לא מתנצלת אבל

לא יכולה להזיז הרבה את הידיים , כנראה שיש ענין אחר ולא מהכדורים שהפסקתי לקחת כבר לפני חודש ימים , מהכתפיים והצוואר ועד לקצות האצבעות , ממש עד לצפורניים הכל פשוט נרדם לי , מאבדת תחושות מפחיד ,לכן לא יכולה לכתוב ולא לשתף לתמוך ולהיות כאן היום התחלתי פיזיאוטרפיה סוף סוף אז יש קצת תחושה של אצבעות וידיים ,וכל פעם אושה עיסוי שהתחושה לא תיעלם ,ושאר הענינים עדין זוחלים , אין שום התפתחויות חדשות ,עצוב לי ומבאס לי להיות במקום כזה ובהרגשה כזו ,הבן שלי האמצעי התחיל דרך חדשה , כנראה שזה לא יהיה רק שמירת שבת אלה ,,,,,,,,,,,,לא יודעת מה , נחכה ונראה , אז יש עכשיו עוד משהו חדש להתמודד אתו ולא יודעת אייך הולכים הדברים להראות , ממש לא פשוט !!!!! האמת שלי לא מפריע אבל אני לא היחידה שגרה כאן בבית ,,,,,,,,,,קשה מכל הבחינות עכשיו , ואוףףףףףףףףףףף ,לא מצליחה להזיז כלוםםםםםםםםם, עד מתיייייייי נגמר לי הכוח , התעייפתי למען האמת , כבר לא יודעת על מה לחשוב קודם , נמאס ליייייייייייי ,אז אל תכעסנה , אני אכנס כשאוכל להשתמש עם הידיים הנרדמות שלי שוב ,,,,,,,,,,,,,, חטולית - על הפנים

מצטערת לשמוע שכל כך קשה עכשיו...מכירה טוב את העניין של איבוד תחושה בידיים...אני חיה עם חוסר תחושה באצבעות...בידיים...ברגליים...ואצלי אין ממש מה לעשות עם זה אז למדתי לחיות כבר ככה..שמחה שאצלך הפיזיוטרפיה עוזרת ושולחת לך אנרגיות של ריפוי ושל רוגע... אם עדיין יש לך את מספר הטלפון שלי את מוזמנת להתקשר...אם לא תשלחי לי מייל ואשלח לך את המספר אם תרצי[email protected] מקוה שתרגישי יותר טוב במהרה ויודעת מניסיון שכשמרגישים יותר טוב פיזית הכל נראה יותר חיובי.. מחבקת חזק דמעה

תודה מתוקה לא יודעת כמה זה יעזור בהמשך , יכול להיות שזה מהסוכרת ? לא מבינה מה קורה לי בגוף , כל פעם צץ משהו חדש ,ואני די מאוזנת רוב הזמן - כמובן חוץ מחריגות שבהן אני מרשה לעצמי "לזלול " משהו שאסור , וכן יש לי במייל את הפרטים שלך , תודה חומד ותודה על החיבוק בא בדיוק במקום חטולית

מצטערת לקרא שהכל בלגן את יודעת שמותר לך גם לפעמים קצת להתייאש לא חייבת לסחוב את כל העולם על הכתפיים. מאחלת שבקרוב הטיפולים יעזרו והעניינים עם הבן יתבהרו ותרגישי הרבה הרבה יותר טוב מה שלום האפרוח??? טעמת לאחרונה מהשיקויי הזה??? בטוחה שהוא משכיח הכל :-) חיבוק חם לך יקרה - ליז

האמת שכל הבלגן הזה עכשיו קצת מוציא אותי מהאיפוס וגם בלי להתכוון אני מרשה לעצמי להיות מיואשת , כנראה פועל יוצא של -מותר לי - ואני מאפשרת והקטצי'ק מהמם ,עבר כבר שבוע מאז שראיתי אותו בפעם האחרונה ואני מלאת געגועים אליו , טוב שיש לי כמה תמונות שלו על המחשב אז מתנחמת ,לבד קשה לנסוע אליהם כי זה שני אוטובוסים ובעלי עייף , אני די תלויה בזה שיסיע אותי אליהם , עושים מה שאפשר ,מקווה לימים טובים יותר ותודה על החיבוק יפתי חטולית

ממש עצוב לי לשמוע :( מקווה שבקרוב ישתפר!!!!!! זאת בטח אמורה להיות חוויה די מפחידה כשככה פתאום נעלמת תחושה בידיים הרופאים יודעים להגיד לך ממה זה נובע?

הרופאים לא מדברים עכשיו על כלום , למען האמת זה קשור לרופא האורטופד ,אני צריכה להגיע אליו ב-17 לחודש ואז נראה מה יגיד ,וזה בהחלט די מפחיד שפתאום נעלמת התחושה בידיים ,למזלי לא קרה עדיין שום דבר חריג או שעדיין לא נופלים לי דברים מהידיים בגלל המצב הזה , מקווה שלא יקרה , יש מצב שזה החמרה של דלקת הפרקים שממנה אני סובלת כבר כמה שנים , מחכה לתור כדי לבדוק את הדברים מול הרופא -כתבתי למטה בעץ של נקודות אור , תקראי אם בא לך חטולית

חתולה יקרה תמיד שמחים שאת איתנו ומצטערים שאת לא.... אבל בטח לא כועסים! נשמע קשה המצב שאת נמצאת בו.... אני מכירה את התוחשה של ידיים נרדמות אולי מסיבות אחרות....אבל אולי כיוון לבדיקה... אצלי מצאו מחסור בויטמין B12 ואחרי תקופה שלקחת תוסף זה השתפר. חוסר אונים מול הגוף... ההרגשה בפנים כזו והגוף מסרב לעמוד בקצב. מאוד מתסכל...מקווה שתרגישי טוב בקרוב. לגבי הבן.... תמיד אומרים כשהם קטנים הבעיות קטנות...כשגדלים הבעיות גדלות... אז יש להם רצונות, בקות ובחירות....שלא תמיד משתוות לנו.... ואנו כהורים מצופים לקבל באהבה.... ובקבלה כל דבר... אבל זה קשה ....קשה מאוד ... בטח במצבים מנוגדים וקיצוניים לנו... מקווה שימצא האיזון תרגישי טוב יקירה אידה

תודה אידה על מילות הנחמה , דווקא נעשתה לי בדיקה לראות אם חסר לי B12 והרוםא לא ציין שום דבר לגבי הבדיקה אז אני מניחה שלא זו הבעיה , אני פוחדת שזה לא החמרה הדלקת הפרקים שאני סובלת ממנה , מקווה שביום שני יהיו לי יותר תשובות והבנה אם יש מה להבין ,אני הולכת שוב לאורטופד, ועם הבן שלי , משתדלים לזרום איתו וללוות אותו בדרך שלו עד כמה שאפשר , אני לא יודעת אם אני עושה נכון או לא אבל הבן שלי מושפע מאוד לטובה מאחי שחזר בתשובה כבר לפני המון שנים , אז אני מדברת עם אחי כל הזמן בטלפון לחו"ל ומעדכנת אותו כל הזמן במה שקורה כדי שיוכל להשפיע עליו ולאזן אותו במקומות שנראה לי שהוא נסחף , ולחזק אותו במקומות שהוא מבין שזה בסדר , אני מאוד סומכת על אחי ולפי התגובות של הבן שלי -הוא מספר לי כשהוא מתקשר לאחי ואני לא שואלת על מה דיברו , רק עושה לי טוב לשמוע שאחי "עושה לו סדר בראש ובמחשבות " ונותן לו את כל התשובות שהוא צריך , הוא מאזן אותו , כך אני רגועה יותר , אז זה נורא אם אני מדברת עם אחי מאחורי הגב של הבן שלי ומספרת לו מה קורה ? פשוט לא יודעת מה לעשות , מרגישה אשמה כאלו שעשיתי משהו לא טוב , משהו לא נכון ,יש כמובן עוד דרכים , גם לנו יש המון שיחות על הכל וגם על התהליך שהוא עובר , ואני כמובן מעודדת אותו להתקשר תמיד לאחי ולהתייעץ אתו , לא פשוט בכלל כל המצב העכשווי , מקווה שאני פועלת נכון , אשמח אם תוכלי לענות לי מה דעתך בענין חטולית