החמרה חדה בהתנהגות

שלום, אני אמא לשתי בנות, הגדולה בת 3.5 שנים והשניה בת 3 חודשים. בתי הגדולה היא ילדה מקסימה, נבונה ועצמאית מגיל מאוד קטן. מגיל מאוד קטן היתה חברותית, מעולם לא היתה בעיה במעבר בין הגנים ,בעלת רצון ללמוד (רצון שבא ממנה,כלומר ביוזמתה),וכו'. הילדה תמיד היתה מאוד פעילה ואקטיבית(דבר שאפילו שימח אותי,אומנם לנו זה גורם להוריד קילו או שניים אך בעיניי זה מעיד על ילדות בריאה). בערך ב7 חודשים אחרונים התנהגותה החלה להתדרדר בצורה קיצונית (ייתכן וזה קשור לכך שהייתי כבר בהריון מתקדם).אומנם תמיד היתה דעתנית והבעלת אופי ואישיות מעולם לא עשתה טרור כפי שעושה היום: 1.צועקת וצורחת ללא כל סיבה נראית לעין (חשוב לציין שאני ובעלי מעולם לא צעקנו בבית, היא לא שומעת קללות או טונים גבוהים). 2.על מנת לגרום לה לעשות משהו צריך לחזור מספר רב של פעמים על הבקשה ולעתים גם זה לא עוזר. 3.ההשכבה סיוט (עד גיל שנתיים וחצי היא ידעה שאסור לרדת מהמיטה ויהיה מה , במידה וזקוקה לנו קוראת ונגיע (שירותים,מים וכו'). לעיתים היה לוקח לה זמן להירדם, אך העסיקה את עצמה לבד במיטה (שרה שירים, סיפורים וכו')וידעה שמהחדר לא יוצאים כי כבר מאוחר. כעת לגמרי התהפכה, צורחת, יוצאת מהחדר לא מסכימה לחזור, אנחנו מחזירים, יוצאת שוב , צועקת, צוחקת וממש מתחצפת. 4. כל החלטה הכי קטנה (אוכל, בחירת לבוש וכו' ) זה משא ומתן שלם. 5.את אחותה רואים שמאוד אוהבת ,שואלת מתי תגדל שיוכלו לשחק, כל פעם כשמישהו נכנס מדגיש שזו אחותה וכשתגדל היא רוצה שישנו יחד. יחד אם זאת רואים שמקנאה , לעתים מנסה למשוך אותה ביד/רגל, להפריע בזמן הנקה וכו'. אני מרגישה שאני אובדת עצות, מה שהכי מטריד אותי שהחלנו לאבד סבלנות, פתאום התחלתי לתפוס את עצמי צורחת עליה ומאבדת עשתונות, ואחר כך מרגישה כל כך רע עם עצמי, איזו דוגמא אני מהווה לדבר הכי יקר שיש לי?!הרי מדובר סה"כ בפעוטה ואיני מצליחה להגיע אליה....

ודבר נוסף ששכחתי לציין, כעת כאשר נכנסה לגן עירייה, התחילה להביא מילים לא יפות לגן (כמובן לא קללות גסות אך סגנון דיבור לא מכובד שמבחינתי לא מקובל). ניסיתי להסביר לה בפשטות שמתאימה לגילה, שאצלנו בבית לא נהוג לדבר כך ושלא נעים לנו לשמוע כאלה דברים. לא עזר. האם כדאי להתעלם לחלוטין וזה יעבור מעצמו או להתעקש כל פעם מחדש (אני מבינה שלפעמים היא פשוט עושה דווקא).אני לא מבינה מדוע מנסה למשוך תשומת לב שלילית אם מקבלת תשומת לב חיובית ללא שום קשר (אני מקפידה מדי פעם לצאת איתה לבד להצגות, ג'ימבורי ,בריכה, זמן איכות בלי הקטנה). נ.ב- בעלי אבא מאוד מעורב מגיל 0.