אממ..ט'

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

27/06/2010 | 02:06 | מאת: סמויה

שוב *שחזור*? לא יודעת ם ז נכון לעשות את זה ז בעקבות מה שנכתב תחתיי בעקבות ההודעה של ילדונת השוטטות ברחוב.. וזה הזכיר לי גיל 14 וחצי סוף כיתה ט' לקראת הקיץ טיול שנתי לכינרת טיול אוהלים בחוף מסודר הטיול הכי מדהים שהיה לי בחיי! לעולם לא אשכחו! אחריי שלושה ימים חוזזרים הבייתה ): יום שישי הכנות לשבת לא ממש זוכרת סמויה עייפה בכל זאת מנקה שוטפת יסודי אמא לא מרוצה! מתחילה להתלונן ולריב סתם בלי סיבה סמויה עונה סטירה! אוקיי, בקטנה.. זה ממש..לא מזיז לסמויה. אבל כשאמא אמרה- "קחי מייד את השק שינה ותחזירי אותו עכשיו ל..!!" הופיע עלבון! סמויה פתאום הבינה שהשק שינה שמקופל בפינה (הרי מה הוא מפריע ?) אינו רצוי! השק שינה שחזר מהטיול.. בעצם סמויה חזרה מהטיול השק שינה מסמל את סמויה סמויה לא רצויה! הולכת לכוון ביתה של...כדי להחזיר דמעות בעיניה של סמויה זורמות עם רצון משלהן סמויה משתוקקת לחברתה של.. שתסיח את דעתה מ.. עולה במעלית דופקת בדלת שלום! ... לא בבית, נסעה עם חברה לת"א תחזור במוצ"ש ): קיר בטון! סמויה הולכת עצובה חזרה הבייתה?? לא..ולא! בפינה יש תחנה מחוץ לעיר מה היא עושה?! עומדת בכשביש שולחת יד טרמפ בחור צעיר סבבה "לאן את צריכה?" לאם אתה נוסע? לעיר הקרובה עולה מאחור מסתכל במראה "את בוכה?!" לא מה פתאום! השמש סנוורה את עיניי מגיעה לעיר הקרובה מעט כסף בכיסי מספיק לנסיעה אחת לת"א *וואן ווי טיקט* תופסת מונית שירות הנהג חושד משקרת שאני מת"א באתי לכאן לבקר דודה אבל היא נסעה הנהג חושד לא מוותר לוקח אותי "לדודתי" מראה לו כתובת של קרובת משפחה, עושה את עצמי הולכת לבית חוזרת "אין אף אחד.." משום מה הוא מאמין להצגה! איך?? אין לי מושג אולי כי נראיתי ילדה טובה כזאת ותמימה היה לי מן פרצוף כזה תמים (אבל תחמנית-שחקנית-שקרנית גדולה!) מפה לשם הנהג הדואג עוד מסדר לי טרמפ "לבית שלי בת"א" עם מכר שלו (בחור צעיר בחיפושית) אולי בן 19 20 לאללה נחמד נוסעים. הוא לא חושד בכלום! לא זוכרת איפה ביקשתי לרדת אבל זה היה בחולון (דודים שלי גרים שם) מכירה את המקום.. בלי בעיה ופחד (כבר ערב) קונה לי גלידה עם סוכריות ומסתובבת מתחילה "לבלות" ערב שישי לבד ברחוב.. שמן הסתם יש המון מבלים אז הוא הומה מאדם.. השעות חולפות כבר 11 בלילה וואי..היה לי טרנזיסטור קטן בכיס עכשיו אני נזכרת.. הקשבתי למוסיקה, לחדשות חכיתי שיאמרו "נערה נעלמה מביתה" שהבריחה שלי תקבל תוקף רשמי.. ו..עדיין כלום מגיעה בהליכה לבת-ים זה היה הגבול חולון-בת-ים אברבאנל? כן..כן..מסתובבת דווקא שם ופתאום חשוך ולבד לא מפחדת!!!!!! בכלל.. מכלום רק מסתובת ומסתובבת לבד! ברחוב אין אדם אולי פה ושם חבורות נוער חוזרים מבילוי אבל זהו עכשיו דיי בד.. כלום לא קורה.. חוזרת חזרה לחולון ליד דודים שלי ממש ברחוב ליד! אבל לא מתכוונת להמצא! לילה כנראה כבר השעות הקטנות של הלילה זהו..מתחיל להיות קר. סמויה לבושה קצר קר! מה עושים?! על הכביש חונה משאית לא יודעת איך טיפסתי מה עשיתי רועדת מקור נכנסתי לשם נרדמת, לא נרדמת אי אפשר לישון קר.... השחר מפציע עוד יותר קרר! מסתכלת מהמשאית מתפללים הולכים לכוון בית הכנסת איש לא שם לב אליי יופי! ופתאום אדם מציץ לתוך המשאית כלא מאמין למרא עיניו על הבוקר.. מציץ שוב מדבר אליי לא שואל שאלות "תקשיבי, אני הולך להתפלל בינתיים את תלכי לבית שלי אשתי שמה תגידי שאני שלחתי אותך!" ובאמת כך היה! לא יכולה לחשוב בכלל עייפה,רעבה קרר בלי שיקול דעת הלכתי לשם פתחה לי את הדלת אישה דתייה אמרתי ש...שלח אותי לא שאלה שאלות הכניסה אותי לביתה! הוא חזר מהתפילה לא ממש זוכרת ישבתי איתם לסעודה אכלתי בכלל? לא זוכרת רק הקצו לי ספה נתנו לי שמיכות חמות אההההההה !!! פתאום גן עדן שומעת אותם בחדרם מתלחשים לא אכפת לי על מה עיניי נעצמות ישנתי כמה וכמה שעות! מוצ"ש זהו הפעילו עליי לחץ פסיכולוגי וגם איום שייפנו למשטרה באין ברירה גם השכן שלהם נרתם לעזרה מה הוא שמי האמיתי גם שיקרתי לגביי זה וסיפרתי שאני איזה "שרון" ובקיצור...הם לחצו האישה בכתה התוודתה שאין לה ילדים והיא לא יכולה.. מסכנה אבל בתור ילדה לא ממש הבנתי למה היא בוכה! וכך..וכך.. בסוף נשברתי באו לקחת אותי שברתי את ליבה של אימי! היה בלאגן רציני לא פשוט הדלקתי "אור אדום!" חזרתי לביתי שממנו ביקשתי לברוח הלכנו לטיפול משפחתי הטיפול הכי דוחה והכי מחריד שהיה לי בחיים! בשביל אמא כמובן מעמסה וטוב שהוא נפסק אחריי מספר פגישות! איכסססססססססססססססססססססססססססססססססס לא סבלתי את ה..מפגש הדוחה הזה בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע אמא, אני ואחי אמא- כל הפגישה בוכה ובוכה ובוכה ובוכה אני ואחי שותקים במבוכה המטפלת- לצידה של אימי כמובן עוד נוזפת בי שאני לא מספיק עוזרת לאמא בבית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ולכן לאמא קשה.. ועוד כל מיני אני! שקורעת את ה.. משחר ילדותי מטפלת באח הקטן בדודים בחופשים! ה..היפראקויביים מנקה! יסודי!מסדרת! יד ימינה של אמא הסמכות בבית אחריה ונשארנו לבד כמה וכמה לילות לבד! בדירה אני והאח הקטן! הןלכת למכולת! כזאת צוציקית מבינה בהכל! מטפלת שומרת מה לא! וההיא פתאום זה מה שהיא אומרת!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא סמויה לא משתפת פעולה לא מדברת שותקת כמו קיר המצב בבית בכלל לא משתפר חוזר לקדמותו אבל סמויה כבר לא מה שהייתה פעם סמויה מתחילה להבין להשתנות ולהתנגד! וזה מה שיוביל אותי לשחזור הבא אבל זה כבר בפעם אחרת.. אז תבינו איך סמויה מתחילה לעצור את ה.. איזה כוחות צריך כוחות של *רוצחת* לא באמת *רו..* אל תיבהלו לא... אף אחד.. אבל זה על אותו עיקרון! תהליך עצירה שהתחיל ב14 והסתיים ככל הנראה בגיל 16 הגלגל נעצר סופית לחלוטין! איך?? אני יספר בשחזור הבא לא יודעת זה לא שחזור קל..

לקריאה נוספת והעמקה
27/06/2010 | 05:30 | מאת: שחף

כל כך מבינה את העלבון והפגיעה שגרמו לך לברוח מהבית גם אני לא פעם רציתי לברוח אך לא נתנו לי, עצרו אותי בדלת עד שבגיל 19 בסוף כן ברחתי רק למזלי לא לרחוב אלא לחבר שלי שאח"כ נהיה בעלי איזה מפחיד זה בשביל ילדה בת 14 להסתובב ככה ברחוב לבד באמצע הלילה וזה כזה חוסר אונים כשקר ואין איפה להתחמם, לישון... מזל שהאיש ההוא שם לב אלייך ושהוא ואשתו דאגו לך וטיפלו בך נתנו לך לאכול, לישון... רק חבל שאח"כ כל החוויה של הפגיעה השתחזרה בטיפול וחבל שלא דיברת ולא אמרת מה את באמת עושה בבית והמטפלת שמעה רק את הגרסה של אמא שלך :( אבל העיקר שהיום את מדברת ומשתפת! ויכולה לעבד את מה שעברת אז, בילדותך כל הכבוד לך! שחף

27/06/2010 | 15:25 | מאת: סמויה

גמאת ברחת... לחבר.. התחתנתם בגיל 19 היית מאוד צעירה! אם ייצא לך פעם ספרי על אותם נישואין הנסיבות בהן יצא לכם להתחתן..ברורות הרי את רצית לברוח לבנות חיים אחרים.. בסופו של דבר נפרדתם.. אתם בקשר עדיין? או ש..שתפי אם מתאים לך.. רציתי לומר לך שהגדרת במדוייק שהחוויה של הפגיעה בבית השתחזרה במדוייק בטיפול. המטפלת הייתה שואלת שאלות מנחות לאור הגרסה שאימי מסרה לה כרגיל: קשה לה..עומס מטלות הבת מפונקת, לא עוזרת הנטל עליה והיא בוכה ובוכה! וואלה שנים היו לי נקיפות מצפון שלא ניגבתי לאמא את הדמעות שלא כאבתי את הכאב שלה שלא התחברתי לשום רגשות בטיפול הזה! היום אני מבינה מתוך שחזור שהדמעות של אמא היו הצגה אחת גדולה!!!!!!!!!!!!!! בדיוק כמו השקרים שלה לכולם! כמו בחיים כך בטיפול המטפלת שואלת אני-אחי עונים "אמא מתחילה לצעוק.." ומה הלאה?? שואלת המטפלת קשר שתיקה מוסכם בין כולנו! בסוף סמויה עונה: "כלום! לא קורה כלום!" "אמא רק צועקת..שאנחנו לא עוזרים" המטפלת עוד מרצה ומטיפה לי שצריך לעזור יותר לאמא ש..כאשר לאמא יש המון עבודה ונניח נשרף סיר אז היא מתפרצת עלנו (אבל היא לא מתכוונת.. זה רק מלחץ ואני חשה רק בוז! רק גועל! רק בעעעעעעעע! מתה לעוף מהמקום המביך והדוחה הזה! עם המטפלת הסתומה הזאת! איכסססססססססססססססססססססססססססססססססססס מפגישה לפגשה המטפלת מגבירה את הלחץ וממשיכה לשאול- ומה קורה הלאה אחרייי הצעקות? ושוב- קשר שתיקה! סמויה משקרת לה בפנים! (וגם לעצמה..) כלום! לא קורה כלום! הטיפול הזה נפסק מהר מאוד אולי אמא התחילה לפחד מהשאלות שקשר השתיקה לא יישבר והוא לא נשבר! כזה דבר קשה לא בקלות נשבר נראה לי בעינויים היו מוציאים דבר כזה ממני לפתוח את הפה לגבי מה שבאמת קורה בבית לא הייתי מוכנה בשום אופן! כמו שאמרתי, אולי רק בעינויים אולי רק עם מכות חשמל! חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

27/06/2010 | 05:43 | מאת: חטולית

דבר אחד מאוד חשוב שקראתי בין כל השורות בין כל המילים שלך , שתמיד היית לבד לא משנה מי היו המשפחה -לאף אחד לא היה אכפת ממך כמה כואב , כמה בדידות איזה מזל שלא התדרדרת לזנות הכי מאפיין אותך זה אומץ לב את נולדת להיות לוחמת את נולדת כדי להצליח את מצליחה יפה מאוד בחיים שלך ולא בכדי את לא נקשרת לאפחד מבינה אותך אפילו מעבר למילים יכולה לומר לך בוודאות שכל המכשולים שעברת בימי חייך רק חישלו אותך ואת האופי שלך את בהחלט יכולה להיות גאה מאוד בעצמך על כל ההישגים שלך והם לא מעטים כל הכבוד מתוקה שבוע נפלא לך חטולית

27/06/2010 | 08:57 | מאת: חטולית

רציתי רק להסביר משו כשכתבתי כמה טוב שלא הדרדרת לזנות זה לא מפני שחס וחלילה רציתי לרמוז משו עלייך , אלה בגלל שגם לי אמרו זאת המון פעמים , בגלל מה שעברתי,,,,,, שזו ממש דרך קלה -משם להגיע ל-זנות מקווה שהצלחתי להבהיר ועכשיו אנסה גם ללכת לישון כי עדיין לא נרדמתי וכנראה שאספי מחכה לי היום גם יאללללה ביייייי מיאווווווווווו

29/06/2010 | 06:55 | מאת:

כל מה שהיה בפנים עולה וצף הכאב העלבון הלבד....כל הזמן לבד ואת לא מסכימה ולא מוותרת.... את נלחמת על זכויותיך הבסיסיות לאהבה...לבית שומר מגן... עברת כל כך הרבה ואת משתפת על המרד שלך שכלום לא מפחיד וכלום לא מרתיע ובכלזאת תמיד אנשים טובים בדרכך שומרים.... מישהו מלמעלה... ואולי את שומרת... איתך יקרה אידה