ליעל

שלום יעל. איני מכירה אותך ולמרות זאת אני כותבת מתוך אכפתיות ודאגה כנה, כך שאני מקווה שדבריי יתקבלו באופן הזה ולא יפגעו בך חלילה, זאת לגמרי לגמרי לא הכוונה. קראתי את דברייך על הפחדים ועל החרדות, קראתי את מה שכתבת על המטפלת שחיוותה דעתה על החרדה שנשמעה מקולך וקראתי גם על חוות דעתו של הגניקולוג. עד כמה שאני מסכימה איתך שלפעמים רופאים יכולים להיות כ"כ חסרי רגישות ואטומים (וזה עצוב מאוד והלוואי ויכולנו לעשות משהו כנגד התופעה) - אני מרגישה חובה לומר לך שלדעתי עליך להתייחס לדברים באופן מסוים. אני לא אומרת שהרופא שלך צודק, יכול מאוד להיות שסתם "נפלת" על אדם שלא ידע איך להתמודד עם הפחדים שלך ולכן זרק את המוצא היחידי שהוא מכיר - פסיכיאטר. א ב ל - צאי מתוך הנחה ששני אנשים שונים העירו לך בפרק זמן קצר יחסית, על כך שההתנהגות שלך מייצגת דפוסים ברורים של חרדה, מדובר בשני אנשים שעובדים עם אנשים, שמכירים במשהו את הטבע האנושי והם הביעו את חוות דעתם המקצועית (גם אם לא הוצגה בדרך נחמדה, במקרה של הרופא). יעל יקרה, פסיכיאטר אינה מילת גנאי, ועצוב לי לראות שעדיין בתקופה המתקדמת שלנו כל-כך הרבה אנשים מתייחסים למילה הזו כאילו אם הם נזקקים לעזרתו זאת אומרת שהם בוודאי פגומים. כל-כך מהר אימצת אל לבך את הרעיון של מטפלת הוליסטית, אבל עצם אזכרת מקצוע רפואי מכובד ביותר - הפסיכיאטריה - גרמה לך לעלבון, עוגמת נפש וכמובן שאת לא מוכנה להתייחס לאופציה הזו שהועלתה על ידי הרופא המעצבן... ואולי, אולי בכל זאת, מעצבן ככל שיהיה, שווה לשקול האם יש מידה מסוימת של צדק בדבריו של הרופא המעצבן ? שוב, איני מכירה אותך ואין לי שום אינטרס לרצות לעצבן אותך (אני מקווה שאת מאמינה בזה), אבל אני בטוחה שאת מכירה את עצמך. אני בטוחה שאם תלכי אחורנית בהיסטוריה הפרטית שלך, תוכלי לשחזר ולבדוק את עצמך: איך את מתמודדת עם מצבים מלחיצים לאורך השנים ? האם את בדרך כלל טיפוס של חרדות ופחדים ? כי הדברים האלה בדרך-כלל לא מגיעים משום מקום, וסיטואציה כמו הריון (שהיא מלחיצה כשלעצמה) משמשת כקטליזטור להוציא את הפחדים החוצה, מהמקום העמוק שבו הם בדר"כ קבורים. יש לי תחושת בטן שאת מכירה את החרדות האלה לא מהיום, ושהם לא צצו יום בהיר אחד ביחד עם ההריון, למרות שהוא בוודאי העצים את החרדות. אני לא מציעה לך לרוץ לפסיכיאטר כבר מחר, אני רק אומרת שכדאי לך "לאכסן" את ההצעה הזו כאופציה ניתנת לביצוע, תשמרי אותה אצלך במוח ותהיי מודעת שהיא קיימת ושזו לא בושה !! מזלנו שאנחנו חיים בעידן בו הנפש שלנו זוכה להכרה ולחשיבות בדיוק כמו הגוף, הרפואה כבר מזמן מכירה בכך שיש קשר הדוק בין גוף לנפש, ולפעמים כשהנפש שלנו נמצאת במצוקה כלשהי, ניתן לפתור את הבעיה גם באמצעות תרופות, בדיוק כפי שלו היית סובלת מלחץ דם גבוה לא היית חושבת פעמיים והיית פונה לעזרת רופא שיסייע לך בעזרת תרופות לבעיה הזאת. אני מדברת מנסיון, אני עברתי משבר גדול לפני כמה שנים והגעתי למצב של דיכאון. מצב מאוד לא נעים, למזלי היו לי אנשים אוהבים שעזרו לי לזהות את הסימנים ועודדו אותי לפנות לעזרה ועשיתי זאת. התגברתי על הבושה ועל העלבון, הסתייעתי גם בכדורים וגם בשיחות של פסיכולוגית מקסימה - וטיפסתי החוצה מתוך הבור השחור הזה. מכיוון שאת בהריון, לא מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי בשלב זה (למרות שסתם לידע כללי, ישנן תרופות נגד חרדה ודיכאון שמותר לקחת אותן בהריון והן אינן פוגעות כלל וכלל בעובר !) אבל הייתי מאוד ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי. שיחות עם איש מקצועי יכולות כל-כך לתרום לך בשלב זה של חייך, ולהרגיע את פחדייך וחששותייך. מצטערת על המגילה שיצאה כאן...מקווה שתקבלי את הדברים בצורה האכפתית בה הם נכתבו. תרגישי טוב וכל טוב.

דניאלה יקרה אני חושבת שביטאת בצורה נכונה ויפה את רוח הדברים גם אני הסברתי ליעל (היא יכולה להעיד) שזה לא אומר שאני פסיכית אם הייתי בטיפול פסיכולוגי או לקחתי כדורים בדרכ זה אף עוזר ותורם מאוד (מי כמוני יודעת!!!) יחד עם זה יש דרך לומר את הדברים ואותו רופא היה קיצוני ופוגע. אין לי ספק שכל מי שרוצה להתגבר על חרדות ופחדים ימצא את הדרך בן אם בטיפול כזה או אחר, בין אם בתמיכה זו או אחרת אבל יעשה משהו לעצמו!!! לא יעל כאמור אבל תודה על ההודעה הכל כך אכפתית ונוגעת! איה

תודה איה :-) אני אמנם לא מזדהה אישית עם נושא הריון או לידה כרגע, אבל אני מוצאת את עצמי קוראת את הפורום תכופות, בעיקר בגלל האופי הכל-כך מיוחד שלך, שמתפרץ החוצה מכל הודעה שאת כותבת כאן לנשים. התמזל מזלו של דור ההמשך שלך, שעלה בגורלו להיוולד לאישה הנכונה, שמצויידת בכמויות בלתי נגמרות של אהבה (המצרך הכי חשוב בעולם האמהות, לדעתי).

גם אני מסכימה עם דניאלה בקשר למה שכתבה ליעל. ואני גם כל כך מסכימה לגבי מה שכתבה דניאלה על איה שהרגשתי גם צורך לומר לך איה, שגם אני כרגע לא בהריון אבל יש לי 2 בנות שהגיעו אחרי 2 הפלות בחודש חמישי, כך שההריונות אחר כך היו מלוות בהרבה מאד חששות ופחדים וחבל שאז לא הייתי מחוברת לאינטרנט כי אז אני בטוחה שהכל היה עובר לי יותר בקלות אם הייתי משתמשת בפורום שלך המדהים. גם אני כמו דניאלה מציצה לכאן מדי פעם וכל כיף לראות את התמיכה והאהבה שלך! את פשוט מקסימה! תמשיכי כך והמון בהצלחה!

איזה כיף לקרוא אתכן ואת המחמאות המחממות והמרגשות שמחה שאתן חשות כך ובכלל אני מאוד משתדלת לתת מענה עד כמה שאני יודעת ויכולה לשתף מהניסיון שלי לאחרות. הפעילות שלי כאן היא בהתנדבות ואני מאוד מאוד שמחה להיות שם עבור אותן נשים שחרדות, להראות שאפשר גם אחרת! אושר ונחת מהבנות ואם ב"ה יהיה הריון נוסף שיהיה תקין וקל!! תמיד כאן איה

לדניאלה וחני שלום!! אינני נפגעת חלילה ממה שכתבתם,אני מאוד שמחה שיש כאן אנשים שיכולים להסביר את מה שאינני מבינה,אני מאוד מעריכה את האיכפתיות וההבנה שלכם,וחלילה לא אמרתי שמי שהולך לפסיכיאטר הוא לא נורמלי,בכל מקרה גרמתן לי להבין גם את איה שאולי כדאי באמת ללכת לייעוץ מקצועי, אבל אתן יודעות החלטתי לחשוב חיובי ואני מרגישה מזה מספר ימים כמעט יותר טוב, אבל אני רוצה להודות לכן מכל הלב ותודב על העזרה. המשך יום טוב לכולכן, יעל... {אינני כועסת חס ושלום,אני מקבלת הכל באהבה,גם אותכן}

יעל יקרה חשיבה חיובית היא כלי רב עוצמה וללא ספק יש לו השפעה על כל תחומי החיים שלנו, וגם על הבריאות - הנפשית והפיזית כאחד. שיהיה לך המשך הריון קל ונעים ונטול חרדות ככל האפשר, ורק אושר ובריאות.