היום בחדשות *טריגר*

ראיתי כתבה על פדופיל מחולון שצולם בחדר מדרגות אמיתי, במצלמת הבניין עכשיו סורקים אחריו ש..שיכנע מס' ילדים לשחק איתו מחבואים- עפי עדותם של הילדים. אחכ בודד את בת החמש כדי ל.. ולצערי, הצליח עכשיו מראים את האמא של הילדה מתראיינת וזה נגע לליבי בנקודה הזאת אם צעירה איך היא עם הילדה שלה כואבת את הכאב שלה ומספרת עליו בתקשורת כי הילדה לא יכולה ל.. ומספרת מה זה עשה לילדה שעכשיו אומרת שצריך להרוג אותו עם סכין! את האיש הרע הזה והיא לא רוצה לראות יותר סרטים של ילדים. רק חדשות! כי היא חושבת שהיא לא מספיק הייתה חכמה.. והאמא מספרת את זה וכואבת את הכאב של הילדה שלה. ועכשיו אני רואה את זה וחושבת איך אמא שלי התעצבנה עליי אחרי שהשוטר שהיה בבית הלך שום אמפתיה שום כלום להיפך, כעס עליי! אפילו לא הבנתי מה עשיתי רע באותו היום? שלא נדבר על כך שלא הבנתי תסיטואציה! אבל בכלל לא! ופתאום הכעס הזה עליי משום מקום פתאום שמה את הפוקוס עליו וגם היום כבוגרת אינני מבינה מדוע הכעס עליי! איך זה ייתכן שאמא שומעת ככה על הבת שלה, שקרה ובמקום לכעוס על התוקף היא כועסת עליה זה לא נתפס וגם אחרי שהיא מבינה ונרגעת ומשנה את היחס ולא כןעסת יותר.. אז גם עוברת לסדר היום כאילו כלום לא קרה וגם זוכרת אותי ממשיכה ללכת לגן בלי לווי! כי זוכרת שאחת השכנות ראתה אותי שוב בדרך לבד עצרה אותי עד היום זוכרת את זה, אותה עומדת לי מול הפנים ולא נותנת לי ללכת ופוקדת עליי "לכי ישר לגן!" למה את מתעכבת? ?? ממש צעקה עליי, זא בטח מדאגה מדאגה כאילו האשמה הייתה בי ואני ככ התביישתי משכנה הזאת והרגשתי אשמה ובושה שאני הבאתי את זה עליי בכך שלא הלכתי ישר לגן שעשיתי משהו לא בסדר שהלכתי עם האיש ההוא במקום ללכת ישר לגן. ואיפה אמא שלי הייתה בתמונה? עסוקה בחברותיה ובעבודה למה שתשים לב יותר מידיי עדיין זה לא נתפס שאני רואה איך האמהות שקורה ככה לבנות שאני רואה בכתבות איך הן מגוננות ונלחמות וכועסות על התוקף אני לא מבינה לא מבינה ובעיקר ובעיקר שאמא שלי סיפרה על ילדותה אני עוד יותר לא מבינה!!! איך היא אטומה לכאב הזה כאילו היא לא מכירה אותו בכלל זה אומא שהיא היא לא יודעת על היא מדברת זאת הסיבה שלא אכפת לה אני לא מבינההההההההההההההההההההההההההההההההה!

סמויה יקרה, מאד מזדהה איתך ועם התחושות שלך. ובעצם ההתנהלות של אימך כמו גם ההתנהלות של הורי במקרה דומה מנציחה את העיוות ואת החולי וחוסר השפיות שלהם בהשוואה להתנהלות נורמלית של הורים שבתם ניפגעת כל כך. גם אצלי במקום שיתמכו ויקלו עלי כאשר ניפגעתי ע"י פדופיל, במקום כל אילו הם היכו אותי מכות רצח ועשו עוד כמה דברים יותר גרועים שאפילו גימדו את המכות, ובנוסף האשימו אותי בזה שניפגעתי עד יומם האחרון. מבינה מאד עד כמה זה כואב, ואין מילים מנחמות כי כלום לא יכול לשנות ולהקל על הכאב הזה, למעט להפנים ולהאחז חזק חזק בכך שזה הכישלון של אימך ולא בגללך או באשמתך. היא לא ידעה לנהוג נכון ולפעול נכון, ואת לא אשמה בכך בשום צורה ובטוח שאת לא אשמה שקרה מה שקרה. איתך - מציאות אחרת

אני ככ מצטערת שהיכו אותך בגלל זה! ככ בלתי נתפס ועוד הענישו אותך ככה אי אפשר להבין מצטערת אין לי תובנות או ראייה למה כי גם אני נקלעתי לסיטואציה כל מה שנותר לי הוא לשלוח לך חיבוק! אותי לא היכו אבל חוויית הכעס צרובה בזכרוני וגם חוסר האהדה ושאני רואה איך אותה אמא כואבת את כאב ביתה זה פשוט גורם לי להרהר שובושוב אצלי, מדוע?! שאלה שאין לה מענה ותשאר לא פתורה. כמובן אם אפנה אל אימי היא תכחיש הכל! ותאמר שאיני זוכרת נכון יש עוד כמה דברים לא סגורים שאין להם מענה כמו- מדוע התנגדה אימי לטיפול, לעזרה גיל התוקף- סתם זכור לי שאמרו בן 14 אבל ייתכן וזה אינו נכון משום שאני בחווייה שלי, מעיני בת 5 זוכרת איש "גדול". כי גם בן 14,15,16 לילדה בת 5 נראה כמובן ,איש. אני צריכה לדבר עם אמא שלי אבל לא ממש בא לי כי היא שוב תספר לי סיפורים כמה היא הגנה עליי ושמרה ועזרה ותמכה ומה לא והסיפור הידוע במקרה הזה איך השוטרים באו בערב לקחת אותנו לתחנת המשטרה, לדבריה של אימי. והיא לא הסיכמה שהם ייכנסו לתוך הבית במדים! כדי שלא אבהל מהם. אז היא אילצה אותם ללכת ולהחליף על אזרחי וטרטרה אותם למעני. זאת הייתה הדרך שלה לשמור עליי מטראומה. וגם להדחיק את הכל ככה כנראה חשבה שזה הדרך הכי טובה להתמודד עם כאילה דברים. פשוט לעשות כאילו כלום לא קרה. הכל בסדר! ולשכוח מהם. וזאת הייתה הדרך הככ לא נכונה! אבל ככ לא. כפי שאמרת נכון, כישלון. שולחת לך שוב, חיבוק ושבת שלום סמויה

אתמול הראו קטע מכתבה ששודר אתמול או שאולי ביום אחר ישודר, לא בטוחה. בכל מקרה, בכתבה הזו מספרים על כנופיות פירטיות של חרדים שעום אמבושים על אנסים, סוגים נוספים של פושעים ונשים שסרחו, שגם הם מבני הקהילה החרדית. ה"צ'יפ" שלהם סיפר שאחרי שאנס פוגש אותו ו"מטפל" בו, הוא לא חוזר יותר לאנוס. אני לא מתחברת לקהילה החרדית מתוך האמונה הדתית וכו", ובכלל, זה שהם חיים באופן כ"ש מגובש וצפוף. בכל מקרה, הכנופייה הזאת פועלת בניגוד לחוק, אבל עושה עבודה מבורכת, מה שנקרא את העבודה המלוכלכת. לא מצדיקה את מה שעשו לבחורה שהתנפלו עליה רק בגלל שהסתובבה עם הרבה גברים, כי זה כבר באמת משהו אחר, היא לא הזיקה לאף אחד, אולי ל"רושם" בקהילה. בכל מקרה אני חושבת שסחטיין עליהם שהם ככה מבינים את המשמעות של הפסול באונס ועושים את העבודה עם האנשים הנלוזים האלה. הלוואי והיה אפשר לעשות דבר כזה גם בחברה החילונית. פשוט אצלם הכל מוסתר ולכן "לגיטימי", ופה הכל פתוח ודמוקרטי וחייב להיות גלוי וידוע בחסות החוק. זאת הבעיה. פשוט בקהילה החרדית עושים מה שמערכת המשפט לצערי בארץ לא עושה בצורה טובה. החלום שלי זה להיות שופטת בישראל, אבל בעיקר בגלל זה. חראם על הנאשמים שיקבלו ממני גזר דין :)

בהחלט מעניין לשמוע! ואני אברר לגבי התכנים אם תשודר וגם אצפה.. יפה, את מביאה לכאן דברים מעניינים.. תודה שלך, סמויה

אתמול הייתי מוצפת ו... היום רוצה להתייחס יותר לעומק לגבי כנופיית החרדים: (אין ספק שאצפה בזה אם אדע מתי התכנית) ובכז: אני נגד שיטותיהם של החרדים "משמרת הצניעות" ומשמרות אחרות באשר הן.. נכון, במקרים מסויימים הם מענישים "כצדק" אנסים ועברייני מן אך תחת הכותרת הזאת נכללים גם- נשים "שסטו" מן הדרך, אולי גם הומואים , לסביות ומי יודע כמה חפים מפשע נרמסו תחת הכותרת המצטדקת לכאורה של "עשיית צדק" בעולם. אני לא בעד. למרות הכאב הפרטי שלי אני נאלצת לשלול את הדרך בה הם פועלים אין להם שום זכות לקחת חוק לידיים זה מאוד מסוכן ללכת בדרך האלימות הזאת שאינה יאה לחברה נאורה דווקא צריך להוקיע את הקבוצות הללו כי הן מנציחות את החשיכה! עם זאת, מתבוננת יקרה אין ממני מבינה לליבך הזעם וכעס הרצון לנקום, מקווה שנצליח לנצח את הכאב הפרטי שלנו גם בדרכים אחרות וגם שמערכת המשפט בארצנו תעבור מהפכה. למשל, חוק ההתיישנות בדבר עבירת מין יש מקרים שבהם האדם מגלה שנפגע בילדותו רק אחרי 20 30 שנה (הדחקה של האירוע) עכשיו יש חוק התיישנות מבחינת הענישה בכר אין מה לעשות אבל האבסורד הוא שהכאב - לא מתיישן!!!! לכן, הלוואי והיה אפשר לתבוע ללא הגבלה של מס' שנים הקבועות בחוק. כי איזה דבר מצחיק מה, אחרי נניח 20 שנה שקבעו בחוק אז זהו? הקורבן החלים מהעבירה? לא. אבל עבריין המין יוצא נקי ואין למי לבוא בתביעות. זה מע' המשפט בארץ שקבעה את המושג חוק התיישנות. בדיחה. סמויה

הכאב הגדול והתסכול על אמא לא מודעת שלא ידעה לשמור ולהגן על הילדה הקטנה שחשה פגועה עד היום... פגיעה וכעס המון רגשות אשם לילדה הקטנה שמלווים עד היום ויש עצב על ילדה קטנה אחרת קנאה על ההגנה שמקבלת כעס אם תרשי... מחבקת את הילדה אותך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

תודה על החיבוק אידה וההבנה. לא שמתי לב ש.. הילדה הקטנה שבי.. גם רוצה הגנה ,חיבוק והבנה שלא קיבלה כמו כולנו פה, בעצם מחפשות משהו שככ היה חסר! מעריכה זאת המון.. סמויה