אני יודעת שאני חוזרת על עצמי,

אבל באמת שנמאס לי. פשוט נמאס לי כבר לא להיות חלק רק בגלל אנשים מסויימים שלא בא לי לראות אותם. לא יודעת אם זה מזוכיזם או נרסקיזם. מה שאני יודעת שאני סובלת מזה, כשכביכול אני נמנעת בעבורי. המחיר שאני משלמת הוא כבד גם אם אני נוכחת וגם אם לא.

יקירה, קראתי את מילותייך כמה פעמים וכל כך מבינה את הקושי, למרות שאיני יודעת את פרטיו. אני חושבת שאחד מהמחירים הכי כבדים שאנחנו משלמות, זה בדיוק הדבר הזה, המקומות בהם מתוך הכרח אנחנו בוחרות בהימנעות ותוך כדי מפספסות חלקים משמעותיים של חיים. מכירה את התחושה ממקומות שונים בחיי, בהם אני בורחת לא להיות במקום כזה או אחר או עם אנשים מסוימים ותוך כדי נגזלים מאיתנו כל כך הרבה הזדמנויות לקשר, שייכות, בעצם לכל מה שמסמל חיים. הלוואי והיו לי תשובות, הלוואי והיו בי פתרונות קסם. אבל אין לי... אז רק רציתי להביא לך את הלב שלי שחש שבאמת אכפת לו והוא באמת היה רוצה בשבילך אחרת. שמרי עלייך, מנסה לרצות.

מבינה מאד את דבריך ואת מה שאת מרגישה. לפעמים אנחנו מקבלות החלטות ולאחר שיקול דעת בוחרות ברע במעוטו, ואולי זה בדיוק מה שקורה לך. את בוחרת לא להיות חלק בגלל אנשים שאת לא רוצה לראות ומשלמת על כך מחיר של להשאר לבד. ואולי דרך אחרת היא דווקא כן לקחת חלק במפגשים שכאילו ופשוט להתערבב רק עם האנשים שאיתם נוח וטוב לך ולהתעלם מהשאר או להתרחק מהם. בגדול בחירה של המנעות ממקומות וממצבים שעושים לך רע היא דרך טובה לשמור עליך ובעצם לכל חירה שלנו יש מחיר, ולכן אם את מרגישה שהמחיר שאת משלמת כבד מידי, נסי לשנות כדי שהמחיר יהיה כבד פחות והכל בהתאם למה שהכי נכון ומתאים לך. שיהיה קל יותר. שלך - מציאות אחרת

מצטערת שכל כך קשה שאת נפגעת כשאת נוכחת או לא.. נסי למצוא את הכלים את הדרך לשמור על עצמך לא לתת לאנשים האלה כל כך הרבה כוח להשפיע עלייך איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית