נמאס לי עם עצמי

כתבתי כאן כבר בפורום בעבר. אבל שום דבר לא משתנה. אני מבולבלת ומעוצבנת. מרגישה שלא יכולה להתרכז בכלום ובכלל לא יודעת אם זה המקום הנכון לכתוב פה. צביה, את זוכרת אותי שכתבתי לך על רייקי ועוד. רע לי פשוט. הכי רע שיכול להיות. ולא בא לי יותר לקום בבוקר ולראות את עצמי ככה מתבזבזת. לא מצליחה להרים עסק ולא מצליחה להתעסק בלהיות בהיריון. ונותנת לתחושת בדידות לשגע אותי. אוי לי לאיזה מצב נוראי הגעתי עם עצמי. למה, למה אני לא נותנת לעצמי צ'אנס לשנות את הדברים. אולי בגלל שזכרונות העבר מציפים אותי, אולי בגלל שאני משוועת לעזרה ולא יודעת מי כן יכול לעזור להרים את שתי הרגליים על הקרקע. וכן בעלי הוא בחור תומך ומתוק, אך לצערי הוא לא יכול לעזור לי במצב הנוראי שנקלעתי אליו. אני רוצה לקום בבוקר עם משמעות, עם סדר יום ולא עם תחינות במוח שעצוב לי וקשה לי ואני לא יכולה ורע לי ואני לא עושה ומתבלטת די הרבה ומצויה בקונפליקט נוראי. יואו כמה כתבתי. מצטערת אם זה הפריע שכתבתי כאן כ"כ הרבה. פשוט הדברים יצאו מהלב בבוקר זה. אני רוצה לשנות, אבל מרגישה כבר שלא יודעת איך. להתראות- לי

לי, אני חושבת שכתבת לך בעבר בנושא. יש בהחלט דרכים לעזור לך, אך לשם כך עליך להגיע לטיפול אם אצל פסיכולוג, כמעט כל מטפל הוליסטי, פרחי באך ואולי אפילו coach שיעזור לך להרים את העסק שלך. השאלה איפה התסכול העיקרי: האם זה שכרגע העסק שלך לא מרויח, או בתחום האישי. הסימפטומים שאת מתארת (בין היתר, לא לרצות לקום בבוקר) מזכירים קצת דיכאון. אך אינני מנסה לאבחן אותן. מכיוון שאין איך להגיע אליך במייל, אני מציעה שתפני אלי ואולי אוכל לעזור לך למצוא מטפלת מתאים. כל טוב, צביה רן מטפלת הוליסטית מוסמכת בפרחי באך וברייקי

תודה שאת מקשיבה ומנסה לעזור. כיצד ניתן ליצור איתך קשר? האם את מכירה פסיכולוגים או מאמנים שיכולים לעזור בעניין או רק בתחום האלטרנטיבי?