דיכאון
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
אני לא יודעת מה קורה לי. נדמה לי שאני חצוייה לשניים וכל אחד רוצה משהו אחר. אני נשואה כבר 16 שנה עם ילדים בעייתיים, אבל הם לא הבעיה איתם אני יכולה להסתדר. אני נותנת מעצמי הכל לכולם, כולל ימי הולדת ותשומת לב לכל מי שנמצא סביבי. ונהנית מזה מאד. אבל כשזה מגיע אלי אף אחד לא נותן לי את תשומת הלב שאני מצפה שיתנו לי. אפילו מזל טוב קטן ליום הולדת אני לא מקבלת מבעלי.אם אני ייזום התקרבות מכל צורה שהיא אז לא תהיה לו בכלל התנגדות.אבל ממנו לא מגיע שום צעד אחר. בשביל בעלי אני לצידו רק בשביל סקס ודאוג לדברים מסביב , אוכל ניקיון וכו'. אני יזמתי גם טיפול אצל ייעוץ זוגי. ששם בכיתי לו מול העיניים ואמרתי בדיוק מה קשה לי. ומה כואב לי. במשך כל הזמן שאנחנו נשואים היו הרבה פעמים כעסים כאלה שאחרי זה הכל נרגע וחזר לעצמו. עכשיו אני לא מצליחה להשתחרר מהכעסים שקבורים בתוכי. והם רק הולכים ומצטברים. מצד שני, אני מאד רוצה שינוי. והלכנו ליעוץ הזה. ובעלי עכשיו מנסה להתקרב בצורה כל כך מלאכותית. שאני או יותר נכון הגוף שלי לא מסוגל לקבל ולהתרכך. ואני נרתעת ומסתייגת. אני נמצאת במצב של יאוש בלתי נסבל עם מחשבות איומות, על חוסר רצון להמשיך לחיות ככה, עם חלומות מפחידים על זה. למה זה קורה ככה ,מצד אחד אני מאד צריכה קירבה ושינוי ומצד שני כשזה קורה אני לא מסוגלת לקבל את זה כי אני מרגישה שזה עומד להסתיים בכל רגע ושהוא לא עושה את זה מכל הלב אלא רק כי אמרו לו. קשה לי עם זה. הגעתי למצב שכשהילדים הולכים בלילה לישון נוצר שקט מעצבן כזה ומתח. במשך היום אנחנו איכשהוא מדברים על דברים של היומיום. אני כבר לא מסוגלת ליצור התקרבות והוא לא יוזם מצידו.(אני הבערתי לו לפני המון זמן שאם אין בנינו דברים אחרים חוץ מסקס, אז גם זה לא יהיה).אני לא יודעת מה לעשות. בבקשה עזרה כי אי עובדת עצות ולא יכולה לסבול את זה יותר.רוצה למות
אני לא יכולה להמשיך יותר. בבקשה תגיבי לי ותתני לי תשובה מה לעשות. אני מתמוטטת!!!!!!
לצערי תמיד אומרים שיותר טוב לא לצפות לכלום וכך גם לא להתאכזב - מצד שני לדעתי תצטרכי למצוא את האושר שלך בדרכים חלופיות, כי בעלך כנראה לא ישתנה
מנהל פורום שווה לכל נפש
