חרדת נטישה

חווית חרדת הנטישה ידועה בהשפעתה לטווח הקרוב והרחוק גם יחד. על פי פרויד ועל פי כל רציונל לוגי ואנליזה מתבקשת. באם האמא חרדה בעצמה בשל ילדות קשה ונטושה וחיים לא יציבים במערכות יחסים זוגיים בעיקר וביחסים בין- אישיים- בכלל. (ותדיר נטולת בן זוג קבוע בחיים בשל כך) משמע שהילד שלה יסבול בבלאנקו- מחרדת נטישה? על אף שמבחינת היחס אני נוקטת ומשתדלת לצעוד עמו בשביל הזהב? לגונן עליו בגבול הנורמה, להעניק לו חום, שלווה, אהבה ולקבל אותו כמות שהוא, לכבד את בקשותיו, לחנך על פי דרכו, לנסות להבין אותו, להכיל אותו כאשר אני בקושי מכילה את עצמי. ומנגד מפתחת לו חיים עצמאיים ומפותחים ועשירים באלמנטים שהוא אוהב. כל מה שמעולם לא קיבלתי בעברי ובעבורי. האם הילד שלי בר סיכון גבוה יותר לסבול מחרדת נטישה? במיוחד לאור העובדה שהוא נולד לאב שברח עם לידתו מהבית בשל חוסר מסוגלות הורית ואי כשירות אבהית ובקושי מעורה בחיוו? ומאד לא יציב בפגישותיו עמו? על אף כל הסדרי הראיה הפורמאלים שנקבעו והוסכמו על ידו, אך הוא אינו מכבד אותם, ומגיע מתי שחשקה נפשו מבלי ליחס חשיבות למשמעות הקריטית של היציבות לנפשו הבריאה של הילד. מה גם שבכל השנתיים הראשונות האבא נמנע מלפגוש בילדי ורק לאחר שנתיים יזם קשר והחל להכנס בזעיר אנפין לחיי הילד(אחר אפיזודה סנציונית וקורעת לב שהילד סירב להתנתק מכנף בגדיי ולהכיר באבא שלו אפילו ל-10 דקות. עם צרחות ושאגות שכל השכונה התקהלה סביבנו), וזאת לאחר שעמדתי על כך שהכל יעשה בגיבוי עורך דין ובהסכם מנוי וחתום. אך האב מסרב לכבד את ההסכם. וכל חיי היו רויי מלחמות ושערוריות ואין בי את הכוחות להלחם על עמידה בהסדרי הראיה- הסעיף שהאב מצפצף ולא מכבד והילד בשבילו נער שעשועים להתגאות במושבותיו וחוכמותיו אחת לכמה זמן כאשר געגועיו גוברים והקפריזה משתלטת. מה עושים? האם נכונו לי קשיים של חרדת נטישה אצל ילדי בשל ינקותו הקשה? אני על סף יאוש בכל ההתמודדויות בחיים.

ערב טוב, ההודעה שלך היא אחת ה"כבדות" שאני זוכרת... היא משדרת כ"כ הרבה פחדים וקושי ונסיונות ותקווה :). אני לא יכולה לנבא (וגם לא רוצה,וגם לא חושבת שמישהו יכול לנבא דבר כזה...) מה יהיה עם הילד שלך. אני כן יכולה להציע לפנות לעזרה מקצועית,לא רק בשביל הילד שלך ומה שכן או לא תעבירי לו אלא בראש ובראשונה,בשבילך. בעיני ,את קודם כל אדם,אח"כ אמא וככל שתהיי אדם מאושר ושלם יותר כך תוכלי להיות אמא שלמה,מאושרת ומכילה יותר. הרבה הרבה בהצלחה, מור.