לעמית

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

16/01/2009 | 08:35 | מאת: תור

חזרתי עכשיו מוואלה וקראתי את כל מה שנכתב שם בגלל כל הבלאגן נמנעת מלהגיב שם כל מה שאני רוצה אני אכתוב כאן . קודם כל לא רק לך אמרו שאלוהים נותן מבחנים לאנשים שיכולים לעמוד בזה גם לי אמרו . זכות הבחירה - שמעת על זה? לנו יש זכות בחירה מה לעשות עם החיים שלנו לשקוע או לעלות ואל תגידי לי שיש לי יותר כוח מאשר לך לא נכון אני ממש אבל ממש לא חזקה בואי לטיפול אצל לבנה ותראי איך אני נשברת מתרסקת ו כל דבר קטן מזיז לי ומציק לי במיוחד נושא התאבדות וילדים יש מאוחרי טראומה גדולה בנושא את כותבת שלא תתאבדי את רוצה לדעת מה שהוא קצת קשה להאמין לך טוב כרגע הולכת לפתוח את השער לכלבה שלי ....חזרתי אלייך אל תכעסי עליי או על אחרים קצת קשה להאמין לך עד שלא יהיה פתרון אמיתי לבעיה את מוזמנת להיות בקשר אבל תעשי לי טובה אל תבלגני לי את החיים טוב????? באמת אכפת ממך בן אדם אני כבר לא יודעת איך לומר את הדברים אולי בתווך של אור הנפש?

לקריאה נוספת והעמקה
16/01/2009 | 09:02 | מאת: תור

אם לא היה לי אכפת ממך לא הייתי כותבת בוואלה ובטח היה בלאגן ענק כרגיל ותקפו אותי וקרעו אותי לגזרים כרגיל כש ל אמכירים את הסיפור שלי אמת גם לא צריכים להכיר אותי ואת קרעת את הנשמה שלי ואת הרוח שלי לגזרים אני לא אכתוב לך דברים רעים דרך אגב אמא שלי אמרה שאת זקוקה לעזרה גדולה מאסיבית מאוד ושהתאבדות זה לא הפתרון בגלל זה רצף הכתיבה שלי נקטע ומה את עושה שרוצים לעזור את סוגרת דלת אז למען הילדים שלך איך את רוצה קשר? איך את רוצה שיאמנו לך? איך את רוצה שיעזרו לך אם את בורחת וממה ? מעזרה אמיתית ? גם מרים יודעת שנפגעתי מכל הסיפור שלך מי לא יודע עד כמה נפגעתי כל פעם שיש נושא של התאבדות זה מציק לי בנשמה שלי מזיז אותי עושה לי טריגר אם יקרה לך מה שהוא אני מוכנה לאמץ את הילדים שלך שומעת ולתת להם בית ושוב ז הלא מתוך כוונה רעה אצלך כל דבר זה רע רע רע לא נכון ואני כמעט התיאשתי ממך ואם אני כמעט התאישתי ממך מה תגיד דמעה או גל? או אור הנפש? אני לא רוצה להתיאש ממך אני רוצה שיהיה פתרון לבעיה את אל תצפי מאף אחד קומי ועשי פתחי עיתון מצאי דירה חדשה אל תפרסמי כתובת לאף אחד עיזבי את המקום שומעת???????? אני גם עושה למען עצמי אם אני לא אעשה לעצמי אף אחד לא יעשה לי שומעת את הזעקה הענקית שלי???????????? אוהבת אותך שומעת ורוצה לעזור לך מבינה ???????? מקבלת??????????מה קשה לך כל כך לקבל ??????? חבל תשני את המחשבה לא אומרת שזה קל אבל אפשרי תחשבי על הדברים טוב ? לא מרגיש לי טוב שאת נעלמת תישארי כאן תכתבי ואם זה מפריע לך אני כותבת לך אני לא אכתוב יותר מבטיחה אבל קש לי במקרה שלך לקיים לא יודעת למה אבל יש מה שהוא ש..........בעיה שלי את עושה אצלי טריגר ואני צריכה להתמודד איתו ואת חלק מהטריגר הזה ואת גם חלק מפתרון של הטריגר השאלה שלי לעצמי מה כל כך צורם לי אצלך? התנהגות שמזכירה אותי ? התאבדות? הכל יחד ? יכול להיות הכל יחד נראה לי יותר . את לא רוצה להגיב בסדר לא חייבת אבל בבקשה תקראי ואל תעשי שטויות אל תפספסי בבקשה לא כתבתי כי כיף לי כי כואב לי וצרם לי והפריע לי והיה לי טירגר רציני לא יודעת למה איתך כן ועם אחרות לא אולי כי השתנתי במשך הזמן ? כן השתנתי הכתיבה נשארה קשה ורעה אבל באיזה אופן אני שונה . אני רוצה לעזור לך את מאמינה לי? את רוצה שאני אעזור לך? את יודעת ור היא לא מפלצת היא לא רווחה היא לא פקידת סעד ולא איזה אדם עם תואר אלא פשוטה ביותר מטפלת בזקנים שכרגע גם לה יש כמה עניינים לא פתורים עם המדינה אבל היא יודעת שאת זקוקה לעזרה ורוצה לעזור את לא תסגירי את הדלת? בבקשה אל תפגעי בי בבקשה אני כבר לא יודעת איך להעביר לך את כל התחושות שלי כתבתי לך בוואלה לא כדי לכעוס עלייך ולא כדי לבקר אותך אלא כדי לנער אותך ולעזור לך וא5ם באיזה מקום הצלחתי אז ניצחתי ואני בדר כלל לא לוזרית שברתי את לבנה חלילי הקרימינולוגית של אל"י והיא הודתה בפניי בשיחה האחרונה שאני קשה אז מה אם היא נשברה וכמעט הפרישה אותי אז אותך אני לא אנצח אבל זה לא לנצח בדיוק זה לנצח כדי לעזור לך ואני אצליח מתחת לחומה שלך להישתחל כמו זרם מים דק כמו סופה של רעמים וברקים לא פוחדת ממך בכלל כואבת

16/01/2009 | 14:45 | מאת: עמית

אני קוראת אותך,מבינה את המקום שממנו את רושמת לי את הדברים,אתמול היה לי יום קשה,מודה היה לי יום לא קל. אני יודעת שאת רוצה לעזור,אני יודעת ומרגישה בכל אות ומילה שלך,את לא מוותרת וזה חשוב,תמיד אמרתי לאנשים לא לוותר אליי,בתכופה האחרונה האמת,ביקשתי את זה,שיותרו ,שיניחו לי,שאני מרגישה שאני מסוכנת לאנשים. את יודעת אמירות שיכולות לפגוע בך נפשית יותר קשה מפגיעות פיזיות.את לא פוגעת בי במה שאת רושמת,ניסית להסביר לך גם שאני לא מתכוונת לריב איתך,לא מתכוונת לכל זה בכלל.אני מבינה מאיזה מקום את רוששמת,מבינה גם את הכאב של אובן בן אדם דרך התאבדות,גם אמא שלי בחרה דרך הזאת,אני לא אמא שלי ואני גם לא יהיה כמועה. מה שקרה באותו יום שיש נבה מכאב,כאב שלם של פגיע,של אונס והתוצעה היתה לקחת 4 כדורים שלא מאושרים עצלי בתרופות שאני לוקחת. כן ההיתי חייבת לנסות ולהירגע,שיכאב פחות,לא היתה שם כוונה להיתעבד,הרבה פעמים אני מסנה להסביר לאנשים,שהכאב הוא כל כך גדול שמנסים לברוח ממנו קצת,יש כאלו שבוחרים דרך אחת ,יש כאלו שבוחרים דרך אחרת. אז לקחתי 4 כדורי שינה,לקחתי.תעמיני לי תור,שהם הם היו חושבים שאני רוצה להתעבד,מזמן לא ההיתי כאן,בתח היו סמים אותי במחלקה סגורה,אף אחד לא היה רוצה לקחת אחריות אם ההיתי מנסה באמת להיתעבד. אני אומרת לך את זה,שתביני,שאם היו חושבים שרציתי למות,מזמן ההיתי במחלקה סגורה. הדבר השני הוא,שאני לא ימות כל עוד הילדים שלי שם,אני לא ינוח עד שאני ידע שהילדים שלי יחזרו להיות איתי. הילדים שלי הם הדבר הכי חשוב לי,יותר מהכל. אני ואת ועוד נשים רבות אחרות לצערי ,מגלות כמה המארכת שלנו אובדת דפוק.אני לא מכירה את לבנה,המטפלת שלך,גם לא חושבת שאני רוצה להקיר,יש לי או יותר נכון היתה לי סוללה של אנשים שעוזרים לי,עכשיו אני בתחילת פרדה מההוסטל,מהמקום שהיה בשבילי כמו בית.אבל יש עוד אנשים שמאורבים,יש עוד. יום רביעי שמאתי דברים מהעו'ס שלי ושל הילדים שהשאירו אותי פאורת פה,הבנתי ממנה דברים שהיא אמרה,"עמית אני יגיד לך דברים שנשארים כאן בחדר ולא שמעת אותם ממני..." זה רק המחיש לי כמה הכל דפוק. בכל מיקרה אני מנסה להסביר לך,גם את הצד הזה שלא עוזב את המקום שבו אני גרה,רק בגלל שלא משנה עכשיו כמה אני יאבור לדירה אחרת,החברים שלו ימצאו אותי,זה לא קל,זה קשה,אבל אני יודעת שברגע שאני לוקחת את הילדים שלי לשבתות,לגרוש שלי או לחברים שלו ,אין שום בעיה לעכוב אחריי. בגלל זה אני לא עוברת,מקלט כמה שהוא אופציה או לא אופציה,אני לא יכולה לחשוב אל זה שאני לא ירעה את הילדים שלי,זה לא אוגן,לא אופר.אני יודעת שאת לא תסכימי אם חלק ממה שאני רושמת כאן.זאת זכותך,אני יודעת שאת לטובתי ולא לראתי,לא נירה לי שחשבתי ככה. הרבה דברים קראו קטוצה של אי הבנה,מה שקרה בוואלה,כל הדברים שהיו שם.את תמיד מוזמנת לחזור לרשום שם,בלי שום קשר אלי,את תמיד גם יכולה לקרוא אותי שם ולהגיב לי כאן.זה גם בסדר. שוב אני מבינה את הכאב שלך,מבינה אותו יותר מידי טוב,רק רוצה שתדעי,אני לא זונחת את הילדים שלי,את זה יכולים להאיד לך כולם. כל המאחרת כמה שהיא דפוקה,כולם יודעים ורוצים שהילדים יחזרו אליי. מצטערת אם את ניפגעת ממני,יודעת גם שאת לא אוהבת שאני מבקשת סליחה,ואולי אין לי הרבה אל מה לבקש,רק חשוב לי שתביני גם אותי. תרשמי מהמקום הכואב שלך ,זה בסדר,אבל תנסי להיות נטרלית במקרה שלי. כך שנינו נרוויח. חיבוקם לך ושבת שלום עמית

16/01/2009 | 15:44 | מאת: תור

מי אמר שאני לא מבינה אותך אני כן ואני רוצה לעזור לך אם אפשר איך שהוא אם הוא עוקב אחרייך את לא יכולה לעשות מה שהוא ואם תעברי למרכז בלי שהוא יידע ? יש לך אפשרות לבקש עזרה ממישהוא? את והילדים שלך? את רוצה שאני אשאל חוקר פרטי מה לעשות ואיך לעשות? מה אני צריכה לעשות כדי לעזור לך ? הכי בטוח זה לשאול אותך מה את צריכה ? את רוצה לעבור משם ? יש לך משפחה שאת בקשר איתה? אחות ? דודה ? מי שהוא? רוצה שאהפוך לדודה שלך לכל החיים ? זה יעזור לך? לא יודעת שואלת בודקת מבינה אותך ואל תחשבי שלא אני אשאל בעלי מקצוע מה עושים במקרה שלך . וכן המערכת דפוקה ואת צריכה כמוני וכמו אחרות להילחם אנא קחי קוחות ואל תיעלמי מהפורום הזה בבקשה כשאת נעלמת אני מתחליה לפחד וקרא אותך במקום אחר איזה מזל שאני יודעת היכן את ומה לעשות כדי לתת לך לומר את האמת קשה להיות נטרילי במקרה שלך אני אשתדל אפילו שכתבת לי פחדתי לקרא טוב שהבטחת לא להתאבד וטוב ששיחררת את כל המועקה שלך עם אימך את רואה כמה דברים טובים קרו במצב הזה שניערתי אותך שיחררת את כל הזבל הנפשי פינית מקום למה שהוא יותר טוב נו ...תור מוצלחת או לא ??? סתם צוחקת שתהיה לך שבת טובה אנא שימרי על עצמך חיבוקים ואהבה מכל הלב מבינה אותך באמת

21/01/2009 | 06:17 | מאת:

תור יקרה אני מצטערת שאת לוקחת על עצמך כל כך, אני בהחלט חושבת שזה יותר מדיי, את רוצה להציל את העולם וזה בלתי אפשרי, אין לנו שליטה על שום דבר או מישהו אחר חוץ מאשר על עצמנו, ואם חשוב לך להציל תעשי זאת הטרטוריה שאפשרית לך, זה הדבר שכל אחת ואחת יכולה לעשות...לעשות את השני אצלה ,שוב זה לא סותר את התמיכה והעזרה אחת לשניה...אבל בגבול...בגבול שלא פוגע בך, אני בטוחה שזה לא מבקרה ויש הרבה מהאחורי הצורך הזה, ןאולי באמת כדאי לעבוד על כך בטיפול, אני יודעת שאת לא היחדה עם הצורך הזה ולא היחידה שנפגעת והתערערת מהצורך להציל! שמרי על עצמך!!! כמו כן אני מבינה את הצורך לפתור דברים על גבי הפורום, אך אני חושבת כפי שנאמר...זה לא המקום, מותר לשתף לכתוב לספר מה את עוברת וכיצד את מתמודדת אך שיחות ופתירת ענינים אישים לא מרגיש לכולם בנוח כאן וגם לי לא!! מקווה שתקבלי זאת בהבנה זה מסר לכולן מחזקת אותך אידה