מחפש תשומת לב אצל זרים

שלום רב, בני בן השנה נכנס לאחרונה לגן למסגרת של 4-5 שעות.מרגע חזרתו מהגן מפגין את חרדת הנטישה, והיות ואני מבינה זאת ,אני מאפשרת לו להיות מחובר אלי יותר מכפי שהוא ממילא, בתקווה שהענין יסתדר עם הזמן. אך להפתעתי הרבה, בניגוד לכל הגיון בריא שיש לי ( אני מקווה ) היינו בפעילות ילדים-הורים בגן , וכל מה שהוא עשה במשך שעה זה לרדת מהידיים ( עדין לא הולך ) וחיפש "אמא" אחרת לטפס עליה. הוא פשוט יתחנן בפני האמהות שירימו אותו ובכה עד שלא קיבל את מבוקשו, וכל פניה שלי אליו לא נענתה ולו במבט קטן. התופעה היתה עוד טרום כניסתו לגן אך לא באופן כל כך דרמטי , וקישרתי זאת בשל ההיותו ילד מאוד חברותי , מה שלעצמו מאוד שימח אותי. אבל אתמול זה היה מוגזם לכל הדעות. האם יש הסבר לתופעה ? איך אני יכולה למנוע אותה ? זה מביך את ההורים שעסוקים בילדם שלהם ועוד יותר מביך אותי כיצד הם רואים אותי. שאנחנו חוזרים הביתה - עולם כמנהגו נוהג לתשובתך אודה.

בקר טוב, אני זקוקה לעוד פרטים שאולי יעזרו לי להבין טוב יותר.הפרטים הם לאו דווקא כאלה שקשורים ישירות לעניין עליו את שואלת. - האם הוא בנך היחיד ? - ספרי איזה ילד הוא (תכונות,התנהגות,למי דומה...) - איך את רואה את הקשר בינכם - עד כמה את דואגת לו - לגבי המשפט - "מרגע חזרתו מהגן מפגין את חרדת הנטישה " - מה זאת אומרת ? לא במושגים "גדולים" כמו חרדת נטישה אלא תכל'ס מה קורה ואיך את מגיבה (אם אפשר ממש דוג',זה יכול לעזור). - חוץ ממבוכה,מה עוד את מרגישה וחושבת כשהילד מתנהג כך ? ככל שתוכלי לפרט יותר כך אוכל להכיר אתכם יותר ולהתאים את התשובה. מחכה, מור.

שלום מור אני rg ולכן את מכירה את תכונותיו של הילד מסיפורים קודמים. לגבי חרדת הנטישה - לא יורד מהידיים ולא מכיר את המושג רצפה. אחרת יש בכי הסטרי.הוא גם למד כשהוא משתעל ונחנק אני רצה אליו. מוכן שאשחק איתו אבל צמוד פיזית אליו. כנ"ל גם עם אביו. יותר עקשן וכל דבר שאסור לו - כמו לגעת בחשמל, לאכול נמלים ואבנים וכו' הוא בהפגנתיות מתעקש לעצבן אותנו יותר תוך כדי צחוק מלגלג . חוץ ממבוכה זה מאוד מעליב אותי שהוא רוצה אחרים למרות שזה מאוד מטופש להעלב מילד בן שנה, במיוחד שאני יודעת עד כמה הוא מחובר אלי. תודה