שינה משותפת

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

03/12/2004 | 10:05 | מאת: לילך

הי מור רציתי לשתף אותך בבעיה נוספת. אנחנו שינינו יעד שליחות ועברנו למדינה חדשה כלומר בית וחדר חדש עבורו והוא מסרב לישון בחדרו ומתעקש לישון איתנו.סממנים לכך היו הרבה לפני המעבר מכיון שבכל ביקור שלנו בארץ אנו ישנים אצל ההורים והוא ישן איתנו בחדר שכןאצל הורי אין לו חדר משלו. וכשהיינו חוזרים לביתנו היה מאוד קשה להחזיר אותו לשגרה עד שזה הגיע למצב שבאופן קבוע הוא ישן איתנו גם כשאנו בביתנו.כיצד ניתן לשנות את המצב ולהחזיר אותו למיטתו. נ.ב גם כשהוא ישן איתנו הוא קם בבכי מדי פעם כי הוא לא מרגיש אותנו לידו והדרך היחידה להרגיע אותו היא לתת לו איזשהו מגע או חיבוק. חשוב לצין שניסינו ליצור לו אוירה מקסימה בחדר שהוא מאוד אוהב שכן הוא משחק בחדרו רבות, אך מסרב לישון שם. אשמח להתיחסותך בשנית לילך

04/12/2004 | 11:15 | מאת: מור וכסמן

היי, ממה שכתבת גם בהודעה הזו וגם בשאר ההודעות,נראה לי שיש צורך לשנות קצת משהו בקשר שלכם עם הילד (הוא גדל וזה נורמלי שדברים צריכים להשתנות,סה"כ הורות וקשר אמורים להיות דינמיים וגמישים).כמו שכתבתי בתשובות הקודמות (אם אני זוכרת נכון ...) הוא כבר לא ממש תינוק ומתחיל להיות ילד ואתם צריכים להתאים את עצמכם למצב החדש. ממה שהעלת עד עכשיו נראה לי שצריך להפוך את הענינים בבית ליותר ברורים. ז"א,קצת יותר מותר ואסור,מהם החוקים בבית,גבולות.... אני לא מדברת חלילה על נוקשות או מסגרת "צבאית" אבל כן על משהו שיצור מצב שבו לכל צד ברור מה כן או לא עושים,איפה הגבול וכן הלאה. הדבר הכי חשוב כאן הוא העקביות.בקיצור,שהילד ידע מה מצופה ממנו. עד לכאן זה היה באופן כללי. לגבי השינה - זה יהיה קשה. אבל זה הכרחי,כי זה לא דבר שאם תחכו יקרה מעצמו. אני הייתי מתחילה להשכיב אותו בחדרו,נשארת איתו קצת,ואח"כ יוצאת. סביר להניח שבערבים הראשונים זה ילווה בהרבה כעס מצידו,בכי... . זה בסדר,מותר לו. לחזור אליו כל כמה דקות,בשום אופן לא להוציא מהמיטה,לנחם אותו,ללטף,לשיר.... אבל במיטה. גם אם הוא מתעורר בלילה,לא מוציאים מהמיטה !. שוב,מנחמים,מרגיעים.... סביר להניח שזה לא יגמר בערב או שניים אבל זה יגמר,אני מבטיחה,בתנאי שתהיו עקביים ותעבירו את המסר שזה סופי !. אם את חושבת שלא תצליחו לעמוד בזה,או אתם לא שלמים עם זה,אל תתחילו (מהסיבה הפשוטה שביום שתחליטו שאתם כן שלמים יהיה לכם הרבה יותר קשה איתו). חשוב - 1. כשמתחילים עם זה שזה לא יקרה בסמיכות לשינויים אחרים. 2. שוב,העקביות. 3. להפסיק את הקשר חדר - עונש. ללכת לחדר זה פרס (ביחוד לחדר כמו שתארת שהכנתם לו),זה לא עונש. 4. הרבה אמפטיה לתהליך שהוא עובר. אם יש עוד שאלות, את יודעת איפה למצא אותי :), מור.

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות