בת שנתיים וחצי עצובה

אני אמא ל בנות 2.5,1.5 ,לפני כחודש וחצי עברנו לדירה קטנה ונפרדנו מאבא,הגדולה מדאיגה אותי מאוד,הפכה להיות מאוד תוקפנית וחדה,נכנסת להתקפי הסטריה על לא כלום לכאורה,מכה ונושכת,מציינת שהיא רוצה לחזור לבית "שלנו" דהיינו הישן,מתגעגעת מאוד לאביה,כרגע וד אין הסדרי ראיה קבועים,הוא מגיע מתי שהוא רוצה ויכול,וזה לא קורה הרבה. מצד שני אף פעם לא היתה ממש קשורה אליו אז אני לא יודעת לאן לשייך את הקושי, למעבר דירה לעובדה שאחותה גדלה ודורשת ומקבלת היום תשומת לב זהה או באמת לשינוי שאבא לא ישן בבית. היא שאלה אותי למה לא הבאנו את המיטה של אבא לכאן. היא ציינה שאני אוהבת אותה רק קצת ושהיא לא אוהבת אותי. אני כמובן לא נעלבת רק מודאגת מאוד...מה עובר עליה. במעון אין לי אפשרות לדעת מה קרה כל כך המטפלות עונותתמיד הכל בסדר בכל מצב... אני לא רגועה שהן שם אבל זה הסידור היחיד שיש לי...מבחינת חום ובטחון אין להן את זה במעון אבל בבית הן לרוב משחקות יפה יחד עד רגעי ההסטריה. בנוסף היא ילדה מאוד ביישנית ולוקח לה זמן הסתגלות למקומות ואנשים חדשים, בגן ציבורי היא יכולה לוותר על המתקנים אם יש שם ילדים נוספים וגדולים,עד שאני מבקשת שיתנו לה לעבור או אם היא לוקחת את אחותה איתה ואז היא מרגישה גבורה ומתמודדת עם המצבים פחות או יותר... ל איודעת לאן להשיך את כל הסיפטומים שאני מציגה. אני מניחה שיצא גם מבולבל,,,,גם אני מבולבלת... אשמח לשמוע את דעתך

שלום רב, במקרים של פרידת ההורים אני מאוד מאוד ממליצה לפנות לאיש מקצוע,גם כאשר לא מופיע שינוי התנהוגתי חריף אצל הילד,על אחת כמה וכמה כשרואים שינוי וקושי של הילד בהתמודדות עם המצב. פרידת הורים היא משבר עבור הילדים. יש כאלה שמתגברים עליו יפה ויש כאלה שמתקשים להתמודד ו"מושכים" את הקושי במשך שנים. לווי ויעוץ של איש מקצוע יכולים לתרום רבות להתמודדות הילד. מטרת היעוץ היא להסביר מה עובר ילד בהתייחס לגילו ומתן כלים להורים להתמודדות "נכונה" מול הילד במצב שנוצר. היעוץ אמור להיות ממוקד וסביר שלא ארוך במיוחד. בהצלחה, מור