לילה...

הי מור, מזמן לא שאלתי אותך משהו... אני רואה שאת משתמשת הרבה בשאלות שלי ובתשובות שלך ואני שמחה על כך... לשאלתי: ביתי הגדולה כזכור בת 4 וביתי השניה בת שנה. שתיהן בדר"כ ישנות כל הלילה מגיל חודשיים- שלושה חודשים ב"ה!!! ( היתה תקופה קצרה שבהם פעלתי לפי שיטת 5 הדקות כדי להרדים אותם במיטתם, ואכן זה עבד.) ב- 2 הלילות האחרונים הקטנה התעוררה פתאם וצרחה. כמובן שניגשנו אליה וניסינו לבדוק מה מפריע ,וכשהחזרנו אותה לישון היא המשיכה לצרוח עד שפשוט נשברנו והבאנו אותה למיטתנו. אני מאד לא אוהבת לעשות את זה אבל לא היתה לי ברירה - היא פשוט לא הפסיקה לבכות!!! בלילה האחרון שוב זה קרה אך הפעם גם הגדולה התעוררה ובמשך שעה הקטנה בכתה, כאשר מידי פעם נגשהו אני או בעלי אליה אבל בסוף היינו כל כך עייפים כך שכעבור שעה נשברנו והבאנו אותה אלינו והשתרר שקט מוחלט! רק אז הגדולה התחילה לבכות... היא באה בריצה אלינו לחדר ואמרה שהיא מפחדת לישון לבד בחדר בלי אחותה הקטנה!!! אני כבר הייתי גמורה מעייפות ולא היה לי כח להתווכח איתה, אז פשוט הכנסתי אותה למיטה שלי ואני הלכתי לישון בסלון! ( בגלל הצפיפות במיטתנו). בבקר, הגדולה ראתה שאני עייפה קצת וגם קמתי עם כאבי גב וצוואר מהספה... וראיתי שהיא מרגישה קצת לא נעים והיא ישר התחילה לדאוג איך יהיה לי כח היום לבשל לשבת וכו' שאלותי אליך מור, הן: מה אני עושה כשהקטנה מתעוררת שוב ובוכה? אני פוחדת שהיא מעירה את כל הבניין,ובלילה נשברים מהר. האם יש לך רעיון כלשהו? אני מאד לא רוצה שתישן איתנו!! איך להגיב לכך שהגדולה לא מוכנה להשאר בחדר לבד? אשמח לשמוע את דעתך... דרך אגב, רציתי בעצם לספר לך על מקרה שקרה לפני כחודש: המנורה הקטנה שבחדר שלהן נשרפה והם ישנו די בחושך. לילה אחד כנראה הגדולה מאד פחדה ומצאתי אותה בבקר ישנה בסלון. כששאלתי אותה אם היא פחדה, למה היא לא באה אלינו להגיד לנו? היא ענתה שהיא לא רצתה להפריע לנו. מתוקה, לא? סליחה על האורך... חני

היי חני, מצטערת,לא מכירה אף פתרון אחר פרט לעקביות ונחישות. חבל שבתך תלמד שבזכות צעקות וצווחות היא משיגה את מה שהיא רוצה. אין שום בעיה אם היא מתעוררת ורוצה לבא למיטה שלכם שתקחי אותה,אם זה רצונך ואת שלמה עם זה.במקרה כזה,קחי אותה מיד בהתחלה,כדי שלא תלמד שאת זזה מעמדתך לפי רמת הצעקות. אם החלטת שהיא צריכה לישון במיטתה (וכך גם הגדולה) תצטרכי להקדיש לילה שניים (או אפילו קצת יותר) ולהיות קצת יותר עייפה,אבל להתמיד. מה שבטוח,הרגל שהושרש מאוד קשה להפסיק. שיהיה בהצלחה, מור