לימודים - פחד

החלאה בכך שגרם לי לחיות במצב דיסאוציטיבי בכל תקופת החטיבה והתיכון והורי הגאונים שטיפלו בכל העולם רק לא הבחינו בי, בזה שמישהו פוגע בי בזה שיש לי לקות למידה בזה שאני לא לומדת מסיבות רבות מדי ולא מחוסרי חשק....... כל אלו מונעים ממני גם היום למרות הרעב שלי ,הצמא לידע, הצורך לפצות על כל השנים. למרות שהצליחו לטעת בי את האמונה שאני לא טיפשה שני אכן מסוגלת ללמוד ... כל כך קשה לי, אני פשוט מבוהלת ולא יודעת אם אצליח להתמודד............... ימים קשים עוברים עלי עם התחלתה של תקופת הלימודים שכל כך ציפיתי לה שכל כך ייחלתי לה... העקבות כל כך קשות ומאיימות להכניעה אותי.... אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף כל היום דמעות, כל היום כאבי ראש - התקף מיגרנה אחד ארוךךךךךךךךךך. והאבא הזה שנהיה יותר ויותר תלותי ובלתי ניסבל והחובה שאני מרגישה כלפיו אוףףףףףףףףףףףףףףףף אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

האיש היקר שלי מתחיל לאבד את הסבלנות - יכולה להבין כמה אפשר לראות את האישה שאיתך כשהיא לא מצליחה להתרומם..... והכי הוא לא סובל את הביקורים של אבי , אנחנו גרים באותו הישוב כך שעיקר הנטל נופל עלי (למרות שיש המון עזרה מהאחים) הוא כועס עליו במקום שאני כבר מזמן החלטתי להפסיק לכעוס או לפחות לא להתנקם... והוא כועס במקומי - איפה הוא היה כשהיית צריכה אותו? עכשיו הוא זקוק לך אז פתאום את שווה משהוא??? בקיצור , ממש לא מועיל למערכת היחסים שלנו וגם למעכת היחסים שאני מנסה לקיים עם אבי - פשוט סיוט.

ואולי הוא לא מסוגל לראות כמה קשה לו לתמוך בך כשהוא לא מצליח ? הוא כועס על אביך בגלל מה שאת סובלת , גם בעלי כזה , לא סובל את בעלה של אימי בגלל כל הסבל שעברתי בגללו , חוסר אונים משווע של אנשים צעירים כלפי הזקנים שלא רק שלא לוקחים אחריות על מעשיהם וחוסר מעשיהם , אלה גם רצון לנקום בהם , במקומנו , מתוקה שלי , אולי תנסי לשוחח עם בעלך על מה שאת מרגישה ועל אייך שאת רואה את הדברים וכך לפחות תחזרו למערכת יחסים האוהבת שלכם בלי רגשות נספחים נוספים ,ואחר כך תדאגי למערכת היחסים שלך עם אביך ? מקווה שתצליחי לעשות את ההפרדה בין השניים ושהכל יבוא על פתרונו בהקדם אפשרי חיבוק לחיזוק מתוקה לילה טוסט חתולה

מצטערת שאין לי מילים, אבל מבינה אותך מאד.... מקווה שתעבור התקופה הזאת..... אני עם הכבדות שלי עכשיו, ואין לי מה לתת מעצמי. סליחה.... שבת שקטה לך יקירה. ליאור

ליזושששש מקסימה אז יש לך קשיים בלימודים שזה לא דבר חדש עבורך נכון ? ואם הצלחת בעבר להתגבר עליהם עם מאמצים לא קטנים אני מאמינה בך וביכולות שלך להצליח גם כיום , עוד במיוחד כשאת מודעת למה שנדרש ממך ומה הן היכולות שלך , ויש לך יכולות , רק נראה לי שזה לא הכל , כלומר , לא בדיוק כל מה שמעיק עליך וגורם לך להרגיש חלשה ולכן גם המיגרנות שלך וכל השאר את נשמעת לי כמו חסרת אוויר,,,,,,,,כאלו שאת סוחבת איתך את התיסכולים שלך מכל השנים של חוסר תשומת הלב ועוד כהנה וכהנה דברים,,,,,,,, למה את לא מסוגלת לראות את ההשגים הנפלאים שלך לאן שכן היגעת למרות המגבלות שלך ? שחררי את הגיבנת של הכעסים , היפטרי ממנה , סחבת אותה מספיק עד כאן ודייייייי קומי יקירתי ושנסי מותניים , התנערי ,את לא אותה ילדה מאז , את אישה מאוד מוצלחת ומצליחה בזכות עצמך , זו המראה שלך , תראי כמה נפלאה את נראית בה , והכל רק בזכותך !!!!!!! הרווחת את הכל ביושר , אז תהני לך , מגיע לך !!!! המון חיבוקים לחיזוק יפתי חתולה

זהו זה, שלא הצלחתי להתגבר עליהם בעבר.... מקווה להצליח עכשיו ובהחלט, למרות שהמוח אומר להפטר מהגיבנת הזו - הגוף מסרב להשמע לו אני פשוט משותקת. תודה יקרה על החיבוק

ליז, מתוקה, שולחת לך חיבוק ענק לחיזוק, אל תתייאשי, יקירה, כי היום את מנוסה יותר, מכירה את עצמך הרבה יותר טוב וחזקה יותר, ממה שהיה. אני מבטיחה לך, מניסיון אישי שלי, שאין ליקוי-למידה, שאי-אפשר להתגבר עליו, צריך רק לדעת לבקש את העזרה המתאימה ו... להיות גם מוכנה לקבל אותה. ולגבי אבא שלך, מותר לך להגיד לו, שהזמן שלכם מוגבל והביקורים שלו קצת מפריעים לכם. מחבקת אורלי

נכון שמכירה ומקווה באמת שיהיה טוב .. איזה מחסום נפשי מחורבן שכזה. לגבי האבא כבר העמדתי אותו במקום והימים שהוא מגיע מאוד ברורים ומוגדרים אבל... קשה. זה מה יש, כתוב כבד את אביך ואת אימך - לא כתוב אהוב אז את למינימום הזה אני מחוייבת ומשתדלת ולא בטוחה, שההתבכינות הזו שלי כאן בפורום מכבדת אותו בכלל. תודה אורלי שתהיה שבת שלום שקטה ושלווה.וחיבוק גם לך יקרה תרגישי טוב ותנסי לשמוח בחג - ליז

ליזי יקרה לימודים.... תמיד קיים פחד..... במיוחד בהתחלה.... בטח כשחוויות העבר זכורות כחויה קשה ,בלתי מוצלחת ואף מעוררת תחושת כישלון. וזה לא משנה שאת יודעת שאת מסוגלת.... יש משהו שנושף בעורפך........קול שאומר לא תצליחי.... על הקול הזה את צריכה להתגבר.... להחליש ולקטין אותו לאפס.... להגביר ולחזק את הקול שתומך מאמין.... מבינה שקשה.... וכך את נאבקת.....וכל מתערבב עם האיש....שמתחיל לאבד סבלנות.... והאב שמעיק .... והכל נותן את התחושה שאי אפשר להתרומם... אבל את זו שתחליטי מתי!!!! כי זה תלוי רק בך!!! כאן מאמינים בך תמיד גם כשאת יורדת לקחת אוויר.... (אממממ....תראי שהזמן יעבור ותעברי את התחלה....תתחילי להצליח ולהאמין בעצמך....תני לעצמך את הזמן...) ו....יש כבד את אביך ואיבך.... ויש גם עניין לשמירת שלום בית שבת שלום אידה

תודה אידה - אני מנסה ולפעמים נדמה שהכפתור של הווליום פשוט התקלקל :-(( אבל אני מרגישה כבר יותר טוב . והספקתי קצת לקרא בשבת(וגם לפני) ולהפנים ולגלות שזה אפשרי ו... אצטרך לעבוד (שאני אשפשף???) מה שתמיד מרוב יאוש פשוט לא עשיתי בנוגע ללימודים .הייתי מרימה ידיים , אבל עכשיו אני לא, ויהיה בסדר מאמינה ורק חייבת להגיע לטכנאי שלי שיעזור לתקן את הכפתור הדפוק הזה של הווליום השלילי. חג שמח לך ותודה

מקור הפחד ברור....... הכישלון מהעבר מאפיל עליך וההורים "העיוורים" נושפים בעורפך ומרפים את ידך....... אך חשוב לך לזכור ולנצור ש: *עברת כברת דרך ארוכה מאז ועד הלום. ולא רק שאיבחנת וטיפלת בלקויות הלמידה שלך עצמך כי אם את כבר מטפלת באנשים אחרים בעלי לקויות למידה אלו ואחרות דווקא מתוך הכרות וחוויה אישית ומתוך רגישות יתרה ותבונה המיוחדים לבעלי לקויות והפרעות אלו ואחרות. כך שבעצם החיסרון טמון המפתח שלך ליתרון והכישרון!!!!! *חרף כל העבר האכזר הגעת לאן שהגעת ולכל מה שהגעת אליו עד כה הגעת בעשר אצבעות- תרתי משמע. ורק בכוחות עצמך!!! בזכות רצונך!תבונתך!כשרונך וכח התמדתך והצלחתך! וזה כשלעצמו אמור לחזק ולאושש אותך בלימודים ולהסיר את פחדך!!! *החלאה אומנם נטל ממך את התום ואת הילדות. ותקף אותך באכזריות. אך הוא אינו נטל ממך את האיכויות שבך. את אפשרות השיקום והניצחון לגבור עליו. ודווקא לקויות הלמידה שלך שעמם את מתמודדת בגבורה ובחוכמה והאיכויות הרבות הנגזרות מן ההפרעות הללו הן אלו שמקנות לך נקודות זכות וחיזוק לזינוק. אוהבת אותך. שדה ניר