מנסה לכתוב מילים ,

אייך לוקחים תכולה של בית והולכים החוצה? זה התחיל בזה שהמשכורת האחרונה הורידו לי מס הכנסה כאילו אני עובדת בשתי עבודות כי המנהל שלי הגאון העביר את טפסי 101 אחרי המשכורת דבר שסיבך לי עוד יותר את החשבון וזה אומר שאין לי כסף לנסיעות ושאין כסף לנסיעות אי אפשר ללכת לעבודה אמרו לי שיתנו לי מפרעה אבל עד לרגע זה שום מפרעה לא נכנסה לבנק ההחזר של מס ההכנסה וביטוח לאומי וביטוח בריאות שהכל כפול, בינתיים חברה שלי תלווה לי 100 שקלים שאוכל לזןז,יחזירו לי צקים החזירו לי הוראת קבע של ההלואה מהבנק בקיצור חגיגה בזה זה לא נגמר התקשרתי לאלה שילדו אותי שיתפתי את זאת שילדה אותי במה שקורה לי וביקשתי אם היא יכולה לעזור לי בכסף לנסיעות תנחשו מה התשובה למרות שבכיתי למרות שאמרתי לה שאני לא רוצה להמשיך לחיות כלום זה נכנס לתוך אוזנים ערלות ואפילו היא לא טורחת להרים טלפון לשאול מה שלומי אטימות וזרות מוחלטת והייתי לה בתוך הרחם בשר מבשרה ועדיין זה לא הסוף אתמול דיברתי עם השכנה הבעלבתית שאני אנסה להשיג לה את יתרת השכר דירה סיפרתי לה על הטעות שהורידו לי מס כפול ואז היא אמרה לי שהיא שמעה את בעלה והבן מדברים בניהם שהם רוצים לעשות לשני הדירות חוזה ששכר הדירה ינתן ן אחת לחצי שנה וגם להעלות את דמי השכירות וברור שאני לא אעמוד בזה כי גם ככה אני מגרדת את השכר דירה כל פעם לפחות מתקופת המלחמה שהכל התחיל להסתבך היא אמרה לי את זה ואמרה לי לא להגיד כלום שאני יודעת כי היא מכינה אותי נפשית שלא תהיינה לי הפתעות ואני יודעת שזה נכון כי לפני שבועיים פנה אליי הבן שלהם ואמר לי שהוא רוצה לכתוב חוזה חדש ולהחתים אותי אז עכשיו אנימרגישה כמו פצצת זמן שעומדת להתפוצץ והשעון ממשיך לרוץ וזה רק עניין של זמן עד שאני אמצא את עצמי מחוסרת דיור וגם אייך לוקחים תכולה של בית ועוברים לחדר אחד זאת שאלה חשבונית ולאן עוברים בדיוק ואני מרגישה שלא מספיק שאלה שילדו אותי והאח פגעו בי וגרמו לי חתכים עמוקים בנפש עוד הם ממשיכים כאילו אני לא קיימת כאילו אני מראה שצריך לנפץ כאילו שאני חסרת שורשים ותאמת החיים האלה גדולים מידי בשבילי אתמול אחרי השיחה עם הבעלבתית חטפתי לחץ בחזה וצמרמורת ובחילות וקוצר ולא הלכתי למיון להבדק כי אמרתי לעצמי אם אני לא אעשה את זה הגוף ישמיד את עצמו יום לפני זה עלה לי במחשבה אז נכנסתי בכוונה בכח בשולחן כדי לבכות כי הכל היה לי תקוע ועכשיו הרגלים שלי סימנים כחולים ועכשיו נגמרו לי המילים ואני סחוטה

ובעבודה גם לא מרגישה יותר בית,המנהלת ואני לא מדברות ,למרות שניסיתי לדבר איתה,והתגובה שלה היתה מאוד אגרסיבית אז תפסתי מרחק מרגישה שהכל שוב מתמוטט כל המקומות הבטוחים המכילים ויש לי המון כעס על אלה שילדו אותי על הההתנכרות שלהם על מה שעשו לי כילדה אייך הם העיזו לקחת ילדה רכה ולהתעלל בה להשחית את נפשה וגם ה10 למרץ מתקרב והחגים הטריגרים והכל נמצא בתוך שריפה בתוכי ומנסה להרים טיפה את הראש ונופלת עלי מפולת סלעים וקוברת אותי עד שמצליחה לפנות את הסלעים ומרימה את הראש לקחת אויר שוב מפולת אני לא מבינה אייך אפשר להתעלם אייך אפשר להפנות את הגב אתם פגעתם בי בכל דרך אפשרית ואתם עדיין ממשיכים כאילו אני אויר כאילו אני בכלל לא הילדה שלכם אולי אני בכלל ילדה מאומצת ואמא שלי האמיתית מתה בלידה כי לא יכול להיות שהורים שהביאו יחד ילד יתעללו בו ככה הרי תמיד אמרו שאמהות מגינות על הילדים שלהם היא לא הגנה עלי ויותר מזה יש לי זיכרון שנראה מטורף שהיא החזיקה לי את הידים אייך זה נתפס בכלל וזה מלווה אותי הפגיעה הזו בנסיעות בחזרה מהעבודה בלילה עם רייח הוודקה ,אצל רופא השינים אינטימיות בקשר עם בן זוג וכמה שאני רוצה לנטרל אני לא מצליחה כי תמיד זה יגיע בדלת האחורית ויש עוד הצטברויות של דברים שלא נגעתי בהם שגם עולים ועלו ואני כבר לא יכולה להכיל כלום ואפילו את עצמי אז יש לי תהום פנימית ויש לי תהום חיצונית

צרות באות בצרורות וזה כ"כ קשה ומעייף ומלחיץ ומייאש... מבינה אותך מאד אולי תפני לרווחה בעיר שלך, אולי תהיה להם דרך לעזור לך כדאי לנסות ואם לא אולי לעמותות שעוזרות לנזקקים מה דעתך? שולחת לך חיבוק גדול גדול והרבה כוחות איתך אני

בתחנת רכבת רציתי לקנות כרטיסים בכרטיס אשראי היא מעבירה את הכרטיס חסום ניסתה עוד פעם חסום,חסמו לי את הכרטיס שבו אני משלמת על אוכל על חשבונות מה אני אמורה לעשות עכשיו והכל בגלל ההורדה ההיסטרית של מס ההכנסה ביטוח לאומי וביטוח בריאות אפקט הדומינו אבן נופלת ומפילה את כולם נמאסססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס נשבררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר לייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

מתוקה, אני כל-כך מצטערת לשמוע על הבלאגן... שולחת לך חיבוק ענק וחם... איזה בוס מנוול יש לך, לפחות שיתן לכם אישור בכתב על הטעות, שנעשתה, שידעו אחרים, שזה רק מצב זמני. למה שלא תפני למשרדים ממשלתיים, כמו משרד-הרווחה, או ביטוח-לאומי, להתלונן עליו? הלוואי והיה לי איך לעזור במשהו, חוץ ממילים... כולי תקווה, שכל זה יסתדר ומהר. מחבקת אותך בחום וברכות אורלי

גל יקרה...מה איתך?