנהגות עד כי אפשר להרגיש שהטיפול כאילו מחזיר את הפגיעה או מסעיר או מקשה הרבה יותר.... אבל יפה שלי, תחשבי שכל זה בתוכך בפנים..... כשלא מוציאים את זה ומדברים על זה זה מפעיל אותנו ומטרגר... אז אולי זה לא מתאים לך עכשיו, יכול להיות.. אבל לדעתי, זה הדרך שכדאי לשאוף אליה כי כשעוברים את כל זה... שמאפשרים לעצמינו לבכות לכאוב לפרוק את התיסכולים אז אחרי דרך- אין יותר ברכה מזה..... חזרתי לטפל בעצמי, אצל מטפלת אחרת! (תביני, עד שמצאתי מישהי שאתחבר אליה... ועד שהצלחתי לפתוח בפניה את הסיפור... זה שוב ושוב להתעסק בזה.. זה לא היה לי קל כי כבר רציתי שיבינו אותי בלי שאומר.. אבל הייתי צריכה לספר מהתחלה.....) שוב הייתה תקופה לא קלה אבל בתקופה הזו ראיתי יותר שיפור בעצמי מצד אחד. ומצד שני פתחתי הרבה חזיתות נוספות...... כיום עם התמדה אצל אותה אחת הצלחתי (!) כן... הצלחתי לשחרר הרבה דברים... הרבה קשיים.. עשיתי דרך ארוכה מאוד.. ויש לי עוד דרך... אבל עצם זה שנפרדתי ברגש מאותו חבר נשוי שהרגשתי כלפיו שהוא מושיע... וזה הדבר ה"קטן" מכל הדרך שבמבט לאחור אני רואה ויכולה להתפעל... גם נישאתי! ואני בהריון! ועוד..... שוב, הדרך עוד לפניי.... יש לי עוד הרבה הרבה מה לעבוד עם עצמי... מלא פלאשים ועוד... אבל אני יודעת שאני בדרך...... אפילו שאני נכשלת... אפילו שאני נופלת... אפילו שקשה ואני בורחת או מתנתקת... תמיד אשתדל לחזור ולהתמודד... לפעמים מנוחה, הקלה או בריחה זה ההתמודדות שמתאימה לאותו הרגע.. ואחר כך להמשיך.. ובקשר לדברייך על הבעל, הילדים והמשפחה...... אני גאה בך שאת אמא, רעיה ועוד.... זה בכלל לא מובן ומגיע לך תפיחה על השכם ! ועוד אחת! מבינה את הפחד שטיפול יערער את כל הבניין שהקמת בעצמך. מבינה שיש פחד לספר לבעל.. שמא לא יבין או ילך... (רשמתי באחד השירשורים על שבעלי יצא מהבית כשרבנו... ועל הפחד שיעזוב... רוב המריבות נוצרו כי התמודדתי לבד עם קשיי העבר וזה עורר הרבה אי הבנות מצידו ועוד קשיים בזוגיות וכו... המריבה הגדולה הייתה בתחילת ההריון ואז הפחד רק גבר כי אני בהריון ואני מרגישה שהקרקע נפערת.....) בכל אופן, כדאי לנסות לחשוב על דרך בה לא תחשפי הכל לבעלך ברגע אחד- זה בהחלט קשה לעכל את זה.. וגם תגלי שלא את הכל תצטרכי לומר... יהיו דברים שתרגישי שנפטרת מהם בעצמך.. גם על זה רשמתי לאידה אם איני טועה, אם תוכלי לקרא שם.. מה שאני רוצה לומר זה שאומנם זה לא יהיה דרך קלה.. אומנם זה יעלה הרבה קשיים אבל לעתיד זה יועיל קודם כל לעצמך.. וגם תופתעי שזה יועיל לזוגיות ולמשפחה כולה... אני בטוחה שאת אמא ורעיה מקסימה. וככל שישתחרר אצלץ קושי ועוד קושי תרגישי הרבה יותר טוב בהווה... אני לא סתם אומרת מדברים ששמעתי... אלא מניסיון אישי שלי.... נדהמתי לראות שעד כמה שחשבתי שאני מתפקדת ב100 האחוזים וגם יכולים להעיד על כך האנשים שסביבי.. ככל שהתמדתי יותר ואחזתי חזק (זמן לא פשוט בכלל שנראה נצח......)אחר כךיש הקלה.... גם אם מטפלים בדבר אחר שהתעורר הדבר הקודם מצליח להשתחרר ממך לאט לאט... את ממש לא חייבת להסכים איתי! אני לא מנסה לשנות לך את המחשבה או האמונה.. אומרת רק את דעתי, מנסיוני האישי... אשמח לשמוע תגובתך מתמודדת

אני בסדר מנסה להתנתק ולהיות עסוקה עים הילדים .בקשר לשאלתך על הכינוי מותרת אז ככה שבחרתי את השם הרמתי ידיים שאין לי כוח להתמודד יןתר ואני מותרת על הכול הייתי אחרי התקף חרדה קשה ומציף ...בקשר לזה שאת לא אומרת לעצמך כל הכבוד מגייע לך כל הכבוד גדולל את גיבורה שהולעת לטיפול ועושה עבודה יפה בקשר לניתוקים מבינה אותך גם אני מתמודדת איתם גם עים חרדות ..בקשר לטיפול שלי גם מאז שאני עזבתי אבל גם בטיפול היה לא פשוט מה שבטוח למטפלת הזו אני לא חוזרת..אני מתפקדת בתור אמא והילדים שלי הם החיים שלי וכם עים יהיה לי הכי רע בעולם הם לא ירגישו בזה אני כל כך עושה מאמצים לא להראות להם מה מרגישה שמחה איתם מבשלת נותת את הנשמה ...גם עים העי קשה לי אני יקום בשבילם .לכן חושבת שאפשר בלי טיפול כי אני מתפקדת עים האוצרות שהשם נתן לי מגדלת משקיעה ושומרת אלהים...נכו יש לי קשיים עים עצמי אבל זה כבר כבר לא ניתן לשינוי והכי חשוב זה הילדים ובזה אני מצליחה ב"ה אשריך על הדרך שעשית כל הכבוד.שמחה למוע שנישאת ויש לך בעל תומך ושאת בהריון שזה ברכה גדולה אני מרגישה שאת תצליח להמשיך לעשות דרך ולהתגבר על הכול את גיבורה ופתחת את הסיפור בזמן אני הדחקתי שנים וזה קשה אכשו ..מצטערת שעברת פחד שבעלך יצא מהבית מאמינה שזה רק מלחץ שלו ומקושי לראות אותך סובלת .יקירתי מסכימה איתך עים כל מילה ...מאחלת לך שתמשיכי לאסןף כוחות ולהתמודד בהצלחה ותהיה מאושרת שלך מותרת

את האושר שהקמת בעצמך. את השמחה בגידול ילדייך.. מאחלת לך הרבה הרבה נחת. ושלווה. ואושר נצחי.. ילדים זה שמחה, אין ספק! שמחה גם לשמוע שאמרת שכשהחלטת על השם הרמת ידיים.. ומקווה שעכשיו את לא. ואת ממשיכה להתמודד עם הכל... תודה על החיזוק.. לא היה לי ספק בכלל על יכולת התיפקוד שלך כאם ורעיה.. אדם שמתמודד עם עולם פנימי סוער ויודע מזה ניתוקים, זה המקום שמשתמש בהם כדי לנהל את חייו ולא לגרום לכך שהעבר ישפיע ויחבל.. יום טוב ורגוע.. שלך, מתמודדת.

כאילו שחסר כאן בומים מצטערת על החויה המבהילה ימים שקטים ורגועים אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית