מי אני בכלל?....ט

לא יודעת אייך להתחיל לפתור את הבעיות, חייתי יותר מידי זמן בהתעלמות מוחלטת מהם שאני אפילו לא יודעת איזה בעיות אני צריכה לפתור. אין למי לפנות אין עם מי לדבר, החיים שלי נעצרו הבקום אייך ואני לא מוצאת מספיק כוחות או רצון להתקדם משם. נראה שיותר קל להתעלם מהכל ולהתמקד בילדים. אבל גם גם משהו לא מרגיש שלם כאילו אני נותנת הכל ובעצם לא נותנת כלום. אין לי מושג אפילו מה אני מרגישה או אם אני בכלל עדיין מרגישה משהו. לא יודעת אם באמת הכל קשור במה שקרה או שזה דברים אחרים שקרו בהמשך. הכל מבלבל ואין מי שבאמת יכול להבין מה קורה בלבד מי שנמצא באותו מקום. בכל פעם שאני מרגישה שאני עושה צעד קדימה יש משהו שגורם לי לעשות שתי צעדים אחורה ואני לא מצליחה להבין מה עוצר אותי כל הזמן. מצד אחד יש לי כביכול את כל הסיבות להיות מאושרת כי יש את הילדים שנותנים אור בחיי גם כשהכל חשוך ובעל שאוהב אותי למרות שאני מתוסבכת ומצד שני לא מצליחה להגיע למקום שבו אני ארגיש שאני חיה גם בשבילי. אני גם מאוד מבינה את כל מי שמסביבי, כי מאוד קשה לקרוא אותי, כל מי שמכיר אותי כולל משפחה וחברים חושב שאני בחורה חזקה מאוד כי זה מה שאני מקרינה כלפי חוץ. לא אוהבת להראות פגיעה, לא יכולה להרשות שמישהו יחשוב שאני לא כ"כ חלשה כי יש בי פחד שאם אני יראה חולשה זה ינוצל לרעה. אייך אני יכולה לדעת מי אני בכלל... הבחורה החזקה שכולם חושבים שאני או הבחורה המתוסבכת שאני מרגישה שאני?

ברוכה הבאה הרבה שאלות וסמני שאלה בתוך דברייך בדידות? עצב? האם את יודעת ומכירה את עצמך? מה נכון לך ומה טוב לך? האם את חייה את החיים? שורדת אותם? האם את רוצה לענות ולמצוא את עצמך? ממליצה לך למצוא עם מי לדבר לשקול לפנות לטיפול ולהפסיק להשאר עם הדברים לבד.. מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עוסMSW פסיכותרפיסטית אור הנפש