אנסו אותי... מזמן...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
שלום, כיום אני בן 16. כשהייתי צעיר יותר [בן 5-13] למשך מספר שנים, אחד מקרובי המשפחה שלי[בן דוד] היה אונס אותי... כל פעם שהוא היה בא לישון פה או סתם נמצא פה אז הוא היה עושה לי משהו... אני לא זוכר אפילו איך זה התחיל... אבל אני זוכר פעם אחת שמהדהדת לי בראש יום-יום... ישנתי בלילה בחדר בידיעה שהוא ישן בחדר ליד.. למרות הפחד והצמרמורת הצלחתי להירדם בשעה דיי מאוחרת.. אני זוכר שזה היה לפנות בוקר.. התחיל בדיוק האור בחוץ וזה היה בחג סוכות חלמתי חלום דיי נחמד.. לא זוכר בדיוק מה.. ופתאום הרגשתי בחלום גל קור שהכניס לי צמרמורת מטורפת.. לפתע התעוררתי בעודו מנסה "להשחיל" את האיבר מין שלו לתוכי... ניסיתי לצעוק אך הוא חנק אותי בחוזקה שבקושי יכולתי לבכות מהכאב החזק של איבר מינו שקורע לי את כל הגוף... נאלצתי לחכות עד שהוא יסתיים... מספר דקות ספורות[8-10] שנראו לי כמו שעות... לא יצאתי מהחדר כמה שעות טובות לאחר המקרה עד שהתחלתי להרגיש מחנק מרוב רעב... היו עוד המון פעמים ועוד הרבה מקרים של אלימות, התעללות, השפלה ואיומים:-( שלא נדבר על איך שזה השפיע עליי.. כל מקום חדש עם אנשים חדשים מכניס אותי ללחץ... קשה לי ליצור קשרים עם אנשים חדשים ואני נורא מפחד מהמוניות... היחידה שידעה על זה עד עכשיו זאת חברה שלי כבר 9 חודשים+.. הייתי חייב בשלב מסוים לספר לה כדי להצדיק הרבה דברים שהיא לא מבינה אצלי..:-( [כמו.. למה אני כלכך נמשך לטוסיק שלה..יותר מדיי עד למצב של אהבה ואכפתיות אליו, למה אני מעדיף סקס כלכך רגוע ולמה אני כלכך רגיש ומפחד מקשרים חדשים עם גברים...] רציתי לדבר איתה עכשיו כי קמתי בבהלה אחרי חלום על אותו לילה.. אבל היא ישנה.. אני לא הולך לספר על זה לאיש יותר ממנה.. סיפרתי את זה פה כי הייתי חייב להשתחרר מהמחשבות האלה.. תודה:[
ברוך הבא מיתר מצטערת לשמוע , חויה נוראית שעברת ואתה שומר על כך בסוד..... זה עוד יותר קשה וכואב אני שמחה שאתה יכול לספר לחברתך, האם הינך מרגיש בטוח לספר לאימך או אביך? אני זקוק לעזרה מקצועית שתעזור לך. עדיף שיהיה מוקדם ככל האפשר. אני מציע לך להתקשר למרכז סיוע אתה יכול להתקשר אנונימית ללא צורך להזדהות. http://tlv.1202.org.il/template/default.asp?siteID=6&catId=62&maincat=11 אל תשאר לבד אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il
תודה רבה לכותבים... אין לכם כמה זמן הייתי צריך מישהו שיבין את זה..:-( אני פחות מעוניין בלטפל בבעיה אלא יותר לדבר על זה כשאני צריך ושיהיה אנשים שיתמכו בי.. אבל תודה בכל זאת אחרי אתמול בלילה שלחתי לחברה שלי המון אסאמאסים שאני צריך אותה... ובאמת הייתי צריך.. אבל במקום להיות פה אז או עכשיו.. היא מפנה לי את הגב כי היא כועסת עליי.. דווקא הבן היחיד שהכי חשוב לך בעולם בזמן שאתה הכי צריך אותו יכול להיות כלכך נורא שאתה בוכה לו בפלאפון והוא מנתק לך בפרצוף כי הוא כועס ואין לו זמן.. למה זה מגיע לי?!?!? מאתמול שקמתי עד עכשיו לא הלכתי לישון ולא הצלחתי להרדם.. לא הלכתי לבית הספר.. אין לי אף אחד לדבר איתו על זה בחיים האלה.. אז דווקא היא? דווקא עכשיו?! :-( מזל שאתם פה אחרת הייתי ממשיך לשכב במיטה ולבכות עוד הרבה זמן.. מה אני יכול לעשות? עם מי אני יכול לדבר על זה חוץ ממנה? אני לא יכול הורים או אחים כי הם מכירים אותו והכל.. אני לא רוצה שאנשים ידעו על זה.. אבל אני מרגיש שאני חייב שעוד מישהו[עדיף מישהי כי היא תבין אותי הרבה יותר טוב] ידע על זה כדי שאני אוכל לדבר עם עוד מישהו בזמן שאני צריך..;-( תודה רבה לכם שאתם פה...
מצמרר לקרא, ראשית, שמחה שהצלחת לשחרר ולספר לחברה וכן כאן. שנית, שמחה שזה הפסיק. אם הבנתי נכון. מאמינה לך שזה שינה את חייך ומקשה בהרבה דברים. אולי כדאי לפנות לטיפול? לנסות לגעת בדברים הקשים, לנתחם ולעבדם כך תרגיש טוב יותר ותוכל להתמודד מול קשיים? מאוד ממליצה! וכן, כמו שעשית צעד וכתבת כמה שיכלת. אתה יכול להמשיך במינונים הנכונים לך! הרבה כוח. סבלנות ותקווה!
