ספורט ותסכול

שלום, אני בן 35 ועובד בהייטק. במהלך עבודתי לא יוצא לי לזוז הרבה מידי ולכן עד לפני 3 חודשים הייתי הולך לחדר כושר שלוש פעמים בשבוע. אני סובל מכולסטרול גבוה ויש לי נטהי להשמנה למרות שעכשיו יש לי קילוגרמים מעטים להוריד. אני מצליח להקפיד על דיאטה, הבריאות חשובה לי והכושר הגופני חשוב לי. בחוש\דשים האחרונים אני לא מצליח להביא את עצמי לחדר כושר. כתוצאה מכך אני משמין, או לא מרזה, ואני לא מרגיש טוב עם זה. אני לא מצליח להבין מה עושה לי לא להצליח לעשות את הדבר הזה שכן היה בסדר העדיפויות שלי וכן הקפדתי לשמור עליו. זה לא עניין של זמן כי תמיד הייתי עסוק ותמיד עשיתי ספורט. יש לי חברה בחודשים האחרונים, והיא כל הזמן מחמיאה לי על מראי החיצוני ואוהבת אותי יחד עם הקילוגרמים העודפים. אומנם אני עסוק איתה יותר מבעבר אך שוב, זה לא עניין של זמן כי כבר היו לי חברות אחרות ועדיין הייתי עושה ספורט. אני לא מצליח להביא עצמי לחזור לכושר וזה מתסכל אותי. אני רוצה להבין למה. הרי אין טעם ללכת פעם אחת בשבוע. בכדי שזה יהיה אפקטיבי צריך ללכת פעמייםורצוי שלוש. אם זה הזמן, ולא בעיה על כסף, ואני כן אדם עיקבי ועקשן - למה פה אני נופל? מה את אומרת ומה את מציעה לי לעשות?

איש, מה שצריך זה בעיקר מוטיבציה. משהו שידחוף אותך, ואם אוהבים אותך ככה, אז בטח לא מוטיבוציוני. לי למשל זה עובד בצורה הזאת- יש לי חדר כושר קטן בבית. השקעה מינימאלית, ופשוט בזמן פנוי, מול טלויזיה וכדומה- אני מדוושת לי. מה גם שאני בודקת אחת לשבוע משקל. זה נותן תחושת סיפוק עצומה כשרואים הבדל, גם של קילוגרמים, או להבדיל, מכנס עולה עליי מצוין וכד'. לגבי חדר כושר, אם זה לא בעיה של כסף- לפעמים עדיף פעם בשבוע מאשר לא בכלל, ואולי ללכת עם מישהו- מישהי. מה אתה אומר?