.... ט.
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אחרי ימים של שקט לימים של רעש כמו הר געש שהתנפץ הלהבות שורפים העשן מחניק נשימה ועוד נשימה.. ואין אוויר ובאים החתכים כמה שיותר אוויר חתך עכשיו רגועה.. לא יודעת למה כותבת אבל מרגיש לי חנוק מבפנים.. אבל מחייכת צוחקת .. ועמוק בפנים .. בתוך תוכי.. זה זועק הצילו.. הלוואי ויכולתי לתת צרחה גדולה שתוציא מתוכי את הכאב הזה שקט.. עכשיו שקט.. עכשיו רגועה יותר אוף, רוצה להוציא את מה שבפנים יושבת .. והמילים נתקעות לא רוצות לצאת ממני.. טוב דיי.. מסיכה.. לילה טוב וסליחה..
כאן איתך מחזיק לך את היד ומחבק
טוב לראותך מה שלומך??? אידה
את יכול לצרוח...לשחרר כמה שיותר כאב בשביל זה אנחנו כאן איתך מחבקת....אם אפשר אידה
להרגיש ולא לנשום או לא להרגיש ולא לנשום... כלומר להרגיש רק את המחנק הזה וחוץ מזה הכל כאילו בסדר ממשיכה לחייך... כאילו ששמה מסכה לא כלפי העולם אלא כלפי עצמי מסכה שמסתירה ממני את הרגשות של עצמי סתם מחשבות... בעקבות מה שכתבת מתוך הזדהות עם הרגשתך אך ממקום טיפה אחר ורוצה להזכיר לך (ולי) שכשמוציאים החוצה את המילים פתאום חוזר האוויר אומנם אח"כ הוא שוב נעלם אבל כנראה שזה אומר שיש צורך להוציא עוד ועוד מילים עד שהכל מתרוקן, עד שאין יותר מה לומר... איתך יקרה תשמרי על עצמך! שחף
כואב מאוד לשמוע כמה את סובלת מבינה מאוד על מה שאת מדברת יש לך כל הזמן שבעולם לתת לעצמך-זמן ומקום כדי להוציא את מה שחונק בדרך שלך ,,,,,ובזמן שלך ואני כאן תמיד בשבילך חטולית
יום אחרי טיפול המצב שלי לא משו.. הגרון כואב ואתמול שוב פגיעה עצמית.. בעיקבות טיפול מסעיר במיוחד.. חסרת כוחות הגוף לא עומד בעומס ובקושי מצליחה לתפקד.. תודה שאתם כאן
