זו הפעם הראשונה שאני מוציאה את זה.

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

02/07/2009 | 19:31 | מאת: ג

אני בת 30 נשואה +2 ,בגיל 14 פתאום הציפו אותי זכרונות מגיל 11 בערך שאבי נכנס אליי למיטה ומלטף לי את אבר המין ופתאום אני מתעוררת תוך כדי שהוא עדיין במיטה שלי וקמה למקום הבטוח ,המיטה של ההורים אבל גם לשם הוא בא אחריי ותוך כדי שהוא מלטף אני בוכה ובטוחה שאני חולמת הייתי מאוד בוגרת והבנתי את הסיטואציה,לא רציתי להיות בה וחשבתי שאני מדמיינת אותה אז התחלתי לבכות וחזרתי למיטה שלי.. זיכרון נוסף שעלה שאני ישנה צהרים על הספה בסלון והוא שוב נשכב לידי ונוגע..ומאז בלק אאוט לא זכרתי כלום עד גיל 14 שזה פתאום עלה,חשבתי שאני מדמיינת והמשכתי כרגיל. הוא הבטיח שהוא ילמד אותי וייתן לי לנהוג ביער סמוך וכמובן שהתלהבתי.אבל כשהגענו לשם הוא הכריח אותי לשבת עליו ולהתחכך בו הייתי כבר גדולה 15 ,פתאום הכול הציף אותי וברחתי מהרכב,הוא תפס אותי חזק וחיבק אותי ואמר שגם הוא מסכן וגם הוא עבר דברים.ואז הבנתי שלא חלמתי את הליטופים וכנראה שעברתי דברים שאני לא זוכרת. עוד באותו לילה שתיתי את כל הכדורים שיכולתי למצוא והתפללתי לא לקום בבוקר. כשהתעוררתי בבוקר הבנתי שאני כנראה צריכה להישאר פה ולהילחם והחלטתי למחוק את זה שוב,היום ,עם ריבוי המקרים והגילויים ששומעים עליהם כל הזמן אני כבר לא יכולה למחוק את זה כבר הזכרונות והאי וודאות חזרו. האם הוא רק ליטף אותי? והאם אני לא מגזימה עם הכאב שלי ,בסה"כ יש ילדות שעוברות ועברו דברים הרבה יותר קשים? איך אני דוחקת את זה חזרה,הילדה שלי גדלה וככל שהיא גדלה אצלי הכל מתחזק ,באיזה גיל להרחיק אותו ממנה? זו הפעם הראשונה שהמילים לא רצות רק בראש.

לקריאה נוספת והעמקה
02/07/2009 | 20:22 | מאת: דמעה

מצטערת לא הצלחתי לקרוא את ההודעה שלך עד הסוף...היא טריגרית מידי עבורי. רק רציתי להגיד ברוכה הבאה ךפורום.. דמעה

02/07/2009 | 21:36 | מאת: רות

לפעמים אנחנו מדחיקים כל כך טוב שאנו מתקשים לזכור ולא תמיד בטוחים אם אכן קרו הדברים או לא. מנסיוני הגדול בהדחקה גם אני בת 30 + 3 ילדים ואחרי 20 שנה של הדחקה הדברים החלו לצוף ולצוץ ההבזקים הלא קרויים ןכמובן הכאב הגדול שלא איחר לבוא ג יקרה לא מאוחר לטפל ,אל תזניחי את עצמך ,דברים לא נעלמים מתישהו זה צץ למחוק קשה מאוד במיוחד שהדברים מתחילים לחזור את בטיפול? את מוזמנת לחלוק ולשתף פה רות

05/07/2009 | 09:25 | מאת:

כל הכבוד לך הצלחת להוציא .... מצטערת על מה שעברת ועל מה שאת עוברת כעת... בכדי לשרוד היית חייבת לשכוח להדחיק...בכדי לתפקד.. לא להאמין שזה קורה באמת חשבת- רצית להאמין- שזה חלום. עד הטריגר...שהעלה זאת שוב במלוא העוצמה.... ועכשיו ביתך אם יש לך חשש....ואין ספק שהוא מוצדק..שמרי על ביתך מכל משמר...לעולם אל תשארי אותם לבד...תרחקי.... ג יקר ממליצה לך בחום לפנות לעזרה מקצועית, אל תשארי לבד עם הדברים, אנחנו כאן בשבילך מוזמנת להיות חלק לשתף ולחלוק בקצב שלך אידה