מכתב שכתבתי ועוד משהו...

א' יקרה. את בהחלט יקרה. כבר יומיים שאני כותבת לך את המכתב הזה בראש שלי. חושבת עליך, על המתלוננת האחרות ועל ביטול האישומים נגד קצב. שמעתי רק קטעים מהעדות שלך אתמול (זה היה אתמול?) בטלויזיה וראיתי רק חלקים מהדיווחים על ביטול האישומים. לא היה צורך ביותר מזה כדי להבין כמה את אמיצה. את אמיצה משום שקמת והלכת ממקום העבודה המכובד והנחשק הזה שבו נפגעת כל כך. את אמיצה משום שהתמודדת עם כל מה שקרה ברמה האישית. (אלו לא דברים ששמענו אליהם בחדשות, אבל אני יודעת כמה כוח דרוש כדי להתמודד עם כך..) את אמיצה משום שהחלטת לקום ולעשות מעשה ולהגן על עצמך ועל כבודך ולהגיש תלונה נגד ה"אזרח מספר אחד" במרכאות כפולות ומכופלות. ואם אפשר היה להכפיל אותם עוד כמה פעמים... הוא הרי חירב את כבוד בית הנשיא והמעמד. את אמיצה משום שבמהלך כל השנה האחרונה שאני בטוחה שהייתה עבורך כל כך קשה עמדת על שלך והראת לכל עם ישראל מי הנשיא שלו. בעקבותייך קמו מתלוננות נוספות וביחד הדחתן אותו מהמקום הזה שהוא כלל לא ראוי לו. (ושלא יהיה ספק, הן אמיצות לא פחות). ואת אמיצה מכוון שאחרי כל זה, כשהחליטו לבטל את ההאשמות והשאירו אותך מחוץ לעסקת הטיעון את לא ויתרת ונלחמת באמת שלך. עדיין נלחמת. ואני בטוחה שתילחמי עד הסוף. ולא משנה מה יהיה הסוף, כבודך במקומך מונח. א', אני רוצה לומר לך שאני מעריכה אותך כל כך. על האומץ והכוח שבך. ואני מקווה שמחר תיהי או תצפי בהפגנה ותיראי כמה אנשים עומדים מאחורייך ותומכים בך. בך ובשאר המתמודדות*. כמה אנשים כן מאמינים לכן ורוצים לראות את האדם הזה עומד למשפט. אני בטוחה שכל המאמץ הזה ישתלם בסוף. גם אם הוא לא יקבל מה שמגיע לו, את תדעי שזאת עשית כל מה שיכולת ולא ויתרת והלכת עם האמת שלך עד הסוף. ואני מאחלת לך הכי טוב שרק אפשר. אזרחית מהשורה. אחת משלוש. *בכלל רציתי לכתוב מתלוננות ורק בקריאה חמישית אולי שמתי לב שכתבתי מתמודדות במקום. בהחלט פליטה פרודיאנית. הן מתמודדות עם דברים כלל לא פשוטים. ומשום מה נראה לי נכון להשאיר את זה כבר ככה. כמו שזה יצא. זה לא סתם כנראה. ובנימה קצת יותר אופטימית. קודם כל רציתי לספר לכן כבר מזמן אבל לא כל כך יצא לי.. הייתי אצל אחי לפני איזה שבועיים ובדיוק הוא וגיסתי נפגשו עם מטפלת. גיסתי אמרה לו שאם הוא לא הולך לטיפול הוא מחפש דירה... וכבר מזמן היא סיפרה לי על המטפלת שהיא רוצה ללכת אליה שבמקרה היא תהיה מרצה שלי בלימודים.. אמרתי לה שאני ממש לא רוצה שהם יעשו את זה ושזה לא לעניין.. שיש לי מספיק נסיון בנושא וזה ממש לא מועיל.. בקיצור, אז הם הלכו אליה ואחרי שיחה היא אמרה לו שהוא חייב טיפול ממושך ואינטנסיבי.. ושהיא לא יכולה לטפל בו בגלל שהוא אחי.. הוא יצא ממנה עם רצון חזק ללכת לטיפול והייתה לנו שיחה לא פשוטה.. הוא שאל מי עוד יודע, למי סיפרתי... סיפר לי מה היה בפגישה איתה וכמה קשה לו.. ואני מקווה שעכשיו לאט לאט דברים יתחילו להסתדר לו, ולאחיין שלי במיוחד... לא פשוט לי עם זה.. אבל גם אין לי זמן להתעסק בזה אז זה בסדר בנתיים... פתאום הרגשתי שזה לא רק הסוד שלי יותר... שפתאום הכל פתוח וכולם יודעים ומדברים וזה מלחיץ אותי באיזשהו מקום... אבל הכל לטובה ובסך הכל זו הייתה המטרה שלי מההתחלה אז... זהו בקשר לזה... וקבלו תמונה של אחייניות שלי המדהימות!!! http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1025254

עודדת אותי מעט במיכתבך - תודה :) האחייניות נראת מקסימות

באמת אמיצה... אוףףףףףףףףףףףףףףף כבר יוצאת הנשמה מכל הבלגן הזה וגם את כל הכבוד לך, ממשיכה לטפל בעניינים שלך, לא מוותרת, לאט לאט פורמת את כל הקשרים ורוקמת מחדש מערכת חדשה ובריאה. והאחייניות.... אין מילים - נותנות סיבה להמשיך להאבק, מזכירות שיש דברים ואנשים נפלאים בעולם הזה. המון המון טוב יקרה

א' האמיצה מלאה בכוחות מול המצלמות, מספרת את גרסתה, המומה וכואבת... היא חזקה אך בפנים אני בטוחה שמתמודדת עם גהינום...שרק היא יודעת! התמודדות עם טראומה מינית התמודדות עם הטראומה של הגשת התלונה, מול התגובות... התמודדות מול "האזרח מספר 1" מול ביטול סעיף האינוס.... מקווה שיעשה צדק בבגץ. ואת כנפיים אמיצה גם כן...כתיבת המכתב.... והוצאת הסוד לאור!! מאוד קשה ...אך הצלחת במישמה שלך... להביא את אחייך לבקש עזרה כל הכבוד!! חזקי ואמצי... והבנות....מק...ק...ס...י....מ....ו.....ת אידה

אף אני נלחמת באמת שלי עד הסוף!!!!!