פחדים אצל ילד בן שש וחצי

קראתי היום לראשונה את הפורום בעקבות נושא שמדאיג אותנו בקשר לילדנו הראשון, ומאוד התרשמתי לטובה. אנו הורים לשני ילדים, בן שש וחצי ובן שנתיים. אני מתייחס בשאלתי לילדנו הגדול בין השש וחצי. לאחרונה שמנו לב שהוא סובל מכמות גדולה של פחדים. למעשה במשך השנים היו לו "פחדים קבועים" כגון רצון לישון עם אור או סירוב לישון עם חלון פתוח (הוא מפחד שמישהו יכנס - אנו גרים בקומה שלישית), או סירוב לללכת לבד לחלק של הספרים בחדרו בלילה אם כל החדר לא מואר - הפחד הוא שמישהו או משהו יצאו מהספרים (על הפחד הזה לפעמים הוא מתגבר). אגב עד היום הוא עובר לישון איתנו במהלך הלילה. כמה מילים על הילד - מדובר בילד מקסים ומאוד כרזמטי - אפשר לומר שהוא מעיין מלך הגן (הוא מסיים השנה גן חובה). הוא גם ילד שמח עם צחוק מתגלגל שלא ניתן לעמוד בפניו, ויש לו ביטחון עצמי. כפי שציינתי לאחרונה בחודשים האחרונים הפחדים התעצמו. התחלנו לשים לב לזה בעיקר כשאנחנו יוצאים מהבית ומביאים בייבי סיטר. זה התחיל בבכי ביציאה שנרגע לאחר כמה דקות (התקשרנו לברר), אבל בפעם האחרונה הוא ממש מירר בבכי שעה לפני היציאה (אליה הוא לא הוכן כהלכה - נאמר לו רק סמוך לפני היציאה שאנחנו יוצאים) וביטלנו את היציאה. הוא היה מוכן אם יגיעו הסבא והסבתא וכיוצ"ב אבל רק רשימה מצומצמת של אנשים (אנחנו לא חושבים שזה קשור לבייבי סיטר). שאלנו ממה הוא מפחד והוא לא רצה להגיד בהתחלה אבל בסוף הוא אמר שהוא מפחד שמישהו יבוא ויקח אותו. שאלנו אותו אם מישהו פעם בא אליו או עשה לו משהו או שהוא ראה דבר כזה והוא ענה שלא ושזה במוח שלו. בעבר לא היו שום בעיות כשיצאנו. לאחרונה הוא התחיל לדבר על פחדים נוספים - הוא אמר שבלילה וגם ביום יש לו מחשבות מפחידות כגון שהוא במקרר ולא יכול לחיות, שהוא במאוורר גדול, שהוא קטן ומישהו מכניס אותו לספר. היום בלילה הוא ביקש בלון והוא "ניפח לשם את הפחדים" (הוא אמר שלמד את זה בחוג יוגה בגן). לאחרונה הוא גם בפעם הראשונה סרב לישון אצל ההורים שלי דבר שלרוב הוא מאוד רוצה. כמה אינדקציות נגדיות - נסענו השבוע לסוף שבוע בחו"ל - הוא נשאר עם הסבתא מצד האם - הוא אמר שהוא לא רוצה שניסע אבל נראה שהוא מתגבר. בסוף השבוע הוא גם ישן אצל אח שלי שאותו הוא מאוד אוהב. השבוע המטפלת לקחה את הילד הקטן עם הסבתא ברכבת והצענו לו להצטרף - לרוב כל הצעה כזאת היתה מתקבלת בהתלהבות אדירה אבל הוא אמר שהוא מפחד. שאלתנו ממה והוא אמר שיהיה משהו על הפסים. כמו כן, אשתי לפני כשנה בחו"ל לקחה אותו יחד עם הבת דודה באוטובוס - אשתי ירדה לקנות כרטיס במכונה אוטומטית והאוטובוס התחיל לנסוע - הוא צעק לנהג והנהג עצר מייד - זה לקח כמה שניות - הוא פחד שזה יקרה שוב ברכבת. בסוף הוא הסכים ללכת כשאמרתי לו שאני אקח אותו עד למושב ברכבת. כשהגענו לשם התברר שאני לא יכול להגיע עד לרכבת אבל הוא הסכים ללכת בקלות בשלב הזה. כשהוא חזר הוא אמר שהיה מאוד כיף ושהוא רוצה לנסוע שוב - זה נראה לי, למרות הדברים שמעורבים בזה, כארוע חיובי מאחר והוא היה שם, התגבר, ואפילו רוצה להיות שם שוב. התייעצנו בהנושא עם הגננת. לדעתה זה קשור למספר שינויים לא קטנים שהוא עובר שיכולים להוביל לחרדות 1. אנחנו נעבור לגור במקום חדש בקיץ. 2. כתה א' - אצלנו יש לא מעט לחץ בגן מהענין לאור זה שההורים הרגישו שהגננת לא מספיק הכינה אותם. לדעתה השינויים הללו גורמים לו לחרדות. לאחר השיחה איתה שאלנו אותו מה הוא מרגיש לגבי כיתה א' והוא נכנס מתחת לשולחן...בשיחה הוא אמר שהוא מפחד שבימים הראשונים לא יהיו לו חברים. אנחנו גם הורים שאולי קצת יותר חרדתיים מאחרים (תזהר כאן, שים לב ל...יכו' - אולי זה גם משפיע?) שוב אציין שבמשך רוב היום אנחנו לא רואים סימנים לפחדים, ויש לו צחוק מקסים ושמחת חיים והגננת גם לא זיהתה משהו מיוחד בגן. אגב נאמר לי שבגיל הזה לפעמים פחדים מתגברים בהשוואה לגילאים קטנים יותר. זה ענין מוכר? נשמח לשמוע את דעתך בענין. תודה.

לילה טוב, אתה בעצם נותן את התשובה בעצמך - "אנחנו גם הורים שאולי קצת יותר חרדתיים מאחרים (תזהר כאן, שים לב ל...יכו' - אולי זה גם משפיע?)..". איך זה יכול להשפיע ? דבר ראשון אני מוסיפה קישור http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1234/xPG/16/xFT/7004/xFP/7004 אמנם מדובר על נושא אחר,אבל הרעיון שעומד מאחורי שתי ההתנהגויות הוא אותו הרעיון. ז"א, איך התנהגות מסויימת הופכת לדפוס. כמו שבדוג' ההיא הבכי נתפס כדרך להשיג קשר/תשומת לב/התייחסות מידית מהאם והפך לדפוס,יתכן שקורה אותו הדבר אצלכם עם הפחד. אתה מתאר אתכם כהורים חרדתיים,כך שאני מניחה שיש "עיסוק" בבית סביב פחדים. ז"א,אזהרות,המנעות,התייחסות מאוד אמפטית ודואגת לפחד של מי מחברי המשפ' וכו'. ילדים יודעים לזהות מאוד בקלות מהם הנושאים הרגישים אצל אבא ואמא ולומדים "לתקשר" עם ההורים דרך הנושאים האלה. אני חלילה,לא מתכוונת שהם עושים זאת כדי לנצל אלא מן דרך תקשורת. אם תצטרכו עזרה מעבר לכך,אני כאן. מור

מור שלום, תודה על תשובתך. נחשוב על הנקודה שהעלית, אולם אני עדיין תוהה שכן לא התשנה משהו מיוחד אצלנו ואם כך מדוע זה לא היה כך תמיד. אני כן מרגיש שיש שינוי בחודשים האחרונים אצל הילד בלי שהיה שינוי אצלנו. אז האם זאת הסיבה? וכיצד מתמודדים?