פתחי גהינום... טריגר!!!! עם סוף טוב ב"ה!
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
פתחי גהינום- אתמול... הייתי שם.. נגעתי בהם.. נכנסתי לתוכם.. צעקתי מבפנים.. למה???? למה אני פה?! למה אני עושה זאת?! למה זה קורא לי?! למה???? איפה אני בכלל?? זה אני?? לאאאא זו לא אני!! זו מישהי אחרת שמאוד דומה לדמותי.. בימים אלו מרגישה שתיים- שתי דמויות.. (לא פיצול אישיות ח"ו אני רק מנסה להסביר מה מרגישה אני במלחמות הפנימיות שבתוכי..) דמות אחת- מדהימה! כיף לי איתה! היא צוחקת.. זורמת.. חייכנית.. מקרינה לשני.. אוהבת.. תומכת.. שרה.. מבלה.. חיה!!!.... דמות שניה- כ"כ שונה! כ"כ אחרת!! כ"כ ניגודית! כ"כ מאיימת.... הרסנית.. דמות זו שייכת לעבר.. לפגיעה.. לקשיי ההתמודדות.. לסבל הרב.. לכאב האינסופי.. אני משאירה את הדמות הזו- ליום חמישי- יום של הטיפול.. ומתעלמת ממנה כמה שאני יכולה במשך כל השבוע.. והדמות הראשונה היא שלי.. מתקדמת בצעדי ענק בחיים.. ונהנית בהם.. הקושי הגדול בא מתי ששניהן נפגשות יחד... אני מרגישה כמו מישהי שמחזיקה בכל יד חוט אחר.. בימין את החוט שלי.. ובשמאל את החוט של ההשלכות.. אבל יש פעמים ששני החוטים נמשכים בו זמנית.. כל אחד מושך לצד אחר... ואני נקרעתתתתת כך היה אתמול... אבל בחסד עליון- אני מרגישה שהעבודה הקשה שאני עובדת עם עצמי כבר קרוב לשנה, חיזקה אותי אתמול מאודדדד! אין לי איך להסביר מה קרה ומה היה... קשה לי מידיי... (יש עוד זמן ליום חמישי- מקווה שאצליח לומר שם..) אבל- ניצלתי!!! יצאתי מהשערים האלו.. ובשעה שהם כמעט נסגרו ואני בפנים- "פשוט" ברחתי משם... בכוחות שאיני יודעת מהיכן באו!! כרגע אני פה.. בבית.. בחדר.. רגועה יותר.. ומתפללת שאצליח להוציא ולהקיא הכל... אחרת אי אפשר להמשיך ככה! אומנם זה לא קבוע יום יומי... אבל "מספיק" פעם אחת- וזה חיים שלמים... האני אני- חיה נהדר ב"ה כבר קרוב לשנה. עם קשיים פה ושם אבל חזקה וחולפת אותם. (ייתכן שאני מדחיקה המון- לכן התחלתי שוב את הטיפול ברגע שהרגשי קצת מוכנה...) ומקווה לבשר בקרוב את הבשורה הטובה... (שכנראה היא הטריגר שגורם לי לכל הקושי הפתאומי שצף מידיי פעם) מצטערת על הקושי בקריאה.. ואם זה גרם לכן לחוש צער/ כאב.. מצטערת... תודה על הכל! מתמודדת!!
היי מתמודדת יקרה- אני מאוד מזדהה עם המקום הזה של החלקים והקושי להיות -להכיל בו זמנית את 2 החלקים. אני "שמחה" בשבילך שמצאת מקום בו את מאפשרת לחלקים להיות-לעלות- לרפא את הפצעים של העבר- לא קל-ואני מאוד מאריצה אותך באומץ שלך להסתכל על הדברים. אני- מאוד נלחמת עם כל החלקים שבתוכי- מתקשה בלהבדיל -להפריד בין כל הקולות-צעקרת-בכי וכו- בלגן שלם בתוך הראש-ואי שקט - בכל אופן- השיתוף שלך אפשר לי להבין קצת יותר טוב מה עובר עלי טבזה אני מודה לך. מאחלת לך רק טוב-והמשך ריפוי - שלך ינשוף
וואווו... כמה אני שמחה שמילותיי דיברו אלייך.. או אפילו חלק מהם... מתפללת ומקווה שתצליחי להבין קצת יותר מה הולך אצלך בפנים.. שתצליחי לקבל אותך בכל מצב שאת... בכל חלק בך... יקירתי- לא הכל ברור אצלי כמו שזה נשמע... יש גם הרבה אפור ושאר צבעים לא מוגדרים.. אין לך מושג כמה אני שמחה שהגבת... בייחוד שזו את. בייחוד בגלל מה שרשמת עלייך.. מאוד מאוד מקווה איתך שיתבהרו החלקים.. ושתימצא דר לעבוד ולהתמודד מול כל חלק.. אוהבת המון. פה לכשתרצי.. מתמודדת.
תודה יקרות , טריגר רציני הבאתן כאן עובדת על כל חלקיי המפוזרים ומאוד לא ברור לי בקיצור בנות מאוד איתכן אבל כרגע אין לי מילים ...כל מה שחשבתי שככה זה אצל כולם מסתבר כבאלגן אחד גדול אז רק חיוך וחיבוק למען חיבורינו מחדש ...
אני מאוד התגעגעתי לנוכחותך כאן נכון- כל הנושא של חלקינו הפזורים הוא נושא טעון וכואבת מה אני אגיד לך מעבר לזה- אין לי את המילים כמוך.... שולחת לך גם חיבוק אם זה מתאים שלך- ינשוף
תודה על תגובה. ואמן ואמן לכל תקווה ומשאלה שתתגשם לטובה במהרה!! איתך... מתמודדת.
יקרה אספתי קצת כוחות וקראתי שוב . איתך יקרה , קודם כל יום חמישי היום מקווה שהיה טיפול טוב ... וכן זה קשה וכן זה שואב אותנו אבל תודה לאל שיש לנו עוד חיים . מה שהצלחתי להבין מכל הפיצולים האלה שקודם כל אנחנו חייבות להתייחס לכולם כאל אני זה עוזר לחיבור בנהם וחוץ מזה לאהוב ולקבל אותם . מה שבטוח שהם לא הולכים להחמיר והמצב רק ישתפר אז סבלנות יקרה בדרך להצלחה .... השבוע הבנתי שהמצב שלי דומה לקטוע רגל שיושב בכסא גלגלים כשהמטרה היא ללכת על שתי רגליים על פרוטזה ...הנזק ישאר אבל נלמד לחיות איתו אוהבת חיבוק
כואב ומרגש הרבה כאב ויש גם תקווה בדברייך הרבה כוח למי שקוראת כל הכבוד לך ובהצלחה אידה פסיכותרפיסטית MSW מומחית בטיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il/
