טריגר!!

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

08/05/2013 | 09:03 | מאת: מתמודדת

כבר יומיים שאיני הולכת לעבודה!! אני כל רגע חושבת שאולי כן אלך.. אבל פתאום קורה משהוא שמועך ומרסק.... ואז בדקה האחרונה חייבת לבקש חופשת מחלה כי ללמד בצורה כזו אי אפשר!! עוד 3 שבועות החתונה וכל דבר שרק מזכיר לי נישואים אני מקיאה את הנשמה... כמה שאני משתדלת... לא הולך לי- כל פעם שוב נשברת......... לא יודעת איך אני יכולה להמשיך... מילים-- יהיה בסדר והכל יחלוף ברגע לא יעזרו לי... כנל גם לא מילים טובות על החתן.. כי הוא באמת לא העניין. הכאב מכרסם אותי! ועכשיו זה אמיתי!! מרגישה כמו בחורה אנורקסית שמשהוא אוכל את האברים הפנימיים... אתמול בכיתי לבד! לא היה לי צל אנוש לצידי... וניסיתי לחשוב למי לפנוץ?! לא כ"כ מצאתי! ניסיתי לחברה אבל כבר היה מאוחר היאלא ענתה.. גם 1202 לא ענו... ניסיתי ללכת לאמא למיטה... אבל היא שכבה שם בלי להבין מה עובר עליי... ואיזה שד פתאום בא אליי... ברחתי מהחדר שלה... נכנסתי שוב לחדרי שלי- למיטה המוכרת לכרית שאת הדמעות שלי תמיד סופגת! אוי אין לי איך לתאר את הקושי... אתן אפילו לא תוכלו להקשיב לבכי המתפרץ שלי עכשיו.. רק לראות את האותיות הכתובות.. בראשי רק מחשבות רעות ורצונות לסיים את כל זה... אבל אני כבר יודעת מהעבר שזה לא נכון ויכאב להרבה אנשים ובמיוחד לי.... יש לי חתן מדהים שראשי לא מונח איתו.. יש לו את התקוות המשותפות שלי רק ששלי פתחו פיצול והתחילו להתדרדר לתהומות. יש לי בית יש לי משפחה וחברות - כולם איתי אבל אני לבדדדדדד צועקת מפה צועקת לעולם... אבל מישום מה קולי נדם... רציתי להתקשר אתמול לפוגע שכל השנים הללו התעלל בי... ובגלל כל זה קורה עכשיו.. כל השנה וחצי האחרונות בכלל איני חושבת עליו ואתמול כל כך היה קשה לבד שכבר העדפתי לטלפן אליו.... העיקר להיות עם מישהו.. אני לבינתיים לא פוגעת בעצמי. משהו גורם לי לא לעשות זאת... אבל המחשבות נמצאות שם- להפסיק את הכאב הזה............. איך?!?!?!?!?! תודה על התגובות למטה! אגיב כשיוקל מעט... כרגע אני אוספת נשימות כדי לחיות עוד רגע ועוד.... נשארתי במיטה. ללא יכולת לזוז........... עם פנים מיובשות ושורפות כבר משפשופי הדמעות...

לקריאה נוספת והעמקה
08/05/2013 | 16:25 | מאת:

יקירה , ראשית מחבקת רק אם אפשר? תקופה קשה מבולבלת ומבלבלת מותר לך להרגיש כך זה בסדר אפילו שמסביב כולם אומרים שהכל טוב והכל יהיה בסדר את צריכה כנראה לעבור דרך שם דרך הכאב אולי גם פחד? וכנראה שלבד אל תפחדי להיות שם להיות בקושי ובכאב את בדרך להיפרד מחיי הרווקות... ועוד דברים... אולי את צריכה לעצמך את הזמן הזה? נסי לדבר עם מי שמרגיש לך נכון שיכול להבין להכיל איתך מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

09/05/2013 | 13:32 | מאת: מתמודדת

ה' יעזור לי!! תודה על חיבוק והבנה! יהי"ר שיהיו לי הכוחות לעמוד בכל זה... התמוטטתי. והגיע הזמן לנסות לקום שוב. אבל בצורה הנכונה הפעם - הלוואי! לא כמו שתמיד חיפשתי דך שתתמוך בי ותרגיע את הקושי- היא הייתה דרך טובה אבל לא לכל הדרך. כך שיצא שכל דבר שנתליתי בו כקרש הצלה באמת תמך בי! אבל גם זה לא היה הדבר הכי מושלם עבורי ומהווה לי קושי נוסף... מתחילה דרך נוספת שאיני מורגלת אליה. עם ניתוק הרווקות אני משאירה אחורנית את כל חיי הרווקות. וכמו שלא הייתי מגיעה לנישואים בלעדי חיי הרווקות כך שלמרות שאיני אהיה רווקה יותר אבל יש לרווקות המשכיות בנישואים בצורה שונה מעט. כך גם לכל הפגיעה- אני אאלץ עכשיו לא להדחיק יותר לא לפגוע בעצמי כשקשה מידיי להכיל. בזמן הזה אני אשתדל לבכות לצרוח את הכאב הענק הזה. לקחת את הזמן הזה ללמידה. כי רק כך הכאב והקושי יחלוף בצורה הכי טובה ובריאה! (אולי- אני אומרת לפי איך שאומרים לי) אז אומנם נסגרת לי כאן דלת חזקה בכוח. כשעדיין לא טופלו ועובדו כל החלקים שבחדר ההוא. במקביל אפתח דלת נוספת- לקבלה. ולהתאמץ כמו השבוע הזה שהיה שבוע הכי הכי קשה וממוטט בחיי בו בכיתי בכמויות אדירות והרגשתי שלא רק שאיני אוכלת אני מוציאה את כל מה שיש בכל האיברים שלי כלומר מקיאה דם כאב... אבל רק בדרך הזו לא פוגעים עוד מכיוון נוסף.. עכשיו אני אומרת מילים... עדיין קשה לי מאוד! ואני נאבקת על הנשימות שלי לחיות.. אבל ה' יסייע בידי לזכור אותם לאורך כל הדרך...... אמן!

08/05/2013 | 23:51 | מאת: מציאות אחרת

מקווה שהוקל לך קצת ואת מרגישה יותר טוב. אולי כדאי לנסות לעשות דברים שאת יודעת שעוזרים לך לשפר את מצב הרוח. אולי זה יעזור בלהזיז טיפה את הכאב והמחשבות הקשות? אולי דווקא כן כדאי לצאת קצת מהבית? לטיול רגלי ליד הים או באיזה שהוא פארק או טיילת, לנשום אוויר אחר... כאן איתך שולחת חיבוק עוטף. שלך - מציאות אחרת

09/05/2013 | 13:20 | מאת: מתמודדת

תודה מציאות על מילותייך! ועצותייך! הימים הללו לא קלים לי בכלום! הרבה חושך יש בהם! הרבה כאב! הרבה מאמצים! ברגע הזה יש לי שבריר קטן של חוזק. מנסה להתחזק ממנו כקצה חוט.. שיניתי את הסטטוס שלי לזה: אפשר לראות את הקושי בכל הזדמנות. ואפשר גם לראות הזדמנות בכל קושי! מאחלת הצלחה לכולן! והמון תקווה שזה יהיה אפשרי וישתלם הכל....! אמן אמן אמן!