חיים בלתי נסבלים

שלום, ב-6 השנים האחרונות אני סובל מדכאון עקב נושאים מגוונים ושונים. בעיקר בעיות בדימוי העצמי ופרפקציוניזם מוגזם מעל לכל שיעור. למדתי לקבל את המצב הנורא הזה למרות שהוא משפיע עליי בצורה קשה מאוד - איני מסוגל לייצור קשר עם בנות המין השני, מעולם לא היתה לי חברה ומעולם לא קיימתי יחסי מין על אף גילי (23). בנוסף איני רואה כל טעם לחיים האלו ומחשבות התאבדות הן משהו שבשגרה מבחינתי. כל זאת על אף שאני בחור אינטיליגנטי, בעל מראה ממוצע לחלוטין ומוצלח מאוד מבחינה חברתית. אולם בחודש האחרון חלה החמרה הגורמת לי לחרדה מתמדת שמא אלו ימי חיי האחרונים ושלעולם לא אזכה לראות את האור ולחוש אושר אמיתי. התופעה מלווה בדפיקות לב חזקות, חוסר יכולת להתרכז בעבודה, מצבי רוח קיצוניים ומשתנים וכנ"ל לגבי התאבון. אני חש זר בחברה בה אני חי, מרגיש נחות ומתמלא חרדה כשנועצים בי מבטים. אני נוטה לבכות מספר פעמים ביום, בעיקר לפני השינה. לאחרונה איני שש לצאת מהבית ואני נוטה להסתגר אימת שאני יכול. חברי אינם מבינים אותי כלל, עמיתי לעבודה נראים מודאגים ומשפחתי, כרגיל, אילמת/חירשת/עיוורת לכל בעיה שצצה מכיווני. מעולם לא ביקרתי אצל פסיכולוג או פסיכיאטר, על אף שלאחרונה שקלתי זאת. לצערי איני מאמין גדול במערכת הזו, שכן אני מרגיש כי האדם שיושב מולי ושומע את בעיותיי הינו בסה"כ אדם, בדיוק כמוני. דיבורים וניתוחיים קוגנטיביים-התנהגותיים אינם מספיק בכדי לרפא צלקות נפשיות של שנים. העזרה היא בטווח הקצר בלבד, ובטווח הארוך – אלוהים יודע. איני כל כך מוצלח בלשקר לעצמי ואני בטח לא מעוניין לשמוע שקרים מפי אחרים. היריעה קצרה מלהכיל את כל מה שאני חש, אולם חיי אינם חיים ואני חווה סבל עז. אני מפחד למות ומפחד גם לחיות. מצב הביניים הזה מותיר אותי נכה וגורם לי נזק שלטעמי הינו בלתי הפיך וילווה אותי עד יומי האחרון. אני מבקש לשמוע מכם, אולי אתם חשים אותו דבר. אשמח לשמוע כיצד אתם מתמודדים עם בעיותיכם ועם המרוץ האבוד נגד הזמן. הידיעה שאני אולי לא לבד במערכה הזאת היא שאולי תציל אותי ותעזור לי למשוך עוד כמה ימים-שבועות-חודשים, מי יודע. שבת שלום.

עצוב, אני מכירה את ההרגשה שלך, רק שאצלי היא באה והולכת ולא נשארת רצוף לזמן כ"כ ארוך (6 שנים?)....אני רק יכולה לדמיין איזה עול אתה נושא, וחייבת להזכיר לך שתמיד יש אור בקצה, אסור לך להתייאש, אתה חייב להמשיך ולהאבק בהרגשה הזו, ולא להשלים איתה כאילו זו תהיה מנת חלקך עד סוף ימיך. אני יכולה להבטיח לך שיש דברים טובים בעולם ששוה לחיות עבורם, כמו משפחה? המשפחה שיש לך כרגע וזו שתבנה בעתיד? גם אם זה נראה רחוק ולא מציאותי בחיים שלך כרגע, אתה חייב להאמין כי בלי אמונה החיים האלה קשים!! אל תוותר לעולם על האמונה, היא לבד תחזק אותך. תמלא את חייך בדברים טובים שיגרמו לך לאושר גם אם זמני, המציאות לא תמיד טובה, אבל הדבר הטוב זה שאנחנו יוצרים לעצמנו את המציאות.תכניס לעצמך לחיים כמה שיותר אלמנטים שיגרמו לך להיות אפילו קצת יותר מאושר. קח חופש מהחיים, אולי צא לטיול ארוך ש"יתדלק" אותך ויתן לך כוח להמשיך עוד קצת. החיים שוחקים את כולנו, הפואנטה זה ללמוד מה עושה לנו טוב, ולדעת לטפל גם בנשמה שלנו ולא להזניח את עצמנו! אני מאחלת לך רק טוב בעולם הזה, תתחיל להנות מהחיים, כי יש ממה להנות, אתה רק צריך לחשוב טוב טוב מה יגרום לך להיות מאושר, וגם אם תמצא משהו שיגרום לך לאושר גם ל5 דק', זה כבר טוב! שולחת לך כוחות ומתפללת בשבילך.

אני כל הזמן לבד לא יוצא מהבית אפילו לא לילות שישי כל הזמן אני לבד כל החברים שהיו לי ניתקו קשר לא אני הם מצאו חברים אחרים ורק אני לא מצאתי למה אני במצב הזה למה אני לבד כל הזמן למה לכולם קל למצוא תחברים שלהם ולי לא מה אני אמור לעשות אני כל היום בבית לבד אפילו שישי לא יוצא מה אני אמור לעשות בחיאת אפילו אין לי בחורה ידידה לדבר איתה כמו לכל בן אדם רגיל ועוד אני בן 20 כולה כל החיים לפניי כן כן תגידו את זה אבל אין לי טעם לחיות אין לי כבר מה לעשות אני אבוד בחיאת תעזרו לי תנו כיוון משהו למה זה הגורל שלי למה לי אין מזל לכולם כן יש? למה הבדידות הזאת????????????? למה? זה הגורל שלי למה??????????מה יש לי כולה 2 חברים בחים כולם נעלמו נישארתי לבד חוץ מלהתאבד לא חושב על משהו אחר מי ישים עלי בחיאת מי? תיראו מה אני עושה כל היום מתלונן בחיאת תראו על מה שאין לי אם לא זה מה אני אמור לעשות? אפילו אני עצמי מתפדח מהמצב שאני נמצא מה אני אמור לעשות? להתאבד? זה פיתרון

ולוקחים תרופות נגד דיכאון וחרדות. אתם לא מבינים שאתם בדיכאון ואם לא תטפלו בו מיידית יהיה מאד קשה להיפטר ממנו בהמשך. רוצו לרופא קחו כדור או שנים ביום ותרגישו אחרת לגמרי.